1. לפני 2 בקשות נפרדות שהוגשו על ידי המבקשות במסגרתן התבקשו הארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין ולביטול פסק דין שניתן כנגד המבקשות ביום 28/10/16 בהעדר הגנה.

מטעמי יעילות אתייחס לבקשות אלו בהחלטה זו במאוחד.

לעניין הארכת המועד

2. יוזכר - דרישתו של "טעם מיוחד" להארכת המועד נובעת מתוקף עקרון סופיות הדיון והצורך בקיומה של מערכת משפט סדורה, תקינה ויעילה. הקפדה נאותה על לוחות זמנים בהליך השיפוטי הינה כורח המציאות, וסופן של חריגות ממועדים סטטוטוריים שנקבעו בסדרי דין שהן עלולות לפגוע בזכויות דיוניות ואף בזכויות מטריאליות של בעלי דין, ולעתים אף להסב נזק לציבור הרחב.

3. אין רשימה סגורה של נסיבות המהוות "טעם מיוחד". ההלכה אשר הייתה מקובלת בעבר בפסיקה היא כי קיומן של נסיבות חיצוניות שגרמו לאיחור, ואשר אינן בשליטת בעל הדין, הריהן "טעם מיוחד". לעומת זאת, כאשר טעמי האיחור נעוצים בבעל הדין עצמו או בבא כוחו, אין צידוק להאריך את המועד שהוחמץ.

4. למרות זאת, לאור ההכרה הגוברת בחשיבותה החוקתית של זכות הגישה לערכאות, ומשום שנעילת שעריו של בית המשפט לפני בעל דין אינה דבר של מה בכך, רוככה במשך השנים הדרישה בפסיקה לקיומו של "טעם מיוחד". נקבע כי ככל שמדובר בטעות אנוש שאין מקורה ברשלנות, הזנחה או זלזול בבית המשפט, יהיה מקום בנסיבות המתאימות להכיר בטעות שבדין כ-"טעם מיוחד" המצדיק הארכת המועד. לעניין זה יש גם להתחשב בסיכויו של ההליך לגביו מתבקשת הארכת המועד.

5. מן הדברים עולה כי על בית המשפט לאזן בין מספר שיקולים בבואו להכריע בבקשה מעין זו. בין השיקולים הללו ניתן למנות את עקרון סופיות הדיון ויעילותו, התנהגותם של הצדדים ותום לבם, נסיבותיו של האיחור, מידתו והשלכתו על אינטרס ההסתמכות של הצד האחר, מהות הסוגיה וחשיבותה הציבורית וסיכוייו של ההליך.

(ור' רע"א 1273/15 מאירפלד השקעות וניהול בע"מ נ' סטרפלאסט תעשיות 1967 בע"מ, פסק דינו של כב' הש' סולברג מיום 21.4.15, פסקאות 16-17 לפסק הדין וההפניות שם – פורסם במאגרים).

6. במקרה דנן, מבלי להכריע בשאלה אם נמסרו למבקשת 2 כתב התביעה והזמנה לדין במועד הנטען על ידי המשיב או שהמבקשת 1 איחרה בפניה ללשכת הסיוע המשפט בבקשה לקבלת ייצוג משפטי בתביעה דנן הרי שמצאתי להאריך המועד להגשת הבקשות לביטול פסק דין במועד בו הוגשו.

לעניין ביטול פסק הדין

7. לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים ושקלתי את מכלול הנתונים בתיק , נחה דעתי כי דין הבקשות להתקבל.

8. בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות היה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

9. לא שוכנעתי כי יש מקום לבטל את פסק הדין משיקולי צדק.

המבקשת 1 פנתה לטענתה ללשכת הסיוע המשפטי בבקשה לקבלת ייצוג משפטי בתביעה דנן משראתה המבקשת 1 כי האישור לקבלת הייצוג מתעכב היה באפשרותה להגיש לבימ"ש בקשה מנומקת להארכת מועד להגשת כתב הגנה ולא לשבת באפס מעשה. לעניין המבקשת 2 אמה המבקשת 1 קיבלה עבורה את כתב התביעה וההזמנה לדין והטענה כי לא קיבלה את המסמכים מאמה תמוהה לאור שיתוף הפעולה ביניהן בהגשת הבקשות דנן.

10. מעבר לכך, בית המשפט רשאי לבטל את פסק הדין, לפי שיקול דעתו. לכן, יש לבחון את סיכויי הגנת המבקשת, בדרך כלל יש לתת משקל רב יותר לסיכויי ההגנה כנגד התביעה שכן יוצאים אנו מנקודת הנחה שניתן לכפר על מחדליהן של המבקשות באמצעות חיובה בתשלום הוצאות (רע"א 1957/12 חלה נ' כהן, פסקאות 10-11 (22.5.2012); רע"א 3269/16 השרון שרותי טקסי בע"מ נ' מוניות קו 51 בע"מ, פסקה 16 ופסקה 22 (14.6.2016)).

הכלל הנקוט בפסיקתנו הוא כי כאשר מבסס המבקש סיכויים להגנתו יש להיעתר לבקשתו לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה/ התייצבות , תוך חיובו לשאת בהוצאות המיותרות שגרם לבעל הדין שכנגד. (רע"א 7612/16 עבאס נ' עבאס (החלטה מיום 21.12.16).

11. התרשמתי כי אי הגשת כתבי הגנה במועד לא נבעה חלילה מזלזול בבית המשפט או במשיב. עיינתי בנימוקי ההגנה של המבקשות ואני קובע כי באיזון שבין סיבת המחדל לסיכויי הגנת המבקשות יש מקום להורות על ביטול פסק הדין וכך אני מורה. לאור ביטול פסק הדין אני מורה על ביטול הליכי הוצל"פ שננקטו לביצוע פסק הדין.

אני מחייב את המבקשות ביחד ולחוד לשאת בתשלום הוצאות המשיב בגין ביטול פסק הדין בסך של 2717 ₪ שישולמו למשיב באמצעות ב"כ בתוך 30 יום ממועד קבלת החלטה זו שאם לא כן יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

לאור סכום התביעה היחידה המשפטית (המנ"ת )תנתב את התיק לשופט/ת .

המזכירות תמציא את ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ד אדר תשע"ז, 12 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.