לפניי עתירה במסגרתה מבקש העותר, אסיר בכלא כרמל, לצאת לחופשה מיוחדת בתאריך 25.9.16 וזאת לרגל חתונת אחותו.

העותר מרצה מאסר לתקופה של 15 חודשים וזאת לאחר שהורשע בעבירה של סיוע לסחר בסמים ונדון ל 15 חודשי מאסר (6 חודשי מאסר בפועל וכן הופעל בחפיפה חלקית מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים - ת.פ. מחוזי חיפה 1047-05-15).

בעברו של העותר הרשעות קודמות נוספות בתחום הסמים בגינן נדון לעונשי מאסר - בשנת 2011 הורשע במכירת סם לסוכן משטרתי ונדון ל 12 חודשי מאסר וכן למאסר על תנאי שהוזכר לעיל; בשנת 2002 נדון ל 6 חודשים; ובעת שירותו הצבאי נדון ל 30 ימי מאסר.

כבר בעתירתו הפנה העותר לבדיקה שנערכה לו עם כניסתו לבית הסוהר, אז נתגלה כי צרך סמים. העותר טען כי מדובר באירוע חד פעמי שאינו מעיד על התנהגותו הטובה באופן כללי. עוד הפנה לכך כי הוא משולב במסגרות שונות בין כותלי הכלא והתנהגותו תקינה. העותר הדגיש את חשיבות השתתפותו בחתונת אחותו, המתגוררת דרך קבע בחו"ל והגיעה במיוחד ארצה לרגל נישואיה.

אין בידי להורות על קבלת העתירה.

ממכלול החומר שהוצג בפניי על ידי המשיב, עולה כי ההחלטה לדחות את בקשת העותר לצאת לחתונת אחותו היתה סבירה ומתבקשת.

ראשית, לעניין בדיקת הסמים – עולה כי בתאריך 21.7.16, סמוך לאחר קליטת העותר בכלא כרמל, נערכה לו בדיקת שתן שהיתה חיובית לחשיש וקוקאין. יודגש, מדובר בממצא מלפני כחודשיים בלבד. זאת ועוד, עובר לקליטתו בשב"ס היה העותר נתון בתנאים מגבילים שכללו פיקוח אנושי של בני משפחתו, אותם בני משפחה שהעותר מבקש שיפקחו עליו גם במסגרת חתונת האחות. ברור, כי לנוכח נתון זה קיים קושי במתן אמון בעותר וכן קיים ספק ביכולת בני המשפחה לפקח עליו כנדרש.

שנית, המידעים המודיעיניים שהוצגו לעיוני מעידים אף הם כי לא ניתן לתת בעותר אמון שלא ינצל לרעה את יציאתו לחופשה. נתתי דעתי כי לא כל המידעים הינם מהתקופה האחרונה, אך אחד מהם הינו מהתקופה האחרונה ורלוונטי ביותר (דו"ח 2219503).

שלישית, עוד טרם שחרורו של העותר בתנאים מגבילים (למעשה, מעצר באיזוק), במסגרת ההליך בגינו הוא מרצה כיום את עונש המאסר, עת היה העותר עצור בבית המעצר, הוא היה מעורב, שוב, ב"ענייני סמים". הכוונה לכך כי נמצאו ברשותו כדורים האסורים בהחזקה (ר' בנדון דו"ח מתאריך 9.6.15 שצורף לתגובת המשיב).

רביעית, באותה תקופה (מעצרו בעת ניהול ההליך) העותר היה מעורב באירוע אלים ונשפט משמעתית.

חמישית, עמדת גורמי הטיפול, בהסתמך על האמור לעיל ולנוכח העובדה כי העותר לא עבר טיפול משמעותי, היא כי קיים חשש שהעותר ינצל את חופשתו לשימוש בסמים או המשך פעילות עבריינית. זוהי גם עמדת משטרת ישראל.

נתתי דעתי כי בגין מעורבותו באירוע האלים (בגינו נשפט משמעתית – אירוע מתאריך 12.9.16) נפתח תיק חקירה פלילי שנסגר בהמשך מחוסר עניין לציבור. באם נתון זה היה עומד לבדו, כנראה שלא היה מקום לייחס לו משקל של ממש, אך לנוכח יתר הנתונים נתון זה אינו מעלה ואינו מוריד.

עוד נתתי משקל לחשיבות שרואה העותר ומשפחתו בהשתתפותו בחתונת האחות. ניתן להבינם. יחד עם זאת, לנוכח כלל הנתונים שהצטברו כנגד העותר, החלטת שב"ס הינה אך סבירה ומתבקשת.

אפנה בהקשר זה לאמור ברע"ב 4601/97 אנטלקי נ' שב"ס, 17.9.97, שם צוין כי:

"תפקידו של בית המשפט הדן בעתירת אסיר אינו לשים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הרשות המחליטה, אלא לבחון אם רשות זו שקלה את כל השיקולים הרלבנטיים ואיזנה ביניהם כראוי".

סוף דבר, אני מורה על דחיית העתירה.

החומר שהוגש לעיוני סומן על ידי (במ"ש 1 עד במ"ש 4; 21.9.16) ויוחזר לידי שב"ס.

ניתנה היום, י"ח אלול תשע"ו, 21 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.