העוררים הגישו ערר על היטל ביוב שהושת עליהם ע"י המשיבה בגין שטח המגרש ובית המגורים הבנוי עליו.

הערר הוגש בחודש ספטמבר 2016. המשיבה המציאה תשובתה לערר בחודש ינואר 2017 ובו העלתה טענות של חוסר סמכות עניינית של וועדת הערר לדון בערר.

לטענת המשיבה במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009-2010) תשס"ט – 2009 (להלן: "חוק ההתייעלות"), הוחלט על ביטול הפרק השלישי לחוק הרשויות המקומיות (ביוב) תשכ"ב – 1962 (להלן: "החוק").

לטענת המשיבה לאור הוראות חוק ההתייעלות אין לוועדת הערר סמכות עניינית לדון בערר.

עוד טענה המשיבה כי בנוסף לאמור לעיל בעניין חוסר הסמכות של הוועדה, הוגש הערר של העוררים באיחור כ- 63 יום לאחר מועד הדרישה וללא הבקשה להארכת מועד ודי בכך כדי לדחות את הערר.

יחד עם זאת, ציינה המשיבה כי על פניו נראה שנפלה טעות בהודעה שהומצאה לידי מחלקת הגבייה במועצה בחישוב שבוצע אך אין בכך כדי להקנות סמכות לוועדת הערר לדון בערר.

ביום 25.1.17 הומצאה תגובת המועצה לעוררים להתייחסותם. עד לרגע זה לא ניתנה תגובתם.

נוכח העדר תגובת העוררים ניתנת החלטה זו על סמך הודעת המשיבה והוראות החוק.

בתיקון לחוק הביוב, שמקורו בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנת 2009 ו-2010) התשס"ט- 2009 (להלן "חוק ההתייעלות"), נקבע כי הפרק השלישי לחוק הביוב בטל, ובמקומו עומד סעיף 76 לחוק ההתייעלות. סעיף זה הוא בגדר הוראות מעבר לחוק הביוב ומשאיר את סמכות הועדה הנ"ל לדון בעררים בנושא היטלי ביוב ברשויות ללא תאגידי מים, בתנאי שדרישת התשלום קדמה לכניסתם לתוקף של התעריפים החדשים (סעיף 76 (ג) לחוק ההתייעלות). כניסת התעריפים החדשים לתוקף הייתה ביום 1.1.2010 (על פי המידע המפורסם ברשות המים והביוב).

דרישת התשלום של המשיבה נשלחה לעוררים בתאריך ה-01.02.2012.

בהתאם להוראות סעיף 52(ב) לחוק תאגידי מים וביוב, תשס"א – 2001: "הרואה עצמו נפגע מהחלטת המוסמך לפי סעיף קטן (א) רשאי לערער עליה לבית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצא הנכס בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו; החלטת בית משפט השלום לפי סעיף זה תהיה ניתנת לערעור ברשות".

לאור האמור לעיל, הסמכות העניינית בנושא הגשת ערר על היטל ביוב הוענקה לבית משפט שלום ולא לוועדת ערר לענייני ביוב.

למעלה מן הדרוש אציין כי הסמכות המקומית כאמור לעיל בסעיף 52(ב) נתונה לבית משפט השלום שבתחום סמכותו נמצא הנכס.

לסיכום, לאור מועד דרישת התשלום הנ"ל שיצא לאחר ה- 1.1.2010 אין לוועדת הערר סמכות עניינית לדון בערר. הסמכות היא לבית משפט השלום ולא לוועדת הערר.

אשר על כן, אין מנוס מלדחות את הערר על הסף בהעדר סמכות עניינית.

עותק מהחלטה זו יישלח לצדדים בדואר רשום.

המזכירות תסגור את התיק.

ניתנה היום, ג' אדר תשע"ז, 01 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.