לפניי בקשה של התובעים (להלן: "המבקשים") לפסיקת הוצאות, שנגרמו להם, לטענתם, כתוצאה מביטול דיון המשך ההוכחות, שהיה אמור להתקיים ביום 11.7.19 בשעה 10:00 (להלן: "דיון המשך ההוכחות"), על ידי הנתבע (להלן: "המשיב").

טענות המבקשים בבקשה

1. יום לפני מועד דיון המשך ההוכחות, הגיש המשיב בקשה לדחיית מועד הדיון "בשל נסיבות רפואיות".
2. רק בבוקר מועד דיון המשך ההוכחות, התקבלה החלטת בית המשפט, המורה על תשובת המבקשים עד השעה 09:00.
3. בתשובה שהוגשה מטעם המבקשים, טענו המבקשים כי הם מתנגדים בכל תוקף לדחייה המבוקשת, שכן מדובר בהמשך ישיר של אינספור מ"תרגיליו" של המשיב לדחות את ההליך עד אין קץ.
4. מהבקשה שהגיש המשיב נראה, כי אכן קיבל הפניה לבי"ח ט.ר.מ לרפואה דחופה, אך לא הוצגה שום אסמכתא כי אכן פנה למיון.
5. החלטת בית-המשפט המורה על ביטול מועד דיון המשך ההוכחות, התקבלה ביום הדיון בשעה 10:00 לערך (השעה בה אמור היה להתקיים הדיון כאמור), ולאחר שהמבקשים כבר הגיעו לבית-המשפט, משלא ניתנה החלטה עד לאותו המועד. עוד הורה בית-המשפט בהחלטתו הנ"ל, כי הצדדים רשאים להגיש בנפרד את טענותיהם בעניין ההוצאות, ומכאן הבקשה דנן.
6. לאור ניסיון העבר, לפיו המשיב נאחז בתירוצים שונים ע"מ לדחות את ההליך דנן, ומשלא צורפה אסמכתה המוכיחה כי המשיב אכן פנה למיון, שכרו המבקשים את שירותיו של חוקר פרטי, שיבדוק האם המשיב שהה בביתו או בבי"ח במועד דיון המשך ההוכחות (להלן: "דו"ח החוקר").
7. ממצאי החקירה הפרטית מלמדים, כי המשיב לא נכח בביתו במועד דיון המשך ההוכחות, ואף לא היה מצוי באף אחד מבתי החולים הקרובים לביתו (בי"ח שיבא ובי"ח בלינסון), וממילא לא הוצגה כל אסמכתה אחרת מאת המשיב.
8. לפיכך, בית-המשפט מתבקש לפסוק לטובת המבקשים את הסכומים הבאים: סך של 450 ₪ בגין יום חופש שלקחה התובעת לטובת דיון המשך ההוכחות; סך של 1,755 ₪ בגין הוצאות דו"ח החוקר; פסיקת הוצאות משפט, לרבות שכ"ט עו"ד, שנדרשו למבקשים לשם הגשת תשובה בהולה לבקשת המשיב לדחיית מועד דיון המשך ההוכחות, וכן הוצאות הבקשה דנן; הוצאות לדוגמה, לאור ממצאי החקירה הפרטית, המשקפות את התנהלות המשיב, שעשה כל שלאיל ידו ע"מ לדחות ולסרבל את ההליך דנן, ובכלל כך הציג טענה שקרית בקשר עם הפנייתו למיון.

טענות המשיב בתשובה

1. בבקשה דנן אין כלום, מלבד הטלת רפש בשמו הטוב של המשיב, וזאת על אף שקיימים אישורים רפואיים כדין. המשיב בן 65 הוא איש נכה, כתוצאה ממחלת לב איכסמית וסיבוכים, אשר עבר בחייו ניתוח מעקפים, ובעל אבדן כושר עבודה לצמיתות. הוא מתפקד בקושי עם לבו, ומטופל בתדירות יום-יומית, שאם לא כן הוא מצוי בסכנת מוות. ואכן, ביום מועד דיון המשך ההוכחות המשיב לא חש בטוב, ופנה לקבלת טיפול רפואי בעניין.
2. לבקשה דנן לא צורף תצהיר, על אף שהיא נסמכת על טיעונים עובדתיים.
3. כמו-כן, לא צורפה לבקשה דנן כל ראיה בהתאם לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, אלא ראיה שקרית - דו"ח החוקר - ללא ציון שמו של החוקר הפרטי וללא ציון מספר רישיונו. בנוסף, אסור לחוקר להתחזות כדי להשיג מידע, כפי שהתבצע במקרה דנן, עת הגיעו לביה"ח בהתחזות ותוך פגיעה בפרטיות של המשיב, והכל כאשר כאמור קיימים אישורים רפואיים עליהם חתומים רופאים [ר' בעניין זה ת"א (חד') 5451-08-08 נעים בויראת נ' חסן בויראת (עציר) (13.02.11)]. לפיכך, יש להורות על מחיקת כל האמור בסעיף 12 לבקשה דנן, בייחוד כשהממצאים להם מכוון ב"כ המבקשים לא מלמדים כי המשיב שקרן.
4. בנוסף, הבקשה דנן נסמכת על טיעונים מבישים, ומשכך יש להורות על מחיקתה, בהתאם לתקנה 91(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
5. לא מן הנמנע לציין, כי הדיון האחרון מיום 12.3.19 נגדע רק בשל אילוצי ב"כ המבקשים (ישיבה בכנ"ר). טוב היו עושים המבקשים, באם היו מפנים את כספם לתשלום עבור עו"ד אחרים שיכלו לייצגם מהמקום בו נגדע הדיון האחרון (12.3.19), במקום תשלום עבור הדו"ח השקרי. רק האמור לעיל מצדיק דחיית הבקשה, תוך חיוב המבקשים בהוצאות, ומתן הדעת למצג שביקשו המבקשים להציג.

טענות המבקשים בתגובה

1. גם לתשובתו לא צירף המשיב, ולו בדל אסמכתה, המעיד כי אכן היה במיון ערב מועד דיון המשך ההוכחות.
2. באשר לטענת אי-צירוף תצהיר לבקשה – הבקשה כולה נסמכת על דו"ח החוקר, המצהיר בעצמו מכלי ראשון על המפורט בחקירתו.

דיון והכרעה

1. בתובענה נקבע דיון הוכחות ליום 25.2.19.
2. חקירות התובעים בידי ב"כ הנתבע דאז, התארכו מעל למצופה. הואיל ובשעה 13:00 עדיין חקר ב"כ הנתבע את התובעת, ולא היה אף קרוב לסיום חקירה זו, ולא ניתן היה לסיים את שמיעת הראיות, והואיל ולב"כ התובעים נקבעה מראש פגישה במשרדי הכנ"ר, הסתיים הדיון מבלי שהסתיימה שמיעת ההוכחות, ונקבע דיון המשך ליום 11.7.19.
3. ביום 3.7.19 החליף המשיב ייצוג, לב"כ הנוכחי.
4. מייד לאחר שהוגשה והתקבלה בקשה להחלפת הייצוג, ביום 7.7.19, הגיש בא כוחו הנוכחי של המשיב בקשה לשינוי מועד הדיון בשל דיונים נוספים הקבועים לו באותו מועד.
5. הבקשה נדחתה בהחלטה מנומקת ביום 7.7.19.
6. ביום 10.7.19 בשעות אחר הצהריים, הגיש המשיב באמצעות בא כוחו בקשת דחייה נוספת, בשל קיומן של נסיבות רפואיות של המשיב. לבקשה צירף המבקש הפניה בה פורטו בעיותיו הרפואיות. בחלק של סיבת ההפניה נרשם "קיבל הפניה במידה ומצב לא משתפר, חוסר שתיה". כן נרשם בהפניה כי תוקפה ל- 24 שעות ממועד הפקתה.
7. ביום 11.7.19 בבקר, עת הובאה הבקשה לפניי, ניתנה החלטה לפיה, בין היתר, על המבקשים (המשיבים באותה בקשה) להגיש תשובה באופן מיידי, וכי ככל שלא תתקבל תשובה עד השעה 09:00 תתקבל הבקשה. המבקשים הגישו תגובה בה התנגדו לדחייה תוך פירוט נימוקיהם, ומיד לאחר מכן הוגשה תגובה על ידי המשיב, בה, בין היתר, טען כי שמיעת ההוכחות לא הסתיימה אך ורק בשל אילוצי יומנו של ב"כ המבקשים, בשל פגישה שהייתה לו במשרדי הכנ"ר.
8. בעקבות זאת ניתנה החלטה כי מאחר והוגש אישור רפואי, מבוטל הדיון והצדדים יטענו בשאלת ההוצאות.
9. בעקבות זאת הוגשו הבקשה, התשובה והתגובה שלעיל.
10. לאחר עיון בטענות הצדדים, ראיתי לנכון לקבל באופן חלקי את הבקשה.
11. ראשית אציין כי היה על המשיב להגיש אישור רפואי המוכיח כי אכן פנה לבית החולים ביום הדיון. כל שיש לפנינו היא הפנייה שהוצאה, ככל הנראה, לבקשת המשיב, שתוקפה למשך 24 שעות בלבד, יום קודם לדיון, ואין לדעת ממנה דבר וחצי דבר על מצבו של המשיב ביום הדיון, ולמעשה אף על מצבו יום לפני הדיון, עת , לטענתו, התעוררה הבעיה הרפואית.
12. הבדיקה שערכו המבקשים באמצעות חוקר פרטי הייתה מיותרת ואף לא העלתה דבר.
13. עם זאת, כאמור, מצופה מהמשיב, שבידיו אמורה להיות אסמכתא על כך שהיה בבית החולים ביום הדיון, להציג אסמכתא זו.
14. כמו כן בהתאם לאישור, יכול היה המשיב להגיע לבית החולים, לאו דווקא בשעה מסוימת, ולקיים את הדיון באותו יום.
15. אין בפנינו אישור רפואי כי בשל מצבו הרפואי לא יכול היה המשיב להגיע או להשתתף בדיון.
16. עם זאת, אצא לטובת המשיב מההנחה שאכן נזקק לדחיית הדיון מסיבות רפואיות.
17. גם בנסיבות אלו, על המשיב לשלם למבקשים עבור ההוצאות הסבירות שנגרמו להם, בגין הבקשות והתגובות שהוגשו סמוך לדיון, והבקשה להוצאות.
18. אינני רואה לנכון לחייב את המשיב בהוצאות בגין יום חופש שנטלה התובעת, ולו בשל כך שלא הוכח שיעור הוצאות אלו וההכרח ביום החופש. כמו כן אינני רואה לנכון לחייב את המשיב בהוצאות החוקר הפרטי שהיו מיותרות ואף לא העלו דבר.
19. עם זאת אני פוסקת למבקשים הוצאות הבקשות, ללא קשר לתוצאות התובענה, בסך של 2,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום על ידי המשיב בפועל.

ניתנה היום, כ"ו אב תשע"ט, 27 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.