טוען...

גזר דין שניתנה ע"י עינת רון

עינת רון22/03/2017

בפני

כבוד השופטת - נשיאה עינת רון

בעניין:

מדינת ישראל

המאשימה

נגד

מוחמד עלאוה

הנאשם

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד נועה טל יוסף ועו"ד נעמה ניר

ב"כ הנאשם עו"ד אבו פאנה

הנאשם הובא באמצעות שב"ס

גזר דין

על פי הודאתו הורשע הנאשם בעבירה של קשירת קשר לפשע, שתי עבירות של גניבת רכב, עבירה של נהיגה ללא ביטוח, עבירה של הפרעה לשוטר ועבירה של הונאה בכרטיס חיוב.

בתאריך 17/7/16 קשרו שני אחרים הנזכרים בכתב האישום קשר לגנוב כלי רכב ולהעבירם לשטחי הרשות הפלשתינאית תמורת תשלום לנאשם ולאחר.

אחד מהם מסר לנאשם טלפון באמצעותו שוחחו והנאשם הונחה להשאר ער במהלך הלילה.

אחרים שזהותם אינה ידועה התפרצו לבית המתלוננים בעוד בני המשפחה ישנים בביתם וגנבו מן הבית מחשב נייד ומפתחות לרכב. אותם אחרים גנבו את רכב המשפחה באמצעות המפתחות. ברכב היו מחשב נייד, מסמכים וציוד פרטי של הבעלים.

בהמשך התפרצו אותם אחרים לבית נוסף בעוד בני המשפחה שם ישנים כבית וגנבו מן הבית ארנקים ומפתחות לשני כלי רכב.

באמצעות מפתחות אלה גנבו את שני כלי הרכב, בהם היו שני ארנקים על תכולתם: כרטיסי אשראי, כסף מזומן, רישיון לנשק, תעודות בטחוניות ועוד וכן מצלמה ושלושה מכשירי טלפון ניידים.

ביום 18/7/16 בשעה 05.30 הגיעו הנאשם ושניים נוספים לנקודת המפגש שנקבע ה להם בקלנסאווה וקיבלו לידיהם את שלושת כלי הרכב הגנובים. הנאשם נהג באחד מהם ובשניים האחרים נהגו שני אחרים. שלושת כלי הרכב נסעו לכיוון מחסום קלקיליה.

משהבחינו בהם שוטרים ביצעו השלושה פניית פרסה באזור בו היה קו הפרדה רצוף. הנאשם בלם את הרכב ונמלט ממנו רגלית.

בתאריך 26/5/16 בכפר סבא, התפרצו אחרים, שזהותם אינם ידועה, לכלי רכב, באמצעות ניפוץ החלון הקדמי ימני. הם הניעו את הרכב באמצעות שליטה על מערכת ההנעה באופן עקיף ונסעו איתו מהמקום.

זמן קצר לאחר מכן, נטל הנאשם את הרכב הגנוב מהאחרים והחל בנסיעה בו לכיוון מחסום 407. משהבחין בשוטרים ניסה לבצע פניית פרסה במקום בו מצוי קו הפרדה רצוף וכן ניסה לנסוע בניגוד לכיוון התנועה, אך הרכב נחסם על ידי מנהל המבצעים של חברת איתוראן. הנאשם נמלט רגלית מן הרכב והחל במנוסה עד אשר נתפס.

בתאריך 6/5/16 התפרצו אחרים, שזהותם אינה ידועה, לכלי רכב בבת ים. הם גנבו את הרכב בו היו שני כרטיסי אשראי בבעלותו של בעל הרכב.

בסמוך לאחר מועד הגניבה נטל הנאשם את אחד מכרטיסי החיוב שנמצאו ברכב ובתאריך 7/5/16 בטירה, עשה בכרטיס זה שימוש בארבעה בתי עסק שונים, בכך שרכש פריטי רכוש שונים בסכום כולל של 747.5 ₪.

התביעה ציינה את הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם והם פגיעה ברכושו של אדם, חדירה לפרטיותו, פגיעה בערכים מוגנים כלכליים הן מבחינת קורבנות העבירה והן מבחינת חברות הביטוח וכן פגיעה בביטחון הציבור.

התביעה הדגישה כי מדובר במעשים מתוכננים ומתוחכמים שהצריכו חבירה יחדיו של מספר אנשים ותכנון מוקדם של המעשים. מדובר באירועים חוזרים ובכוונה להעביר את כלי הרכב לשטחי הרשות הפלשתינאית. עוד מדובר בנהיגה פוחזת ובשימוש פסול בכרטיס אשראי גנוב.

לטעמה של התביעה מדובר בחוצפה ובתעוזה המעידים על רמת עבריינות גבוהה.

לטעמה של התביעה מתחם הענישה הראוי נע בין 18-30 חודשי מאסר בכל הנוגע לעבירות הרכב ועל מנת לתמוך טיעונה זה הציגה התביעה לביהמ"ש אסופת פסיקה.

באשר לעבירה של הונאה בכרטיס החיוב, סבורה התביעה כי מתחם הענישה הראוי נע בין מאסר בפועל קצר לשנת מאסר בפועל.

התביעה ערה לכך שמדובר בנאשם נעדר עבר פלילי, אך יחד עם זאת ולאור חומרת העבירות, שלא ניתן להגדירן כמעידה חד פעמית ולאור התנהגותו של הנאשם במנוסתו מן השוטרים והשימוש בכרטיס האשראי הגנוב, סבורה התביעה כי אין מקום לקבל את המלצות שירות המבחן.

התביעה עתרה להטיל על הנאשם עונש כולל של 30 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר מותנה, קנס, פסילה בפועל ועל תנאי וכן פיצוי למתלוננים.

ב"כ הנאשם הפנה לכך שכתב האישום תוקן לקולא באופן משמעותי. עוד הדגיש כי הנאשם לא פרץ בפועל לבתים, כעולה מכתב האישום וכי כלי הרכב הגנובים נתפסו והוחזרו לבעליהם. הנאשם לא התעשר ממעשיו ולא נגרם חסרון כיס למאן דהוא.

ב"כ הנאשם הפנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם, כפי שהן עולות אף מתסקיר שירות המבחן וכן הפנה לכך כי מזה למעלה משישה חודשים שהוא שוהה במעצר סגור.

ב"כ הנאשם סבור כי הנאשם הגיע לפתחה של אותה כנופיה שעסקה בעבירות בשל נסיבותיו האישיות וכן כי חלקו במעשים קטן משלהם.

ב"כ הנאשם ביקש להתחשב בגילו של הנאשם שהוא צעיר מאוד ובהודאתו באשמה, כמו גם בהבעת החרטה. לטעמו, על ביהמ"ש להעניק לנאשם את ההזדמנות להשתקם ועל כן להסתפק בתקופה בה שהה הנאשם במעצר.

מתסקיר שיורת המבחן בעניינו של הנאשם עולה כי הוא רווק, אשר טרם מעצרו היה מובטל והתגורר עם משפחתו.

אמו תארה אותו כדמות חלשה שסבלה אלימות מצד אביו כחלש ומופנם מילדות אשר נוצל ונפגע גם על ידי בני גילו. לדבריה, במסגרת עבודתו כגנן בעיריה יצר קשרים שוליים ועל רקע זה היא מבינה את הדרדרותו ואת ביצוע העבירות. היא ציינה בצד זה את הרתמותו לסייע למשפחה ואת ביצוע העבירות כחריגה להתנהלותו דרך כלל.

הנאשם תאר את ביצוע העבירות על רקע מצוקה כלכלית, חוסר בשלות והבנה למלוא משמעות השלכת המעשים הן ברמה החוקית והן על חייו ועל משפחתו. הוא מסר כי כעת הוא מבין את הפסול שבמעשים וכי ביצע את העבירות כשנענה לדרישות של אחרים ולא היה מודע לאופן ביצוען באופן מלא. באשר לעבירות הרכב, ציין כי נתבקש להסיע את כלי הרכב לשטחי הרשות הפלשתינאית אולם לא ידע או חשד כי הרכב גנוב. באשר לשימוש בכרטיס האשראי, טען כי קיבל את הכרטיס לשימושו מאדם שהיה חייב לו כסף ולא ידע או חשד באשר לטיב הכרטיס.

על אף צמצום וטשטוש מעשיו, הוא הביע עליהם חרטה וציין כי ניתק את קשריו השוליים. עוד הוסיף על קשייו בשל מעצרו, כאשר אינו יכול לסייע למשפחתו.

שירות המבחן התרשם כי על אף היכולת המסויימת של הנאשם להתייחס לבעייתיות מעשיו, הוא אינו מודע דיו לנסיבות שהביאו אותו לביצוע העבירות ולמצבי סיכון. שירות המבחן סבור כי הוא זקוק למעורבות טיפולית להפחתת הסיכון.

לאור חומרת העבירות המליץ שירות המבחן כי אם יוטל על הנאשם עונש מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות, יוטל עליו אף צו מבחן וכי אם יוטל עליו עונש של מאסר בפועל בכליאה ממשית, הוא יושם במתקן כליאה המאפשר טיפול שיקומי.

במעשיו של הנאשם יש כדי לפגוע בלא מעט ערכים חברתיים מוגנים.

הוא פגע בזכותו של הפרט על קניינו ורכושו. הוא פגע בזכות הפרט לפרטיות. ישנה פגיעה משמעותית בתחושת הביטחון האישי של הציבור. באופן הנהיגה שלו יש כדי לסכן את עוברי הדרך.

העבירות שבוצעו על ידי הנאשם בוצעו בצוותא חדא ולאחר קשירת קשר ותכנון מוקדם. יש בכך משנה חומרה.

עוד יש לייחס חומרה לכך שההתפרצויות אל בתי המתלוננים נעשו בעת שהמתלוננים ישנו בבית ויש בכך יתר מסוכנות.

כן יש לייחס מסוכנות לא מבוטלת לכך שהכוונה היתה להעביר את כלי הרכב אל שטחי הרשות הפלשתינאית.

מדובר היה במעשים חוזרים ונשנים ולא במעידה חד פעמית.

אף ההתנהגות לאחר ההבחנה בשוטרים מעידה על מסוכנות ועל סיכון העוברים בדרך.

ומעבר לכל אלה, הרי שהנאשם עשה שימוש בכרטיס חיוב גנוב שנגנב מכלי רכב ועשה בו שימוש בארבע הזדמנויות שונות.

מתחמי הענישה שהציגה התביעה נכונים וראויים.

אף ביהמ"ש העליון אמר את דברו לא אחת באשר לעבירות מעין אלה, ולמשל:

"למרבה הצער, תופעת גניבות הרכב טרם נעקרה משורש, ומכת המדינה שאליה נדרש בית משפט זה לפני בדיוק עשור(פסק הדין בע"פ5724/95 ניתן ב-12.5.96), כמעט שהפכה לעשר מכות; היא ממשיכה לנגוס ברכושם שלרבים, ופגיעתה רעה כלכלית ואנושית. המעט שבידי בית משפט זה לעשות הוא לחזק את ידיהם של בתי המשפט הדיוניים בראייה מחמירה של העבירות הכרוכות בכך."

ראו: ע"פ 11194/05אבו סבית נ' מ"י).

עוד יש להוסיף כי אמנם אין בעברו של הנאשם הרשעות קודמות, אך יש לייחס לכך משקל מסויים בלבד לקולא ומשני טעמים. הטעם האחד הוא כי הנאשם חזר על מעשיו שוב ושוב ואין המדובר במעידה חד פעמית והטעם האחר הוא כי לאחר שהנאשם נתפס בכף בפעם הראשונה על ידי המשטרה ונפתחה חקירה בעניינו, לא היה בכך כדי להרתיעו ולהביאו לחדול ממעשי העבריינות והוא המשיך במעשיו ובכך חמורים מעשיו שבעתיים.

לקולא שקלתי את גילו הצעיר של הנאשם, שהוא יליד שנת 1996 ואת הודאתו באשמה שהיה בה כדי להביא לחיסכון זמן שיפוטי יקר.

הנאשם נטל אחריות על מעשיו, אך כעולה מתסקיר שירות המבחן, נטילת אחריות זו היא חלקית ועל כן יש לייחס לה משקל מסויים בלבד, כיוון שהנאשם נטל עמדה קורבנית והשליך את מירב האחריות למעשים על אחרים.

נתתי משקל לקולא אף לנסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שנסקרו בתסקיר שירות המבחן.

לא מצאתי לקבל את הטענה כי חלקו של הנאשם באירועים היה מזערי כפי שטען בא כוחו. לכל אחד מן השותפים לקנוניה היה את חלקו ולולא כל אחד מהם ותפקידו, לא ניתן היה לקדם את מטרות הקשר ולהוציאו מן הכח אל הפועל.

לולא הנסיבות לקולא שנמנו לעיל – היה העונש המוטל על הנאשם חמור יותר.

אני גוזרת על הנאשם עונש כולל בגין כל העבירות בהן הורשע –

עשרים וארבעה חודשי מאסר לריצוי בפועל שמניינם מיום מעצרו 11.09.16 וכן, יש לנכות את ימי מעצרו 25.06.16-27.06.16.

10 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים שתחילתן מיום שחרורו ממאסר לבל יעבור עבירה נגד הרכוש, או עבירה של קשירת קשר לפשע.

שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, שתחילתן מיום שחרורו ממאסר לבל יעבור עבירה של הפרעה לשוטר או עבירה כלשהי לפי חוק כרטיסי חיוב.

קנס בסכום של 3,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם בשישה תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, שהראשון בהם ביום 1/5/17 והבאים אחריו בכל 1 לחודש שלאחר מכן. לא ישולם תשלום במועדו, יעמוד כל הסכום לפרעון מיידי.

אני מורה כי הנאשם ייפסל מלקבל ומלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של שישה חודשים בפועל, שתחילתם מיום שחרורו ממאסר וכן ייפסל מלקבל ומלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של שמונה חודשים על תנאי למשך שלוש שנים, שתחילתן מיום שחרורו ממאסר, לבל יעבור עבירה של גניבת רכב.

למען הסר ספק יודגש כי מנין פסילת הרישיון מיום הפקדתו.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, כ"ד אדר תשע"ז, 22 מרץ 2017, במעמד הצדדים.

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
08/12/2016 החלטה שניתנה ע"י אברהם הימן אברהם הימן צפייה
22/03/2017 גזר דין שניתנה ע"י עינת רון עינת רון צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
מאשימה 1 מדינת ישראל עדנה טנא
נאשם 1 מוחמד עלאוה (עציר) נביל זינאתי