לפניי תביעה כספית על סך 1,234 ₪ שהגישה התובעת (להלן חברת הביטוח) כנגד הנתבעת כתובענה בסכום קצוב במסגרת תיק הוצאה לפועל. לאחר שהתנגדות שהגישה הנתבעת התקבלה, נדונה התביעה בהליך סדר הדין המהיר.

נטען בכתב התביעה כי ביום 1.8.14 חידשה חברת הביטוח, לבקשת הנתבעת, פוליסה לביטוח רכב שמספרו 87-313-61 (להלן הרכב). עקב אי תשלום מלוא הפרמיה, ביטלה חברת הביטוח את הפוליסה. בתביעה זו עותרת התובעת לחייב הנתבעת בתשלום הפרמיה ממועד הקמת הפוליסה, 1.8.14, ועד מועד ביטולה ביום 24.11.14.

אין חולק בין הצדדים כי רכב הנתבעת, אשר היה משועבד לחברת מימון, בוטח בחברת הביטוח בפוליסת ביטוח חובה ומקיף בשנת 2013. אין אף חולק כי פוליסת ביטוח החובה חודשה אצל חברת הביטוח בשנת 2014.

המחלוקת בין הצדדים נוגעת אך לחידוש פוליסת הביטוח המקיף לשנת 2014.

הגם שהנתבעת היא בעלת הרכב והמבוטחת על פי הפוליסה הרי שאין חולק כי בעלה, מר גבריאל סאיג (להלן גבריאל) הוא שהתנהל מול חברת הביטוח ומרבית העובדות מצויות בידיעתו.

בתצהיר עדותם הראשית טענו הנתבעת וגבריאל כי בעת רכישת הרכב מחברת UMI בשנת 2013 רכשו מחברת הביטוח, באמצעות סוכנות ביטוח, ביטוח חובה ומקיף לרכב.

בסמוך למועד סיום הביטוח פנתה סוכנות הביטוח אל גבריאל בהצעה לחידוש הביטוח. גבריאל סירב להצעה בעיקר משיקולים כלכליים. לאחר מספר ימים בוצעה פנייה נוספת מסוכנות הביטוח והוצעה פריסה לתשלומים. גם להצעה זו סירב גבריאל.

הנתבעת וגבריאל טוענים כי לא ביקשו ולא אישרו את חידוש הביטוח וכי ככל וחודש הביטוח על ידי חברת הביטוח הרי שחודש באופן אוטומטי וחד צדדי על ידי חברת הביטוח ומבלי שניתנה הסכמתם לחידוש.

מטעם חברת הביטוח הוגש תצהיר זאב בר, מנכ"ל סוכנות הביטוח, ותצהיר מר מג'די קשקוש מנהל תפעול בחברת הביטוח.

בדיון בפני העידו זאב בר ומג'די קשקוש, הנתבעת וגבריאל. הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובראיות שהוגשו, ולאחר ששמעתי העדויות וטיעוני הצדדים בפני, החלטתי לקבל התביעה. להלן טעמיי.

על פי הוראות חוק חוזה ביטוח והנחיות המפקח על הביטוח חל איסור מוחלט על חידוש אוטומטי של פוליסת ביטוח ללא קבלת הסכמת המבוטח. על סוכן הביטוח, כשלוח של חברת הביטוח, מוטלת החובה לוודא באופן ברור כי ברצון המבוטח לחדש הפוליסה.

עיון בפסיקה, ובין היתר בפסיקה אליה הפנו הצדדים, מלמדת כי אין חובה שמתן הסכמת המבוטח לחידוש הפוליסה ייעשה בכתב דווקא. עם זאת, נדרשת חברת הביטוח להוכיח כי ניתנה הסכמה ממשית של המבוטח לחידוש הפוליסה.

בחינת מכלול הראיות בפני מובילה למסקנה כי חברת הביטוח, התובעת, עמדה בנטל להוכיח כי ניתנה הסכמת הנתבעת, באמצעות בעלה גבריאל, לחידוש הפוליסה. ובמה דברים אמורים?

ראשית, בניגוד לטענת הנתבעת כי מדובר בחידוש "אוטומטי" של פוליסת הביטוח ללא קבלת הסכמת המבוטח, הרי שמהראיות בפני, ובכלל זה עדות גבריאל, עולה כי אין מדובר בחידוש "אוטומטי" אלא בפניות מצד סוכנות הביטוח למבוטח לחידוש הפוליסה ומשא ומתן שהתנהל, כטענת גבריאל, בין הצדדים.

בעוד שחברת הביטוח טוענת כי בסופו של דבר ביקש גבריאל לחדש את הפוליסה, גבריאל טוען כי סירב להצעה לחדש את הפוליסה.

בחינת הראיות בפני והגיונם של דברים מתיישבים יותר עם גרסת התובעת מאשר עם גרסת הנתבע.

לתצהיר מר זאב בר צורף צילום ממחשב סוכנות הביטוח המתעד לטענת התובעת בזמן אמת את השיחות הטלפוניות מול גבריאל (נספח ה' לתצהיר בר). מתיעוד זה עולה כי לקראת סוף חודש יולי 2014, מספר ימים טרם סיום תקופת הפוליסה, בוצעו מספר פניות מסוכנות הביטוח לגבריאל לצורך חידוש פוליסות החובה והמקיף. ביום 30.7 תועד כי "גבריאל קיבל הצעה יש לו בעיה לשלם החובה יהיה בקשר" ביום 31.7 תועד כי "קרן תבצע העברה בנקאית ליו.אם.אי תשלם חובה בכ.א. מקיף ישלחו שיקים ע"ס 3,350 ₪ לאיילון". בהמשך ישנו תיעוד של שליחת מסמכים ובכלל זה טופס אישור חידוש רכב. עוד תועד כי ביום 3.8.14 בוצעה שיחה ונמסר כי : " המבוטח ישלח שיקים לפקודת איילון ע"ס 3350 ש"ח רכב 8731361" ביום 27.8 תועדה שיחה עם גבריאל : "לא יכול לדבר כרגע". ביום 4.9.14 תועד כי נשלח מסמך חוב פרמיה.

בחינת הנתונים העולים מתיעוד זה אל מול גרסאות הצדדים מעלה כי יש ליתן משקל רב למסמך זה. במסמך זה תועדו כל השיחות שנערכו מול גבריאל כולל שיחות שלא נענו ושיחות בהן ביקש גבריאל כי יחזרו אליו במועד מאוחר יותר. כך גם תועדה טענת גבריאל לקושי בתשלום ביטוח החובה.

ביום 31.7 תועד כי סוכם שקרן תבצע העברה בנקאית לסוכנות הביטוח וזו תשלם את ביטוח החובה בכרטיס אשראי וכי תשלום המקיף יבוצע בשיקים ע"ס 3350 ₪ שישלחו לחברת הביטוח.

מעדות הנתבעת וגבריאל עלה כי אכן חידשו את פוליסת ביטוח החובה באופן שתואר על ידי סוכנות הביטוח בתיעוד הממוחשב. האפשרות כי סוכנות הביטוח תיעדה גם את ההסכמה ביחס לתשלום המקיף על אף סירובו המפורש של גבריאל לבצע החידוש, אינה סבירה בנסיבות העניין.

יש לציין כי אין מדובר על חידוש "אוטומטי" של פוליסת ביטוח כאשר סוכן הביטוח עושה שימוש באמצעי התשלום שנמסר בעבור על ידי המבוטח, כגון הוראת קבע. בענייננו, לא היה בידי סוכנות הביטוח אמצעי תשלום של הנתבעת או בעלה וסוכם על תשלום בשיקים שיישלחו לחברת הביטוח. על סמך אותה הסכמה הפיקה חברת הביטוח את הפוליסה ובטרם הועבר לידיה אמצעי התשלום.

זאת ועוד, אין חולק כי הנתבעת היתה מחויבת לבטח הרכב בביטוח מקיף וזאת לאור התחייבותה כלפי בעל השעבוד ברכב "מימון ישיר". כמו בפוליסת הביטוח בשנת 2013 גם הפוליסה שחודשה בשנת 2014 כללה סעיף שיעבוד. בדיון בפני אישר גבריאל כי בעל השעבוד לא ויתר על הדרישה לביצוע ביטוח מקיף.

זאת ועוד, אין חולק כי ביום 19.10.14 פנה גבריאל טלפונית למוקד איילון וביקש שירותי גרירה לרכב. לאחר כמחצית השעה ביצע גבריאל שיחה נוספת למוקד וביטל את הזמנת הגרר.

טוענת חברת הביטוח כי יש בכך כדי להעיד כי הנתבעת, באמצעות בעלה, עשו שימוש בפליסה והזמינו גרר בתוך תקופת הביטוח. מנגד, טען גבריאל כי נתקע עם הרכב ונזקק לשירותי גרירה. לטענתו, התקשר לחברה למתן שירותי דרך, ולא לחברת הביטוח.

לתצהירים מטעם עדי התובעת צורפו תמלילי שתי השיחות בין גבריאל ומוקד איילון, והשיחות המוקלטות הושמעו בדיון. מעיון בתמלילים ושמיעת השיחות המוקלטות התרשמתי כי גבריאל אכן פנה לקבלת שירות גרירה הניתן במסגרת הפוליסה.

כך, בהקלטת השיחה הראשונה ועוד בטרם עונה המוקדנית נדרש גבריאל על ידי המענה האוטומטי להקיש את מספר הרכב וכך עשה. על אף שבפתח השיחה מזדהה גבריאל בשמו נוקבת המוקדנית בשמה של קרן, קרי המבוטחת, ומבקשת את מספר תעודת הזהות של קרן.

לו אכן התקשר גבריאל, כטענתו, לחברה רנדומלית למתן שירותי דרך מדוע נדרש להקיש את מספר הרכב ולהזדהות בפרטיה של קרן. זאת ועוד, בשיחה המוקלטת השניה עונה המוקדנית "איילון בוקר טוב".

זאת ועוד, משתי השיחות ניתן להבין כי מדובר בשירות שאינו כרוך בתשלום, דבר המתיישב עם שירות הניתן במסגרת פוליסה. כך, בסיום השיחה הראשונה אומרת המוקדנית לגבריאל כי : "יגיעו עם חלקים יציעו לך לקנות אתה לא חייב זה בתשלום... טכנאי שיגיע למקום". קרי, השירות עצמו, להבדיל מהחלקים, אינו בתשלום. בשיחה השניה מבהירה המוקדנית כי באם מבוטלת קריאת השירות יש לפנות למוסך להמשך טיפול אחרת השירות הבא יהיה כרוך בתשלום השתתפות של 100 ₪. גם כאן ניתן להבין כי השירות עצמו אינו כרוך בתשלום וכי באם לא יפנה למוסך יידרש לשלם השתתפות בלבד בסך של 100 ש"ח.

לאור האמור לעיל, התביעה מתקבלת.

הליכי הוצל"פ בתיק שמספרו 5174630616 – יימשכו כסדרם.

כמו כן, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את אגרת בית המשפט כפי ששולמה, שכר העד זאב בר כפי שנפסק, וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 1,800 ₪.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ה' כסלו תשע"ט, 13 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.