05 אפריל 2018

1. זוהי תביעת התובעת להכיר בפגיעה בגב ופריצת דיסק כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – החוק), על דרך המיקרוטראומה .

עובדות המקרה כפי שהן עולות מחומר הראיות

1. התובעת ילידת 1987, עבדה בחברת דלימארט (ספייסס) בע"מ, כמוכרת, קופאית, אחראית משמרת ומחסנאית תקופה של כשנה וחצי, החל מיום 1.2.13 ועד ליום 31.7.14. ר' נספח 3 לתצהיר התובעת.
2. התובעת הגישה תביעה לנתבע לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בגין פריצת דיסק וכאבי גב. המעסיק ציין על טופס התביעה כי :" לא ידוע לו על הפגיעה הנטענת". הנתבע דחה את תביעתה של התובעת.
3. התובעת נחקרה על ידיי חוקר הנתבע ביום 6.9.15 ( נספח 8 לתצהיר התובעת ) וכן מילאה שאלון – ר' נספחי 7 לתצהיר התובעת.
4. ביום 28.6.17 התקיים דיון מקדמי בפני סגנית הנשיאה כב' השופטת הדס יהלום ונקבע כי הפלוגתאות בתיק: א. האם הניחה התובעת תשתית עובדתית למיקרוטראומה לעניין פגיעה בגב. ב. האם קיים קשר סיבתי בין עבודת התובעת למחלתה. ג. האם השפעת העבודה על מחלת התובעת פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.
5. ביום 20.12.17 התקיימה ישיבת הוכחות בה נשמעו עדי התביעה: הגב' אורית להעז נגיל, מנהלת עבודה של התובעת וגב' חני חדד שעבדה כמוכרת עם התובעת. ביום 31.1.18 התקיימה ישיבת הוכחות נוספת בה נשמעה עדות התובעת.
6. התובעת הציגה אישורי מחלה בשל כאבי הגב ופריצת הדיסק מהם סבלה וכן מסמכים רפואיים שמתעדים את פניותיה לרופאים בשל כאבים אלו מהם סבלה וכן חוות דעת של ד"ר רנד. ר' נספחי 2 ו-12 לתצהירה.

טענות הצדדים

1. לטענת התובעת בתחילה, בחודשיים הראשונים לעבודתה עבדה כמוכרת וקופאית בלבד ובהמשך שימשה גם כאחראית משמרת ומחסנאית. לאחר חודשיים נוספים לקחה על עצמה תפקיד נוסף של עובד אחר שפוטר וכי במסגרת תפקיד זה לטענתה השקיעה 4-5 שעות כל יום בעבודה שכללה הזמנות מול ספקים, פירוק עגלות סופר ענקיות עם בקבוקי זכוכית , משקאות ודליים של זיתים השוקלים 10 ק"ג או יותר וקופסאות שימורים מסחריות שהיה עליה לסדרם מהעגלה למדפים הגבוהים. התובעת עברה לעבוד בשנת 2013 בסניף ביהוד ושם מעבר לתפקידה כמוכרת ומסדרת סחורות עבדה גם כמחסנאית ובמהלך כל תקופת עבודתה ביצעה פעולות חוזרות של כיפוף והרמה. כתוצאה מהעבודה המאומצת אובחנה אצל התובעת לטענתה ביום 18.9.13 פריצת דיסק קטנה שהלכה והחמירה ומיום 15.7.14 הפסיקה לעבוד ויצאה לחופשת מחלה עקב פגיעה אורתופדית של פריצת דיסק.
2. מנגד לטענת הנתבע התובעת לא הניחה תשתית עובדתית לקיום פגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה. כמו כן טוען הנתבע כי אין קשר סיבתי בין עבודת התובעת לבין הפגיעה הנטענת והפגיעה מקורה במצב תחלואתי טבעי בשל מצב קודם שאינו קשור כלל לעבודת התובעת. עוד טוען הנתבע כי לא מדובר בפעולה חוזרת ונשנית וכי התובעת לא הוכיחה פעולה כזו שנעשית ברציפות ובתדירות.

דיון והכרעה

1. בעב"ל (ארצי) 30813-11-13 ערמי - המוסד לביטוח לאומי, פס"ד מיום 11.3.15, סוכמה ההלכה הפסוקה בנושא תורת המיקרוטראומה באופן הבא:

"לצורך גיבוש העילה על המערער להוכיח, לפי הפסיקה, כי ביצע במהלך עבודתו תנועות חוזרות ונשנות, זהות או דומות במהותן, שחזרו על עצמן למשך פרק זמן רצוף ואשר ניתן לבודד אותן משאר הפעולות והתנועות שביצע במהלך יום העבודה (עב"ל 1012/00 אלי שבח – המוסד לביטוח לאומי (28.7.02)). בהקשר זה, תדירות התנועות החוזרות והנשנות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה "אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" (עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי - אשר יניב, פד"ע לה 523 (2000)), ופעולות המורכבות מתנועות מגוונות, המבוצעות על פי סדר משתנה בהתאם לצרכי העבודה, אינן מהוות רצף של תנועות חוזרות ונשנות הדומות זו לזו (עב"ל 7807-10-12 מוניר ג'בור – המוסד לביטוח לאומי (14.1.14))". ר' גם הנפסק בעב"ל (ארצי) 1374-10-11 אבשלום – המוסד לביטוח לאומי, פס"ד מיום 10.9.14.

1. התנאים הדרושים להוכחת תביעה בעילת המיקרוטראומה נדונו בהרחבה בפסיקה. נקבע, כי יש להוכיח קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק בלתי הדיר, ונזקים זעירים אלו, שלא ניתן לאבחנם כבודדים, הצטברו יחד עד שהביאו בסופו של דבר לנזק שנגרם למבוטח. (עב"ל (ארצי) 25130-01-11 מיכאל יושבאייב – המוסד לביטוח לאומי, מיום 17.6.12).
2. הלכה היא כי הפעולות המקימות את עילת המיקרוטראומה אינן חייבות להיות זהות, אך השפעתן צריכה להיות זהה וממוקדת למקום מוגדר. זאת ועוד, תדירותן אינה חייבת להיות קבועה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע. בפרשת דליה חסידי קבע בית הדין הארצי כי:

"כעולה מהעובדות שהובאו בפני בית הדין האזורי, כללה עבודת המערערת במהלך היום פעולות שונות. אולם, אין די בכך כדי לדחות על הסף את הטענה לקיומן של פעולות חוזרות ונשנות ויש לבחון אם במסגרת אותן פעולות שונות שביצעה המערערת ניתן לאבחן ולבודד פעולה חוזרת ונשנית, שפעלה על מקום מוגדר, או שמא מדובר בפעולות שהן זהות במהותן, היינו, הן פועלות באופן חוזר ונשנה על אותו מקום מוגדר. בשני המקרים מהוות פעולות אלה תשתית להכרה בעילת המיקרוטראומה. על מנת להשיב על שאלה זו יש "לחלץ" מתוך יום העבודה של המערערת את אותן פעולות חוזרות ונשנות או הדומות במהותן. אכן, ייתכן כי בסופו של יום יתברר שאין בהיקף הפעולות שביצעה המערערת כדי לעמוד בדרישת ה"חוזרות ונשנות", ואולם העובדה שקיימות פעולות נוספות, אין בה כשלעצמה כדי לאיין את קיומן של אותן פעולות" (עב"ל 32417-01-12 דליה חסידי - המוסד, ניתן ביום 2.12.12.; וראו גם עב"ל 465/07 עופר יהודאי - המוסד, ניתן ביום 20.12.07).

1. אכן תורת המיקרוטראומה איננה הופכת כ"במטה קסם" שורה של כאבי גב לסדרה של פגיעות זעירות חוזרת ונשנות (דב"ע מח/0-77 אליעזר מזרחי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע י"ט 538). ועל-מנת שימונה מומחה-יועץ רפואי, על המערער להניח תשתית עובדתית בעניין פגיעות חוזרות ונשנות, זהות או דומות, משך זמן ממושך ובתדירות גבוהה, כדי שניתן יהיה להניח אותה בפני המומחה.
2. משכך עלינו לבחון האם עלה בידי התובעת להוכיח תשתית עובדתית הכוללת קיומן של פעולות חוזרות ונשנות, דומות במהותן, בתדירות גבוהה ולמשך זמן.
3. לאחר ששמענו את עדות התובעת ושאר העדות מטעמה ובחנו את כלל הראיות שהוצגו בפנינו לא שוכנענו כי עלה בידי התובעת להוכיח תשתית עובדתית הדרושה ליישום תורת המיקרוטראומה. נבאר מסקנתנו.
4. עיון בטופס ההצהרה של התובעת לפקיד התביעות- נספח 8 לתצהירה מעלה כי התובעת הצהירה בכל הנוגע לתיאור סדר היום שלה כמצוטט:

"מגיעה למשמרת מ13.00. בחודשים הראשונים הייתי מוכרת. אחר כך כשהייתי מסדרת סחורות . נכנסת ומסתכלת במדפים לראות מה חסר שואלת את המחסנאים אם הגיעו סחורות. היו מחכות לי סחורות בעגלות סופר דוחפת אותה למדף. המוצרים הם צנצנות מלאות במאכלים, קופסאות שימורים ,בקבוקי יין, מוצרי שוקולד תעשייתים, רטבים בבקבוקי זכוכית, סרוויסים של אוכל.. היו מוצרים בין 2-8 ק"ג. הייתי עוזרת להרים סירים ופלצ'ות. באפקה אני הייתי מסדרת סחורה , כמו שאמרתי לך בערך 2-4 שעות ביום ואחר הולכת לעבוד כמוכרת או כאורזת מתנות. הייתי מסדרת את המעדנייה . הייתי מבצעת כל עבודה שהייתה צריכה להתבצע בסניף הייתי כלבונייקית מה שנקרא. אם היה צריך ספירת מלאי בסוף יום עבודה נשארת ומבצעת ספירה. הייתי עושה הכל באמת כל דבר שהיה לעשות"

1. עיון בתשובת התובעת לשאלון של הנתבע – נספח 7 מעלה כי התובעת הגדירה את תפקידה: מוכרת, מסדרת סחורה , אח"כ קודמתי וביצעת גם תפקידים של אחראית משמרת וקופאית. כמו כן התובעת תארה את סדר יומה בשאלון כמפורט:

" כמסדרת סחורה- הייתי מפרקת משטחים של סחורה כבדה מאוד- סירים , מחבתות, משטחי צלייה ( פלנצ'ות) , קופסאות שימורים, בקבוקי יין וכו'. ואח"כ מעבירה את הסחורה בעגלה ומסדרת אותם על המדפים בחנות תוך כיפוף והרמה של סחורה. כאחראית משמרת ( אחמ"ש)- מכרתי וניהלתי את העבודה במשמרת , ארזתי את המוצרים, עבדתי כקופאית וכו'... כאשר עבדתי באפקה מיום 1.2.13 במשך כשנה המחסנאי העלה את הסחורה לחנות אני פיזרתי את המוצרים למדפים שחלקם היו גבוהים ולכך להתכופף ולהרים את הסחורה שהיתה כבדה מאוד להרים אותה כדי להניחה על המדפים. ביהוד- לא היתה לי עזרה ונאלצתי לבצע את העבודה גם של המחסנאי. .. כמה זמן במשך היום את מבצעת כל פעולה? ת: פריקת הסחורה וסידורה על המדפים במשך 2-4 שעות ביום ומספר שעות אריזת המוצרים... וכקופאית גם ארזתי את המוצרים שמכרתי במהלך היום. ...בתחילת היום אני מפרקת את הסחורה אח"כ מטפלת בלקוחות, מסייעת לעובדים, אורזת מתנות, מכינה קוקטיילים של גבינות וזיתים, מרימה ומסדרת את המוצרים במדפים".

1. מנגד עיון בתשובות המעביד לשאלון מעלה כי תפקידה של התובעת היה אחראית משמרת בסניף יהוד. והמעסיק תיאר את יום עבודתה של התובעת כמפורט: "כאחראית משמרת פתיחת או סגירת סניף, ספירת קופות, השגחה על עבודת הצוות בשילוב מכירות ללקוחות ובקופה. הזמנות מול ספקים, אחריות לקבלת סחורה מספקים ושרשרת תפעולים עד סידור במדפים". עוד ציין המעסיק כי מדובר משקל של משאות בין 2-3 ק"ג. וכי מדובר על :" הרמת משא מהריצפה למדף וככל שיש צורך בהובלת המשא בעגלת סופר למרחק של כ50 מטרים. וכי מדובר על פעולה שמתבצעת 2-3 פעמים בשבוע כשעתיים- 4-6 שעות שבועיות וכי הפעולה לא נמשכת ברציפות כל היום וכי בין ההרמות העובדת מבצעת פעולות נוספות:" מכירות, הזמנות מספקים, קופאית , הפקדות בבנק . .." כמו כן המעסיק ציין: " יודגש שהגדרת תפקידה של שיראל הוא אחמש"ית ובמסגרת זו כל העובדים בכל המשמרות טפלו בסחורות ודאגו לסדר אותם בחנות. " ר' נספח 7 א' לתצהיר התובעת.
2. גם עיון בחקירתה הנגדית של המנהלת של התובעת , הגב' אורית להעז נגיל מעלה כי כל המוכרות בחנות היו עושות הכל וכי אין הגדרות תפקיד ובכל מקרה בחודשים הראשונים התובעת עבדה רק כמוכרת וקופאית. ר' עמ' 5 שורות 1-4.
3. ערים אנו לטענת התובעת כי חלק נכבד מיום עבודתה כלל פריקת סחורה והעברתם למדפים, אולם עיון בעדות המנהלת שלה הגב' אורית להעז נגיל מעלה כי מדובר על עבודה שאינה רציפה וכי מדובר במשקלים שונים ובמדפים הנמצאים בגבהים שונים ובכל מקרה בין עבודת פריקת הסחורה והעברתה למדפים התובעת עושה עבודות נוספות אחרות: "ש: את קיבלת אותה לעבודה? ת: כן ש: בתור מה? ת: מוכרת בחנות. אבל כולם עושים הכל, אין הגדרות לתפקיד. לרוב היא עשתה הזמנות מספקים ובשביל שיהיה מעקב על מה שהיא הזמינה היא גם פרקה את הסחורה... ש: תתארי לי את סדר היום של התובעת ת: הגיעה לעבודה בבוקר, עוברת במדפים ורואה מה חסר ומתקשרת לספקים לעשות הזמנות. זה יכול להיות 3 או 5 ספקים ביום. לשאלתך- לא סביר שלא יהיו ספקים . כמעט כל יום מגיעה סחורה... ש: כמה שעות היא סדרה סחורה ביום?ת: יש יום שנכנס משטח אחד ויש יום שמגיעים שני משטחים. זה יכול להיות שעתיים, שלוש שעות עבודה, זה גם להוציא סחורה, לעבור על החשבונית , לפרק, ולתמחר ואז לסדר במדף.. יש גם מוצרי קופה שאז המדף נמוך.. ש: מה סוג הסחורה שהיא היתה מקבלת? מזון , כלים, סירים ומחבתות ש: משקלים? ת: יש גם משקל מצטבר, זה יכול להיות קופסא , ארגז של פסטות ויכול להיות שם גם ארגז שימורים של ארטישוק, המשקלים משתנים....ש: תארי לי פירוק סחורה של התובעת , ראית אותה? ת: כן, לוקחים סכין יפנית, פותחים את הקשרים מסביב, כי זה מגיע כמשטח, מרימים ארגז פותחים אותו, בודקים מה יש בפנים, משווים לחשבונית, סופרים , כשהארגזים מתומחרים מעבירים לעגלות ומעבירים לחנות, המחסן הוא במרחק הליכה מהמדפים של החנות." ר' עמ' 4 שורות 31-33 עמ' 5 ועמ' 6 שורות 1-4.
4. בשונה מעדות זו עדותה של הגב' חני חדד בכל הנוגע לפעולות התובעת היתה שונה:

"ש: תארי יום עבודה של התובעת? .. לפתוח את החנות, את הקופות, להכין את החנות לפני ששאר העובדים מגיעים, היא היתה מנהלת את המשמרת, הרבה פעמים היא היתה במחסן, מוציאה ומפזרת את החנות, אם צריך לשים על מדפים, לתמחר, דואגת למה שצריך במשמרת גם התעסקה בשלב מסוים בהזמנות, לא זוכרת ממתי... ש: כמה זמן היא עשתה כל פעולה? ת: כשהיא היתה נכנסת למחסן זה היה לוקח הרבה יותר משעה. שם היה כל מיני שקים של סחורות של פירות יבשים, זיתים כל מיני דברים, לסדר להוציא החוצה, לשים על מדפים מה שצריך. את הסחורות היו מגיעים בשקים גדולים אז היו צריכים לשים חלק במדפים. זה בערך שעה. אם היה צורך בהזמנות מסויימות היא התעסקה בכך, הייתה מסתובבת בחנות. קשה לי לענות על כך" ר' עמ' 4 שורות 19-30 . כמו כן עולה מעדותה של הגב' חני חדד כי לעיתים הייתה נכנסת איתה למחסן לעשות איתה דברים או להוציא דברים משם.. כמו כן הגב' חדד ציינה בעדותה כי:" לפעמים היא היתה מסדרת את זה בחוץ ולפעמים שאר העובדים.. לא משהו שיטתי" ר' עמ' 8 שורות 1-3 ו 16-18.

1. מעבר לאמור עיון בחקירתה הנגדית של התובעת מעלה כי עבדה במספר מקומות, בתל אביב בסניף השומר כחודש וחצי חודשיים כמוכרת בלבד. לאחר מכן התובעת עברה לעבוד בסניף ביהוד. בכל מקום הייתה עבודה שונה. ר' עמ' 10 לפרוטוקול הדיון מיום 31.1.18.
2. כמו כן התובעת העידה כי מדובר היה על משקלים משתנים. ר' עמ' 11 שורות10-18. כמו כן עיון בעדותה מעלה כי בשונה מהשאלון וההצהרה שמילאה אצל הנתבע לפיה מדובר בין 2-4 שעות של סידור סחורה , בעדותה בדיון ההוכחות העידה על 4-5 שעות ביום של סידור סחורה. ר' עמ' 11 שורות 18-20 . ובהמשך העידה כי מדובר על 75% ביום של סידור סחורה. ר' עמ' 11 שורות 24-26.
3. מעבר לעובדה כי תשובות השאלון של המעסיק סותרות את טענות התובעת לעניין אופי עבודתה, והמשקלים אותם הרימה והרציפות, הרי שגם עיון בעדותה של התובעת ובתצהירה מעלה כי מדובר על עבודה מגוונות עם משקלים שונים.
4. מחומר הראיות כמפורט, עולה כי תצהירה של התובעת נסתר מספר פעמים. מעבר לאמור גם עיון בתצהירה ועדותה של התובעת ושל העדים מטעמה כפי שפורט לעיל מעלה כי מדובר על עבודה מגוונת וכי במהלך יום עבודתה של התובעת עשתה היא פעולות מגוונות. ערים אנו לכך כי במסגרת שגרת עבודתה של התובעת היא גם פרקה סחורה ושמה אותה במדפים, אולם לא הוכח לטעמינו כי מדובר על רציפות פעולה שחזרה על עצמה מספר רב של פעמים ביום . מעבר לאמור, נראה כי גם במסגרת פעולות הפריקה של הסחורה וסידורה במדפים ביצעה התובעת פעולות נוספות של הוצאת חשבוניות , ספירת מוצרים . מעבר לאמור, מדובר במוצרים בעלי משקל שונה ובמדפים בגבהים שונים וכן לעיתים עזרו לתובעת בפעולות אלו, כך שלא הוכח כי כל פעולה היתה זהה ונעשתה ברציפות, גם אם היינו מבודדים את פעולת הפירוק של הארגזים וסידורה על המדפים.
5. ערים אנו לכך שעבודתה של התובעת היתה קשה ביותר. אולם לא כל עבודה פיזית ממושכת נכנסת להגדרת מיקרוטראומה. שכן נפסק זה מכבר כי

"השימוש במונח מיקרוטראומה אינו יכול להפוך, כבמטה קסם, 'מאמצים קשים' לסדרת פגיעות זעירות מוגדרות החוזרות ונשנות אין ספור פעמים" (ר' דב"ע מח/0-77 אליעזר מזרחי נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יט' 538).

1. מכלל האמור לעיל עולה כי התובעת לא הרימה את הנטל הנדרש להוכיח תשתית עובדתית למיקרוטראומה ולא הוכח כי קיימת בעבודתה של התובעת פעולת חוזרת ונשנית או פעולה ספציפית במהלך עבודתה שניתן לבודד אותה, וכן לא הוכח כי מדובר בפעולה חוזרת ונשנית בתדירות קבועה החוזרת על עצמה באופן יומיומי. משכך דין התביעה להידחות.
2. סוף דבר – התביעה נדחית.
3. משמדובר בתביעה בתחום הביטחון הסוציאלי – אין צו להוצאות.
4. זכות ערעור לבית הדין הארצי בירושלים תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ' ניסן תשע"ח, (05 אפריל 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.