הנשיא יגאל פליטמן

1. לפניי בקשה לאיחוד הדיונים בתביעה שהגיש המבקש לבית הדין האזורי בתל אביב-יפו (סע"ש 32713-09-15), עם תביעות אחרות המתנהלות בבתי הדין האזוריים בתל אביב ובבאר שבע, לפי תקנה 6 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן – התקנות).
2. המבקש הגיש תביעה לבית הדין האזורי בתל אביב, לתשלום זכויות שונות הנובעות מתקופת עבודתו אצל המשיבה, וסיומה. בקשתו של המבקש היא לאחד את הדיון בתביעתו עם הדיון בתביעותיהם של 8 תובעים אחרים, שהוגשו חלקן לבית הדין האזורי בתל אביב וחלקן לבית הדין האזורי בבאר שבע, בהתאם למקום ביצוע העבודה וכללי הסמכות המקומית, נגד המשיבה או נגד קבוצת אשטרום, שהמשיבה היא אחת מהחברות בה, או נגד חברה אחרת באותו אשכול חברות - חברת אשבת בע"מ (סע"ש 11403-06-16; סע"ש 59846-05-16; סע"ש 30314-06-16; סע"ש 24384-06-16; 24580-06-16; 30308-06-16;25416-09-15; סע"ש 27342-06-16). המבקש ביקש כי התביעות תאוחדנה בבית הדין האזורי בתל אביב.
3. כנטען בבקשה, התובעים כולם הם תושבי הרשות הפלשתינאית, אשר הועסקו אצל הנתבעות כפועלי בניין במספר פרויקטים. הנתבעות הן קבוצת אשטרום, או חברות בת / אחות שלה. התובעים הועסקו כולם אצל הנתבעות במקביל או בסמיכות זמנים, וחלקם אף באותו פרויקט. כל התובעים עותרים לתשלום זכויותיהם בהתאם לצו ההרחבה בענף הבניין והעץ משנת 2010. לפיכך, לטענת ב"כ המבקש, מדובר בתביעות שהן בעלות בסיס עובדתי משותף, באופן המצדיק איחוד הדיון בהן בהתאם לתקנה 6 לתקנות. למען הזהירות טען, כי אף אם מדובר בבסיס עובדתי משותף באופן חלקי, עדיין מן הראוי לאחד את הדיון בתביעות.

מעבר לאמור הוסיף ב"כ המבקש וטען, כי כל התובעים מיוצגים על ידו, ומשרדו מצוי באזור חיפה, ומשרדם של ב"כ הנתבעות מצוי באזור תל אביב. משכך, יהיה נוח יותר לצדדים לנהל את הדיון בתביעות בבית הדין בתל אביב, באופן שיחסוך לצדדים הוצאות וטרחה. ב"כ המבקש טען עוד, כי איחוד התביעות יתרום לחיסכון בזמן שיפוטי וימנע פסיקות סותרות, וכן יתרום לחיסכון בזמן שמיעת העדויות, שכן מדובר ככלל באותם עדים. ב"כ המבקש הבהיר, כי כל התביעות נמצאות בשלב דיוני מוקדם, כאשר בכל התביעות טרם התקיים דיון קדם משפט, ואילו בתביעת המבקש התקיימו 2 דיוני קדם משפט, ודיון הוכחות נקבע ליום 7.3.2017.

1. המשיבה התנגדה לאיחוד התביעות וטענה, כי אין לתביעות בסיס עובדתי משותף, שכן התובעים הועסקו בתקופות שונות, באתרים שונים ועל ידי מעסיקות שונות, בעלות אישיות משפטית נפרדת לכל אחת. בהתאם, הוגשה כל אחת מהתביעות נגד חברה אחרת, כאשר קבוצת אשטרום נתבעה רק בחלק מהתביעות. לדעת המשיבה, מדובר בניסיון של ב"כ התובעים לברור לו את הערכאה הנוחה לו יותר, בניגוד לכללי הסמכות המקומית הקבועים בדין. עוד טענה, כי הבקשה לא נתמכה בתצהיר להוכחת העובדות הנטענות בה. המשיבה ביקשה להבהיר, כי היא מעסיקה מאות עובדים, וכי אין בעובדה שכמה מעובדיה הגישו תביעה נגדה, גם אם עבדו תקופה מסוימת יחדיו, כדי להצדיק איחוד תביעותיהם, כאשר התביעות מבוססות על מסכת עובדתית שונה. לטענת המשיבה, בקשת המבקש עלולה ליצור מצב אבסורדי, שבו יהיה על בית הדין לאחד מאות תובענות המוגשות בהתאם לצו ההרחבה בענף הבניין. לסיום טענה המשיבה, כי איחוד התובענות דווקא יגרום לסרבולן ולבזבוז זמן שיפוטי.

המשיבה ביקשה לציין בבקשתה, כי התביעה בסע"ש 30314-06-16 נמחקה ביום 3.11.2016, והתביעה בסע"ש 25416-09-15 נמחקה אף היא ביום 26.10.2016. המשיבה קבלה על כך שב"כ המבקש נמנע מליידע בכך את בית הדין, וביקשה כי ייפסקו נגדו הוצאות לדוגמה בגין חוסר תום ליבו.

הכרעה

1. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה ובכלל החומר שהובא לפניי, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. ואבאר.
2. ככלל, מקובלות עליי טענות המשיבה בתגובתה, ומשכך הגעתי לכלל מסקנה כי אין הצדקה לאיחוד הדיונים, בהתאם לתקנה 6 לתקנות (ראו המ"ד 56765-12-12 יניב אדרי - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 6.2.2013, והאסמכתאות שם). כעולה מטענות הצדדים ומהחומר שהונח לפניי, נראה כי בכל אחת מהתביעות נסיבות העסקת התובעים וסיומה היו שונות, ומכאן שגם הסעדים שנתבעו אינם זהים בכל אותן תביעות. מכאן, שאין מדובר בתביעות ב"אותו נושא", כדרישת תקנה 6 לתקנות. זאת ועוד. אין די בעובדה שמדובר בתובעים אשר הועסקו באותו אשכול חברות כדי להצדיק איחוד הדיון בתביעותיהם, במיוחד שעה שקבוצת אשטרום לא נתבעה בכל אחת מהתביעות. בנסיבות אלו, שיקולי נוחות של ב"כ התובעים אינם מצדיקים כשלעצמם איחוד ההליכים בתביעות. עוד יצוין, כי אין די בעובדה שבכל אחת מהתביעות נתבעו סעדים מכוח צו ההרחבה בענף הבניין, שכן כאמור בתגובת המשיבה, קיימות מאות תביעות מסוג זה בבתי הדין השונים. לסיום ייאמר, כי על פני הדברים, התביעות אינן מעלות סוגיה משפטית עקרונית, שיכול היה בה כדי להצדיק איחוד הדיון בתביעות במטרה להימנע מפסיקות סותרות.

בנסיבות אלו, נחה דעתי כי דין הבקשה לאיחוד התביעות - להידחות.

1. יוער, כי אין באמור כדי למנוע מב"כ המבקש לבקש את איחוד התביעות בכל בית דין אזורי, בקשות אשר יוכרעו בהתאם לשיקול דעת נשיאי בתי הדין האזוריים.
2. סוף דבר – הבקשה נדחית. כמקובל בבקשות מסוג זה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ב מרחשוון התשע"ז (13 נובמבר 2016), בהיעדר הצדדים ותישלח אליהם.