בפניי בקשה לעיון חוזר.

לאחר עיון בכלל טענות הצדדים באתי לכדי מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

עיון חוזר יכול שיהיה מוצדק ב"נסיבות חדשות אשר התרחשו לאחר מתן ההחלטה המקורית פותחות פתח לשינויה על-ידי הערכאה שנתנה אותה. אולם אף אם לא חל שינוי בנסיבות, נתונה לערכאה שנתנה את החלטת הביניים הסמכות לשנותה, אם כי הדבר ייעשה אך במקרים נדירים, כאשר מתברר לבית-המשפט כי נתן החלטה מוטעית" (בר"ע 4015/02 אוקו נ' שמי, פ"ד נו(4) 505, 508).

לדידי, ביחס לשני הנושאים העולים בבקשה, אין הצדקה לעיון חוזר.

באשר למתן צו כנגד "כלל חברה לביטוח בע"מ" הרי שההחלטה הדוחה את הבקשה עומדת בקנה אחד עם הפסיקה הקיימת. מכאן שאין הצדקה לעיון חוזר נוכח קיומה של "החלטה מוטעית", אשר לדידי, כך או אחרת, טוב שיעשה בו שימוש במשורה.

באשר לחלוקת הביניים בנשיאה בשכר טרחת המומחה, הרי שיש לזכור כי עסקינן רק בחלוקת ביניים, בשלב זה, ויכול שבסופו של יום ההוצאות יושתו, כולן או חלקן, על צד זה או אחר. גילוי דבר קיומה של הנזילה הנוספת המתוארת בבקשה, אשר לא ידוע מהו היקף הנזק בגינה ומהי השלכתה על הנסיבות המתוארות בתיק שלפניי, אינו מצדיק שינוי בחלוקת שכר הטרחה. כפי שהוחלט על ידי ביום 24.1.18, המומחה התבקש להתייחס גם לנזילה הנוספת ולאחר שתינתן חוות דעתו ובהתאם להכרעה בהליך יוכלו הנתבעות 1-2 או כל צד אחר להעלות דרישות לעניין חלוקה שונה מזו שנקבעה כחלוקת ביניים.

על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ח שבט תשע"ח, 03 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.