1. בפניי תביעת התובע בהליך של תביעה קטנה בגין נזק שנגרם לרכבו בשל פגיעה נטענת של משאית שבבעלות הנתבעת 1 המבוטחת אצל הנתבעת 2. ברכב התובע נהגה הגב' רעיה תעיזי.

לטענת הגב' תעיזי נסעה ברחוב הרצל בפנייה לרחוב מקלב ביהוד, התעקלה עם הכביש במטרה לפנות ימינה בדרך כורכר, או אז ראתה את המשאית של הנתבעים בעמידה. לכן המשיכה בנסיעתה, אלא שבהתקרבה למשאית, במקום בו הדרך נהיית צרה יותר, החלה לפתע המשאית בנסיעתה. בנסיבות אלה לטענתה עצרה את רכבה וצפרה למשאית אלא שהמשאית המשיכה בנסיעה וגירדה את הפגוש הקדמי ברכב בו נהגה בצד שמאל. מכאן לטענתה אחריות נהג המשאית לתאונה.

1. מנגד טען נהג המשאית מר פנחס כהן, כי הגיע מכיוון נסיעתה של הגב' תעיזי ומאחר שמדובר במשאית, לצורך הכניסה לאותו שביל אליו ביקשו שני הנהגים לנסוע, נדרש לנסיעה איטית ופנייה בקשת רחבה; או אז הגב' תעיזי שנסעה מאחוריו עקפה אותו מימין ומכאן אחריותה לתאונה.
2. בפניי העידו מר פנחס כהן נהג המשאית, הגב' תעיזי נהגת רכב התובע והגב' נטלי אדג'י שנסעה עם הגב' תעיזי ברכב.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

1. המחלוקת בין הצדדים היא אם המשאית היתה במצב של עמידה בשעה שהגב' תעיזי ביקשה להמשיך בנסיעה בדרך הכורכר או שמא היתה המשאית במצב של נסיעה איטית רציפה, כך שלא היה מקום שהגב' תעיזי תנסה להמשיך בנסיעה אלא לאחר שהמשאית תשלים את הפנייה.
2. אני מוצא להעדיף את גירסתה של הגב' תעיזי כי משאית הנתבעות היתה בעמידה עת שהגיעה לאותו מקום וכי סברה שהיא עצמה יכולה להמשיך בנסיעתה, אלא שאז החלה המשאית בנסיעה. גירסתה של הגב' תעיזי נתמכת בגירסתה של העדה הגב' אדג'י לפיה המשאית לא זזה (עמ' 10, ש' 13) וכי קודם שעברו את המשאית רכב שהגיע משמאל המשאית עקף אותה משמאל (עמ' 10, ש' 14). יוער כי הדבר אפשרי על-פי תוואי הדרך כפי שנראה במפת גוגל (עמ' 3, ש' 19).

מכאן אני מוצא שהמשאית אכן היתה בעצירה כשהיא מיושרת בנתיב והגב' תעיזי הגיעה מימין והמשיכה לכיוון דרך הכורכר למעבר הצר ישירות מהכניסה למתחם (כפי שרואים במפת גוגל).

נהג המשאית העיד כי היה במקום בפעם הראשונה.

כך גם לא מן הנמנע שהתחיל בנסיעה מבלי שראה את רכב התובע מגיע מימינו, הן בשל הזווית ממנו הגיע רכב התובע והן משום שמדובר בנקודות מתות ממילא של המשאית בצד ימין.

משהתחילה המשאית לנסוע מבלי שהבחין נהג המשאית ברכב התובע, אני מוצא אחריות של נהג המשאית לתאונה.

1. בצד האמור מצאתי להטיל על הגב' תעיזי אשם תורם בשיעור לא מבוטל. הגב' תעיזי העידה שראתה את המשאית מתחילה בנסיעתה. זאת ועוד על-פי תמונה שהוצגה (סומנה נ/1 במהלך כתיבת פסק הדין) נקודת המגע בין רכב התובע היא במרכז המשאית. בנסיבות אלה יכולה היתה הגב' תעיזי למנוע את התאונה ו/או להקטין את נזקיה מאחר שיכולה היתה להספיק לעצור מבלי להתקרב למשאית או לסטות מעט ימינה עם רכבה. יושם לב בהקשר זה שגלגלי מכונית התובע מיושרים באופן שמעלה המסקנה כי הגב' תעיזי לא ניסתה לסטות ימינה עם הרכב. מצאתי לקבוע אשם תורם של 30%.

התוצאה:

1. אשר על כן אני מחייב את הנתבעים באמצעות הנתבעת 2 לשלם לתובע 7,198 ₪ בתוספת הוצאות משפט הכוללים שכר עדים מטעמו סך של 900 ₪.

בפסיקת סכום ההוצאות נלקח בחשבון כי חלק מהארכת הדיון שלא לצורך היה בעטיה של עדה מטעם התובע.

הסכומים ישולמו תוך 30 ימים מהיום.

מי מהצדדים שאינו מרוצה מתוצאת פסק הדין רשאי לפנות תוך 15 ימים מהיום לבית המשפט המחוזי בלוד ולבקש רשות להגיש ערעור על פסק הדין.

ניתן היום, ה' תמוז תשע"ז, 29 יוני 2017, בהעדר הצדדים.