12 יוני 2018

בפני בית הדין תביעת התובע להכיר בשומה מעודכנת של הכנסותיו לשנת 2011 אשר לגביה דיווח ביום 03/09/12 לפני תאונת העבודה שאירעה ביום 09/09/12. זאת חלף מקדמות שתוקנו על ידו ב- 28/8/12.

הנתבע טען כי גמלת הפגיעה בעבודה של התובע נקבעה לצורך חישוב השכר עפ"י מקדמה בה חויב ואותה עדכן בסמוך לפני הפגיעה בהתאם לתקנה 11 לתקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ"ד-1984.

העובדות

1. התובע, עובד עצמאי, נפגע בתאונת עבודה ביום 9.9.12.
2. ביום 3.9.12 התקבלה אצל הנתבע שומה סופית לשנת 2011 בסך 321,082 ₪.
3. ביום 28.8.12 התובע הגיש, באמצעות יועץ המס דניאל שוקרון, בקשה לתיקון מקדמות לשנת 2012, לפיהן שכרו החודשי הוא בסך 16,000 ₪.
4. הנתבע חישב את בסיס גמלת נכות מעבודה של התובע לפי שכרו המדווח בתיקון המקדמות שנעשה ביום 28.8.12. בסיס הגמלה שחושב נקבע על סך 45,699 ₪.

המחלוקת

כיצד יש לחשב בסיס השכר של התובע לצורך חישוב גמלת נכות מהעבודה, בהתאם לתקנה 11 לתקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), תשמ"ד- 1984 (להלן: התקנות). האם לפי בקשת התובע לתיקון מקדמות מיום 28.8.12, כטענת הנתבע או לפי שומה סופית לשנת 2011, שהתקבלה ביום 3.9.12, כטענת התובע.

הכרעת הדין

טענות הצדדים

1. התובע טען כי הגדלת המקדמות נעשתה ביום 28/08/12 וביום 03/09/12 הופקה הודעת שומה לשנת 2011. על כן לגרסתו, השומה עודכנה בטרם הפגיעה בעבודה אשר אירעה ביום 09/09/12.עדכון זה אף הגיע לידיעת הנתבע לפני התאונה.
2. לגרסת התובע יש באמור בעב"ל 11659-11-14 ז.ג. נגד המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו, להלן פס"ד ז.ג) כדי לאשר את גרסתו, שכן נקבע שם כי סטייה מתקנה 11 לתקנות, ככל שתיעשה מקום בו המבוטח מסר למשיב או למס הכנסה טרם קרות התאונה וללא כל קשר אליה דוח עדכני בנוגע להכנסותיו.
3. עוד טען, כי בעניין ז.ג המוסד הסכים לתקן את הגמלה החוסמת להכנסה המשתקפת במקדמות.
4. הודעת השומה צורפה לנספח ב' לכתב התביעה, כותרתה: "הודעה על שומות מס הכנסה לשנת המס 2011". בהודעה במשבצת "תאריך עדכון" המופיע בהודעת השומה התאריך הוא 02/09/12.
5. בשורה חדשה בדוח נרשם "הנמקה": הדוח שהגשת שודר למחשב מנהל הכנסות המדינה ישירות ע"י מייצגך, אנו רואים בדוח שהגשת שומה עצמית...". בסוף המסמך יש קבלה של רשות המיסים ויש סכום שעליו לשלם עד לתאריך 23/09/12. חותמת התשלום נושאת תאריך 18/11/12.
6. לטענת התובע, עפ"י כתב ההגנה השומה הסופית לשנת 2011 התקבלה אצל הנתבע ביום 03/09/12 (סעיף 3 לכתב ההגנה). ובכך יש להוכיח כי התובע דיווח עדכנית לא רק לרשות המיסים אלא גם לנתבע והדווח הגיע לפני התאונה.
7. בתאריך 16/03/17 הוגשה הודעה מטעם הנתבע ובה תדפיס ממערכת מייצגים דרכה עדכן יועץ המס דניאל שוקרון ביום 28/08/12 הכנסה חודשית בסך 16,000 ₪. דוח המייצגים צורף להודעה. כמו כן נרשם על גבי הדוח מפי יפה באבאי מנהלת מחלקת גביה וביטוח כך:"1. יועץ המס שוקרון דניאל עדכן דרך מערכת מייצגים ב-28/08/12 עפ"י הכנסה 16,000 ₪ לחודש, לשנת 2012. רצ"ב תדפיס. 2. רצ"ב הסבר על חישוב המקדמות שנשלח למבוטח מיום 28/08/12 עם עדכון המקדמות. "
8. מסמך נוסף שצורף הוא הודעת המוסד לביטוח לאומי לתובע מיום 28/08/12 לפיו פנקס מקדמות לחודשים 08-12/2012 מחליף פנקס מתאריך 23/04/12. "הכנסתך כעצמאי חושבה לפי הצהרה בסך 16,000 ₪ לתקופה 1/12 ההכנסה השנתית המוערכת לשנת 2012 היא 192,000 ₪...". במסמך זה בסופו מצוין "לידיעתך הקטנת מקדמות עפ"י הכנסה שאינה משקפת את ההכנסה הצפויה עלולה לפגוע בגובה הגמלה במקרה של פגיעה בעבודה".
9. דהיינו המוסד מילא חובתו על פי הצהרת יועץ המס ואף התריע בדבר מקרה של פגיעה בעבודה.
10. התובע טוען כי מתדפיס מערכת המייצגים שהגיש הנתבע עולה כי את השומה אשר הופקה ביום 03/09/12 קיבל הנתבע ביום 09/10/12 לאחר תאונת העבודה. אולם עפ"י הפסיקה די בכך שהדיווח לתיקון השומה נמסר טרם קרות התאונה על מנת שההכנסות המעודכנות יילקחו בחשבון.
11. יש להניח שאם המוסד קיבל את השומה ממס הכנסה רק ב-09/10/12 גם התובע לא קיבל אותה לפני מועד זה ולא יכול היה לשלם את הקבלה לפני מועד זה.
12. עוד ציין התובע כי בסוף שנת 2012 לאחר תאונת העבודה הוגש הדוח השנתי המלמד על הכנסות גבוהות בהרבה מההכנסות שדווחו בשומה מיום 03/09/12 (381,082 ₪) והדוח השנתי מלמד על הכנסות בסך של 605,973 ₪. מאחר ודוח זה הוגש לאחר תאונת העבודה אינו רלוונטי ולא תתאפשר סטייה מתקנה 11 בשונה מהדוח מיום 03/09/12.
13. הנתבע טען שבסיס השכר לחישוב גמלת הפגיעה בעבודה של התובע מחויבת להיות אך ורק עפ"י המקדמות בהן חויב לפני התביעה . תקנה 11 לתקנות הקובעת:"(א) אירעה פגיעה בעבודה בשנת מס פלונית, התחשב ההכנסה, לפיה חויב הנפגע בתשלום מקדמות לפני הפגיעה, כהכנסה לפי שומה סופית".
14. הפגיעה אירעה ביום 09/09/12, כלומר בשנת המס 2012 ובהתאם לאמור בנוסח תקנה יש לחשב את הגמלה עפ"י המקדמות ורק מקדמות אלה יחשבו כהכנסה לפי שומה סופית.
15. זאת ועוד, טוען הנתבע כי הבקשה להגדלת המקדמות נעשתה ביום 28/08/12 כ-11 יום לפני הפגיעה ובעקבותיה תיקן הנתבע את המקדמות כמבוקש ובכך פעל על פי הנחיות התובע.
16. לטענת הנתבע משתוקנו המקדמות אזי השומה הסופית בשנת 2011 שהתקבלה אצל הנתבע ביום 03/09/12 אינה רלוונטית למרות שהתקבלה לפני מועד הפגיעה, נוכח תוכן סעיף 11 הקובע שתשלום המקדמות לפני הפגיעה הוא זה שייחשב כהכנסה לפי שומה סופית.

הפן הנורמטיבי

1. לשון תקנה 11 מתייחסת ל"מקדמות" כבסיס לחישוב הכנסה.
2. פסק דין עב"ל 32864-19-14 יורי דורושקביץ נגד המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו) קובע: "תכלית תקנה 11 אינה רק מניעת מניפולציה בשומה המוגשת למס הכנסה אלא גם עידוד המבוטח לדווח בזמן אמת על הכנסתו האמיתית וכן לגבות בזמן אמת את דמי הביטוח הנדרשים. לפיכך, כך נקבע, אפילו אם ייקבע כי המערער לא ביצע מניפולציות בשומת 2011, לא יהיה בכך כדי לאפשר סטייה מהתקנה." ובהמשך " לטעמנו ככל אין לאפשר סטייה מהוראות תקנה 11 לתקנות, אף במצב בו נטען כי השומה עליה מבקש המבוטח להסתמך היא אותנטית".(דגש ש.ש.)
3. עב"ל 511/09 המוסד נגד מארק אידלמן (פורסם בנבו) ועפ"י עב"ל 218/10 המוסד נגד מנשה תעשה (פורסם בנבו), קובע כי הבסיס לחישוב זכאות המשיב לדמי פגיעה צריך להיעשות לאור הכנסתו לפיה הוא שילם מקדמות.
4. בשני הליכים אלו התיקון נעשה אחרי התאונה ויש לאבחן את האמירות בהן מהמצב העובדתי בהליך זה בו גם המקדמות וגם השומה עודכנו רשמית ובכתב ברשויות המס לביטוח לאומי, טרם התאונה.
5. בפסק דין עב"ל 11659-11-14 זאב גיא עו"ד נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: עניין גיא), נקבע כי ההכנסה לפיה ישולמו למערער גמלאות בגין פגיעה בעבודה תחושב בנסיבות העניין לפי תקנה 11(ב) לתקנות. ההכנסה שלפיה שולמו המקדמות בשנת המס שקדמה לפגיעה. בית הדין לא אפשר סטייה מתקנה 11 אף במצב בו הוסכם כי השומה שעליה מבקש המבוטח להסתמך אותנטית.
6. גם בפסק דין זה, השומה עליה ביקש גיא להסתמך הייתה מאוחרת למועד קרות התאונה.
7. עם זאת, בפסק דין גיא, אומר בית הדין הארצי כי "לאור אלה קבענו כי סטייה מתקנה 11 לתקנות, ככלל, יכול שתיעשה, מקום שבו המבוטח מסר למוסד או למס הכנסה, טרם קרות התאונה וללא כל קשר אליה דוח עדכני בנוגע להכנסותיו". (סעיף 10 לפסק הדין).זה המקרה העובדתי שבפנינו.
8. בנסיבות הספציפיות של הליך זה שבפנינו לאחר שהוגדלו מקדמותיו ביום 28/02/12, בפרט נוכח מה שכתוב במסמך בדבר החשיבות של הדיווח הנכון לגמלאות, תיקן התובע את שומתו גם למס הכנסה. אין חולק כי עשה זאת ביום 03/09/12. דהיינו, עוד בטרם הייתה הפגיעה בעבודה ועוד בטרם יכול היה לצפות פגיעה כזאת.
9. דווקא פנייתו להגדלת מקדמות ובמקביל ובסמוך פנייתו למס הכנסה מצביעות על כך שהיה ער לכך שהכנסתו גדלה וביקש לדווח דיווח אמת בעקביות ברשויות המתאימות. כל הדיווחים גם לביטוח לאומי וגם למס הכנסה היו לפני קרות התאונה. זאת באבחנה מפסקי הדין עליהם מסתמך המוסד.
10. על כן מתאימות העובדות שבמקרה זה לסעיף 10 בפסק דין גיא, שם איפשר בית הדין הארצי סטיה מתקנה 11 בתנאי ש המבוטח מסר למוסד או למס הכנסה טרם קרות התאונה וללא קשר אליה דוח עדכני בנוגע להכנסותיו. התובע במקרה שלנו בניגוד לעו"ד גיא אכן פעל בזמן אמת ובהתאמה מתקבלת על הדעת בין דיווחים למוסד לדיווחיו למס הכנסה לפני קרות התאונה.יש להחיל אמירה זו של בית הדין הארצי על עובדות המקה שבפנינו.

סוף דבר,

1. התחשבות המוסד בשומה שהגיש התובע ב-03/09/12 למס הכנסה, בטרם קרות התאונה איננה סטייה מתקנה 11 שכן גם המקדמות שונו והוגדלו וגם הדיווח שדיווח התובע למס הכנסה היה אותנטי, על זה לא חלק המוסד . ההכנסה לאחר מכן (שהכפילה עצמה כמעט) מוכיחה זאת, התובע לא ביקש להתייחס אליה ובצדק. אולם יש בה תנא דמסייע.
2. פסק דין בעניין דב"ע נה/68-0 המוסד לביטוח לאומי – סנונו, (פורסם בנבו,פד"ע כח 412 ),נקבע כי מקום בו מבוטח הודיע, טרם אירוע התאונה, על שינוי בהכנסתו שישמש בסיס לחישוב דמי הביטוח, אין להחיל בעניינו את תקנה 11 שם נקבע כי במקרים שבהם המבוטח מסר דו"ח עדכני בנוגע להכנסותיו טרם קרות התאונה וללא קשר אליה ניתן לסטות מתקנה 11:

"דחיית הטענה בדבר חוסר סבירותה של תקנה 11 אינה מונעת סטייה הימנה באותם מקרים מתאימים בהם מסר המבוטח דו"ח עדכני, בנוגע להכנסותיו, טרם קרות התאונה וללא כל קשר אליה, למוסד לביטוח לאומי או למס הכנסה. במקרים שכאלה לא ההכנסה ששימשה בסיס לחישוב מקדמות דמי הביטוח צריכה לשמש כבסיס לחישוב הגמלה של הנפגע בעבודה, אלא אותה הגמלה צריכה להשתלם על יסוד דו"ח ההכנסה העדכני. "

1. בהמשכו של פסק הדין נקבע:

"ערים אנו להוראות החוק והתקנות, על פיהן חייב מבוטח להגיש דין וחשבון על הכנסתו למוסד, ולא רק למס ההכנסה. אולם, מכוח החוק, חישוב ההכנסה של עובד עצמאי נקבעת "על פי השומה הסופית של ההכנסה כאמור לאותה שנה..." (סעיף 164(ב) (1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, (סעיף 345(ב)(1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995)), וחזקה על המבוטח ובודאי על יועץ המס שפעל בעניינו, שידע שהודעתו לפקיד השומה בדבר תיקון הדו"ח תגיע במוקדם או במאוחר, למוסד. למותר לציין כי סביר להניח שהמבוטח לא צפה את התאונה שתאירע לו, שעה שהגיש את הדו"ח המתוקן לפקיד השומה.

8לאור האמור, נראה לנו כי מקום בו מבוטח מודיע, טרם אירוע תאונה, על שינו בהכנסתו, שישמש בסיס לחישוב דמי הביטוח, אין להחיל לגביו את ההוראה המחמירה שבתקנה 11, אלא יש לנהוג לגבי דמי הפגיעה וקצבת הנכות והשאירים הנגזרים ממנה, כפי שנוהגים לגבי גמלאות אחרות - כמצוות תקנה .12"(דגש ש.ש.)

1. בנסיבות לפנינו לא מדובר במקרה של ניסיון בדיעבד "לשפץ" את הבסיס לגמלה אלא, דיווח בזמן אמת לרשויות המס ולביטוח לאומי על הגדלה בהכנסות וזאת טרם תאונת העבודה וללא קשר אליה כאמור בפסק דין גיא לעיל. אמירתו של בית הדין הארצי בעניין גיא חוזרת על הלכת סנונו ומעדכנת אותה להיום, תוך התווית שיקול דעת במקום בו מבוטח הצהיר הצהרות אמת מבעוד מועד לרשויות המס וטרם קרות התאונה.
2. לאור האמור, התביעה מתקבלת. יש לחשב את קצבת הפגיעה בעבודה של התובע על סמך שומת מס הכנסה שדווחה והוגשה על ידי התובע ביום 03/09/12 והתקבלה ע"י הנתבע על פי הודעתו של הנתבע לבית הדין מיום 14/03/17.
3. הנתבע ישלם שכ"ט ב"כ התובע בסך 3000 ₪ הסכום ישולם תוך 30 יום.

ניתן היום, כ"ט סיוון תשע"ח, (12 יוני 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

החתימה המקורית של נציג הציבור מצויה בתיק בית הדין.