רקע

1. הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין , תשל'ז – 1977 (להלן: "החוק").

במועד הרלוונטי, הנאשם והגב' ג'ולייט ינאי (להלן- "המתלוננת") היו נשואים ועו"ד כחלון ייצג אותה.

ביום 11.9.16 בשעה 11:30 לערך, בבית הדין הרבני הגדול בירושלים (להלן- "בית הדין"), איים הנאשם על גב' ינאי ועל עו"ד כחלון באומרו "אני אשרוף את השופט נחשון פישר, אני אביא בנזין ואשרוף אותו אם אני אבוא לדיון מחר", "אני אקח בנזין ואשרוף את בית המשפט ואת השופט הבן זונה הזה", "תמותו כולכם".

1. בעניינם של בני הזוג התנהלו הליכים בבית הדין ובבית משפט לענייני משפחה בראשון לציון בפני כבוד השופט פישר (להלן: "בית המשפט").

כמפורט בהכרעת הדין, ביקש הנאשם, כי בני הזוג יגיעו להסדר כולל בבית הדין, ובכך ביקש להימנע מהצורך להתייצב לדיון שהיה קבוע ביום המחרת בבית המשפט. כשהתברר לנאשם, כי הצדדים לא מצליחים להגיע להסדר כולל שייתר את ההתייצבות לדיון למחרת בבית המשפט השמיע את האיומים במהלך דיון גישור שנערך בבית הדין.

1. הכרעת דין נמסרה ביום 7.6.17 וטיעונים לעונש נשמעו ביום 21.6.17 לאחריהם הופנה עניינו של הנאשם לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות, שלאחר דחיות ומספר חוות דעת שניתנו בעניינו הוא נמצא כשיר לביצוע עבודות שירות ביום 17.4.18.

חוות דעת הממונה על עבודות השירות

1. בעניינו של הנאשם הוגשו שש חוות דעת מטעם הממונה על עבודות השירות. בחמש הראשונות הנאשם לא נמצא כשיר לריצוי עונש מאסר בדרך של עבודות שירות, בשל טעמים רפואיים שנבעו מהעדר חוות דעת עדכנית לגבי מצבו הנפשי.

בחוות הדעת האחרונה מיום 17.4.18 נמצא הנאשם כשיר לעבודות שירות ואף נמצאה מסגרת מתאימה עבורו.

ראיות הצדדים לעונש

1. מגיליון הרישום הפלילי של הנאשם (טע/1) עולה שלחובתו הרשעות קודמות משנת 2007 בעבירות דומות והרשעתו האחרונה משנת 2017 בעבירות שאינן רלוונטיות לענייננו.
2. מסיכום ביקור מיום 14.3.18 מבית החולים לבריאות הנפש בבאר יעקב, שנערך לבקשת קצינת המבחן בתיק אחר המתנהל כנגד הנאשם עלה שזה נבדק על ידם גם בשנת 2017 לבקשת הממונה על עבודות השירות. מהסיכום אין עדות למחשבות שווא או חשש לפגיעה עצמית. תובנה, בוחן מציאות ושיפוט תקינים. עוד נמצא כי ישנם "תסמינים דיכאוניים שאינם מתאספים לכדי דיכאון מאג'ורי. ללא עדות לפסיכוזה פעילה. לאור קושי בהתמודדות עם ביתו מומלץ כי יחל בטיפול רגשי בהקדם. אינו זקוק למעקב פסיכיאטרי".
3. מסיכום ביקור מיום 26.3.18 מבית החולים תל השומר נמצא, כי הנאשם מצוי במעקב בשל רטינופתיה סוכרתית בשתי עיניו, וכי הוא סיים סדרת זריקות לשתי עיניו בינואר 2018. כיום ישנה החמרה במצבו עקב כישלון הטיפול וניתנה המלצה לזריקות נוספות של תרופה אחרת.
4. בדיון שהתקיים ביום 6.2.18, הוצג בפניי סיכום רפואי מיום 30.7.17 בעניינו של הנאשם ממנו עלה, כי הנאשם מוכר למערך בריאות הנפש בשל ניסיון אובדני מלפני 4 שנים וכי מאז אין כל אינדיקציה לגבי מצבו הנפשי באופן שיש בו להשפיע על ריצוי עבודות שירות. עוד נקבע כי "לא נראה כי המטופל סובל מהפרעה פסיכוטית או הפרעה אפקטיבית מאז'ורית" וכי הוא שולל כוונה לפגוע בעצמו או בזולת "ואין ממצאים המצביעים על סיכון כזה".

טיעוני הצדדים לעונש

1. ב"כ המאשימה טענה כי, יש חומרה רבה באיומים מאחר שאלה כוונו כלפי שופט ונאמרו בין כותלי בית הדין.

עוד טענה כי, מדובר באיומים ברף חומרה גבוה. וציינה כי הערכים החברתיים שנפגעים, הם השלווה הנפשית, הביטחון וחירות הפעולה של הפרט. כשמדובר באיומים שהופנו כלפי שופט בקשר למילוי תפקידו השיפוטי, לצד הערכים שציינה מתווסף ערך חברתי מוגן מרכזי, שהוא אבן יסוד בכל שיטת משפט והוא הגנה על השופט שיוכל למלא תפקידו השיפוטי באופן עצמאי ובלתי תלוי ללא חשש ומורא. הנאשם הרשה לעצמו לומר איומים כאלה בתוך בית הדין, מקום בו מצופה ממנו לנקוט בלשון זהירה, ועל כן יש להעביר מסר ברור שלהתנהגות חסרת כל רסן כזאת תהיה ענישה חמורה.

הדבר מצביע על עזות מצח של הנאשם, על פגיעה במרקם החיים הדמוקרטי ועל רקע אלה יש למצות את חומרת הדין עם הנאשם, כאשר הנאשם היה חלק מההליך בו השופט היה צריך להחליט על תוצאות ההליך שלו.

ב"כ המאשימה עתרה לקבוע מתחם עונש הולם אשר בין מספר חודשי מאסר לשנת מאסר.

לחובת הנאשם ארבע הרשעות קודמות בחמישה תיקים שונים, כששלושה מתוכם הם בעבירות איומים, עבירות שבוצעו אך בפער של מספר חודשים.

עוד ציינה, כי מדובר בנאשם שהפך את דרך ההפחדה וההקנטה לאורח חיים והעונשים שהוטלו עליו בעבר לא הרתיעו אותו. ניהול ההוכחות מלמד על אי לקיחת אחריות על מעשיו ולכן לא יוכל ליהנות מהקלות שניתנות לנאשמים שמודים במיוחס להם, לוקחים אחריות וחוסכים בזמן שיפוטי יקר.

ב"כ המאשימה עתרה להשית על הנאשם ענישה ברף הבינוני של המתחם לצד מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלוננים.

1. ב"כ הנאשם טען כי, האיום לא היה כלפי השופט בדיון בפניו, אלא איומים ב"חדרי חדרים" בבית הדין, כאשר מדובר בהליך משפטי מאוד סבוך, רגשי, טעון, שמדברים על הסדרי ראיה לגבי הילדה המשותפת של בני הזוג.

אשר לנסיבות ביצוע העבירה הפנה ב"כ הנאשם למכתבים שהוגשו, בהם פנה הנאשם לבית המשפט והסביר את עצמו ולבסוף הדברים לא השפיעו בפועל והתיק הועבר לבית המשפט בפתח תקווה. בנוסף, ב"כ הנאשם טען כי, כב' השופט פישר לא הגיש תלונה במשטרה או שעלה חשש או פחד שהוא ביטא, וזאת גם בהחלטתו, הוא מצר על הדברים, לא מקבל אותם, אבל לא אומר שמרגיש מאוים או שאר הדברים שנטענו. האיומים לא הושמעו באוזני השופט.

ב"כ הנאשם עתר לקבוע שמתחם העונש ההולם בעבירות איומים הינו ממאסר על תנאי ועד מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, וכך יש לקבוע גם בנסיבותיו של תיק זה.

עוד נטען כי הדיין שבנוכחותו נאמרו הדברים לא נחקר כלל, וכפי הנראה הדברים נאמרו בסיטואציה מסוימת שלא הובילה אותו להגיש תלונה בסופו של דבר. כל הסיטואציה הזו הייתה טעונה ואף אחד לא חשב שזה מעבר לכעס של הנאשם נוכח דיון טעון.

אשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, ההרשעה בעבירת איומים הינה משנת 2007, בגין אירועים משנת 2004, כלומר 13 שנה מאז שנעברו העבירות ו-10 שנים מאז שהורשע. הרשעה אחרונה שלו משנת 2015 בעבירה של הסעת שוהה בלתי חוקי, לא מן העניין.

מדובר בנאשם בן 62, לא צעיר, עובד כקבלן. היה כחודש במעצר בית מלא ולאחר מכן תקופה של 7,8 חודשים בתנאים מגבילים, שאינם מכבידים, מעצר בית לילי, ולא הפר את התנאים.

לאור כל האמור לעיל, עתר ב"כ הנאשם להשית על הנאשם מאסר על תנאי. במידה ובית המשפט ירצה להשית ענישה חינוכית, ניתן להסתפק בצו של"צ בהיקף מצומצם בעניינו.

1. הנאשם בחר שלא לומר דבר בשלב הטיעונים לעונש.

דיון והכרעה

קביעת מתחם העונש ההולם

1. קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשה בהתאם לעקרון ההלימה. לשם קביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מהמעשה בו הורשע הנאשם, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
2. הערך החברתי אשר נפגע בעקבות מעשיו של הנאשם הינו הזכות לביטחונו ושלמות גופו של אדם, לתחושת בטחון ולשלוות נפשו של הפרט בכלל ובשטח הציבורי בפרט. כמו גם ההגנה על שופט שיוכל למלא תפקידו השיפוטי ללא חשש ומורא. הפסיקה עמדה פעמים רבות על החומרה שבעבירת האיומים כך בע"פ 103/88 ליכטמן נ' מדינת ישראל ((06.09.89), פסקה 6) נקבע:

"מניעת ההפחדה וההקנטה לשמן היא שעומדת ביסוד האינטרס החברתי המוגן בעבירת האיומים שבסעיף 192. רוצה לומר, אינטרס החברה להגן על שלוות נפשו של הפרט (PERSON`S PEACE OF MIND) מפני מעשי הפחדה והקנטה שלא כדין".

וכן רע"פ 2038/04 לם נגד מדינת ישראל, ((4.1.16) פסקה 7): "האיום הוא, אפוא, ביטוי שהמשפט מטיל עליו מגבלות תוך פגיעה בחופש הביטוי, וזאת כדי להגן על ערכים אחרים ובהם שלוות נפשו, בטחונו וחירות פעולתו של הפרט. האיום מסכן את חירות פעולתו של הפרט שכן פעמים רבות האיום כרוך גם בציפייה להתנהגות מסוימת מצד המאוים שהמאיים מבקש להשיג באמצעות השמעת האיום".

1. אשר לנסיבות ביצוע העבירה, הרי שבענייננו מדובר בנאשם אשר איים בפני פרודתו ועורך דינה, כי ישרוף את השופט ואת בית המשפט עם בנזין והוסיף "תמותו כולכם". הדברים נאמרו בעקבות הליך גישור שנערך אצל דיין בבית הדין בו התקיים דיון בעניינם של הנאשם ופרודתו. יש בדברים לבטא חומרה משאלה נאמרו בתוך כותלי בית הדין, בנוכחות הדיין המגשר בתיק, פרודתו ובא כוחה וכוונו כלפי שופט שעתיד היה לדון בעניינם ביום המחרת. יש לראות בחומרה איומים על שופט היושב בדין, אף אם אלה הושמעו באוזני פרודתו ובא כוחה ולא ישירות בפני השופט. הדברים נועדו להפחיד את פרודתו ובא כוחה, אלה אף חששו ודיווחו על האירוע ביום המחרת עם הגעתם לדיון שנקבע בבית המשפט.

האיומים הינם קונקרטיים וחמורים ואלה כוונו כלפי ממלא תפקיד שיפוטי בקשר להליך המתנהל בפניו. אף אם הדברים לא נאמרו בפני השופט עצמו, הרי שאלה נועדו ליצור השפעה בהליך שיפוטי באמצעות הפחדת פרודתו ובא כוחה על ידי איומים בפגיעה בשופט ובבית המשפט.

מנגד, אין להתעלם מכך שהדברים נאמרו ברגע של כעס ותסכול מצד הנאשם במהלך הליך גישור בו ציפה שענייני בני הזוג כולם יוסדרו כמקשה אחת, כך שיתייתר הצורך לשוב להמשך דיונים בבית המשפט. כאשר התחוור לנאשם, כי לא עלה בידי הצדדים להגיע להסדר כולל ולכן יצטרכו להתייצב בבית המשפט לדיון ביום המחרת, דיון אליו הודיע הנאשם מבעוד מועד וטרם האיומים כי לא יתייצב אליו, הנאשם כשל בלשונו והגיב באיומים בהם הורשע.

1. מעיון בפסיקה עולה, כי מדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים, למעט מקרים חריגים, הושתו עונשי מאסר בפועל או מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.
2. רע"פ 1825/11 ראובן פינקו נ' מדינת ישראל (09.03.2011) המבקש הורשע על פי הודאתו בשלושה מקרים בהם איים על שופטים באומרו "הרצח של השופט הבא בישראל זה רק עניין של זמן". הנאשם הודה במיוחס לו אך לא הביע חרטה. נגזרו על הנאשם 7 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 5,000 ₪. הערעור לבית המשפט המחוזי ובקשה רשות הערעור לבית המשפט העליון נדחו.
3. רע"פ 8656/09 אביגדור רענן נ' מדינת ישראל (29.10.2009), הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירת איומים על שופטת "... אני אדבר אליך איך שאני רוצה את לא תיקחי את ילדי, אני מזהיר אותך, מה את חושבת, אני אלחם בך אני אראה לי מי את, את לא תשבי בכיסא הזה" בהמשך אמר למאבטחים מחוץ לאולם "אני אשתמש בדרכים הכי קיצוניות שאני אוכל בשביל להשאיר את הילדים, אני יודע איפה את גרה, אני יכול להוריד אותך מהכיסא הזה, אני יודע להגיע אליך". הנאשם בן 53, לחובתו 7 הרשעות קודמות (בתחומים שונים), בית המשפט התחשב בהודאתו, בחרטתו ובנסיבותיו האישיות והמשפחתיות (התחתן עם אישה עם פיגור קל ולהם 3 ילדים במשפחות אומנה בשל תפקוד הורי לקוי). הושתו על הנאשם 4 חודשי מאסר בפועל. הערעור למחוזי ובקשת רשות הערעור לעליון נדחו.
4. ת"פ 30547-07-16 תביעות צפת נ' טל סלע (27.09.2017), הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירת איומים על שופטת אשר דנה בהליכים שהנאשם היה צד להם. הנאשם שלח מכתב תלונה על השופטת לנציב תלונות הציבור על השופטים, בו ציין, כי כל מי ששותף בעניינים שבתיק מסכים, כי השופטת משוחדת וכן תומך בדעה שמן הראוי לירות בשופטת ובמקורביה או לשלוח אותם להשמדה. נקבע מתחם עונש הולם בין מאסר על תנאי עד 6 חודשי מאסר לריצוי בפועל. הנאשם בן 50, לקה בנפשו עקב תאונה ולחובתו הרשעה אחת. הנאשם מגלה יציבות בחייו, חולק את חייו עם בת זוג, אב לשתי בנות, ובבדיקות נראה כי כיום מצבו הפסיכיאטרי תקין. הנאשם הביע חרטה על מעשיו. נגזרו על הנאשם מאסר על תנאי, 120 שעות לתועלת הציבור, צו מבחן למשך שנה והפעלת התחייבות מתיק קודם בסך 5,000 ₪.
5. ת"פ 30353-05-13 מדינת ישראל נ' אילן עמר (05.07.2015), הנאשם הורשע, על פי הודאתו בעבירות של איומים והתנהגות פרועה במקום ציבורי. במסגרת דיון פנה הנאשם לשופט ואמר לו "אתם הורגים אנשים ובגלל זה קורה מה שקורה". המאבטח הורה לנאשם לעזוב את האולם, אז הנאשם פנה לשופט ואמר לו "מי אתה בכלל". בצאתו מהאולם, בנוכחות השופט אמר הנאשם למאבטח "מי הוא בכלל, מה הוא יכול לעשות לי, אני לא סופר אתכם, מי אתם בכלל, מה הוא חושב לעצמו, אז מה אם הוא שופט, הוא לא מלך העולם, אני לא סופר שופטים וגם לא סופר שוטרים" לאחר צאתו המשיך ואמר למאבטחים "אני לא רואה אף אחד ממטר ואני גם לא אראה, מי השופט הזה בכלל". נקבע מתחם עונש בין מאסר על תנאי ועד 18 חודשי מאסר בפועל. בהתחשב בכך שהנאשם בן 37, נשוי ואב לשלושה ילדים, מצוי בחובות כבדים ולא נפתחו נגדו תיקים חדשים ובמצבו הנפשי בעת ביצוע העבירה הושתו עליו מאסר על תנאי וקנס בסך 1,000 ₪.
6. ת"פ 38849-06-10 מדינת ישראל נ' ציון אביטל (03.04.2013), הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של איומים, בכך שלאחר הקראת גזר דינו, קרע את דפי הפרוטוקול ואמר לשופטת "את תשלמי את המחיר" והוסיף "כל חייך אני ארדוף אותך". הנאשם בן 63, בעל עבר פלילי מכביד, עבר גמילה מסמים וחלפו 4 שנים מאז מועד ביצוע העבירה. נקבע מתחם עונש הולם בין מאסר על תנאי ל-12 חודשי מאסר בפועל ומתחם קנס בין 1,000 ל-7,000 ₪. נגזרו על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות וקנס בסך 2,000 ₪.
7. לאור מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות המעשה אני קובעת, כי מתחם העונש ההולם לעבירה בה הורשע הנאשם הוא ממספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד שנת מאסר בפועל.

גזירת העונש המתאים לנאשם

1. בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה. במסגרת זו מן הראוי ליתן את הדעת לנסיבות הבאות:

לחובתו של הנאשם הרשעות קודמות, כאשר הרלוונטית לענייננו היא הרשעה ישנה משנת 2007.

הנאשם בן 62, עובד כקבלן. ברקע למעשה סכסוך קשה בינו לבין פרודתו במסגרתו לא ראה את בתו מעל שנתיים וחצי. הדבר לווה בתסכולים מצד הנאשם, במכתבים קשים שכתב לשופט הדן בתיק, והכל כמפורט בהכרעת הדין. שיאה של התנהלות קלוקלת זו של הנאשם באיומים נשוא תיק זה.

בעברו של הנאשם, לפני כחמש שנים, ניסיון אובדני, מאז מצבו הנפשי יציב ואין הישנות הניסיון או כוונה לעשות כן.

הנאשם סובל מרטינופתיה סוכרתית הפוגעת בשתי עיניו והוא מצוי במעקב ונדרש להחלפת הטיפול הרפואי לאחר שאחד כזה לא צלח.

מאז תיק זה לא נפתחו תיקים חדשים כנגד הנאשם. יתירה מכך, הנאשם הודה וצירף מספר תיקים בעבירות שבוצעו טרם העבירה בתיק זה והוא מצוי בבחינת שירות המבחן, כך שיכול היה הנאשם לצרף אף תיק זה ליתר תיקיו, אך מסיבותיו שלו בחר שלא לעשות כן. בתיקים האחרים עומד הנאשם בפני האפשרות להפנות את עניינו לבית המשפט הקהילתי. חרף הבעיות בהסדרי הראיה לא שב הנאשם על מעשיו. בכל אלה יש לטעמי להצביע על רגיעה ביחסו של הנאשם לגורמים ולהליכים משפטיים, לקיחת אחריות ומציאת פתרונות בוגרים וחוקיים למצבו.

1. לאחר שנדרשתי למכלול השיקולים הרלוונטיים סברתי שיש למקם עונשו של הנאשם באמצע המתחם, אך לא סברתי שנסיבות המקרה מחייבות מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח אלא די בעונש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.

מתחם הקנס ושאלת הפיצוי למתלוננים

1. ב"כ המאשימה ביקשה להטיל על הנאשם קנס ופיצוי למתלוננים.
2. לפי סעיף 40ח' לחוק העונשין "קבע בית משפט כי מתחם העונש ההולם כולל עונש קנס, יתחשב, נוסף על האמור בסעיף 40ג(א) במצבו הכלכלי של הנאשם, לצורך קביעת מתחם הקנס ההולם".
3. משכך, בקביעת מתחם הקנס על בית המשפט להתחשב בחומרת העבירה ובמצבו הכלכלי האישי של הנאשם. בתוך כך, על בית המשפט לתת דעתו לכך שלנאשם זכות לקיום אנושי בסיסי שיבטיח תנאי מחיה מנימאליים בכבוד (בג"צ 10662/04 חסן נ' המוסד לביטוח לאומי (28.2.12)).
4. לא הובאו כל ראיות בפניי אודות מצבו הכלכלי של הנאשם.

בנסיבות אלה ובשים לב לכך שמדובר באיומים ברף חומרה גבוה אני קובעת שמתחם הקנס ההולם בתיק זה הוא בין 3,000 ₪ ₪ לבין 10,000 ₪. בשים לב לתקופת המאסר שתושת על הנאשם מצאתי להקל עמו מעט בשיעור הקנס שיושת עליו.

1. בנסיבות של התיק, איומים שאמנם הושמעו באוזני המתלוננים אך כוונו כלפי שופט הדן בתיק, לא מצאתי שיש להשית פיצוים לטובת המתלוננים.

לסיכום

1. לאור כל האמור לעיל אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
2. 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות.

עבודות השירות יבוצעו במרכז יום לקשיש בנס ציונה במשך חמישה ימים בשבוע ולמשך 7.5 שעות מדי יום.

על הנאשם להתייצב ביחידת עבודות השירות במפקדת מחוז מרכז ביום 24.5.18 בשעה 8:00.

אני מודיעה לנאשם, כי עליו להודיע לממונה על כל שינוי, אם יחול, וכן עליו לעמוד בתנאי הפיקוח, שכן אי מילוי עבודות השירות על פי הנחיות המפקח, עלול להביא להפסקתן ולריצוי עונשו במאסר בפועל.

בית המשפט מזהיר את הנאשם, כי מדובר בתנאי העסקה קפדניים וכל חריגה מכללים אלו יש בה כדי להפסיק את עבודות השירות וריצוי יתרת העונש במאסר בפועל.

1. 6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים עבירת אלימות מסוג עוון על פי חוק העונשין.
2. קנס בסך 4,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בשני תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.6.18 ובראשון לחודש שלאחר מכן.

לא ישולם תשלום כלשהו במועדו, תעמוד יתרת הקנס לתשלום מיידי.

זכות ערעור בתוך 45 ימים לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, ח' אייר תשע"ח, 23 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.