פסק דין

לפני תביעה, אשר עניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 19.01.16 בחניון מרכז מסחרי G בכפר סבא.

התובעת הינה המשכירה והבעלים של כלי רכב, נושא מ.ר. 9498411 (להלן: "רכב התובעת").

הנתבע הינו הנהג של רכב נושא מ.ר. 2617951 (להלן: "רכב הנתבע"), אשר נהג בעת התאונה ברכב זה.

טענות הצדדים

תמצית טענות התובעת:

ביום 19.01.16 עמד הנהג עם רכב התובעת בצד הדרך. רכב הנתבע אשר הגיע מאחורי נהג התובעת החל לבצע עקיפה על מנת להיכנס לחנייה הנמצאת לפנים, לא העריך נכונה את המרווח ופגע בצדו השמאלי קדמי של רכב התובעת.

מטעם התובעת העיד הנהג מר עמית פלטי.

תמצית טענות הנתבע:

רכב הנתבע לא "פגע" ברכב התובעת, אלא שתוך כדי עקיפה איטית במגרש חניה ,בו חסם רכב התובעת את נתיב הנסיעה, נוצר מגע קל בין כיסויי הפלסטיק של הקצה האחורי של הפגוש הקדמי ברכב התובעת, והקצה הקדמי של הפגוש האחורי של רכב הנתבע. ההסבר היחיד האפשרי הינו כי בשתי המכוניות בלטו מעט קצוות כיסויי הפלסטיק של הפגושים ונוצר מגע קל בין החלקים הבולטים. כתוצאה מהמגע כמתואר לעיל נמשך כיסוי הפלסטיק ונגרם ניתוק חלקי של כיסוי הפלסטיק של הפגוש האחורי של רכב הנתבע, אשר נשאר תלוי על החיבור מצדו השמאלי. לרכב התובעת לא נגרם נזק כלשהו, או לכל היותר הבליטה של כיסוי הפלסטיק של פגוש הרכב, נמשך בעוד כמה מילימטרים החוצה.

מטעם הנתבע העיד הנתבע מר רון אילן שהוא עורך דין במקצועו.

דיון

במועד הדיון הודיע הנתבע כי אינו חולק על אופן התרחשות התאונה, היינו כי רכבו נסע לאחר רכב התובעת, אשר מצידו היה במצב של עצירה, כשהוא ממתין לחניה אשר עתידה היתה להתפנות מלפניו. ואילו הנתבע, רצה לעקוף את רכב התובעת, אולם בעת ביצוע העקיפה ארעה פגיעה של פגוש ימני של רכב הנתבע עם פגוש שמאלי של רכב התובעת. על כל אלו אין חולק בין הצדדים.

המחלוקת מסתבר הינה רק בשאלת הנזק.

אין מחלוקת כי רכב התובעת נפגע בפגוש השמאלי כפי שניתן להתרשם מהתמונות אשר הוצגו וסומנו ת/2.

התובעת צרפה חוות דעת שמאי לפיה למדים כי התיקון הוא בפגוש קדמי חיצוני וצביעתו. הנזק הוערך ב 3,981 ₪ וכן ירידת ערך בשיעור של 329 ₪.

הנתבע מלין על שלושה כשלים הנובעים מחוות הדעת:

האחד, מועד עריכת חוות הדעת הינו כחודשיים ושבוע לאחר מועד התאונה. וכי בפרק זמן זה יש כדי לנתק את הקשר הסיבתי אשר בין האירוע לבין הנזק.

השני, כי בחוות הדעת עצמה, מצויין כי תאריך הנזק הינו:25.03.16. ואילו התאונה נשוא תובענה זו התרחשה ביום 19.01.16.

השלישי, כי בתמונות השמאי אשר הוגשו וסומנו ת/2 צולמו גם מוקדי נזק בחלקו הימני של הפגוש.

דרך המלך, לצד החפץ לשמוט את הקרקע לחוות הדעת, הינה זימונו של השמאי לעדות כאמור בתקנות ובנוסף עריכת חוות דעת נגדית. אולם זאת הנתבע לא עשה.

בבואי להכריע שקלתי את כל מכלול השיקולים הבאים:

א. הנתבע הודה בפגיעה בפגוש התובעת.נצפה נזק בתמונות אשר הוגשו.

ב.השמאי התייחס לתיקון פגוש קדמי חיצוני וצביעתו, ולא הוכנסו רכיבים נוספים.

ג. פגיעה בפגוש בצד אחד, עשויה להוביל להחלפת הפגוש כולו.

ד. חוות הדעת נערכה כחודשיים ושבוע לאחר קרות האירוע, ובגין זאת יש לקזז כ- 30% בגין ניתוק אפשרי של הקשר הסיבתי בין הנזק לבין התאונה.

ה. בחשבונית אשר הוצאה ע"י המוסך, נרשם התאריך המדוייק הוא 19.01.16 – בגין פחחות מגן קדמי.

ו. לעומת זאת טופס ההודעה אשר הוגש ע"י התובעת, הודפס ביום 27.03.16, היינו גם כחודשיים ושבוע לאחר האירוע ובהתאמה לדו"ח השמאי.

ז. בחוות הדעת נרשם כי מועד הנזק הינו 25.03.16.

לאחר ששקלתי את כל השיקולים ונתתי לכל אחד מהרכיבים אשר הוזכרו לעיל את המשקל הראוי, אני קובעת כי הנתבע ישלם לתובעת את הסך של 1,000 ₪ בתוספת 1,500 ₪ שכ"ט עו"ד.

התובעת תשא בשכר עדה ובאגרה אשר ששולמה על ידה.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים.

ניתן היום, י"ח אייר תשע"ז, 14 מאי 2017, בהעדר הצדדים.