1) הנתבע הינו הבעלים של משרד נסיעות הידוע בשם "דאניה טורס" (להלן: "משרד הנסיעות"), לו מספר סניפים.

2) בתאריך 5/9/16 פנו התובע ואשתו לסניף עכו של משרד הנסיעות והזמינו חבילת נופש לפריז מיום 11/9/16 עד יום 16/9/16 (להלן: "חבילת הנופש"), שכללה טיסות מנתב"ג לפריז וחזרה, לינה + ארוחת בוקר במלון LEBRON, שהינו מלון ברמה של 3 כוכבים (להלן: "המלון") והעברות משדה התעופה בפריז למלון ומהמלון לשדה התעופה, ושילמו לנתבע, בתמורה, 6,500 ₪.

3) לטענת התובעים, כעולה מכתב התביעה, בהגיעם לשדה התעופה בפריז "... לא היו העברות כלשהן והם נאלצו לשכור מונית למלון וכן חזרה לנמל התעופה ובסה"כ 100 יורו..."

עוד נטען על ידי התובעים, בכתב התביעה, כי בהגיעם למלון, ב- 12/9/16 בשעה 03:00, "... התחוור להם כי מדובר במלון ברמה ירודה, מלוכלך, לא ממוזג, מעלית מקולקלת, אין חדר אוכל לארוחת בוקר, פחי האשפה מלאים ומסריחים במעבר של חדרי השינה. בחדר עצמו היו שתי מיטות יחיד במקום מיטה זוגית, הסדינים מיושנים, המיטות במצב רעוע, אין אינטימיות, וילונות שקופים בתוך החדר, הדלת של המרפסת לא ננעלת, המקלחת והשירותים מסריחים, סתימות בכיורים", זאת בניגוד לאופן הצגת המלון על ידי הנתבע או מי מטעמו, ש"תיארו אותו כמלון ברמה טובה". בשל מצבו הנ"ל של המלון, לא לנו התובע ואשתו "... ולו לרגע בתוך החדר, חשו פחד ואימה וחוסר בטחון וזאת גם נוכח מצב המלון והמיקום שלו וניסו ליצור קשר עם נציג הנתבע אך לשווא שכן לא היה מענה" והם נאלצו לשכור חדר בבית מלון אחר, ברמה של 4 כוכבים (להלן: :המלון החלופי"), בעלות של 674 יורו.

עוד נטען על ידי התובעים, בכתב התביעה, כי הזמנת חבילת הנופש נעשתה על ידי הנתבע "... בצורה רשלנית ותוך גרימת הוצאות מיותרות שכן התובע ואשתו הגיעו לפריס בחצות ועד שהגיעו למלון השעה היתה קרוב לשעת בוקר, כך שהלילה הראשון היה מבוזבז וכך גם לגבי הלילה האחרון שכן הטיסה חזרה היתה בשעה 00:05 בחצות של יום 16/9/16 ולכן גם הלילה החמישי היה מיותר ולא מנוצל".

לכן הגיש התובע את תביעתו שבפניי, בה הוא עותר לחייב את הנתבע לפצותו בסכום של 19,866 ₪. סכום זה כולל את עלות ההעברות במונית משדה התעופה למלון וחזרה (100 יורו), עלות המלון החלופי (674 יורו), החזר המחיר ששילם לנתבע עבור חבילת הנופש (6,500 ₪) והיתרה פיצוי בגין "עוגמת נפש, הוצאות וטרטורים".

4) לטענת הנתבע, כעולה מכתב ההגנה, ב – 5/9/16 פנו התובע ואשתו לסניף עכו של משרד הנסיעות "...וביקשו כי יציעו להם טיולים שמועדם בחג הקורבן". הגב' אסראר, מנהלת סניף עכו של משרד הנסיעות, הציעה להם מספר אופציות לטיולים שונים, במקומות שונים, ובסופו של דבר בחרו התובע ואשתו להזמין טיול לפריס. גב' אסראר חיפשה ומצאה כי ישנה חבילה לפריס מה- 11/9/16 עד ה- 16/9/16, בבית מלון ברמה של 4 כוכבים, בעלות של 8,000 ₪. בתגובה ציין התובע כי העלות גבוהה מדי לתקציב שלו "... וכי המקסימום שיכול לשלם על הטיול הוא 6,500 ₪", לכן "המשיכה גב' אסראר בחיפוש אחר טיול אחר יותר זול וכבקשת התובע, ומצאה מלון 3 כוכבים, קרוב למרכז ובעלות של 6,500 ₪ וללא ביטוח" והתובע ואשתו בחרו להזמין טיול זה, לאחר ש"...צפו במערכת ובאינטרנט באותו בית מלון" ולאחר שגב' אסראר הסכימה שהמחיר של 6,500 ₪ יכלול גם ביטוח.

עוד נטען על ידי הנתבע, בכתב ההגנה, כי בבדיקה שגרתית שביצעה גב' אסראר לאחר ההזמנה, התברר לה כי ההזמנה אינה כוללת העברות, בניגוד למה שנאמר לתובע ואשתו, ולכן היא הודיעה על כך באופן מיידי לתובע וביקשה ממנו לגשת למשרד "... על מנת לבדוק אפשרות סידור להעברות או ביטול ההזמנה", אולם התובע סירב לבטל את ההזמנה וגם סירב להצעה של גב' אסראר כי תזמין עבורם הסעות בעלות של 30 יורו לכיוון ואמר כי ימצא מונית ויסתדר.

עוד נטען על ידי הנתבע, בכתב ההגנה, כי מועדי הטיסות ומועדי ההגעה הובאו לידיעת התובע ואשתו מראש, בעת ביצוע ההזמנה.

לכן מבקש הנתבע לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות.

5) מכתב התביעה עולה כי התובע מלין על שלושה עניינים שבגינם הוא מבקש פיצוי: א. טיב המלון, ב. העדר העברות ג. שעות ההגעה והעזיבה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים, אני קובע בכל אחד מהעניינים הנ"ל, כדלקמן:

א) הטענות שהעלה התובע בכתב התביעה (בסעיף 9) ובעדותו בפניי באשר למצב התחזוקתי הגרוע של המלון לא נסתרו. כפי שהודתה גב' אסראר, כל שהיה ידוע לה על המלון הוא מה שקראה עליו באינטרנט. עוד עולה מעדותה, כי מעולם בעבר לא שלחה לקוחות למלון זה. אני בדעה כי בטרם מפנה סוכן נסיעות לקוחות לבית מלון פלוני, שאינו מוכר לו, מן הראוי כי לא יסמוך בעיניים עצומות על הפרסום באינטרנט, אלא שיבדוק, בעצמו או באמצעות שליח מטעמו, אם המצב במציאות תואם למה שמתפרסם באינטרנט. אילו טרח הנתבע, בעצמו או באמצעות נציג מטעמו, לבדוק את טיב המלון לפני שהפנה לשם את התובע ואשתו, סביר להניח שהיה מגלה כי מדובר במלון שנמצא במצב תחזוקתי גרוע – מלוכלך, ללא מיזוג אוויר, ללא חדר אוכל, מיטות במצב רעוע ועוד – והיה נמנע מלשלוח אליו לקוחות בכלל ואת התובע בפרט. בהקשר זה ראוי להפנות לדברי הגב' אסראר, שאמרה בעדותה כי אם התובע היה מתקשר אליה ומלין על מצב המלון, היא היתה "... מעבירה אותו למלון אחר והוא היה משלם את ההפרש אם המלון היה יותר יקר" (עמ' 4 לפרוטוקול, שורות 11, 12). מדבריה אלה ניתן להסיק שגם היא בדעה כי המלון לא היה ברמה ראויה וסביר להניח שאם היתה מודעת למצבו, לא היתה שולחת את התובע ואשתו לשם.

אני סבור כי במצב דברים זה, בו נאלצו התובע ואשתו לעבור למלון החלופי בשל מצבו התחזוקתי הגרוע של המלון, יש לחייב את הנתבע לשלם לתובע את עלות המלון החלופי. מהעלות יש לקזז את ההפרש במחיר שבין מלון ברמה של 4 כוכבים למלון ברמה של 3 כוכבים, שכן אין חולקין כי התובע שילם לנתבע עבור מלון ברמה של 3 כוכבים. בהעדר ראיות באשר להפרש במחיר אני קובע, על דרך האומדנה, כי על הנתבע לשאת בסכום של 500 יורו (שזה 1,950 ₪, לפי השער היציג של היורו הידוע היום) מתוך הסך של 674 ששילם התובע.

ב) אין חולקין כי בעת הזמנת חבילת הנופש נאמר לתובע שהמחיר של 6,500 ₪ כולל העברות משדה התעופה למלון וחזרה. גם אין חולקין כי לא היו העברות. אני מאמין לתובע כי שילם סה"כ 100 יורו עבור שכירת מוניות משדה התעופה למלון ומהמלון החלופי לשדה התעופה.

לא נעלמה ממני טענת הנתבע כי גב' אסראר מצאה לתובע העברות בעלות של 30 יורו לכל כיוון, וכי התובע דחה הצעה זו ואמר כי יקח מונית ויסתדר, אולם אני מאמין לתובע, שהכחיש טענה זו נמרצות. בהקשר זה ראוי לציין כי גב' אסראר כלל לא התייחסה בעדותה לטענה זו.

לכן יש לחייב את הנתבע לשלם לתובע את עלות ההעברות בסך 100 יורו (שזה 390₪ לפי השער היציג של היורו הידוע היום).

ג) אין חולקין כי התובע היה מודע מראש, כבר בעת שהזמין את חבילת הנופש, למועדי ההמראות והנחיתות. לכן אין הוא זכאי לפיצוי כלשהו מהנתבע על כך שבשל שעת ההגעה לפריז ו/או שעת ההמראה מפריז "הלילה הראשון היה מבוזבז" ו"הלילה החמישי היה מיותר ולא מנוצל".

בנסיבות המקרה אני סבור שיש מקום לפסוק לתובע גם פיצוי עבור עוגמת נפש. אני מעריך את סכום הפיצוי ב- 1,000 ₪ , נכון להיום .

6) סיכומו של דבר, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 3,340 ₪ ( 1,950 + 390 + 1,000).

בנוסף, אני מחייב ת הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 500 ₪.

הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור, לבית המשפט המחוזי בחיפה, תוך 15 יום מקבלת פסק

הדין.

ניתן היום, ח' אדר תשע"ז, 06 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.

למזכירות: נא לשלוח את פסק הדין לצדדים.

קלדנית- תקוה