1. התובע שכר שירותי הנתבעות לזיפות גג דירתו. לטענתו בשל ליקויים בזיפות חדרו מים לדירתו וגרמו לנזקיו. בנסיבות אלה הוגשה התביעה להשבת התמורה ששולמה ופיצויי כספי.

2. ביום 4/6/17 ניתן נגד הנתבעות פסק דין בהעדר התייצבות. הנתבעות הגישו בקשה לביטולו בטענה שלא קיבלו הזימון לדיון.

הנתבעות הגישו כתב הגנה ולפיכך ידעו על קיומה של התביעה. בצד האמור טענו כי לא קיבלו את הזימון לדיון.

מאחר שממילא באיזון שבין סיבת המחדל לסיכויי ההגנה כפי שאלו פורטו בכתב ההגנה יש מקום להורות על ביטול פסק הדין משיקולי בית המשפט, מתייתר הצורך להכריע אם בוצעה המצאה כדין של הזימון לדיון.

מאחר שביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד כרוך בזכות החוקתית לגישה לערכאות (רע"א 8292/00 יוספי נ' לוינזון, ניתן ביום 27/02/01), הרי משלא מדובר בזלזול בוטה של המבקש כלפי בית המשפט מכוח חובתו כבעל דין, לא יכולה להיות מחלוקת בדבר משקלו היחסי העדיף של השיקול הנוגע לסיכויי ההגנה (ע"א 5000/92 בן ציון נ' הנאמן על נכסי י. בן ציון, פ"ד מח (1) 830).

מכל האמור אני מוצא להורות על ביטול פסק דין שניתן ביום 4/6/17 בהעדר התייצבות.

יש לדון בתובענה לגופה.

רקע ונסיבות המקרה:

3. התובע מר ברזילאי, בעלים של דירה בבית משותף בפתח-תקווה. ביום 13/8/15 שכר התובע שירותי הנתבעת 1 לצורך זיפות גג דירתו וגג דירתה של שכנתו, הגב' אורבן בתמורה ל- 5,000 ₪. הנתבעת 1 מקנה אחריות לזיפות לתקופה של 5 שנים.

לטענת התובע, לאחר ביצוע עבודות האיטום, בסוף חודש דצמבר 2015 עם תחילת הגשמים החלו נזקי רטיבות בתקרת דירתו, שמקורם בנפיחויות וסדקים בזפת שדרכו חלחלו מי הגשמים לדירה. לטענת התובע פנה אל הנתבעת 1 מספר פעמים על מנת שנציג מטעמה יגיע לתקן את האיטום; ומשלא הגיע נציג מטעמה הזמין איש מקצוע נוסף לחדש את האיטום בגג. תמורת עבודת האיטום הנוספת שילם 8,190 ₪ + מע"מ. כן נדרש לתיקון ליקויי הרטיבות בדירתו סך של 3,510 ₪ + מע"מ.

בנסיבות אלה הוגשה התביעה להשבת תמורה (5,000 ₪), פיצוי בשל איטום חלופי שנעשה ותיקונים (11,700 ₪), הפסד ימי עבודה (2,000 ₪) ועוגמת נפש (5,000 ₪).

4. מנגד טוענות הנתבעות שעבודת האיטום נעשתה באופן מקצועי וכי מקור הנזילה בדודי שמש שהותקנו על גג הבית המשותף שגרמו לסדקים בזפת וחדירת מים. לטענת נציג הנתבעת, מר בובי, הסביר האמור לתובע והבהיר כי מדובר בתיקון ליקויים שאינם כלולים באחריות. לטענתו, מעבר לאותו מועד לא יצר התובע קשר עם הנתבעת 1, לא התריע בדבר ליקויים נוספים ואף לא סייד את גג בחודשי הקיץ כפי שמחייבים תנאי האחריות.

המחלוקת היא אם זכאי התובע להשבה ופיצוי בגין ליקויים בעבודת האיטום שביצעה עבורו הנתבעת 1.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

5. הנתבעת 1 ביצעה עבודת זיפות על גג ביתו של התובע באוגוסט 2015. אין למעשה מחלוקת בין הצדדים כי בדצמבר 2015 הודיע התובע לנתבעת על חדירת מי גשמים דרך גג דירתו, באופן שלכל הפחות מעלה ספק בדבר תקינות הזיפות שבוצע.

מר זוהר בובי מטעם הנתבעות אישר כי נפתחה קריאת שירות בדצמבר 2015 (עמ' 4, ש' 20) ולטענתו אף ראה שיש ליקויים בזיפות, אלא שסבר כי לא ניתן לתקנם עד לייבוש מלא של הגג מהגשמים (עמ' 4, ש' 21). יש באמור כדי לאשר גירסתו של התובע בדבר חדירת מי גשמים לדירתו למרות הזיפות שבוצע.

6. אין מחלוקת בין הצדדים שניתנה אחריות של 5 שנים לעבודת הזיפות שבוצעה.

מר בובי טען כי לאחר שהגיע למקום לאחר קריאת השירות של התובע מצא ליקויים בגג שאינם קשורים לאחריות וזאת לאחר שהותקנו דודי חשמל על הגג המשותף באופן שנעקרו אבנים שהיו שקועות בתוך הזפת. לכן לטענתו הליקויי אינו מכוסה במסגרת האחריות (עמ' 4, ש' 23).

מקום בו מבקשת הנתבעת לטעון שהאירוע אינו מכוסה במסגרת האחריות הניתנת למוצר או לשירות שהיא מספקת, הרי שהנטל עליה להוכיח הדבר. ואולם, הנתבעות לא הביאו כל ראייה כי הבעייה באיטום בגג דירתו של התובע נגרמה כתוצאה מהתקנת דודי שמש לאחר שכבר הושלמה עבודת הזיפות וכי הזיפות נפגע כתוצאה מכך. בנסיבות אלה לא עמדו הנתבעות בנטל להוכיח חריג לאחריותן ולפיכך אין מקום לפטור אותן מתיקון הליקויים ו/או פיצוי התובע.

מעבר לאמור יושם לב שהתובע עצמו אף הכחיש את הגירסה העובדתית של מר בובי. לטענת התובע לאחר עבודת הזיפות לא הוחלפו דודי שמש או קולטים על הגג (עמ' 4, ש' 27).

משלא נשללה אחריות הנתבעות יש לבחון את גובה הנזק.

7. הגם שהנתבעת 1 לא עמדה מאחורי האחריות הניתנת לשירות, לא ניתן לראות בה כמי שהפרה את התחייבותה הפרה יסודית. בנסיבות אלה לא זכאי התובע לביטול העסקה ומכאן שגם לא להשבה של תמורתה.

התובע היה צריך לפעול מול הנתבעת 1 לממש את האחריות. התרשמתי כי התובע עשה כן. אני מקבל גירסת התובע ובתו, הגב' ברזילאי כי נעשו פניות חוזרות לנתבעת 1 כדי להגיע ולתקן את עבודת האיטום, אלא שפניות אלה לא נענו ולפיכך נאלץ התובע להזמין בעל מקצוע אחר. ויובהר, לו היתה נענית הנתבעת 1 לקריאת השירות לא היה נדרש התובע לבעל מקצוע חלופי.

משלא עמדה הנתבעת במתן אחריות לעבודה ולא הוכיחה כי יש מקום להחריג האחריות; ומאחר שהתובע נדרש להזמין בנסיבות אלה בעל מקצוע אחר, יש להורות לנתבעת לפצות את התובע על נזקו – הוא התיקון שנדרש לבצע באיטום הלקוי.

8. בנסיבות אלה היה על התובע להמשיך ולפעול לתיקון הנזק תוך שאיפה להקטנת הנזק במידת האפשר. אלא שהתובע לא הביא בעל מקצוע אחר לצורך תיקון הליקויי אלא בחר לרכוש מוצר אחר לאיטום – הנחת יריעות ביטומניות.

ויובהר. אין מחלוקת שהנתבעת ביצעה עבודת איטום באמצעות זפת חם. למרות ביצוע העבודה היתה חדירת מי גשמים. יש בכך כדי להעיד כי יש צורך לתקן את האיטום, אלא שלא הוכח כי כל העבודה היתה לקויה באופן שהיה צריך לפרקה ולהחליפה לחלוטין.

תחת תיקון ליקויי האיטום בחר התובע לבצע איטום בדרך אחרת של הנחת יריעות ביטומניות. מדובר באיטום שעלותו גבוהה יותר באופן משמעותי מזיפות. מאחר שהתובע מלכתחילה הזמין עבודת זיפות, האחריות של הנתבעת היא לגבי עבודת זיפות ותיקונה. אין מקום לחייבה בתשלום עבור איטום יקר יותר בדרך של הנחת יריעות ביטומניות.

לאור כל האמור מאחר שהנתבעת לא עמדה בחובת האחריות הניתנת לאיטום ולא הגיעה לתיקונו, הרי שנחסכה ממנה עלות התיקון ומנגד נשא התובע בעלויות תיקון אחרות. על דרך האומדנה אני קובע שעל הנתבעת לפצות את התובע בסך של 1,800 ₪ - היא העלות המוערכת על דרך האומדנה של התיקון שנחסך מהנתבעת.

אין מקום כאמור לפצות את התובע על רכישת מוצר אחר של יריעות ביטומניות. התביעה בעניין זה נדחית.

דרישת פיצוי בגין ליקויים בדירה:

9. עיון בתמונות שצורפו לכתב התביעה מלמד כי לתקרה בדירת התובע סימני קילוף מפושטים; בחלק מהמקומות עד לרמת הטיח (ראו לדוגמה תמונות שסומנו במהלך כתיבת פסק הדין ת/1).

אני מוצא כי דרגת הנזק בתקרת התובע אינה תואמת לחדירת מים לה טוען התובע. מעבר לכך שלא הובאה חוות דעת מהנדס מומחה לגבי אומדן הנזק וסיבתו, עיון בתמונות מעלה המסקנה שמדובר בנזקים מצטברים שלא יכולים היו לקרות בשל אירועי גשם לתקופה קצרה. עיון במכלול התמונות מעלה כי גם בקירות הבית סדקים ותיקוני צבע לרוב וזאת בחלקים שונים של המרחב הדירתי (סומן ת/2 במהלך כתיבת פסק הדין).

מכל האמור אני מוצא שהתובע לא עמד בנטל להוכיח כי חדירת המים כתוצאה מעבודת איטום לקויה של הנתבעת 1 היא שגרמה לנזק הנראה בתמונות שהוצגו.

יש לדחות רכיב התביעה הנוגע לפיצוי בגין התיקון שבוצע בתוך הדירה.

פיצוי בגין עגמת נפש:

10. התובע זכאי לפיצוי בגין נזק שאינו נזק ממון בשל הפרת הנתבעת את תנאי האחריות שהוסכמו בין הצדדים והצורך של התובע לחזור ולפנות לנתבעת ובסופו של דבר אף לאתר קבלן איטום חלופי וזאת תוך שקיימת נזילה מגג הבית לדירתו. את הפיצוי בגין רכיב זה אני מעמיד על 1,200 ₪.

התוצאה:

11. אשר על כן אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובע 3,000 ₪ בתוספת 600 ₪ הוצאות משפט. הסכום ישולם תוך 30 ימים מהיום.

מי מהצדדים שאינו מרוצה מתוצאת פסק הדין רשאי לפנות תוך 15 ימים מהיום לבית המשפט המחוזי בלוד ולבקש רשות להגיש ערעור על פסק הדין.

ניתן היום, ט' שבט תשע"ח, 25 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.