לפניי תביעה כספית מיום 20.9.16 ע"ס 7,902 ₪ בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 4.9.15.

נערך אתמול בפניי דיון שבו נשמעו ראיות הצדדים, ובכללן עדויות שני הנהגים המעורבים.

על יסוד בקשת והסכמת הצדדים לפסיקה בתיק זה בדרך של פשרה לפי סעיף 79א.(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 [פסיקה שתכליתה "לשקף את הפשרה שלדעת בית המשפט היה על הצדדים לגבש בכוחות עצמם כאנשים רציונאליים, הוגנים וסבירים, בתנאי אי-וודאות" לפי רע"א 2101/14 מדאר נ' משעול (פורסם בנבו, 8.4.14) ופסיקה שמקנה לביהמ"ש שיקול דעת רחב הכולל גם שיקולים שאינם רק לפי שורת הדין ופסיקה שההנמקה בה, גם אם ניתנת, הינה הנמקה לגבי דרך ותוצאת הפשרה ולא הנמקה רגילה לפי הדינים המהותיים והפרוצדוראליים הפורמאליים – ע"א (מחוזי ירושלים) 6143/05 ניידות חב"ד נ' חנניה (פורסם בנבו, 27.10.05)], ללא נימוקים וללא גבולות, ולאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ונתתי דעתי לממצאי חקירות העדים בפניי, אני מחליט כך:

בשקלול הגרסאות המנוגדות של הצדדים והעדים, כמו גם העובדה שלא העידו (מטעם שני הצדדים) כל העדים הרלוונטיים, אני קובע כי התובעת זכאית לפיצוי בשיעור 50% מהתגמולים ששילמה.

הנתבעות ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים:

• סך של 3,951 ₪, בגין הנזקים, בצירוף הפרשי הצמדה מיום 20.9.16 ועד יום התשלום המלא בפועל.
• סך של 375 ₪ בגין מחצית ראשונה של אגרת בית משפט ששולמה.
• סך של 500 ₪, בגין שכר העד בו חויבה התובעת.
• סך של 1,500 ₪ בגין שכ"ט עו"ד.

משניתן פס"ד לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, אני מורה על ביטול החיוב במחצית השנייה של האגרה.

ניתן היום, ד' תמוז תשע"ז, 28 יוני 2017, בהעדר הצדדים.