צו כינוס ניתן לחייב ביום 20.09.16, במסגרתו הושת על החייב צו לתשלומים בסך של 700 ₪ לחודש.

ביום 30.08.17 הוגשה בקשה לביטול ההליכים ע"י המנהל המיוחד, לאור מחדלי החייב.

באותו יום ניתנה החלטה לתגובת החייב תוך 20 יום וצוין כי בהיעדר תגובה, אורה כמבוקש.

החייב לא פעל בהתאם להחלטה זו, שנמסרה לו כדין ביום 04.09.17.

התנהלות החייב בהליך הינה לקויה. זה המקום לציין כי גם ב"כ לשעבר של החייב שוחרר מייצוג מהטעם שאינו מצליח ליצור קשר עם מרשו.

לפיכך, איני מוצא כל טעם לאפשר לחייב להמשיך ולחסות בצל הגנות הפקודה ולכן, הריני להורות כדלקמן:

1. צו כינוס הנכסים ועיכוב ההליכים שניתנו ביום 20.09.16 להגנתו של החייב – בטלים.
2. בקשת החייב להכריז עליו כפושט רגל – נדחית.
3. צו עיכוב היציאה מן הארץ נגד החייב יבוטל בתוך 60 יום, על-מנת לאפשר לנושים לפעול להשגת צו כאמור בהליכים הפרטניים.
4. שכרו של המנהל המיוחד ישולם לפי תקנות 8(א) ו- 15(ה) לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א – 1981. כן זכאי הכונס הרשמי לשכר השגחה.
5. הכונס הרשמי יחלק את יתרת הכספים לנושים שתביעותיהם אושרו, בהתאם לסדרי הקדימה שבדין ו/או יעביר הכספים ללשכת ההוצאה לפועל.
6. כל סכום נוסף שיתקבל בחשבון פשיטת הרגל של החייב בשל הפרשי ריבית, ייזקף כשכר טרחת הכונ"ר.
7. הדיון הקבוע ליום 06.09.18, מבוטל.

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.

ניתנה היום, ג' כסלו תשע"ח, 21 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.