טוען...

פסק דין שניתנה ע"י רוית צדיק

רוית צדיק25/04/2018

25 אפריל 2018

לפני:

סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק

נציג ציבור (מעסיקים) גב' יהודית טל

התובע

יריב גדידי

ע"י ב"כ: עו"ד אלישר פיינגריש

-

הנתבע

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד לירון דגון

פסק דין

1. במסגרת הליך זה נדרשות אנו להכרעה בשאלה האם יש להכיר באוטם שריר הלב בו לקה התובע ביום 4.2.15 , כפגיעה בעבודה.

טענות הצדדים:

2. לטענת התובע , החל עבודתו ביום 1.2.15 ובימים הראשונים נדרש הוא לקרוא חומר רב לצורך הכרת סביבת העבודה . לאחר שלושה ימי עבודה והדרכות חש התובע כי אינו מוצא את עצמו וחשש כי מקום העבודה אינו מתאים לו מאחר ונדרש ללמידת חומר רב ,נהלים רבים אותם נדרש ליישם ולתפעל וסבר כי הדבר הינו מעבר ליכולותיו משאינו יכול לזכור בעל פה את כל החומר.

3. בשל חוסר יכולתו לזכור את החומר המקצועי הנדרש, היה התובע לחוץ מאוד וטרוד וחשש כי יפלט למעגל האבטלה ,לאחר שנתיים בהם לא עבד ויוותר ללא פרנסה. ביום הרביעי להדרכה חש התובע כאבים בחזה ובסופו של יום פנה למוקד רפואי ומשם פונה לבית חולים והתברר כי לקה באוטם שריר הלב.

4. הוסיף וטען התובע כי עדותו ועדות העד מטעמו מלמדות על חשש סובייקטיבי אמיתי של התובע לאור קשייו למצוא מקום עבודה והחומר הרב עמו התקשה להתמודד וכן הלחץ העצום אשר חווה בקורס. על כן יש להכיר בחריגות האירוע ובהתאם לכך, למנות מומחה רפואי.

5. לטענת הנתבע, לא הוכח כי ארע אירוע חריג במסגרת עבודת התובע. התובע הינו מהנדס בכיר בעל שני תארים וניסיון תעסוקתי בתחום ההי טק טרם האירוע הנטען. התובע העיד כי גם במסגרת קליטתו לעבודה הקודמת בה עבד היה שרוי בלחץ ומתח רב.

6. מעדות התובע והעד מטעמו עולה כי לא מדובר בהדרכה פרטנית עם גורם בכיר ממנו אלא הדרכה בה השתתפו מספר עובדים, הדרכה מקצועית במהלכה איש לא צעק על התובע או העליבו או פגע בו. התובע היה מודע להדרכות אותן היה עתיד לעבור כחלק מתהליך קליטתו והדרכתו ולא היה כל אירוע חריג ביום 4.2.15 או בסמוך למועד זה.

7. מאחר ולא הוכח אירוע חריג אובייקטיבי מוגדר בזמן ובמקום לא ניתן לבדוק את סמיכות הזמניים. משלא ארע אירוע חריג ומוגדר במסגרת העבודה, יש לדחות את התביעה.

8. מטעם התובע העיד התובע בעצמו וכן העד מטעמו מר אביתן ברנס(להלן: "מר ברנס").מטעם הנתבע לא נשמעו עדים.

הכרעה:

9. המבחן הנוהג על פיו על מנת שאירוע לבבי אשר אינו תוצאה של גורמים חיצונים הנראים לעין יוכר כתאונת עבודה, הינו מבחן "האירוע החריג "או "המאמץ המיוחד" אשר התרחש בסמוך לקרות האירוע הלבבי, היינו מתח נפשי יוצא דופן או מאמץ גופני בלתי רגיל (דב"ע מו/0-139 דן יצחק - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח, 315; עב"ל (ארצי) 51252-09-11 ורד לוי - המוסד לביטוח לאומי (25.8.13)). על התובע מוטל הנטל להביא ראשית ראיה לכך שאירע לו אירוע בעבודה, אשר היה חריג למאמץ הרגיל בעבודה, סמוך לפני האירוע הנטען. יובהר כי בית הדין בוחן את האירועים במבחן סובייקטיבי, מנקודת מבט הנפגע, ולא מנקודת מבט אובייקטיבית (דב"ע נו/0-11 נורית חזאם - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לו 75; עב"ל 148/03 מאיר ארג'ואן - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 18.3.04; עב"ל 307/07 עמליה יאזמה - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 7.11.07).

10. עוד נפסק כי אירוע חריג יכול לגרום או לתרום לבואו של אוטם, הכוונה למאמץ פיזי בלתי רגיל או מתח נפשי (התרגזות או התרגשות) יוצא דופן אשר משמשים "trigger" להופעת האוטם (ראו- עב"ל 208/09 יהושע לב -המוסד לביטוח לאומי (13/12/11).במקרים בהם לא הוכח כי ארע אירוע חריג או מאמץ מיוחד, תדחה התביעה אף מבלי להיזקק לחוות דעת מומחה רפואי(ראו:בג"ץ3523/04 גבריאל למברגר נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נח(5) 104(2004)).

מן הכלל אל הפרט:

11. כעולה מתצהיר התובע אין הוא מציין אירוע חריג או מיוחד אשר ארע במסגרת עבודתו. התובע מתאר בתצהירו כי מועד תחילת עבודתו היה ביום 1.2.15 וזאת לאחר שנתיים בהם כלל לא עבד. במסגרת עבודתו ולצורך הכשרתו לתפקיד היה על התובע ללמוד חומר מקצועי רב ואף להשתתף בהכשרות מקצועיות יחד עם עוד מספר עובדים לצורך הכרת סביבת העבודה. בהמשך תצהירו הבהיר התובע(סעיף 7 לתצהיר) כי התקשה הוא לזכור את כל החומר והנהלים הרבים אשר נדרש ליישם וכתוצאה מכך סבר כי מקום העבודה אינו מתאים לו על כן, נלחץ מחוסר יכולתו להשתלט על החומר המקצועי וחשש כי יפלט שנית משוק העבודה ,לאחר שהותו בבית משך כשנתיים.

12. בעדותו בפנינו חזר התובע על גרסתו וכך העיד:

. כשאתה אומר מתח זה מתח המלווה לעבודה חדשה?

ת. כן. יש תהליך שצריך כשמתחילים עבודה חדשה, אתה מתקבל לעבודה בהנחה שאתה מכיר כיר את הטכנולוגיה וצריך ללמוד את המערכת שאיתה אתה עובד או מפתח, נותנים לך לתקן דברים קטנים, לא מתחיל ממשימות גדולות, מעבר למערכת שלי ביום הראשון רק עדכנו את סביבת העבודה ומה שהתאפיין באותם שיעורים קיבלנו טבלה ומלא חומר, מלא ארכיטקטורות, מלא דברים שקשורים לטכנולוגיות מסביב ובירוקרטיות. ההדרכות זה הדף שהיינו צריכים לעבור בתקופה הקרובה והיינו צריכים לחתום שעברנו הדרכה.

ש. אתה אומר שבימים הראשונים הייתם צריכים לפתור בעיות?

ת. לא. להפיך, קיבלנו בימים הראשונים לפתור בעיות פשוטות. המורכבות והעומס זה ההדרכות ההיקף של ההדרכות ומה שצריך , היו קשיים, עבודה בהיי טק יש בה קשיים, אבל פה היה זה משהו שמאוד העמיס עלי. לשאלת בית הדין, אני משיב ההיקף של המערכות שהיה צריך להכיר מאוד העמיס עלי.

ש. לפני שהתקבלתם לעבודה הסבירו לך מה עומד לפניך?

ת. לא, יודעים מאוד בגדול ורק כשאתה בפנים אתה נחשף לדברים האלה"(עמ' 8 לפ' ש' 22-31; עמ' 9 ש' 1-4).

13. עד התובע מר ברנס הבהיר בעדותו כי עם קליטתו לעבודה נאמר לו כי יש לעבור הדרכות אשר ימשכו כחודש ימים באופן שאינו רצוף. עוד העיד כי ההדרכות לא בוצעו באופן אישי אלא הועברו במרוכז לכלל המשתתפים בקבוצה(עמ' 4 לפ' ש' 9-10). נציין כי בהמשך עדותו התייחס העד לוויכוח מקצועי אשר התנהל בין התובע לעובד אחר אולם , לא מצאנו להתייחס לנתון זה הואיל ובתצהירו ובתצהיר התובע לא הועלתה כל גרסה בעניין קיום ויכוח חריג או מיוחד עם עובד אחר .

14. ניתוח מסמכי התיק והעדויות אשר נשמעו בפנינו מוביל למסקנה אחת והיא כי עיקר טענת התובע הינה כי חש אינו מתאים לתפקיד ולהיקף המידע אשר נדרש ממנו לזכור וליישם לצורך ביצוע עבודתו. תחושתו זו אשר ליוותה אותו ביום 4.2.15 היום הרביעי לעבודתו , היא אשר גרמה לפרוץ האוטם לטענתו.

אין די בתחושה סובייקטיבית אישית של התובע כדי ללמד על התרחשות אירוע אובייקטיבי חריג במסגרת עבודתו. התובע לא הוכיח כי ארע "אירוע חריג" או "אירוע מיוחד" שונה מהאירועים התדירים והרגילים במסגרת עבודתו השוטפת, אשר גרם לדחק נפשי בלתי רגיל. עיקר טענת התובע עניינה בתחושותיו האישיות לאור חוסר יכולתו לזכור מידע רב כפי שנדרש ולא בהתרחשות מאורע חריג ושונה משגרת עבודתו אלא בחששותיו אשר גרמו לו תחושה קשה בעניין להמשך העסקתו.

15. נכונות אנו לקבל את גרסת התובע כי בשל מצוקתו הכלכלית והיותו מובטל כשנתיים טרם תחילת עבודתו חווה חשש ממשי שמא יפוטר ויגדע מקור פרנסתו. אולם, אין בכך כדי לקיים אחר הדרישה אשר עניינה בקיום אירוע אובייקטיבי אשר באופן סובייקטיבי גרם לתחושה אותה חווה המבוטח.

16. לאור האמור לעיל, משלא הוכח מאורע חיצוני אובייקטיבי בעבודת התובע , מאורע הקשור לעבודה אשר ניתן לאיתור בזמן ובמקום , התוצאה היא כי דין התביעה להידחות.

משמדובר בתביעה מתחום משפט הביטחון הסוציאלי, לא ניתן צו להוצאות.

ניתן היום, י' אייר תשע"ח, (25 אפריל 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

נציגת ציבור מעסיקים גב' יהודית טל

רוית צדיק, שופטת,

סגנית נשיאה

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
11/12/2017 החלטה על בקשה של תובע 1 הארכת מועד להגשת תצהירים / סיכומים / תחשיבים רוית צדיק צפייה
24/04/2018 פסק דין רוית צדיק לא זמין
25/04/2018 פסק דין שניתנה ע"י רוית צדיק רוית צדיק צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
תובע 1 יריב גדידי גלעד מרקמן
נתבע 1 המוסד לביטוח לאומי כפיר אמון