1. לפניי בקשה מטעם התובעת למינוי מומחים בתחום האורטופדיה, הנוירולוגיה והפסיכיאטריה, זאת במסגרת תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. יצוין כי מדובר בשתי תאונות נטענות – האחת מיום 27.9.2015, השנייה מיום 3.10.2015. הנתבעות מתנגדות לבקשה.

2. אומר מיד, כי המקרה אינו חד-משמעי כלל וכלל. מדובר בבקשה למינוי מומחים בשלושה תחומים, כאשר אין למעשה מחלוקת שלתובעת עבר משמעותי בתחומים אלה, ולגבי ממצאים ותלונות הנזכרים בתיעוד הרפואי, עולים על פניו סימני שאלה לגבי הקשר הסיבתי לתאונות נשוא התביעה. מאידך גיסא, ידועה הגישה הליבראלית הנוהגת בכגון דא, המושתת על כך שהדרך היחידה להוכחת טענות בעניין שברפואה במסגרת תביעה לפי חוק הפיצויים היא מינוי מומחה מטעם בית המשפט, וממילא דחיית בקשה למינוי כזה יש בה כדי לסגור את הדרך להוכיח את קיומה של נכות עקב התאונה (לעניין טיבה של "ראשית ראיה" הנדרשת לצורך מינוי מומחה ראו למשל רע"א 5070/13 פלוני נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (18.11.2013); רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (30.5.2012); רע"א 350/11 צ'פני נ' איילון חברה לביטוח בע"מ (1.5.2011)).

3. לאחר שיקול ואיזון, ולאחר שבחנתי את התיעוד הרפואי, מצאתי לקבוע בשלב זה כדלקמן:

במישור האורטופדי: מצאתי להורות על מינוי מומחה מטעם בית המשפט – פרופ' תום הלל. בשכר טרחת המומחה תישאנה, בשלב זה וכמימון ביניים בלבד, שתי הנתבעות (חברות הביטוח), והוא ישולם ישירות על-פי חשבונית שתומצא על-ידי המומחה.

במישור הנוירולוגי: לאחר עיון בתיעוד הרפואי, ובין היתר בהינתן הרישום לגבי חבלת ראש (בתאונה השניה) ובשים לב לבדיקת ה- MRI, מצאתי לנכון שלא לחסום את דרכה של התובעת להוכחת נכות הקשורה לתאונה, ועל כן אני מורה על מינויו של ד"ר נתן בורשטיין כמומחה רפואי. בשכר טרחת המומחה תישא, בשלב זה וכמימון ביניים בלבד, הנתבעת 4, והוא ישולם ישירות על-פי חשבונית שתומצא על-ידי המומחה.

במישור הפסיכיאטרי: התובעת לא צירפה – עד כה – תיעוד נוסף בתחום זה (ראו פרוטוקול הדיון מיום 3.4.2017), והמסמך מיום 19.9.2016 (כמעט שנה לאחר התאונות הנדונות), שהוא המסמך היחיד של גורם מתחום רפואת הנפש, מהווה בסיס דל מאוד, בפרט בשים לב לרקע הנפשי המשמעותי ולעובדה שהמסמך אינו מזכיר במפורש אף אחת מהתאונות. לאחר שיקול, אין בדעתי למנוע מהתובעת את האפשרות להוכיח את טענת ההחמרה, אולם אם היא עומדת על טענתה – עליה להשתתף בעלות שכרו של המומחה. על כן, אני מורה על מינויו של פרופ' שמואל פניג כמומחה מטעם בית המשפט. בשכר טרחת המומחה יישאו, בשלב זה, התובעת בשיעור של מחצית, והנתבעות (חברות הביטוח) יישאו במחצית השנייה, בחלקים שווים ביניהן.

4. המומחים מתבקשים לבדוק את התובעת ולעיין בחומר שיעבירו לידיהם באי-כוח הצדדים, ולקבוע אם נותרה לתובע נכות זמנית ו/או צמיתה, לרבות את שיעור הנכות בעקבות תאונות הדרכים נשוא כתב התביעה וכתוצאה מהן.

5. באי כוח הצדדים יעבירו למומחים את כל המסמכים הרפואיים המצויים בידם הנוגעים לטיפול הרפואי שניתן לתובעת ולבדיקות שנבדקה לצורך אותו טיפול, למעט חוות דעת רפואיות, וזאת תוך 30 ימים מהיום.

6. המומחים מתבקשים ליתן את חוות-דעתם תוך 45 ימים ממועד הבדיקה ובכפוף לתשלום שכר הטרחה. עותק מחוות-הדעת יועבר לבית המשפט ולבאי כוח הצדדים.

7. על מינוי זה יחולו הוראות חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 ותקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986.

8. עם קבלת חוות-דעת המומחים יגישו הצדדים תחשיבי נזק: התובעת תוך 21 ימים מקבלת חוות-הדעת, והנתבעות תוך 21 ימים לאחר מכן. הצדדים יצרפו לתחשיבי הנזק כל מסמך שעליו הם מבקשים להסתמך.

9. נקבע לתזכורת מנ"ת בעוד 120 יום, לקבלת חוות הדעת.

10. איני רואה מקום לעכב עוד את העברת תיק המשפטרה לידי ב"כ התובעת. הנתבעות תעברנה אפוא את התיק, תוך 14 ימים.

11. המזכירות תמציא עותק של החלטה זו לבאי כוח הצדדים ולמומחים.

ניתנה היום, ה' סיוון תשע"ז, 30 מאי 2017, בהעדר הצדדים.