לפני בקשה לביטול הודעת איסור שימוש מנהלי ברכב מס' 9746019.

הבקשה הוגשה על ידי הבעלים של הרכב, אורית אדם.

כנגד נהג הרכב, אברהם משה חיים, הוגש כתב אישום המייחס לו שתי עבירות : עבירה של נהיגה ברכב שנמסרה לגביו הודעת אי שימוש על ידי בוחן משרד הרישוי, סמל סעיף 6279, כאשר סעיף העבירה אינו מצוין, ועבירה של נהיגה ברכב הנמצא במצב העלול לסכן עובר דרך בניגוד לתקנה 27 (א) לתקנות התעבורה, עבירות מיום 7.9.16.

בדו"ח שנרשם לנהג הרכב פירט השוטר כי הנהג הציג בפניו טופס הורדה מהכביש ומסמכים לפיהם נכנס למבחן רישוי אך לא עבר את המבחן משום שמערכת ההגה לא תוקנה והרכב המשיך לנוע עם ליקוי במערכת ההיגוי, ציר שמאלי קדמי פגום, פגמים ושחיקה בצמיגים. השוטר ציין כי הרכב רשאי היה לנוע רק ממוסך למוסך, לא בוצע התיקון והרכב גם גרר עגלה. השוטר ביצע לרכב בדיקה סטטית כשהמנוע פועל ומצא כי בהיגוי ימינה ושמאלה ההגה קשה, גומיות יבשות, פנס אחורי שמאלי שבור, דוושות בלם פגומות.

תגובת הנהג הייתה : "אתה מראה לי עכשיו את הבעיה בהגה נבהלתי יכולתי להיהרג אני לא נוהג יותר ברכב הזה "..

בתאריך 8.9.16 נערך למבקשת שימוע לגבי החלטה בדבר איסור מנהלית על שימוש ברכב וקצין המשטרה החליט על מתן הודעת איסור שימוש מנהלי ברכב. בנימוקי הפסילה ציין הקצין כי הרכב הורד מהכביש בתאריך 2.8.16 בשל ליקויים בטיחותיים, הרכב לא עבר טסט משום שלאחר מכן התגלו בעיות אחרות ועד למועד השימוע משרד הרישוי לא הסיר את איסור השימוש. הקצין ביקש לבדוק את הרכב עם סייר בוחן אך הרכב לא נמצא. הקצין העריך והתרשם כי מדובר ברכב מסוכן עם ליקויי בטיחות שמסכן את כלל המשתמשים בדרך. הקצין מצא יסוד סביר להניח כי יוגש כתב אישום בעבירה של נהיגה ברכב תחת איסור שימוש.

תגובת המבקש בשימוע הייתה כי סידר את הליקויים אך הרכב לא עבר טסט 3 פעמים בשל ליקויים אחרים.

המבקש אחסן את הרכב במגרש ביום 11.9.16.

בתאריך 2.8.16, נמסרה למבקשת הודעת אי שימוש ברכב לפי תקנה 308א' לתקנות התעבורה בשל פגמים שנמצאו ברכב : בהיגוי, פנסי בלימה, מחווני כיוון, נזילת שמן ממערכת ההיגוי.

לפי תעודה בדבר תקינות הרכב במבחן תקופתי של משרד הרישוי מיום 8.8.16 נמצא כי נותרו ברכב הליקויים הבאים : חופש מסבי גלגלים, נזילת שמן ותיבת הגה נוזלת.

מכאן, שהליקויים ברכב לא תוקנו, איסור השימוש ברכב לא בוטל, והרכב המשיך לנוע בדרכים למרות שנאסר בשימוש עוד ביום 2.8.16.

קצין המשטרה אסר את השימוש ברכב בהתאם לסמכותו הקבועה בסעיף 57א(א)(2) לפקודת התעבורה. לקצין סמכות לאסור שימוש ברכב אם הנהג עבר עבירה מהמפורטות בתופסת השביעית לפקודת התעבורה.

אחת העבירות בגינן קיימת לקצין סמכות לאסור שימוש ברכב היא עבירה לפי תקנה 308(ד) לתקנות התעבורה, עבירה המיוחסת למבקשת בכתב האישום. אמנם לא נרשם בכתב האישום כי מדובר בעבירה לפי תקנה 308(ד) אך נוסח סעיף האישום מהווה עבירה לפי תקנה 308(ד) לתקנות וכך גם עולה מנסיבות ביצוע העבירה כפי שפורטו על ידי השוטר.

בחומר הראיות שהוצג בפני קיימות ראיות לכאורה לביצוע עבירה של נהיגה ברכב שנאסר בשימוש ועל כן בדין הוציא קצין המשטרה צו איסור שימוש לרכב.

עבירה נוספת המקימה סמכות לאסור שימוש ברכב היא עבירה לפי תקנה 27 (א) לתקנות התעבורה, שאף היא מיוחסת לנאשם בכתב האישום. הסמכות קמה " באחד הליקויים שלהלן שנמצאו בידי בוחן כמובנו בתקנה 307 לתקנות ", דהיינו, בוחן הנושא עמו תעודת בוחן של רשות הרישוי וכן שוטר הנושא עמו תעודת בוחן תנועה של המשטרה.

לא מצאתי קיומן של ראיות לכך שהשוטר שמצא את הליקויים ברכב הינו בוחן תנועה.

כמו כן, הליקויים שנמצאו אינם תואמים את הליקויים המפורטים בתוספת השביעית.

סיכומו של דבר, קצין המשטרה פעל פי סמכותו כאשר אסר את השימוש ברכב בשל קיומו של יסוד סביר להניח כי יוגש כתב אישום בעבירה של נהיגה ברכב תחת איסור שימוש, עבירה לפי תקנה 308(ד) לתקנות התעבורה.

לא מצאתי כי מתקיימים התנאים לביטול הודעת איסור שימוש הקבועים בסעיף 57ב(ב) לפקודת התעבורה. הרכב לא נלקח מבעליו בלי ידיעתו או הסכמתו, בעל הרכב לא עשה כל שביכולתו למניעת העבירה וכן לא מצאתי כי מתקיימות נסיבות אחרות המצדיקות ביטול איסור השימוש.

פגיעה כלכלית שעלולה להיגרם למבקשת כתוצאה מאיסור השימוש ברכב נסוגה אל מול הסיכון הקיים לציבור בנהיגת רכב לקוי שנאסר בשימוש ולא תוקן.

נוכח כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

המזכירות תעביר החלטתי לצדדים.