לפני תביעת פיצוי בגין תאונת דרכים שאירעה לתובע ביום 2.1.2013 כאשר המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת הנזק.

העובדות בקצרה:

1. התובע יליד 31.3.1984 נפגע בתאונת דרכים מיום 2.1.2013.

2. התובע היה בן 29 בעת התאונה וכיום הוא בן 35.

3. התאונה אירעה כאשר התובע נהג ברכב המבוטח אצל הנתבעת, ורכב צד ג' הגיח ממולו והתנגש ברכבו בעוצמה.

4. כתוצאה מהתאונה נפגע התובע ופונה לבית חולים העמק בעפולה. בקבלתו בבית החולים התובע הוכנס לחדר הלם, כשהוא סובל מכאבים בכל הגוף, יותר בחזה מצד ימין ובבטן תחתונה. אובחנה חבלה באוזן ימין שהותירה נפיחות וכן המטומה קלה. כמו כן, אובחן שבר בצלע 10 , חבלה וקרעים בכבד עם המטומה וכן חבלה בכליה מימין.

5. התובע אושפז בבית החולים למשך 12 ימים. הוא שוחרר עם המלצה למנוחה והימנעות מתנועות חדות וכן מעקב וביקורת במרפאה כירורגית בבית החולים.

6. התובע הינו בוגר לימודי רוקחות באוניברסיטה. בעת התאונה טרם השלים את הכשרתו כרוקח. התאונה אירעה חודשיים לאחר סיום תקופת הסטאג' כרוקח. גם לאחר התאונה ועד היום לא קיבל התובע הסמכה כרוקח.

7. התובע נבדק על ידי שני מומחים מטעם בית המשפט. פרופ' ביטרמן המומחה בתחום הפנימי קבע כי לתובע היתה נכות זמנית בשיעור 100% למשך שלושה חודשים. לאחר תקופה זו לא נותרה נכות צמיתה.

8. התובע נבדק בנוסף על ידי המומחה בתחום הנפשי ד"ר ג'ראיסי. המומחה קבע כי לתובע נכות קודמת שאינה קשורה לתאונה בשיעור 20% . בנוסף לנכות זו, קבע המומחה כי בגין התאונה נקבעה לתובע נכות נוספת בשיעור 10% בגין הפרעה בתר חבלתית. עוד ציין המומחה כי חצי שנה לאחר התאונה נכותו של התובע היתה בשיעור 50% זמנית .

9. המחלוקת בתיק הינה בשאלת הנזק בלבד. בישיבת ההוכחות שהתקיימה העידו התובע לפניי וכן אחותו ואחיו. המומחים מטעם בית המשפט לא זומנו לחקירה ולא נחקרו.

הנכות הרפואית בעקבות התאונה:

10. הנתבעת טוענת כי נכותו המשוקללת של התובע בגין התאונה הינה בשיעור 6-8% . טענה זו של הנתבעת נדחית בזאת.

11. בחוות הדעת של המומחה בתחום הנפשי הוא מבהיר בפירוש כי נכותו של התובע בעקבות התאונה הינה בשיעור 10% , בנוסף לנכות בשיעור 20% שהיתה לתובע לפני התאונה.

12. הנכות שקבע המומחה אשר קשורה לתאונה היא נכות בשיעור 10% ומלוא נכות זו נובעת מהתאונה. המומחה הסביר בחוות הדעת כי התובע סבל מגיל תיכון ממצבי דכאון וכי טופל בהקשר זה. המומחה הסביר כי כתוצאה מהתאונה החל אצל התובע שינוי התנהגותי אשר מתאים לאבחנה של הפרעה בתר חבלתית. בסוף חוות הדעת המומחה קבע מפורשות כי בגין מצבו עובר לתאונה הוא קובע כי הנכות הינה בשיעור 20% לפי תקנה תקנה ב 34(5) לתקנות המל"ל . אשר לנכותו בעקבות התאונה וכתוצאה ממנה הוא קובע נכות בשיעור 10% לפי תקנה 34 א (2) .

13. דר' ג'ראיסי קבע כי מדובר בשתי נכויות שונות, ושתי בעיות רפואיות נפשיות שונות שהמומחה הפריד בינן בקביעתו. לציין כי המומחה לא זומן על ידי הצדדים לחקירה נגדית ומשכך, חוות דעתו על קביעותיה לא נסתרה כלל.

14. על כן, אין מקום לערוך חישוב של הנכות המשוקללת כפי שעשתה הנתבעת. נכותו הרפואית של התובע בגין התאונה היא בשיעור 10%.

פוטנציאל ההשתכרות של התובע:

15. התובע טוען כי לפני התאונה הצליח לעבור את בחינות הבגרות ולהתקבל ללימודי רוקחות בירדן. הוא הצליח לסיים את לימודיו במדינה זרה, והצליח לסיים את תקופת ההתמחות בעיר אילת, מה שמלמד על האמביציה שהיתה לו. הוא השתכר בתקופת ההתמחות 6,000 ש"ח.

16. התובע מפנה לתיק שלו במשרד הבריאות, אשר הוגש כראיה מטעם הנתבעת. מהתיק עולה כי הישגיו והדירוג שניתנו לו בתקופת ההתמחות היו טובים. עוד הוא מפנה להמלצת הרוקח המחוזי בתיק.

17. התובע טוען כי הדברים לעיל מלמדים כי חרף בעיותיו הרפואיות קודם לתאונה, התובע לא סבל מבעיה תפקודית.

18. התובע טוען כי לעומת מצבו של התובע לפני התאונה, לאחר התאונה הוא ניגש מספר פעמים לבחינות ההסמכה ברוקחות ולא הצליח לעבור. לטענת התובע, מצבו לאחר התאונה החמיר והוא פיתח מצב פוסט טראומתי שמנע ממנו להמשיך בתוכניותיו .

19. התובע טוען כי כיום הוא עובד במספר שעות מצומצם בחנות הדגים של משפחתו ושכרו עומד על 2000 ₪ בלבד ומדובר בירידה משמעותית בשכרו.

20. הנתבעת טוענת כי בשים לב למצבו הרפואי של התובע עובר לתאונה, הרי שהנכות הרפואית שנותרה לו בגין התאונה אין בה כדי להוות נכות תפקודית כלל.

21. הנתבעת טוענת כי במידה והתובע טוען כי והנכות הרפואית הקודמת לא השפיעה על תפקודו, קל וחומר כי הנכות שנותרה לאחר התאונה גם כן לא משפיעה על תפקודו.

22. הנתבעת טוענת כי התובע סבל לפני התאונה מהפרעה דו קוטבית וכי לבעיה רפואית זו היתה השפעה על תפקודו עוד לפני התאונה. היא מפנה לעובדה כי התובע סיים את לימודיו במשך 5 שנים במקום 4 שנים, בגלל בעיותיו הרפואיות קודם לתאונה.

23. לתמיכה בטענה זו הנתבעת מפנה גם לעובדה כי שנתיים לאחר סיום לימודיו התחיל בהתמחות וכי לא עבד במשך תקופה זו למעט תקופה של חודשיים. עוד הוא מציינת כי התובע סיים את לימודיו בקושי בירדן בציונים נמוכים.

24. הנתבעת טוענת בנוסף כי התובע לא היה מגיע לשכר הממוצע במשק או שכר השווה לרוקח. לטענתה התובע לא הוכיח את כושר השתכרותו ובכל מקרה לא מעבר לשכר המינימום. עובדה כי הוא לא עבר את בחינות ההסמכה וזאת ללא קשר לתאונה.

25. לאחר שהתרשמתי מהראיות ושקלתי את טענות הצדדים, אני קובעת כי יש לחשב את הפסדי ההשתכרות של התובע לעתיד לפי נכות תפקודית בשיעור 10% ושכר לעתיד בסך של 7,500. להלן אנמק.

26. התובע תושב אום אל פאחם, היה בעת התאונה בן 29. שנתיים לפני התאונה סיים לימודי רוקחות בירדן. לאחר סיום הלימודים הוא חזר ארצה וסיים תקופת התמחות ברוקחות בעיר אילת.

27. מהראיות שלפני אני מתרשמת כי חרף בעיותיו הרפואיות של התובע לפני התאונה, הוא הצליח ללמוד לתואר ראשון במדינה זרה ולסיים את לימודיו. כמו כן, הוא התמחה בעיר מרוחקת , באילת, בעוד שמגוריו הם באום אל פאחם.

28. לפני שהתחיל לעבוד באילת, הוא התמחה למשך חודשיים במקום מרוחק ממקום מגוריו, ליד ירושלים. התובע סיפר בעדותו כי סיים את לימודיו האקדמיים שנתיים לפני שהחל את ההתמחות. הוא הסביר כי חיפש מקום להתמחות תקופה ארוכה וכאשר נשאל על מקום התמחות שעזב בתוך אותו לאחר חודשיים הוא הסביר כי מדובר היה במקום התמחות קרוב לירושלים אותו עזב בגלל יחס לא טוב וקשיים במקום במציאת מקום מגורים(עמוד 6 לפרוטוקול).

29. צודק ב"כ התובע בסיכומיו כי לימודיו במדינה זרה וההתמחות באילת המרוחקת מאוד ממקום מגוריו, מלמדים על רצונו והשאיפה שלו להצליח ולקבל הסמכה כרוקח.

30. הנתבעת הגישה כראיה מטעמה את תיקו של התובע במשרד הבריאות. מעיון בתיק עולה כי התובע עבר את התמחות בחודשים 5/12 ועד 11/12. הוא סיים את ההתמחות רק חודשיים לפני התאונה שאירעה בינואר 2013.

31. מהתיק ניתן לראות כי תפקודו של התובע היה טוב בתקופת ההתמחות. בטופס ההערכה, שסקר את תפקודיו המקצועיים של התובע, ניתן לו ציון טוב, שהוא הציון הגבוה מבין שלושת ציונים אפשריים: טוב, בינוני וחלש.

32. אפנה לחוות הדעת של דר' ג'ראיסי שתיאר כי התובע סבל מבעיות רפואיות לפני התאונה, אך התאונה גרמה לשינוי התנהגותי והתפתחות תסמונת בתר חבלתית:

"בסמוך ועקב התאונה חל שינוי במצבו הנפשי של ...(התובע) שהתאפיין בתמונה המתאימה להפרעה נפשית חולנית בתר חבלתית . עקב סבלו הנפשי פנה לטיפול שיחתי במרכז "מינא" וקיבל תרופות בהתאם בהיותו בטיפול פסיכיאטרי.

....

בבדיקה במרפאתי אבחנתי אצל התובע הפרעה חולנית נפשית בתר חבלתית מצד אחד POST TRAUMATIC STRESS DISORDE ו- SUSP.BIPOLAR DISORDER IN REMISSION לפי הסיווג והאבחון העולמי : ITRNATIONAL CLASSIFICATION OF DISEASES

לאור האמור לעיל ובעקבות התאונה הנדונה ובסמוך אליה, החל שינוי התנהגותי ורגשי אצל מר....(התובע) אשר בהסתמך על אנמנזה , רשומה רפואית וממצאי הבדיקה הקלינית במרפאתי מתאים לאבחנה של הפרעה בתר חבלתית.

מצבו הנפשי של התובע מאופיין בעליות ומורדות ויהיה זקוק לטיפול נפשי לתקופה ארוכה בחייו. "

33. בהמשך, וביחס לקשר הסיבתי מציין המומחה כי התובע לא היה בריא בנפשו לפני התאונה כאשר הטראומה מהתאונה הקשה היא שגרמה אצל התובע להפרעה נפשית חולנית בתר חבלתית ושהביאה אותו לפנות שוב לבדיקה וטיפול נפשי.

בגין התאונה נקבעה לתובע נכות בשיעור 10% לפי תקנה 34 ב (2) שעניינה ב: " רמיסיה מלאה או קיום סימנים קליניים שארתיים, הפרעה קלה בתפקוד הנפשי או החברתי , הגבלה קלה עד בינונית בכושר העבודה"

34. אשר לנכות עובר לתאונה, המומחה קבע כי נכותו היא בשיעור 20% לפי תקנה 34א (3) שעניינה ב: "רמסיה, סימנים קליניים אפקטיביים קלים, קיים צורך בטיפול תורפתי , קיימת הפרעה בינונית בתפקוד הנפשי או החברתי וכן הגבלה בינונית על כושר העבודה"

יודגש, מדובר בשתי נכויות נפרדות מהן סובל התובע כעולה בבירור מחוות הדעת של המומחה.

35. מצד אחד, אנו למדים מהראיות כי התובע למרות נכותו הנפשית שהיתה קודם לתאונה הצליח ללמוד תואר ראשון ולסיימו, ועוד במדינה זרה עם כל הקשיים המתווספים ללימודים, במרחק מהבית. בתקופת לימודיו כעולה מהראיות התובע נזקק לטיפול נפשי ובכל זאת הצליח לסיים את לימודיו. הוא גם הצליח לעשות התמחות ולסיימה עם תפקוד טוב. ניתן לראות כי לתובע היתה מוטיבציה גבוהה ורצון לסיים את ההסמכה ולעבוד במקצוע הרוקחות.

36. מצד שני, לא ניתן להתעלם מנכותו של התובע שהמומחה ציין כי מצבו הנפשי מאופיין בעליות ומורדות. לא ניתן להתעלם מהעובדה כי התובע לפני התאונה ניגש פעמיים לבחינת ההסמכה של משרד הבריאות ולא עבר אותה. לאחר התאונה ניסה התובע שוב וניגש לבחינה מספר פעמים ונכשל. מעדותו של התובע עולה גם הקושי שהיה בגלל מחלתו ממנה סבל. לאחר התאונה התובע עובד בחנות הדגים של משפחתו.

37. התובע נשאל על כך בחקירתו הנגדית וסיפר כי יש לו קושי ללמוד בגלל הבעיה הרפואית של הדכאון, שכזכור אינה קשורה לתאונה:

"ש. הדיכאון שאתה מדבר זה לפני התאונה

ת. כן לפני התאונה וגם אחרי התאונה, כל הזמן במוח שלי זה משפיע על הריכוז. אם אני רוצה, אבל אני זוכר שסיימתי סטאג', אחרי חודש וחצי עשיתי את המבחן ולא הייתי מוכן, בגלל שעבדתי כל יום 8-9 שעות כל יום, לא היה זמן לקרוא, לא מחובר עם החומר באזור שלנו, עם התלמידים והכל

ש. אתה למעשה גם בגלל מצבך לפני התאונה אתה לא יכול גם לעבוד וגם ללמוד, זה קשה

ת. באמצע סטאג' אני יכול

ש. אני שואל אחרי זה

ת. צריך להתרכז, בן אדם נורמאלי יכול ללמוד ולעבוד. במצב שלי אני לא יכול

ש. לשאלת בית המשפט איזה מצב אני מדבר

ת. אני מדבר על הדיכאון"

38. ועוד יש לציין כי את לימודיו האריך התובע בשנה נוספת וכשנשאל על כך, הוא השיב כי זה היה בהמלצת רופאיו (עמוד 9 לפרוטוקול).

39. במקרה דנן, קיים קושי להעריך באופן מדויק את ההשפעה שהיתה לתאונה על כושר ההשתכרות של התובע.

40. אין לנו נתונים שיכולים להצביע בצורה מדויקת על הפגיעה שנגרמה לתובע בעקבות התאונה וזאת משום סמיכות הזמנים בין התאונה לבין סיום ההתמחות. כזכור התאונה אירעה חודשיים בלבד לאחר סיום ההתמחות. אין לנו ידיעה ואפשרות לדעת אם אלמלא התאונה התובע היה עובר את בחינות ההסמכה ועובד כרוקח. כאמור, הוא נכשל לפני התאונה פעמיים אך אין משמעות הדבר כי לא היה עובר מעולם. אין לנו אפשרות לדעת ולנחש כיצד היו מתנהלים חייו של התובע אלמלא התאונה. לציין כי התובע היה צעיר בגיל 29 שנים שלפניו עוד עשרות שנות עבודה.

41. בהקשר זה אפנה לפסק הדין בעניין ע"א 3049/93 סימא גירוגיסיאן נ' 1. סייף רמזי ואח' , (08/06/1995)

"פריט הנזק של הפסד כושר השתכרות בעתיד מעמיד קשיים רבים בפני בית המשפט הנדרש לקבעו. המדובר, בדרך כלל, בהפסד אשר יש לקבעו למשך תקופה ארוכה בעתיד, לעיתים לתקופה של עשרות שנים, כאשר הנסתר רב על הנגלה. בין הנתונים החשובים כדי לקבוע הפסד זה יש חשיבות לאופי ומידת הפגיעה שנפגע התובע עקב התאונה, דהיינו אופי הנכות שנותרה לה ושיעורה.

...

"אך הנתון של הנכות הרפואית יש לו, בדרך כלל, משקל רב כשבאים לקבוע בכמה נפגע כושר השתכרותו של התובע. באותם מקרים שעתידו המקצועי של התובע בנכותו לא ברור, ובאין נתונים אחרים שיהיה בהם לסייע בקביעת הגריעה מכושר ההשתכרות עקב התאונה, יכול שיעור הנכות הרפואית אף לשמש מודד למידת הפגיעה בכושר ההשתכרות. כך נוהגים בתי המשפט לפסוק במקרים בהם אין להם נתונים אחרים לקבוע את כושרו של התובע להשתכר בנכותו."

42. יודגש כי עסקינן באדם לא בריא נפשית קודם לתאונה. ההשפעה של הנכות הנוספת אצל התובע, הנכות מהתאונה, היא משמעותית יותר מאשר אצל אדם בריא. מדובר בקושי נוסף על התפקוד של התובע שנגרם בעקבות הנכות הנוספת מהתאונה, שייתכן ואצל אדם אחר בריא היה משפיע במידה מועטה הרבה יותר.

43. אני לא מקבלת את טענת הנתבעת כי אין משמעות תפקודית לנכותו של התובע בגלל עברו הרפואי. זאת משום תפקודו לפני התאונה. אומנם היו לו קשיים, כפי שתיארתי לעיל, אך עדיין לא מדובר באדם שלא תפקד בכלל . הוא הצליח ללמוד ולהתמחות למרות נכותו.

44. בשים לב לכל מה שצויין לעיל, אני סבורה כי המקרה דנן יש להעמיד את נכותו התפקודית של התובע כשיעור נכותו הרפואית קרי, בשיעור 10%.

45. אשר לגובה השכר: כבר ציינתי לעיל כי אין לנו ידיעה אם התובע היה עובר את בחינות ההסכמה ועובד כרוקח. גם אם היה עובר את הבחינה ועובד כרוקח יתכן והיה עובד במשרה חלקית משום מחלתו שאופיינת בעליות מורדות.

46. כמו כן, כלל לא הובאו נתונים מה השכר הממוצע של רוקח ולא הוכח כי רוקח משתכר שכר של 10,000 ₪ כטענת התובע בסיכומיו.

47. אחותו של התובע הינה רוקחת במקצועה ולמדה אף היא, כמו התובע בירדן. היא הסבירה בתצהירה כי היא בוותק של חמש שנים בלבד במקצוע. לתצהירה צורפו תלושי שכר שלה מעבודתה מהם עולה כי שכרה עומד על כ- 6,500 ₪ . יחד עם זאת היא הסבירה בתצהירה כי זה שכרה מעבודה בעיר אום אל פאחם שם השכר נמוך יותר מחוץ לעיר. היא הוסיפה בתצהירה כי אחיה יכולה היה כבחור, בשונה ממנה, לעבוד מחוץ לעיר אום אל פאחם ולהשתכר שכר יותר גבוה. בעניין זה לא נחקרה אחות התובע בכלל ותצהירה לא נסתר.

48. התובע ציין בתצהירו כי הוא השתכר בעבודתו כמתמחה ברוקחות שכר של 6,000 ₪ וכיום הוא משתכר שכר זעום של 2,000 ₪, מעבודתו בחנות הדגים של משפחתו.

49. בשים לב לנתונים שציינתי לעיל, אני סבורה כי יש להעריך את הפסד השכר של התובע לפי שכר של 7,500 ₪. שכר זה מבטא מצד אחד את השכלתו האקדמאית וגילו הצעיר, ומצד שני את בעיותיו הרפואיות שיתכן והיו מונעות ממנו להגיע לכדי השכר הממוצע במשק. בעניין אזכיר כי התובע הרבה לתאר בעדותו את הקשיים מהם הוא סובל שנובעים מהדכאון, שאינו קשור לתאונה.

הפסד שכר לעתיד:

50. התובע כיום בן 35 שנים. נותרו לו עוד 32 שנות עבודה עד גיל 67. לא ראיתי הצדקה לקבל את הטענה כי היה משתכר עד גיל 70. בתצהירו של התובע אין זכר לטענה.

בשים לב לנכות תפקודית בשיעור 10% ושכר בגובה 7,500 ₪ הפסד השכר לעתיד יעמוד על 184,950 ₪:

7,500 ₪ X 10% X 246.6 (מ"ה ל-32 שנים) 184,950 ₪

הפסד שכר בעבר:

51. התובע טוען כי נעדר מעבודתו עד 12/14 אז החל לעבוד בחנות הדגים של משפחתו. לטענתו הוא זכאי לפיצוי בגין הפסד שכר מלא לתקופה של שנתיים לפי שכר בסך של 6,000 ₪ . לאחר תקופה זו טוען התובע כי הוא זכאי לפיצוי לפי שיעור הירידה בין שכרו עובר לתאונה לבין שכרו מהעבודה בחנות הדגים, קרי לפי הפסד חודשי בסך של 3,000 ₪ .

52. מנגד, הנתבעת ערכה את חישוב הפסד השכר לפי שכר של 5,393 ₪ לחודש והפסד מלא למשך שלושה חודשים. שכר זה הוא שכרו נטו של התובע מעבודתו בחודש 11/12 בחנות הדגים. הנתבעת סבורה כי לאחר תקופה זו של שלושה חודשים לאחר התאונה אין מקום לפיצוי בגין הפסד שכר לעבר.

53. פרופ' ביטרמן קבע נכות זמנית מלאה למשך 100% ודר' ג'ראיסי קבע נכות זמנית בשיעור 50% לתקופה של חצי שנה לאחר התאונה. אני קובעת כי ביחס לתקופה של חצי שנה לאחר התאונה, זכאי התובע לפיצוי בגין הפסד שכר מלא, בתקופה של נכויותיו הזמניות הוא לא יכול היה לעבוד.

54. לאחר תקופה זו, התובע עדיין לא חזר לעבוד. הוא חזר כשנתיים לאחר התאונה לעבוד בחנות הדגים של משפחתו. נכותו של התובע לא הצדיקה ולא מצדיקה אי כושר מוחלט לתקופה כה ממושכת. אין הצדקה לפסוק לתובע כטענתו הפסד שכר מלא עבור כל התקופה שעד 12/14. כך גם הירידה בשכר לאחר חזרתו בעבודה. התובע משתכר בין 2000-3000 ₪ מעבודתו בחנות הדגים. אך לא ניתן לשייך את כל הירידה הזו בשכר לנכות שנותרה לו בתאונה. במקרה דנן, ביחס לתקופה של חצי שנה לאחר התאונה ועד היום, תקופה של 76 חודשים , המקרה מתאים לפסיקה פיצוי על דרך האומדנא.

55. את השכר של התובע עובר לתאונה יש לערוך לא לפי השכר לתשלום כפי שעשתה הנתבעת אלא לפי השכר בניכוי מס הכנסה בלבד. מעיון בתלושי השכר שצורפו וכן בדוח רציפות הביטוח עולה כי ממוצע שכרו של התובע עובר לתאונה עמד על 5,900 ₪ נטו משוערך.

56. לפיכך, הפסד השכר לעבר הינו כדלקמן:

חצי שנה ראשונה לאחר התאונה, לפי שכר של 5,900 ₪ נטו ובתוספת ריבית מאמצע התקופה : 39,000 ₪

ליתר התקופה עד היום, תקופה של 76 חודשים, פיצוי על דרך האומדנא בסך של 55,000 ₪

סה"כ הפסד השכר לעבר עומד על 94,000 ₪.

הפסדי פנסיה:

57. סך הכל הפסדי השכר לעבר ולעתיד עומדים על 278,950 ₪ . על כן, הפיצוי בראש נזק זה, 12.5% מהפסדי השכר , סכום של 34,869 ₪

נזק לא ממוני:

58. בהתאם לתקנות, לפי נכות רפואית בשיעור 10% ואשפוז למשך 12 ימים: 23,386 ₪

עזרת צד שלישי:

60. התובע סיפר בתצהירו כי לאחר התאונה נזקק לעזרת בני משפחה בצרכי היומיום. לאחר מכן, משפחתו עזרה לו בהתמודדות עם מצבו הנפשי הירוד בעקבות התאונה. התובע לא נשאל בכלל על נושא זה ותצהירו כלל לא נסתר. התובע היה מאושפז תקופה של 12 בבית החולים ולאחר התאונה סבל גם משבר בצלע 10 וקרעים בכבד . בהתחשב במצבו הרפואי של התובע לאחר התאונה, בנכויות הזמניות שקבעו המומחים, אני פוסקת לו בגין עזרה מוגברת של בני משפחה פיצוי בסך של 20,000 ₪. אין הצדקה למתן פיצוי לעתיד. נכותו שנקבעה בשיעור 10% אינה מצדיקה מתן פיצוי בגין עזרה מוגברת לעתיד.

הוצאות רפואיות:

61. התובע טען להוצאות רפואיות שנגרמו לו בגין התאונה עבור רכישת תרופות ונסיעות לרופאים וטיפולים. הוא טוען כי הוא עדיין נזקק ויזדקק לטיפולים נפשיים, דבר הכרוך בהוצאת כספים רבים. בעניין זה התובע כלל לא נחקר בחקירה הנגדית. הוצאות שהתובע הוציא בעבר מהוות נזק מיוחד שיש להוכיח בראיות של ממש. לא צורפו על ידי התובע קבלות אך סביר כי אדם לא ישמור את כל הקבלות עבור תשלומים לתרופות, ביקורים אצל רופאים ודלק מהנסיעות לטיפולים. בגין ראש נזק זה אני פוסקת, על דרך האומדנא, פיצוי בסך של 2,000 ₪ .

62. אשר לעתיד, דר' ג'ראיסי ציין בחוות הדעת כי התובע יזדקק לטיפולים רפואיים תקופה ארוכה בחייו. יש לקחת בחשבון כי טיפולים אלה קשורים גם לנכותו הקודמת שאינה קשורה לתאונה ועל כן לא כל ההוצאות הנטענות לעתיד קשורות לתאונה. על כן, אני פוסקת לתובע פיצוי לעתיד, בגין הוצאות עבור טיפולים נפשיים מעבר לסל הבריאות, סך של 7,500 ₪, וזאת על דרך האומדנא.

63. סה"כ הפיצוי לתובע:

הפסד שכר לעתיד 184,950 ₪

הפסד שכר לעבר 94,000 ₪

הפסדי פנסיה 34,869 ₪

נזק לא ממוני 23,386 ₪

הוצאות רפואיות 9,500 ₪

עזרת צד ג' 20,000 ₪

סה"כ 366,705 ₪

64.סיכום:

אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך של 366,705 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 13% מהפיצוי ועוד מע"מ לצידו. בנוסף, תישא הנתבעת באגרת המשפט ששולמה עם פתיחת ההליך בתוספת ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה ועד היום.

הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

ניתן היום, ט"ז חשוון תש"פ, 14 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.