1. הסנגור עתר לצירוף שתי ראיות נוספות לאחר הגשת הסיכומים בכתב ואף לאחר שהתקיים דיון בעל פה להשלמת הסיכומים ולאחר שנקבע מועד לשימוע הכרעת הדין. הראיות שהגשתן מבוקשת הן בקשת כופר שהוגשה על ידי הנאשמים והחלטה בה וערר שהוגש על השומה האזרחית.

2. המאשימה התנגדה לבקשה והבהירה מדוע לטעמה אין להתיר הגשת ראיות חדשות בשלב מאוחר זה של ההליך ומדוע אין לראיות אלו משקל.

3. אני דוחה את הבקשה להגשת ערר על השומה האזרחית ומתירה, לפנים משורת הדין, להגיש את בקשת הכופר וההחלטה בה. לגבי הערר, הבהיר הסנגור בסעיף 6 לתגובתו לתגובת המדינה כי הגשת הערר אינה ראיה לאמיתות הדברים וכל כולה באה לעולם על מנת להוכיח הגשת הערר. לשם מידע על קיומו של ערר אין כל צורך בהגשתו. קיומו של ערר אינו נתון במחלוקת וממילא ההכרעה העובדתית ביחס לערר ולגובה השומה מונחת לפתחו של בית המשפט המחוזי.

אשר לבקשת הכופר, צודקת המאשימה כי ענין זה עלה לראשונה בשלב הסיכומים יחד עם טענה בדבר קיומה של אכיפה בררנית. הגשת בקשת הכופר באה בעקבות שאלות שהופנו להגנה על ידי בית המשפט בעת השלמת הסיכומים בעל פה. עם זאת, מאחר ובקשת הכופר עשויה להיות רלוונטית במידה מסוימת לטענות ההגנה ועל מנת לאפשר להגנה להביא מלוא טענותיה בפני בית המשפט מצאתי לקבל הבקשה בענין זה. אבהיר כי בקבלת בקשת הכופר אין כדי לקבוע מה משקלה של הראיה וענין זה יבחן במסגרת הכרעת הדין , לרבות העובדה שלא ניתנה למאשימה הזדמנות לחקור את הנאשמים בחקירה נגדית על האמור בה.

בקשת הכופר וההחלטה יוגשו לתיק בית המשפט עד ליום 1.7.18 עם העתק ישירות למאשימה.

המזכירות תעביר בדחיפות לידיעת הצדדים.

ניתנה היום, ט"ו תמוז תשע"ח, 28 יוני 2018, בהעדר הצדדים.