כתב האישום ומהלך הדיון

1. הנאשם הואשם בכתב האישום בכך שבהיותו נהג מונית ובעל רשיון לנסיעות מיוחדות, הסיע נוסע, ובסיום הנסיעה גבה שכר הסעה, ללא הפעלת מונה.
2. הנאשם לא היה מיוצג ע"י עו"ד ואולם בית המשפט התיר יצוג ע"י אחר- אחיו של הנאשם מר יצחק עמיאל וזאת לנוכח הטענות שנטענו בעניין, כמפורט בפרוטוקול מיום 25.1.18. הנאשם כפר באשמתו ונשמעו ההוכחות בתיק. מטעם התביעה העידו 2 עדים: פקח משרד התחבורה ,יאיר בונן, אשר נסע במונית בנסיעה סמויה, והעדה לימור אוחנה אשר גבתה את הודעת הנאשם. מטעם ההגנה העיד הנאשם וכן יובל גלילי אשר שימש כמנהל בתחנת המוניות בה הנאשם הועסק כנהג מונית.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

1. הנאשם לא חלק על העובדות המנויות בכתב האישום ועיקר טענת הנאשם היתה כנגד התנהלות מנהלי תחנת המוניות בה הוא הועסק – מוניות אביב בעיר בית שמש. לדברי הנאשם מנהלי התחנה "כפו" על נהגי המוניות המועסקים בתחנת המוניות לגבות תשלום קבוע על פי המחירון אשר בתחנה ואסרו על הנהגים להפעיל מונה. אין מחלוקת כי המחירונים שבתחנה אינם מאושרים ע"י משרד התחבורה, ואין מחלוקת כי בנסיעה מיוחדת בתוך העיר על הנהג להפעיל מונה, ואולם מנהלי התחנה מסרו לנהגי התחנה כי נהג מונית אשר לא יפעל על פי הוראות אלו לא יוכל להמשיך ולעבוד בתחנה. בפני בית המשפט העיד עד ההגנה יובל גלילי שהיה כאמור מנהל בתחנת המוניות והתברר כי אכן כך היו פני הדברים. העד נשאל "אתם הנהגים ומנהלי התחנות שמפירים את החוק? " ותשובתו " כן יש מצב" (עמ' 17 ש'32 - עמ' 18 ש' 1). העד נשאל על ידי בית המשפט כיצד פועלים מנהלי התחנה כאשר נהג אינו מוכן לעבור על החוק ומבקש להפעיל מונה ותשובתו היתה " אני אהיה כנה אני אומר לא אצלנו לא עובדים בשיטה הזו " ( עמ' 18 ש' 16-18) ובמילים אחרות "אין מקומך איתנו" . התביעה לא חלקה על הנתונים העובדתיים אותם הציג הנאשם. המסקנה עד כה הינה כי בכל הנוגע לעיקרי טענות הצדדים - התביעה וההגנה גם יחד, אין מחלוקת עובדתית.

הסוגיה המשפטית שבמחלוקת

1. לאחר שהונחה התשתית העובדתית, נותר לדון בשאלה המשפטית האם רשאי נהג מונית לפעול בנגוד להוראות המחוקק וזאת בשל החלטה פנימית בלתי חוקית של מנהלי התחנה בה עובד. דומני כי התשובה לכך פשוטה וברורה. אמירת מנהלי התחנה לנהג המועסק בתחנה, כי הוא מחוייב לעבור על החוק ואם לא יעשה כן לא יוכל להמשיך ולהיות מועסק בתחנה, חמורה ביותר, ועל גופי החקירה במשרד התחבורה לחקור תופעה זו ולנקוט בכל האמצעים למונעה, ואולם אין בהתנהלות זו, חמורה ככל שתהא, כדי לתת היתר לנהג, למרות היותו " החוליה החלשה בשרשרת" , לפעול בניגוד לחוק.
2. טוען עוד הנאשם כי המחיר שנקבע במחירון שבתחנה היטיב עם הנוסעים מאחר ועל פיו נגבה תשלום נסיעה הנמוך מהתשלום אשר היה נגבה באמצעות המונה. תמיכה לדבר מביא הנאשם מארוע אשר ארע לו ובו הוא ביקש לגבות תשלום על פי מונה במקום על פי המחירון אשר בתחנה, ודווקא כאשר פעל על פי הוראות החוק, נוסעת התלוננה עליו בפני מנהלי התחנה, והממונה על המשמעת בתחנה הודיע לו כי אם יפעיל מונה ללקוחות התחנה לא יוכל להמשיך ולעבוד בתחנה. טוען עוד הנאשם בהקשר זה כי שלח מכתב תלונה למשרד התחבורה, במכתב התלונן הנאשם על התנהלות מנהל התחנה ועל כך שנאסר עליו להפעיל מונה ואף ציין במכתבו את הארוע דלעיל בו ביקש להפעיל מונה והנוסעת התלוננה עליו. הנאשם מוסיף וטוען כי למרות שהמכתב נשלח ביום 13.8.17 טרם קיבל מענה. אכן התברר במשפט כי הנאשם שלח את המכתב האמור אשר הוגש לבית המשפט ( נ/1) ובו פרוט מלא של טענותיו. התביעה בסיכומיה לא טענה דבר בנושא, ומשכך ניתן לקבוע כי אכן הנאשם התלונן בגין סוגיה זו ולמרות חלוף הזמן טרם נענה. יחד עם זאת אין בכך כדי לשנות את התוצאה אליה הגענו, הרציונל העומד בבסיס החיוב להפעיל מונה ברור אף הוא ונותר על כנו כאשר התכלית הינה מתן הגנה לכלל הציבור, נוסעים ונהגים כאחד, כפי שעמדה על כך ב"כ התביעה בסיכומיה. תלונה של נוסעת עלומה למנהל התחנה אין בה כדי להשמיט את הרציונל מתחת הוראות החוק, ואף אי מתן תגובה למכתבו של הנאשם איננו מאיין את הגיונה וחשיבותה של הוראת המחוקק בדבר הפעלת מונה.

טענות נוספות של ההגנה

1. בפי הנאשם טענות נוספות באשר לעדויות עדי התביעה שהינן מגמתיות וכבושות ואולם לנוכח ההסכמות העובדתיות לא סברתי כי יש בטענות אלו לשנות את התוצאה אליה הגעתי ולכן אין צורך להידרש להן . כך גם אינני סבור כי מדובר בזוטי דברים ואינני סבור כי עומדת לנאשם הגנה מן הצדק, משמעות קבלת הטענות הינה ריקון הוראת החוק מתוכנה, ומתן היתר לנהגים להימנע מלהפעיל מונה בנסיבות דומות, דומני כי לא לכך כיוון המחוקק.

לנוכח כל האמור אני מרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום

המשך הטיפול בתופעה שתוארה במשפט ובהכרעת הדין

1. בצד הרשעת הנאשם אין להתעלם מטענותיו, הן באשר להתנהלות תחנת המוניות, והן באשר להתנהלות משרד התחבורה באשר לתלונתו של הנאשם מלפני חודשים רבים. הנאשם הוצב בפני ברירה שתוצאתה הינה בבחינת "אוי לי מיוצרי אוי לי מיצרי " (מסכת ברכות דף סא עמוד א') אם יפעיל מונה יפעל כנדרש על פי הוראות החוק ואולם תיגדע פרנסתו, ואם יבחר בפרנסתו יעבור על הוראות החוק הידועות לו היטב. הנאשם פנה בצר לו למשרד התחבורה ולא נענה, ומחובת רשויות החקירה והתביעה במשרד התחבורה לבדוק את התנהלותן ולתת את הדעת הן באשר להעדר מתן תשובה לנאשם והן באשר לתופעה שתוארה לעיל ולפעול בהתאם. בנוסף לאמור, טענות הנאשם והנסיבות החריגות שבארוע , ילקחו בחשבון במסגרת קביעת העונש.

מזכירות תשלח החלטה זו ליועץ המשפטי במשרד התחבורה לשם בחינת אופן הטיפול בתופעה שתוארה במשפט ובהכרעת הדין .

‏

ניתנה היום, י"א תמוז תשע"ח, 24 יוני 2018, בנוכחות הצדדים.