בעניין: התנגדות לביצוע שטר

1. ביום 7/12/15 הגיש התובע לביצוע נגד המבקשת וכנגד ג.ב. טנוס מתכת וצנרת בע"מ

(להלן: "הנפרעת") 15 שטרות שסכומם נע בין 10,000 ₪ ל – 40,000 ₪ ומועדי פרעונם מיום 27/10/14 עד 28/10/15. כל השטרות נמשכו מחשבונה של המבקשת לפקודת הנפרעת וחוללו בציון התקבלה הוראת ביטול, חתימת המושך אינה בסדר, אכ"מ והחשבון מעוקל. הסכום

הכולל של השטרות הינו 410,488 ₪ .

2. הנתבעת הגישה התנגדות הנתמכת בתצהירו של מנהלה כרמי מקלדה. נטען כי בין המבקשת לבין הנפרעת וחברה קשורה לנפרעת ששמה "בני בסאם טנוס בע"מ" (להלן: "החברה הקשורה") התקיימו יחסים עסקיים במסגרתם חייבות החברות הנ"ל למבקשת 2.8 מיליון ₪. הנפרעת מסרה שיקים למבקשת אשר חוללו בציון אכ"מ. הנפרעת התחייבה לפרוע את השטרות. על סמך מצג שווא זה , עליו ידע התובע , התחייבה הנפרעת לפרוע את השטרות שנמסרו למבקשת ולא כובדו. נטען כי השטרות שהוגשו לביצוע בתיק זה , ניתנו לנפרעת בתנאי שהשיקים שמסרה הנפרעת ייפרעו. כיוון שהשיקים שמסרה הנפרעת לא נפרעו, ביטלה המבקשת את השיקים. לתמיכה בטענה זו מצרפת המבקשת להתנגדות שיקים שנמסרו לפקודתה ולפקודת חברת טבע שקד בע"מ על ידי הנפרעת ועל ידי החברה הקשורה. על בסיס תדפיסי רשם החברות נטען כי הנפרעת והחברה הקשורה הן למעשה אותו גוף שכן יש להן את אותם בעלים ואותם מנהלים. עוד נטען כי השטרות שהוגשו לביצוע הם שטרות שסחרותם הוגבלה על ידי השימוש במילים "שלמו ל..". עוד נטען כי השטרות סוחרו לתובע שלא כדין שכן יש עליהם רק חותמת של הנפרעת ללא חתימה. התובע משתף פעולה עם הנפרעת והחברה הקשורה בכך שהוא לא מגיש נגדן ונגד בעלי המניות שלהן תביעה ובכך שהוא לא פועל למימוש שיעבודים. מדובר בקנוניה בין התובע לבין הנפרעת בלשון המעטה. התובע לא שלח למבקשת התראה בניגוד לתקנות.

3. ביום 2/11/16 הוגשה תגובת התובע המתנגד לקבלת ההתנגדות. נטען כי התובע נתן לנפרעת אשראי כספי. המבקשת מסרה לנפרעת שיקים סחירים בגין עסקה כספית לעבודות מתכת וצנרת, התחומים בהם עוסקות המבקשת והנפרעת. הנפרעת פנתה אל התובע וביקשה לנכות את השיקים נשוא תיק זה. התובע הסכים לבצע ניכיון , לאחר שהנפרעת מסרה לו כי היא קיבלה את השיקים במסגרת עסקה כספית לעבודות מתכת וצנרת ולאחר שהתובע קיבל אינפורמציה מהבנק הנמשך , כי חשבון הבנק ממנו נמשכו השטרות הוא חשבון טוב. בד בבד עם ביצוע הניכיון, זוכה חשבון הבנק של הנפרעת בסכום השיקים בניכוי עמלות, כמפורט במסמכים שצורפו לתגובה. התובע פעל בתום לב והוא אוחז כשורה בשיקים לאחר שנתן בגינם תמורה מלאה. כל הטענות של המבקשת כלפי הנפרעת אינן רלבנטיות כלפי התובע. הכיתוב "שלמו ל..." אינו מגביל את הסחרות כפי שנקבע בע"א 467/59. לאחר שההמחאות נשוא תיק זה לא נפרעו, פנתה המבקשת לתובע וביקשה להסדיר את תשלומי השיקים. התובע הסכים לעשות הסדר עם המבקשת, עליו חתמה המבקשת, אך המבקשת לא עמדה בתנאי ההסדר. לתמיכה בטענה זו צורף הסדר חתום מיום 30/1/15.

4. בהתאם להחלטתי מיום 2/11/16 נדרשה המבקשת להשיב לאמור בתגובה בתוך 20 יום ממועד קבלתה. המבקשת קיבלה את התגובה ביום 14/11/16 , אך לא השיבה לאמור בה במועד שנקבע. לאור האמור בהחלטתי מיום 2/11/16, התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק.

5. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את ההתנגדות בכל הטענות למעט הטענה בדבר הגבלת הסחרות של השטרות, בכפוף להפקדת הסך של 200 אלף ₪ בקופת בית המשפט מהטעמים שיפורטו להלן.

6. מאז בוטלה הלכת גויסקי די בהצגת טענות הגנה שכוחן יפה כנגד הצד הקרוב לשטר כדי להצדיק באופן עקרוני קיומו של הליך משפטי מלא ובלבד שהטענות המועלות כנגד הצד הקרוב לא קרסו לאחר הדיון בהתנגדות והן עומדות בחובת הפירוט. זאת משום שנקבע ברע"א 8301/13 כי מי שאינו אוחז כשורה בשטר לא יוכל להתגבר על הגנה של כישלון תמורה של המושך או העושה. לכן לא אוכל לקבל את טענות התובע לפיהן הטענות שהועלו כלפי הנפרעת אינן רלבנטיות בתיק זה.

7. מצאתי לנכון לדחות באופן מוחלט כבר בשלב זה את הטענה לפיה השימוש בשטרות עליהם הודפסו המילים "שלמו ל..." ולא "שלמו לפקודת" מהווה הגבלה של הסחרות. מדובר בצדדים רחוקים ולכן די לנו לפנות לשיק עצמו ואין לפנות לנסיבות חיצוניות לשטר. בית המשפט העליון קבע זה מכבר בפסק הדין אליו הפנה ב"כ המשיב , כי הדיבור "לפקודת" הוא מיותר , שכן הדין קובע ששיק הוא לפקודה. במקרה שלפנינו לא מדובר במחיקה אקטיבית של המילה לפקודת שנעשתה על ידי המושך , אלא אי כיתוב שהוא במקור.

השוו – ת"א 27786-09-09 , פסק דין מיום 26/1/11.

8. הטענה לפיה התובע עשה קנוניה עם הנפרעת והחברה הקשורה כנגד המבקשת, גובלת בהגנת בדים במידה המצדיקה התניית קבלת ההתנגדות בהפקדה משמעותית. ראשית, די בעיון בבקשת הביצוע כדי להגיע למסקנה לפיה אין כל יסוד לטענת המבקשת בדבר בחירת התובע שלא להגיש תביעה נגד הנפרעת. שנית, טענה של קנוניה בלשון המעטה בין בנק מסחרי לבין הנפרעת והחברה הקשורה, היא טענה הגובלת בפלילים ולכן מטילה נטל הוכחה מוגבר על מי שטוען אותה. בשלב זה של ההתנגדות טענה מסוג זה מצדיקה פירוט מוגבר כדי שתהיה הצדקה לקבל בגינה את ההתנגדות ללא תנאי. המבקשת יכולה היתה ליתן פירוט נוסף לטענות החמורות שהעלתה במסגרת התשובה לתגובה, אליה צורפו מסמכים רלבנטיים, אך בחרה שלא להשיב לתגובה. גם הטענות שהועלו בהתנגדות עצמה אינן מפורטות דיין , שכן לא נטען כי התובע ידע מראש שלא יוכל להיפרע מהנפרעת או מהחברה הקשורה ולכן בחר לנכות שיקים של צדדי ג' בידיעה כי יחוללו ע"י הנתבעת .

9. תמוהה במיוחד בחירתה של המבקשת להתעלם מההסדר החתום שצורף לתגובה. מעיון בהסדר עולה לכאורה כי לא רק שהמבקשת קיבלה התראה טרם הגשת השטרות לביצוע, אלא אף המבקשת הסכימה לשלם סכום נכבד מתוך קרן סכום השטרות , אך חזרה בה מההסדר עליו חתמה , מבלי להזכיר את עצם קיומו במסגרת ההתנגדות.

10. גם הטענות שהעלתה המבקשת כנגד הנפרעת והחברה הקשורה , לוקות בהעדר פירוט. לא ברור מהו טיבה של עסקת היסוד במסגרתה ניתנו השטרות. לא ברור כיצד ארע כי עסקה שכזו בסכומים של מאות אלפי שקלים לא באה לידי ביטוי בהסכם כתוב.

11. באשר לסכום ההפקדה מצאתי לנכון להעמידו על הסכום הנקוב בהסדר , שהוא קצת פחות ממחצית מקרן סכום השטרות שהוגשו לביצוע. סכום זה מבטא את חולשת טענות ההגנה ומשקף את הסכום שהמבקשת עצמה היתה מוכנה לשלם למשיב חרף טענותיה כנגד הגשת השטרות לביצוע.

12. אשר על כן, אני מורה על קבלתה התנגדות בכפוף להפקדת הסך של 200 אלף ₪ בקופת בית המשפט לא יאוחר מיום 6/3/17.

אי הפקדת הסכום הנ"ל במועד שנקבע תביא לדחיית ההתנגדות ולחיוב הנתבעת בהוצאות התובע.

ניתנה היום, ו' כסלו תשע"ז, 06 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.