1. רכבו של התובע, אופל אסטרה מס' רישוי 23-200-75 (להלן: "האופל"), נפגע וניזוק בתאונת דרכים שארעה ביום 14.7.16, באחד הרחובות שבשכונת רבין בכרמיאל (להלן: "התאונה").

בתאונה היתה מעורבת משאית מס' רישוי 75-069-34 (להלן: "המשאית") שבבעלות נתבע מס' 1, בה נהג נתבע 3 (להלן: "הנתבע").

במועד אירוע התאונה היתה המשאית מבוטחת אצל נתבעת 2 בפוליסת ביטוח אחריות כלפי צד שלישי בגין נזקי רכוש.

2. לטענת התובע, התאונה אירעה באשמתו של הנתבע. לכן הוא הגיש את תביעתו שבפניי, בה הוא עותר לחייב את הנתבעים לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מהתאונה.

3. לטענת הנתבעים, התאונה אירעה באשמתו של התובע. לכן הם מבקשים לדחות את התביעה ולחייב את התובע בתשלום הוצאות משפט.

הנתבעים גם הכחישו את הנזקים הנטענים בכתב התביעה.

4. עיקר המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת האחריות לאירוע התאונה. כדי להכריע במחלוקת זו יש לקבוע, תחילה, כיצד התרחשה התאונה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובראיות שהוגשו ושמעתי את עדויות הנהגים המעורבים בתאונה, אני קובע כי התואנה אירעה באופן כדלקמן:

קטע הכביש בו אירעה התאונה הינו בין שני מסלולים, כאשר ביניהם מפריד "אי הפרדה" בנוי. בכל מסלול שני נתיבים. עובר לאירוע התאונה נסעו כלי הרכב שהיו מעורבים בתאונה באותו מסלול נסיעה, כשהמשאית נוסעת בנתיב הימני ואילו האופל נוסע בנתיב השמאלי, במרחק מה מאחוריו. בשלב כל שהוא הבחין הנתבע ברכב הסעות עומד בשול הימני של הכביש, כאשר חלקו בולט לנתיב הימני. הנתבע, שראה את האופל נוסע מאחוריו בנתיב השמאלי, אותת והחל לעקוף את רכב ההסעות ותוך כדי כך נכנסה המשאית חלקית לנתיב השמאלי באופן שלא נותר מספיק רווח בינה לבין אי ההפרדה כדי לאפשר מעבר חופשי של רכב הנוסע בנתיב השמאלי. התובע, שכאמור נסע בנתיב השמאלי במרחק מה מאחורי המשאית, ולא הבחין ברכב ההסעות שחסם חלקית את נתיב הנסיעה של המשאית וגם לא הבחין מבעוד מועד באיתות של המשאית, המשיך בנסיעה, מבלי להאט, והופתע מיציאת המשאית לעקיפה. הוא ניסה להשתחל במרווח שבין המשאית לאי ההפרדה ותוך כדי כך החלק הימני של האופל (החל מצד ימין של הפגוש הקדמי עד דלת קדמית ימנית כולל) השתפשף במרכז דופן שמאל של המשאית.

5. מאופן אירוע התאונה, כמתואר בסעיף 4 דלעיל, עולה כי התאונה אירעה באשמתם המשותפת של 2 הנהגים המעורבים בה. רשלנותו של התובע התבטאה בכך שלא הבחין מבעוד מועד באיתות של המשאית וברכב ההסעות החוסם חלקית את נתיב הנסיעה של המשאית והמשיך בנסיעה, מבלי להאט כדי לאפשר למשאית לבצע את העקיפה.

רשלנותו של הנתבע התבטאה בכך שלמרות שראה את האופל נוסע, לטענתו "מהר", בנתיב השמאלי מאחוריו, הוא יצא לעקיפת רכב ההסעות, במקום להאט או לעצור, כדי לאפשר לאופל לחלוף על פניו ורק לאחר מכן לצאת לעקיפה.

אין ספק בעיניי כי רשלנותו של הנתבע עולה על זו של התובע. בנסיבות המקרה אני קובע כי הנתבע נושא ב-60% מהאחריות לאירוע התאונה ואילו התובע נושא ב-40% מהאחריות.

6. לאור קביעתי, בסיף 5 דלעיל, כי הנתבע נושא ב-60% מהאחריות לאירוע התאונה, על הנתבעים לפצות את התובע בשיעור של 60% מהנזק שנגרם לו כתוצאה מהתאונה, המסתכם, על פי הראיות שהובאו בפניי, בסכום של 9,614 ₪, כמפורט להלן:

א. עלות תיקון האופן כעולה מחוו"ד השמאי וחשבונית המוסך 8,541 ₪.

ב. שכ"ט השמאי 1,100 ₪.

7. אשר על כן, אני מחייב את הנתבעים, הדדית, לשלם לתובע סך של 5,768 ₪ (שזה 60% מ-9,641), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 22.9.16, ועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף, אני מחייב את הנתבעים, הדדית, לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 600 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור, לבית המשפט המחוזי בחיפה, תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ז' אייר תשע"ז, 03 מאי 2017, בהעדר הצדדים.

למזכירות: נא לשלוח את פסק הדין לצדדים.