1. עסקינן בתובעה לפירוק שיתוף במקרקעין הנדונים.
2. התובעים הגישו את תביעתם כנגד הנתבעים, וכן 41 אחרים שכתובותיהם לא פורטו בכתב התביעה, כנדרש.
3. עוד ביום 17.1.17 ביקשו התובעים ארכה של שישים יום להמצאת כתב התביעה לנתבעים, ובית המשפט נעתר לבקשה זו.
4. בד בבד, ביקשו התובעים ביום 16.3.17 מבית המשפט, ליתן צו המורה למר בן הרוש ולנציגי הנתבעים, למסור את כתובותיהם של הנתבעים, וזאת על מנת לבצע מסירה כדין. רשם בית המשפט החליט להותיר את ההחלטה בידי המותב הדן בתיק.
5. ביום 11.7.17 התקיים דיון לפני במעמד התובעים והנתבעים ליזי ושמעון ביטון. בהחלטתי מאותו המועד הוריתי לתובעים להמציא אישורי מסירה כדין לכל הנתבעים, ולשם כך ניתנה להם ארכה של 90 יום. עוד קבעתי כי יוכל לבקש תחליף המצאה על פי דין. כן הוריתי כי ככל שלא תבוצע המצאה כדין, תמחק התובענה מחוסר מעש.
6. בחלוף 60 יום ממתן ההחלטה, הגיש ב"כ התובעים בקשה לתחליף המצאה. בהחלטתי מיום 13.9.17 נדחתה בקשתו, מאחר שלא עמד בהוראות תקנה 499 לתקנות סדר הדין האזרחי.
7. ביום 13.10.17 ביקש ב"כ התובעים ארכה נוספת לביצוע המצאות לנתבעים, ונעתרתי לבקשה והארכה ניתנה עד ליום 10.11.17.
8. יום עבודה אחד בטרם נשלם המועד, הגיש ב"כ התובעים בקשה נוספת לחייב את מר בן הרוש למסור את כתובותיהם של הנתבעים.
9. הורתי כי בקשתו תועבר לתגובת מר בן הרוש וכי החלטתי תימסר במסירה אישית לידיו.
10. מאישור המסירה שהציג ב"כ התובעים, עולה כי ההחלטה לא הומצאה כדין, שכן מי שחתומה על אישור המסירה היא גיסתו של מר בן הרוש.
11. מכל מקום, גם לו היתה ההמצאה כדין, פנייתו של ב"כ התובעים לבית המשפט, אשר נתן ארכות מיום 17.1.17 ועד ליום 10.11.17, יממה בטרם נשלמה הארכה האחרונה שניתנה לו, מלמדת כי לא שקד לקיים אחר החלטת בית המשפט.
12. נוכח האמור, ומאחר שישנה חשיבות לכך שכל הנתבעים ייטלו חלק בהליך פירוק השיתוף במקרקעין, ובמקרה שלפני הרוב המחולט של הנתבעים אינם בעלי דרכון ישראלי ולא הומצאו ראיות כי הם מתגוררים בישראל, וכתב התביעה לא הומצא להם כדין, בשל התנהלות התובעים, במכלול הנסיבות אני מורה על מחיקת התובענה.

ניתנה היום, ט' כסלו תשע"ח, 27 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.