1. תביעה על סך של 3,981 ₪ לפיצוי בגין נזק שנגרם לרכב של הסבא של התובע מס' רישוי

69-303-61 בחלקו האחורי מרכב הנתבע מס' רישוי 52-902-18 ביום 2.6.2016 בצומת דרך

חברון העצמאות בבאר שבע. יפוי כוח של הסב הוגש לתיק.

2. התובע עמד בצומת מרומזרת בנתיב לפניה שמאלה והמתין לחלופי הרמזור מאדום לירוק.

לגרסתו הנתבע הגיע מאחור ופגע ברכבו. לטענתו הנתבע לא חלק על האחריות אך לא היה לו ביטוח ולכן הצדדים סיכמו על תשלום הנזק כנגד הצגת הצעת מחיר של תיקון. אלא שלאחר שהתובע השיג הצעת תיקון הוא לא הצליח לאתר את הנתבע. כן נטען לנזק גוף לאשת התובע. הובהר בדיון כי על כך יש להגיש תביעה לפי הפלת"ד נגד הביטוח החובה של הרכב.

3. הנתבע הציג גרסה שונה . לפי גרסתו הוא עמד בנתיב לנסיעה ישר והרמזור לכיוון נסיעתו היה ירוק. לפי עדותו התאונה קרתה כאשר התובע החל בסטייה לנתיבו אך כאשר הוא ראה אותו התובע חזר לנתיב שלו ואז הנתבע הסכים שהוא פגע ברכב התובע (עמ' 1 לפרוטוקול). לדבריו הפגיעה נבעה מהניסיון של התובע להיכנס לפניו בנתיבו. הנתבע נשאל מדוע ההסדר בכביש של המצאת הצעת תיקון כשל ועל כך השיב הנתבע כי הוא לא אחראי לתאונה (עמ' 2 לפרוטוקול).

הנתבע הוסיף שהוא ראה את התובע עומד בצד שמאל עוד לפני שהתקרב לצומת. הוא נסע במהירות של 60 קמ"ש, והוא היה כ- 15 מטר מהפס הלבן של הצומת לפני קרות התאונה. אך הוא גם העיד שהוא עמד ברמזור וחיכה לחילוף הרמזור (2 הגרסאות מופיעות בעמ' 1 לפרוטוקול).

אני מאמינה לגרסת התובע לתאונה שהייתה סדורה ואמינה. התובע הגיש הצעת מחיר בסך 1,931 ₪ לתיקון המגן וצבע. הפגיעה ברכב התובע היא בצד ימין אחורי של המגן. הנתבע לא הציג ראיה נגדית לנזק.

הסכום שנתבע הוא: 1,931 ₪ הוצאות תיקון הרכב וכן 2,000 ₪ עגמת נפש.

אני מקבלת את התביעה לפיצוי בגין עלות התיקון אך לא את התביעה לעגמת נפש.

סוף דבר

הנתבע ישלם לתובע סך של 1,931 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 16.6.2016 ועד ליום התשלום המלא בפועל וכן את אגרת בית המשפט בסך של 50 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 27.9.2016 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בקשת רשות ערעור תוך 15 יום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, כ"א אדר תשע"ז, 19 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.