לפני: כב' השופטת יעל אנגלברג שהם

פסק דין

ערעור זה עניינו החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 11.9.16 אשר קבעה למערער דרגת נכות בשיעור 5% לפי סעיף ליקוי 48(3)(א) במחצית בגין פגיעה בעבודה מיום 12.1.15.

טענות הצדדים

1. עיקר טענות המערער הן כי הוועדה טעתה עת קבעה באופן שרירותי כי השבר בטלוס הוא ממצא ישן, וזאת מבלי שהצביעה על ממצא אחר המעיד כי המערער סבל עובר לתאונה משבר בטלוס וכאשר לא פעלה בהתאם להלכת מרגוליס בכל הנוגע לניכוי מצב קודם בגין השבר בטלוס; עת לא נימקה מדוע לא קיבלה את מסקנותיו של ד"ר קורנגרין לגבי סעיף הליקוי 35(1)(ב) אותו העניק בגין השפעת הפגיעה על יכולת התפקוד הכללי של המערער; ובעת שלא נימקה מדוע העניקה למערער את סעיף הליקוי 48(3)(א) במחצית.

2. עיקר טענות המשיב הן כי לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה. לטענתה, קבעה הוועדה שהשבר בטלוס אינו קשור לתאונה שכן מדובר בממצא ישן, וכן ציינה שהשבר התאחה היטב. לעמדתה, מדובר בקביעה רפואית של הוועדה שאין להתערב בה; כי הוועדה התייחסה לחוות הדעת מאת ד"ר קורנגרין ונימקה כדבעי שאינה מקבלת את מסקנתו בנוגע לשבר בטלוס; כי הוועדה היטיבה עם המערער עת העניקה לו נכות בשיעור 5% שעה שלא מצאה כל מגבלה בבדיקתה את המערער.

3. לבקשת הצדדים, השלימו את טענותיהם. כך טען המערער כי המשיב מתעלם מטענתו כי הניכוי נעשה על ידי הועדה בגין אותו האיבר וניכוי שכזה מצריך חשבון עובר ושב, לא ניתן לטעון כי מדובר בשבר שהתאחה היטב כאשר הממצא בבדיקות ההדמיה מצביע על מצב אחר וכי אין המשיב מתמודד עם הטענה בדבר התאמת סעיף ליקוי כאשר ישנו סעיף ליקוי ספציפי.

המשיב הוסיף כי הוועדה אינה קובעת כי מדובר בשבר ישן אלא בשבר מיום התאונה אשר התאחה היטב וכי ההתיחסות לשבר הישן עניינה לOCD וכי התאמת סעיף הליקוי נתון לשיקול דעתה הרפואי של הוועדה.

הכרעה

4. החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995. עוד נפסק, כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של ועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין.

5. בית הדין, במסגרת סמכותו לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן האם הועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה.

(ראו: עב"ל 10014/98 הוד - המוסד, פד"ע לד' 213). היינו, בית הדין נעדר סמכות לדון ולהכריע בהיבט הרפואי של קביעת הנכות.

6. מעיון בפרוטוקול עולה כי הועדה רשמה את תלונות המערער והתייחסה לממצאי בדיקות ההדמיה שעמדו בפניה:

"צילום 12.01.15 יש שבר ללא תזוזה בפטישון הלטרלי וניתן לראות OCD ישן עם הלן מסביב. צילום 2.16 שבר מחובר בעמדה אנטומית טובה".

7. הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית וציינה במממצאיה:

"מתהלך חופשי, נפיחות של הקרסול, ההבדל בין הקרסול של 1 ס"מ מדוד על הפטישונים. רגישות בפטישון הלטרלי. תנועת הקרסול וכף הרגל תקינות וזהות לימין אך עם תלונות על כאב בסוף הטווח".

8. בסיכום הדיון אבחנה הוועדה את המערער כסובל מ"שבר בפטישון חיצוני שמאל" וסיכמה את מסקנותיה בהאי לישנא:

"הוועדה בדקה את התובע ועיינה בחומר הרפואי ובמכתבו של ד"ר קורנגרין, באשר ל-OCD אינה מסכימה עמו. מדובר בממצא ישן וכך נראה גם בצילום הראשון שביצע. השבר מחובר היטב. בגין נפיחות, כאבים ומגבלה יקבל 5% לפי 48(3)(א) במחצית".

9. לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה, ובטענות הצדדים, שוכנעתי כי דין הערעור להתקבל. ואפרט.

הוועדה התייחסה לשתי בדיקות ההדמיה שעמדו בפניה, וציינה כי בצילום מיום 12.1.15 הממצא של השבר בגב הטלוס המדיאלי הוא ממצא ישן אשר אינו קשור לתאונה, ואילו הצילום מחודש 2/16 הצביע כי השבר השני, בפטישון הלטרלי, מחובר היטב. הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית וציינה את ממצאיה. בסופו של יום בפרק הסיכום העניקה הוועדה למערער נכות בשיעור של 5% תוך שהבהירה כי הנכות הוענקה בגין נפיחות, כאבים ומגבלה.

מקבלת אני את טענת ב"כ המערער כי הוועדה לא נימקה כדבעי מדוע לא העניקה למערער את סעיף הליקוי 35(1)(ב) אותו העניק ד"ר קורנגרין בחוות דעתו, וזאת בשים לב לקביעת הוועדה כי הנכות הוענקה בגין: "נפיחות, כאבים ומגבלה". בנסיבות אלו יש מקום להשיב את עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב על מנת שהוועדה תשקול בשנית החלטתה בנוגע לסעיף הליקוי אותו העניקה, תוך שתיתן את דעתה לסעיף הליקוי 35(1)(ב) עליו המליץ ד"ר קורנגרין בחוות דעתו. ככל שהוועדה תעמוד על עמדתה לעניין סעיף הליקוי, הוועדה תנמק ותפרט החלטתה באופן שבית הדין יוכל להתחקות אחר הלך מחשבתה.

10. לא מצאתי פגם משפטי בכך שהוועדה לא ערכה חשבון עובר ושב שעה שקבעה כי המימצא בגין השבר בגב הטלוס המדיאלי הוא ממצא ישן אשר אינו קשור לתאונה. עמדתה זו נתמכת בממצאים העולים מהצילום שנעשה ביום התאונה ובעניין זה טענת המשיב מתקבלת.

11. לאור האמור, מוחזר עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) באותו הרכב, על מנת שהוועדה תשקול בשנית את החלטתה בנוגע לסעיף הליקוי אותו העניקה. הוועדה תנמק מדוע לא יוענק למערער סעיף ליקוי 35(1)(ב) כאמור בחוות הדעת מאת ד"ר קורנגרין וזאת נוכח קביעתה בפרק הסיכום כי הנכות הוענקה בגין "נפיחות, כאבים ומגבלה".

הוועדה תזמן את המערער ובא כוחו ותאפשר להם לטעון את טענותיהם בעניין זה. ככל שהוועדה תעמוד על עמדתה בנוגע לסעיף הליקוי, הוועדה תפרט ותנמק החלטתה באופן שבית הדין יוכל להתחקות אחר הלך מחשבתה.

12. המשיב ישלם למערער הוצאות משפט בסך של 2,500 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא סכום זה ריבית והצמדה מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 יום לנשיא בית הדין הארצי לעבודה, לסגניתו או לשופט שנתמנה לכך על ידי הנשיא.

ניתן היום, ב' אב תשע"ז, (25 יולי 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.