1. ביום 13.10.16 ניתנה החלטתי בגדר בקשות להטרדה מאיימת, אותה הגישו הצדדים אחד כלפי משנהו, בה ניתן צו הדדי למניעת הטרדה מאיימת.

2. כיום מוגשת בקשה זו בגדרה מבוקש להבהיר החלטתי הנ"ל, לפיה יש למבקש זכות להיכנס למקרקעין של המשיב לצורך טיפול בשעון המים שלו, הנמצא במקרקעין של המשיב. המשיב מתנגד לבקשה.

3. לאחר עיון בבקשה והתגובה, על נימוקיהן, לא מצאתי להיעתר לבקשה.

4. כאמור, מגוף הבקשה עולה כי המבקש עותר לאפשר לו כניסה למקרקעין של המשיב, לצורך טיפול בשעון המים, כטענתו.

5. סעד כגון זה, התרת כניסתו של המבקש למקרקעין של המשיב, בניגוד להסכמתו של הנ"ל, אינה נבחנת בגדר תיק זה, שעניינו מניעת הטרדה מאיימת.

5. מבלי להידרש לשאלה באם עסקינן בשעון מים כטענת המבקש או במסנן מים כטענת המשיב, אך תמימת דעים אני עם עמדתו של המשיב, לפיה לא ברור מדוע המבקש עותר לאפשר לו להיכנס למקרקעיו לצורך תיקון השעון, שכן עניין זה הינו באחריותו של תאגיד המים, ככל ומתגלה תקלה כזו או אחרת בשעון.

6. מכל מקום, איני רואה כי יש בנימוקי הבקשה כדי להצדיק היעתרות לה.

7. אי לכך, הבקשה נדחית.

8. על אף התוצאה אליה הגעתי, ולפנים משורת הדין איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ג חשוון תשע"ז, 14 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.