לפניי בקשה להכרזה על פשיטת רגל שהגיש החייב, לפי סעיף 17 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם - 1980 (להלן: הפקודה).

עובר לדיון בבקשה אשר התקיים ביום 11.6.18, הגיש המנהל המיוחד דו"ח מסכם, בו המליץ על הכרזתו של החייב כפושט רגל ועל מתן הפטר לאלתר זאת לאור העובדה שהחייב הגיע להסדר עם הנושה היחיד שהגיש תביעת חוב (מס הכנסה).

הדו"ח הוגש לאחר קבלת אישור הכנ"ר.

במסגרת הדיון בבקשה, הודיע המנהל המיוחד כי התברר לו שעובר לדיון הוגשה תביעת חוב נוספת מטעם הנושה עיריית עפולה וזאת באיחור כאשר בצדה בקשה להארכת מועד. נוכח האמור, ובשל הצורך להכריע באלה, נקבע כי לאחר ההכרעה, ובמידה ותידחה הבקשה, ובכפוף להמצאת עותק הפרוטוקול לכל נושי החייב, ולהיעדר התנגדות מטעם מי מהם, יוכרז החייב פושט רגל ויינתן לו הפטר בהתאם להמלצה בדו"ח.

ביום 26.7.18 הודיע המנהל המיוחד על דחיית הבקשה להארכת מועד שהוגשה ע"י עיריית עפולה. בהתאם להודעה מיום 15.10.18, ההחלטה הומצאה לנושה וזו לא הגישה ערעור על ההכרעה.

בהתאם להחלטתי מיום 23.10.18, הגיש המנהל המיוחד ביום 31.10.18 הודעה על כך שהחייב המציא לידיו אישורי מסירה המעידים על המצאת פרוטוקול הדיון מיום 11.6.18 לנושים. לא צוין בהודעה כי הוגשו התנגדויות וגם לתיק בית המשפט לא הוגשו התנגדויות מטעם מי מהנושים.

אשר על כן, על יסוד האמור בדו"ח ונוכח עמדת הכנ"ר ובהעדר התנגדות מטעם נושי החייב, הריני מקבלת את הבקשה ומכריזה כי החייב הינו פושט רגל.

כמו כן ומשלא הובאו ראיות לכך שהחייב נהג בחוסר תום לב, או במטרה לנצל את הליכי פשיטת הרגל, או שנתקיימה עובדה מן העובדות המפורטות בסעיף 63 לפקודה, הריני מורה על הפטרו של החייב לאלתר, על פי סעיף 18ה(א)(3) לפקודה.

כל ההגבלות שהוטלו על החייב במסגרת צו הכינוס מיום 29.12.16, מבוטלות.

מהכספים שנצברו בקופת הפש"ר ישולמו שכ"ט המנהל המיוחד והוצאותיו וכן שכר השגחת הכנ"ר בהתאם לתקנות ולהנחיות הכנ"ר בדבר שכר טרחה מינימאלי.

ניתן היום, ל' חשוון תשע"ט, 08 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.