1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת ביניים אשר ניתנה על ידי בית משפט השלום בעפולה (כב' השופטת שאדן נאשף אבו אחמד) ביום 26.9.16, בה נדחתה בקשת המבקשת לביטול מינויו של המומחה אשר מונה מטעם בית המשפט ומינוי מומחה תחתיו.
2. המבקשת הגישה נגד המשיבה תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 בגין נזקי גוף אשר נגרמו לה לטענתה בתאונת דרכים שארעה בתאריך 26.10.09.

בית המשפט קמא הורה, בהחלטה מתאריך 13.4.16, על מינויו של פרופ' ח' צינמן כמומחה בתחום האורטופדי מטעם בית המשפט. למחרת היום, עתרה המבקשת להורות על ביטול מינויו של פרופ' צינמן זאת מחשש ממשי למשוא פנים. בקשתה התבססה על דברי המומחה אשר נמסרו במסגרת הליך משפטי אחר. על יסוד דברים אלו, טענה המבקשת כי למומחה אין אמונה במערכת הרפואית כולה, הוא בעל דעה שלילית וסטיגמה כלפי נפגעי תאונות דרכים ועל כן, חוששת המבקשת מעיוות דין.

1. בית המשפט קמא ביקש את תגובתו של המומחה ושל המשיבה.

המשיבה הגיבה, בקצרה, כי לאור הטענות הקשות המופנות כלפי המומחה, מותירה היא למומחה להגיש את תגובתו, אך ציינה כי המומחה המדובר הוא אחד מבודדים הנותן את חוות דעתו רק על פי מינויים של בתי המשפט ולא מטעמו של צד זה או אחר.

המומחה, בתגובתו, דחה מכל וכול את הטענות שהועלו כלפיו. המומחה מסר בתגובתו כי מזה 25 שנה הוא משמש בנאמנות והגינות כזרועו הארוכה של בית המשפט בהיותו מומחה רפואי מטעם בית המשפט. בהיותו מומחה בעל ניסיון רב שמתפקד במערכת הרפואית מזה 40 שנה, אין זה נכון לטעון כי איבד אמון במערכת הרפואית, ההיפך הוא הנכון. הוא מכיר היטב את החשיבות שבחינוך והדרכת רופאים צעירים למתן טיפול מיטבי בנפגעי תאונות ומניסיונו הרב מכיר היטב גם את ההשלכות והתוצאות, הקרובות והרחוקות, של הפגיעות השונות ומעניק אחוזי נכות בהתאם.

1. אחר זאת, הורה בית המשפט קמא על דחיית הבקשה.

בהחלטה מנומקת על יסוד ההלכה הפסוקה ביחס לביטול מינוי של מומחה מטעם בית המשפט, קבע בית המשפט כי הנחת היסוד כי מומחה יפעל בתום לב, בהגינות ובמקצועיות לא נסתרה. עוד קבע בית המשפט קמא, כי המומחה בתגובתו השיב באופן ממצה לטענות שהופנו כלפיו והסבריו מקובלים על בית המשפט. בית המשפט קמא ציין כי החשש המועלה בבקשה הוא ערטילאי ואין לו על מה להישען ואין בחוות הדעת אשר צורפה כדי להצביע על משוא פנים.

עוד הוסיף בית המשפט קמא, בשולי החלטתו, כי מלאכת הפסיקה, בסופו של הליך, מסורה לבית המשפט ולו בלבד.

1. על החלטה זו נסבה הבקשה שבפני, המבקשת חזרה על טענותיה, העוסקות בפרשנות ביחס למשנתו של המומחה בכל הנוגע למערכת הבריאות ויחסי הכוחות אל מול חברות הביטוח בתביעות של נפגעי תאונות דרכים בפרט. המבקשת שבה וטענה כי עמדתו זו של המומחה מהווה הוכחה ברורה למשוא פנים מצדו של המומחה וכי אף אם בית המשפט הינו הפוסק האחרון, אין הדבר מהווה כר בטחון מאחר שלבית המשפט אין ידע רפואי ואת מסקנותיו בדבר מצבו הרפואי של פלוני, הוא מקבל מהמומחה הרפואי. על כן, טענה המבקשת, כי "חזקת התקינות מתמוססת אל מול הנחרצות המקוממת של המומחה".
2. בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט לערעור לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984, ולאחר עיון בבקשה זו שבפניי למתן רשות ערעור על החלטת ביניים של בית משפט השלום, הגעתי לכלל דעה כי הבקשה אינה מצריכה תשובה ודינה להידחות.
3. החלטת בית משפט קמא מנומקת כדבעי ותואמת את ההלכה הפסוקה בנושא.

המבקשת מביעה חשש אשר לטענתה הינו וודאי, למשוא פנים מצד המומחה אשר מונה מטעם בית המשפט זאת בשל התבטאותו בהליך משפטי אחר, כאשר פרשנותה לדברים היא כי המדובר ב"הצהרת נאמנות כלפי חברות ביטוח, ולכל הפחות, הצהרת עוינות גסה כלפי נפגעי תאונות דרכים ובאי כוחם".

בית המשפט קמא קבע, אחר שעיין בתגובתו של המומחה לבקשה, כי החזקה לפיה מומחה המשמש זרועו הארוכה של בית המשפט יפעל בהגינות ומקצועיות, לא נסתרה.

הטענות שנטענו כלפי המומחה הן כלליות ובית המשפט קמא לא מצא כי מן הדברים שכתב המומחה עולה המסקנה כי למומחה דעה שלילית כלפי תובעים בתיקי תאונות דרכים.

עמדה זו מקובלת אף עלי.

1. ביטול מינויו של מומחה מטעם בית המשפט עלול לפגוע בשמו הטוב של המומחה ולהטיל בו דופי ולכן, החלטה שכזו תיעשה רק מקום בו קיימת עילה לפסילת המומחה (רע"א 7323/11 ועקנין נ' המאגר הישראלי ביטוחי רכב (הפול) בע"מ (28.12.2011)).

כבר נקבע לא פעם כי כאשר מונה מומחה מטעם בית המשפט, חזקה כי ינהג במקצועיות ובנאמנות כלפי בית המשפט. כאשר מבקש צד לסתור את החזקה האמורה, אין הוא יכול להסתפק בטענות כלליות, אלא עליו להצביע על אינדיקציה ברורה לניגוד עניינים מצד המומחה (ראו רע"א 8869/13 פאור נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (19.1.2014) וכן רע"א 6264/15 פלונית נ' משרד הבריאות (10.11.2015) אשר בו נדחתה בקשה לפסילת מומחה בטענה כי הוא מחזיק ב"אידיאולוגיה" נגד תביעות מסוימות).

המבקשת בענייננו, מסתמכת על תשובותיו של המומחה אשר ניתנו בתיק אחר, בעניין אחר ובהקשרים אחרים. אף אנוכי לא מצאתי בדברי המומחה בסיס לטענה כי יש לו למומחה דעה כלשהי נגד נפגעי תאונות דרכים באשר הם, אלא התבטאות חריפה המבוססת על נתוניו של נפגע מסוים, בנסיבות מסוימות ובמצב הרפואי המיוחד לו. לא מצאתי בדברי המומחה "הצהרת עוינות" או עמדה כלשהי לפיה אין מקום לפסוק נכות לנפגעים. הביקורת שנשמעה מפי המומחה נשמעה ביחס למקרה המדובר שם ומן הדברים ניתן להבין כי עסקינן בנפגע אשר לא נמצא בעניינו ממצא רפואי כלשהו ובכל זאת טופל.

גם חוות הדעת אשר ניתנה בהליך האחר אין בה כדי לבסס דבר, ודאי לא אג'נדה ברורה כנגד נפגעי תאונות דרכים.

ערה אני לכך כי המומחה טרם החל בעבודתו, אך גם ביטול מינוי בעיתוי שכזה, יש בו משום הטלת דופי במומחה וכאמור, על יסוד הטיעונים שהובאו בפניי, אין כל עילה להורות על ביטול המינוי.

משלא מצאתי מקום להתערב בהחלטת בית המשפט קמא, אני מורה על דחיית הבקשה למתן רשות ערעור.

מאחר שלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ח' תשרי תשע"ז, 10 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.