1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת כרמלה האפט) מיום 6.9.16 בת"א 38856-03-16.

2. המבקשת – מלי קנופף מחזיקה בדירה מס' 2 בקומה ראשונה ברח' דיזינגוף 224 בת"א הידועה גם כגוש 6955 חלקה 4 תת חלקה 4 )(להלן: "הדירה") אשר הייתה בבעלות המנוחה ארנה אולגנבלום ז"ל (להלן: "המנוחה") שהלכה לבית עולמה בשנת 2011.

עו"ד מרגלית נוח מונתה כמנהלת המשיב - עיזבון המנוחה והגישה את התביעה בת"א 38856-03-16 בשם העיזבון לפינויה של המבקשת מהדירה.

בכתב ההגנה טוענת המבקשת כי קיבלה מהמנוחה את הזכות לשכור ממנה את הדירה בדמי שכירות מופחתים ואת הזכות להשתמש בדירה לצמיתות.

3. לכתב התביעה בת"א 38856-03-16 צורף בין היתר צו של בימ"ש לענייני משפחה במחוז ת"א אשר נחתם ע"י כב' הש' ארז שני (החלטה מיום 22.10.15) במסגרתו הוארך תוקף מינויה של עו"ד מרגלית נוח כמנהלת זמנית של עיזבון המנוחה (נספח ב' לכתב התביעה) וכן תצהיר תמיכה לתביעה מטעם עו"ד מרגלית נוח.

4. המבקשת הגישה ביום 7.8.16 בקשה "למתן צו לעיון במסמכים" במסגרתה ביקשה, כי בנוסף למסמכים אשר גולו בתצהיר גילוי מסמכים מטעם המשיבה יועברו לעיונה מסמכים נוספים הקשורים למינויה של עו"ד מרגלית נוח כאפוטרופסית ומנהלת עיזבון של המנוחה.

לאחר קבלת תגובה מטעם המשיבה וכן תשובה לתגובה, ניתנה החלטת כב' הש' כרמלה האפט במסגרתה נדחתה הבקשה.

מכאן הבר"ע שלפני.

5. המבקשת טוענת בבר"ע , כי בימ"ש קמא שגה כששלל ממנה את האפשרות לעיין במסמכים המצויים בידי ב"כ המשיב ואשר יש בהם כדי לשפוך אור על השאלה אם ב"כ המשיב פעלה בסמכות וברשות אם לאו. לטענת המבקשת בימ"ש קמא טעה בקביעתו כי יש להתמקד במערכת היחסים שבין המנוחה לבין המבקשת ולא במערכת היחסים בין המבקשת לב"כ המשיב.

עוד נטען כי בימ"ש קמא בהחלטתו קיפח את המבקשת ופגע בזכותה לקיום הליך הוגן, תוך שמנע ממנה לשטוח טענותיה באופן מלא ולהציג ראיותיה, כמו כן לא קיים דיון מקדים ולא שמע את הצדדים טוענים לגופו של עניין.

6. לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי למסקנה ולפיה דין הבר"ע להידחות; אף ללא צורך בתגובה.

7. ערכאת ערעור נוטה להתערב בהחלטות דיוניות הנוגעות לאופן ניהול ההליך ובכלל זה החלטות בדבר גילוי ועיון במסמכים רק במקרים חריגים.

בכל הנוגע להחלטות בעניין גילוי ועיון במסמכים נפסק כי אין להתערב אלא אם מסקנת הערכאה הדיונית אינה מתקבלת על הדעת או שאינה מביאה בחשבון את כל הנסיבות שהיה עליה להתחשב בהן (רע"א 7598/14 תיאופילוס ג'אנופולוס הפטריארך היווני אורתודוכסי של ירושלים נ' הימנותא בע"מ, סעיף 13 לפסק דינו של כב' הש' סולברג (6.1.2015).

המקרה שלפני כלל אינו נופל בגדר אותם מקרים חריגים בהם יש מקום להתערבות ערכאת הערעור.

8. החלטת כב' הש' כרמלה האפט מנומקת כדבעי וניתנה לאחר שעיינה בטענות הצדדים שנפרשו לפניה במסגרת הבקשה, התגובה והתשובה לתגובה שהוגשו מטעמם (ראה סעיף 6 להחלטה מיום 6.9.16).

כב' הש' האפט סקרה בהחלטה מיום 6.9.16 את הדין והפסיקה בנוגע לגילוי ועיון במסמכים.

כב' הש' האפט פסקה כי לצורך הוכחת טענות המבקשת בכתב ההגנה יש להתמקד במערכת היחסים שבין המנוחה לבין המבקשת ולא במערכת היחסים בין המבקשת לעו"ד מרגלית נוח, ולפיכך אין בגילוים של המסמכים המבוקשים בכדי להעלות או להוריד מיכולת המבקשת להוכיח את טענותיה.

בהמשך נקבע בהחלטה, ובצדק, כי:

"לא רק זאת אלא שעיון בנספח ב' לכתב התביעה מעלה כי מדובר בצו למינוייה של עו"ד נוח כמנהלת עיזבונה של המנוחה אשר ניתן על ידי בית משפט לענייני משפחה בתל אביב ביום 22/10/15.

די בצו זה שניתן כאמור בו, לאחר עיון בבקשתה של עו"ד נוח וכן בתגובת האפוטרופוס הכללי שניתנה בנושא, על מנת לשמוט את הקרקע תחת בקשת המבקשת לקבל את כלל המסמכים הקשורים במינוייה כמנהלת עזבון".

לאור האמור לעיל, הגיעה כב' הש' האפט למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

10. משלא מצאתי סיבה להתערב בהחלטה אליה הגיעה הערכאה הדיונית, דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות.

11. משלא נדרשה תגובה אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ח' תשרי תשע"ז, 10 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.