1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות, לפיה חויב המבקש לשלם למשיב סכום של 2,500 ₪ בגין ליקויים בשולחן שייצר עבור המשיב (תיק ת"ק 22204-01-15, פסק דין מיום 8.8.16, כב' הרשם הבכיר בנימין בן סימון).

2. בית המשפט שמע את הצדדים ובחן את חומר הראיות שהיה לפניו. מסקנתו הייתה כי אכן סופק שולחן פגום ושונה מהותית מזה שהוזמן.

3. בין היתר סמך בית המשפט על הודאתו של המבקש, כי סיפק שולחן שאינו תואם את המידות על פי ההזמנה.

4. המבקש טוען, כי פסק הדין מוטעה, שכן לא התייחס לדיון קודם בו עלתה אפשרות לפיה המשיב יביא בעצמו את לוח השולחן לחנות בירושלים והמבקש ייצר את השולחן. המבקש טוען עוד, כי חלף זמן רב מאז הדיון האחרון ועד למתן פסק הדין. כיום מצבו הכלכלי הורע ואין ביכולתו לשלם סכום כלשהו, וכי בית המשפט התעלם מכך שקיימת יתרתח חוב של 500 ₪ בגין ייצור השולחן.

5. לאחר שבחנתי את הדברים סבורני כי אין צורך בתשובה לבקשה.

6. לא מצאתי כי נפלה טעות כלשהי בפסק דינו של בית המשפט, המחייבת התערבות בפסק דינו. משנקבע כי השולחן פגום ושונה באופן מהותי מהשולחן שהוזמן, בחר בית המשפט בדרך לפיה ישולם למשיב סכום כסף כדי לפצותו על הנזק שנגרם לו.

7. הסכום נקבע על סמך המסמכים שעמדו לפני בית המשפט מהם הסיק בית המשפט כי המשיב זכאי לסכום של 2,500 ₪. גם בקביעה זו צדק בית המשפט.

8. סוף דבר, הבקשה לרשות ערעור נדחית, ובנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ה כסלו תשע"ז, 25 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.