<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד יפית ברדה

הנאשמת וב"כ עו"ד אדי אבינועם

פרוטוקול

ב"כ המאשימה:

הגענו להסדר דיוני לפיו כתב האישום יתוקן.

מגישה כתב אישום מתוקן – נחתם בחותמת בית-משפט.

הנאשמת תודה, לא תורשע, ותחתום על התחייבות וכן תשלם פיצוי למתלוננת על סך 1,000 ₪. יידענו את המתלוננת בדבר הסדר זה.

ב"כ הנאשמת:

כך הוסכם. הסברתי לנאשמת שבית המשפט אינו כפוף להסדר.

הנאשמת:

אני מודה בעובדות כתב האישום המתוקן. ידוע לי שבית המשפט לא כפוף להסדר ורשאי להחליט לפי שיקול דעתו.

<#2#>

החלטה

אני מתירה את תיקון כתב האישום.

רשמתי בפניי את הודאת הנאשמת בעובדות כתב האישום המתוקן ובעבירת תקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, ובשלב זה, אני נמנעת מהרשעתה.

הצדדים יטענו לעונש.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ח טבת תשע"ז, 16/01/2017 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

הנאשמת הודתה בהזדמנות הראשונה ולקחה אחריות. מדובר בנאשמת בת 47, נורמטיבית, בעלת משרה קבועה מזה כ-10 שנים, כאשר למאשימה הוצגו מסמכים טרם ההגעה להסדר כי תהיה פגיעה חד משמעית במקור פרנסתה, והיא תפוטר ככל שתורשע, ולכן המאשימה הסכימה לעתור במשותף לאי ההרשעה. תיקון כתב האישום נגע לקושי ראייתי לגבי מתלוננת נוספת ולאור העובדה כי הנאשמת הביעה חרטה ונראה כי מתפקדת באופן חיובי בחברה וזו הסתבכות חריגה. המאשימה עותרת במשותף עם בא כוחה של הנאשמת כי לא תורשע, ותוטל עליה התחייבות על מנת שתרתיע אותה מביצוע העבירה בהמשך, כמו כן לאור מה שנגרם למתלוננת, הוסכם כי תשלם פיצוי בסך 1,000 ₪. נבקש שבית-המשפט יכבד את ההסדר.

ב"כ הנאשמת טוענת לעונש:

אנחנו נבקש לכבד את הסדר הטיעון. מדובר באירוע נקודתי, מקומי, שאינו מאפיין את אורח חייה של הנאשמת. התקיימה פגישה עם ראש השלוחה, גב' יעקובוביץ', הצגתי בפניה אסופת מסמכים, ובראש ובראשונה מסמך המעיד על מימוש פיטוריה אם תורשע. מציג לבית-המשפט את המכתב. צריך לראות שכתב האישום תוקן בצורה משמעותית, עבירת תקיפה שיוחסה לה נגד מתלוננת נוספת נמחקה מכתב האישום בשל קושי ראייתי, התוצאה אליה הגענו מאזנת באופן ראוי בין האינטרס האישי של הנאשמת לבין האינטרס הציבורי.

הנאשמת:

אני מאוד מתחרטת ומצטערת על מעשיי, ואני מאמינה שזה לא יחזור על עצמו לעולם, זה לא אופייני לי, זה היה ברגע של סערת רגשות. אני עובדת בתחום השיווק.

<#4#>

החלטה

הנאשמת הודתה בעבירת תקיפה, במסגרת הסדר טיעון ובכתב אישום מתוקן.

על-פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 9.6.2016 המתלוננת יצאה מחניה בנסיעה אחורנית ולא הבחינה שרכבה של הנאשמת מתקרב לכיוונה. הנאשמת נבהלה ובלמה בחוזקה את הרכב. לאור חילופי דברים בערה חמתה של הנאשמת, היא נגשה לרכבה של המתלוננת, נכנסה לרכב עם חצי מגופה והכתה את המתלוננת.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון, במסגרתו עתרו במשותף לאי הרשעת הנאשמת, הטלת התחייבות וכן פיצוי למתלוננת.

בשים לב להסדר שהושג בין הצדדים ולטיעונים שהובאו בפניי, לרבות לנושא פגיעה קונקרטית בתעסוקתה של הנאשמת, ולאור הודאתה של הנאשמת, התיקון המשמעותי בכתב האישום, הבעת החרטה והעובדה שמדובר באירוע בודד וחריג לאורחות חייה של הנאשמת, באתי לכלל מסקנה שמן הראוי לחרוג מן הכלל לפיו הודאה מחייבת הרשעה, ואני מאשרת את ההסדר שהושג בין הצדדים ונמנעת מהרשעת הנאשמת.

בהתאם להסדר בין הצדדים, אני משיתה על הנאשמת את העונשים הבאים:

א) פיצוי בסך 1,000 ₪. הפיצוי יופקד בקופת בית המשפט עד ליום 1.2.2017 ויועבר על-ידי המזכירות למתלוננת, עדת תביעה מספר 1.

ב) הנאשמת תחתום על התחייבות בסך של 1,000 ₪ שלא תעבור בתוך שנה מהיום כל עבירת אלימות. לא תחתם ההתחייבות תוך 7 ימים, תיאסר למשך 7 ימים.

הנאשמת תפנה למזכירות בית-המשפט לקבלת שובר לתשלום הפיצוי ולצורך חתימה על ההתחייבות.

זכות ערעור לבית המשפט מחוזי מרכז – לוד תוך 45 ימים מהיום.

<#5#>

ניתנה והודעה היום י"ח טבת תשע"ז, 16/01/2017 במעמד הנוכחים.