הבקשה וטענות הצדדים

1. לפניי בקשה לפסילתו של המשיב מלנהוג עד תום ההליכים נגדו לאחר שהוגש בעניינו כתב אישום בעבירה של נהיגה בשכרות מכוח סירוב לתת דגימת אוויר נשוף לפי דרישת שוטר, עבירה מיום 16.09.16.
2. המבקשת חזרה על האמור בבקשה, טענה לקיומן של ראיות לכאורה, הגישה את תיק החקירה והפנתה לעברו התעבורתי של המשיב אשר כולל עבירה דומה.
3. ב"כ המשיב חלק על קיומן של ראיות לכאורה וטען לסתירות בחומר הראיות ובפרט לרישומים הסותרים ביחס לפעולות אותן ביצע המשיב כגון שתייה, אכילה ועישון. עוד טען כי המשיב לא סירב לביצוע בדיקת הנשיפה וחזר וביקש מהשוטרים כי תבוצע לו הבדיקה ולראייה הציג שני סרטונים בהם הוא מתעד את פנייתו זו לשוטרים אשר לא נעתרו לבקשתו. עוד טען להתעמרות מצד השוטרים ולכל היותר טען כי מדובר באירוע של חוסר הבנה מצד השוטרים ולא בסירוב מצד המשיב.

הדגיש כי לא מדובר בנהג מסוכן ובהקשר זה הפנה לעובדה שעם סיום הפסילה המנהלית המשיב קיבל את רישיונו וחזר לנהוג מזה 3 שבועות, בעוד המבקשת מצידה לא הגישה כל בקשה לפסילתו עד למתן החלטה בבקשה. בנוסף טען כי פסילתו בנקודת זמן זו אינה מתיישבת עם הפסיקה ושמורה למקרים חריגים בלבד.

דיון והכרעה

ראיות לכאורה

1. בשלב זה די בקיומן של ראיות לכאורה להוכחת עובדות כתב האישום. לאחר שעיינתי בחומר החקירה ושקלתי טענות הצדדים, שוכנעתי כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת עובדות כתב האישום.
2. מרישומיהם המפורטים של השוטרים עולה כי המשיב סירב לביצוע בדיקת הנשיפה לאחר שנדרש לעשות כן ולאחר שהוסברה לו משמעות הסירוב. גם אם המשיב לא סירב באופן מילולי ולא אמר את המילים "אני מסרב" יש בהתנהגותו במהלך האירוע כדי להוות "סירוב" לכל דבר ועניין.
3. במהלך האירוע נרשם "דו"ח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות" וממנו עולה כי כבר בשלב בו הודע למשיב כי הוא מעוכב לביצוע בדיקת שכרות וחל עליו איסור לשתות, לאכול ולעשן, המשיב הודיע שלא יבצע את הבדיקה והחל לעשן, לשתות לצעוק ולקלל (ס' 6 לדו"ח הפעולה). כאשר התבקש לעבור את מבחני הביצוע, ביצעם באופן חלקי תוך הבעת זלזול וצחוק ומבלי להישמע להוראות השוטר (ס' 7 לדו"ח הפעולה). כאשר נדרש לבצע בדיקת נשיפה לאחר שהוסברו לו מטרת ומשמעות הסירוב, המשיב הביע הסכמה מילולית לבדיקה , אך בפועל לא ביצע אותה והחל לקלל, לעשן ולשתות, לא מילא אחר הוראות השוטר צעק שמעוניין לבצע בדיקה, אך בפועל לא שיתף פעולה. (ראה סעיפים 8 ו-9 לדו"ח הפעולה). ראה גם מזכרו של השוטר דמתי אפרים ונסיבות המקרה כפי שנרשמו.
4. לא מצאתי ממש בטענת המשיב לסתירות ברישומי השוטר בשאלה האם עישן ושתה במהלך האירוע. בכל המסמכים נרשם כי המשיב עישן ושתה בניגוד להוראות שנתנו לו בהקשר זה. בטופס "דין וחשבון על בדיקת שכרות באמצעות ינשוף" בסעיף 4 נמחקה המילה "ווידאתי" ובמקומה נרשם "הסברתי", כך שאין כל סתירה בין הרישומים בטופס זה לרישומים בדו"ח הפעולה ומשני המסמכים עולה כי הוסבר למשיב שחל עליו איסור לעשן, לשתות או לאכול, אך המשיב פעל בניגוד להוראה זו.
5. למעשה סירובו של המשיב בא לידי ביטוי הן בהתנהגותו וחוסר שיתוף הפעולה וסירובו בפועל לבצע את הבדיקה והן בכך שעישן ושתה בניגוד להוראות השוטרים, פעולות שיש בהן כדי להכשיל את הבדיקה, "הכשלה" המהווה אף היא "סירוב".
6. אמנם הוצגו בפני שני סרטונים בהם המשיב תיעד את בקשתו לביצוע בדיקת נשיפה, אך מדובר בסרטונים קצרים ביותר, עובדה התואמת את רישומי השוטר אשר ציין מפורשות כי המשיב מצלם את האירוע באופן חלקי וכאשר מתבקש לבצע את בדיקת השכרות אינו משתף פעולה. בנסיבות אלו אין באותם סרטונים כדי לכרסם בראיות המבקשת ובמידה רבה יש בהם כדי לתמוך ברישומי השוטר אשר ציין בטופס בדיקת השכרות כדלקמן: "הנהג ראה את המכשיר מגיע ועוזב לרכבו ושותה מ.פ + מעשן צועק שרוצה מעל 10 פעמים מגיע למכשיר אני מראה לו שוב צועק ואחרי זמן צוחק, לא יציב ומקליט שיחות קטעים שהוא רוצה וטוען שמרביצים לו".
7. די באמור לעיל כדי לבסס את "סירובו" של המשיב לביצוע בדיקת הנשיפה.
8. מעבר לנדרש, התנהגותו הפרועה של המשיב וריח האלכוהול החריף שנדף מפיו מחזקים את העובדה שהיה נתון תחת השפעת אלכוהול.
9. לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת עובדות כתב האישום.

שאלת מסוכנות המשיב וקיומה של עילת פסילה

1. מטרתה של פסילה עד תום ההליכים הינה הגנה על ציבור המשתמשים בדרך מפני נהגים מסוכנים.
2. נהיגה בשכרות הינה עבירה חמורה ומי שנוהג כך מהווה סכנה של ממש לעצמו ולציבור המשתמשים בדרך.
3. המשיב נוהג משנת 2009 ולחובתו 8 הרשעות תעבורה. יצוין כי בגיליון ההרשעות שצורף מצוין כי המשיב הורשע בעבירת של נהיגה בשכרות (הרשעה מס' 6), אך מעיון בפרוטוקול הדיון באותו התיק עולה כי כתב האישום תוקן לעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים שהיא עבירה שחומרתה פחותה מעבירת השכרות.
4. מכל מקום, עברו התעבורתי של המשיב אינו מקל וכולל כאמור 8 הרשעות קודמות מתוכן הרשעה בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים (הרשעה משנת 2011). יצוין כי לאותו תיק צורף תיק נוסף של תאונת דרכים מסוג נ.ב. (סטייה מנתיב נסיעה ופגיעה בתחנת אוטובוס – עבירה משנת 2010 תיק מס' 19-05-10).
5. יש בחומרת העבירה נשוא הבקשה ועברו התעבורתי של המשיב ובפרט קיומה של הרשעה קודמת בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, כדי ללמד על מסוכנותו לציבור המשתמשים בדרך ובהתאם מתקיימת עילת פסילה בעניינו.
6. ער אני לטענת המשיב לפיה רישיונו הוחזר לו בסיום פסילתו המנהלית והוא חזר לנוהג מזה כשלושה שבועות מבלי לבצע עבירות תעבורה ולטענתו יש בכך כדי ללמד על היעדר מסוכנות, בפרט נוכח העובדה שהמבקשת לא עתרה לפסילת ביניים עד למתן החלטה בבקשה.

עם זאת, כל מקרה לגופו ואין בעובדה שהמשיב חזר לנהוג לתקופה קצרה כדי לאיין את מטרת הבקשה ויש לבחון בהקשר זה את האינטרס הציבורי והחובה להגן על ציבור המשתמשים בדרך מפני נהגים מסוכנים. העובדה שרישיונו של המשיב הוחזר לו מבלי שביצע עבירות נוספות, תקבל ביטוי מסוים במשך תקופה הפסילה.

1. במכלול הנסיבות, לאחר ששקלתי את חומרת העבירה, נסיבות ביצועה, עברו התעבורתי של המשיב, רמת מסוכנותו והעובדה שרישיונו הוחזר לו לאחר סיום הפסילה המנהלית, הזמן הקצר יחסית שחלף מאז, אני סבור שיש לקצוב את משך הפסילה ולא להטילה עד תום ההליכים.
2. לאור כל האמור לעיל, אני פוסל את המשיב מלנהוג ו/או מלקבל ו/או מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 2 חודשים.
3. על המשיב להפקיד את רישיון נהיגתו במזכירות בית המשפט עד ליום 9.11.16 שעה 13:00.
4. להודיע לצדדים.

ניתנה היום, ה' חשוון תשע"ז, 06 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.