#1#>

נוכחים:

התובע ואשתו וב"כ עו"ד בר חן

הנתבעת ובעלה וב"כ עו"ד יגאל קולבובסקי ועו"ד גד קורמן

פרוטוקול

ב"כ התובע:

היה הליך גישור בין הצדדים, שלא צלח. לטעמנו מרשי מכר לה גן, עם חוזה מסודר, היא הייתה מיוצגת. בחוזה נאמר מפורשות שהרשימה היא למתן אינדיקציה בלבד ואין שום התחייבות. גם מרשי התריע בפניה שאם היא לא תהיה בקשר עם ההורים היא לא תצליח להחתים אותם. הורה מוסר לגן את היקר לו מכל, בעיקר בגן פרטי. הוא צריך אמפטיה וסימפטיה וקשר עם מנהל הגן. היא קיבלה החלטות ניהוליות מסוימות שגרמו לבריחה מסוימת של חלק מההורים.

הרשימה רק נותנת אינדיקציה לכך שיכול להיות שהם ירצו להמשיך. כל המידע נמסר לה. הרשימה לא סתמית, היא נותנת אינדיקציה. חלק מהאנשים שילמו, חלק מהאנשים ייתכן וימשיכו או ייתכן ולא וצריך להיות איתם בקשר. זו רשימה שבפירוש אינה מחייבת. כך נכתב בחוזה.

נכון שבחוזה כתוב שהוא כבר רשם 19 ילדים, אני מסכים שיש פה בעיה אבל לכן נקבע מגנון. מרשי ידע שחלק מההורים קשורים אליו אישית וידע שאם לא ייווצר קשר איתם, ההורים יוציאו את הילד או יעבירו לגן אחר. זה לא הסכם שחברת תקשורת מחתימה ילד בן 16 בתחנה מרכזית. היא הייתה מיוצגת על ידי עורך דין.

הליך הגישור לא צלח כי הפערים היו גדולים מדי.

ב"כ הנתבעת:

בעיקרון, מדובר לדעתי במקרה פשוט של הסכם עם התחייבויות מסוימות על העברת פעילות עסקית, מוניטין, רשימות ציוד ותלמידים והתחייבויות נוספות. כפי שעולה מההתנהלות בתביעה שלנו, היו הפרות יסודיות שמוגדרות כיסודיות בחוזה. למשל: לעניין סעיף 5.7 – ההתחייבות לקיים פגישה בנוכחות כל הורי הגן. רשום בסיפא שאי קיום הוראת סעיף זה תהווה הפרה יסודית של ההסכם. בנוסף, שוב, כפי שעולה מהרשימות, היו פה מצגי שווא לגבי היקף המוניטין והיקף הפוטנציאל העסקי של העסק, ניהול מו"מ בחוסר תום לב. חוסר תום הלב היה אפילו בעובדה הפשוטה של עדכון רשימה "מעודכנת". למשל פרטי הקשר של בעל הנכס, שזה היה תנאי מתלה לתוקפו של ההסכם.

לשאלת בית המשפט מדוע לא הייתה פנייה שלה בכתב, מרשתי ניסתה ליצור קשר עם הרבה הורים למרות שהיא לא קיבלה את פרטי הקשר. היא ניסתה להבין מה הובטח להם ומה הם עתידים לעשות. מכל השיחות האלה וכפי שפורט בכתבי הטענות מטעמנו, ברור שעלו הבטחות במהלך המו"מ לחתימת החוזה וכל מה שמסביב, כל מה שבין ההתחייבויות המפורשות של ההסכם, שהוא בחוסר תום לב.

למרות שהייתה כוונה של מרשתי לקבל את ניהול העסק על עצמה, בסופו של יום הניהול המהותי לפני העברת הפעילות הוא של הנתבע. בהנחה שהיא לא נכונה, אבל בהנחה שהרשימה היא מעודכנת, הייתה התחייבות לקיים אסיפת הורים עם כל ההורים, שלא התבצעה כראוי והגיעו רק 5 כש-2 או 3 מהם הגיעו בלי קשר להזמנה מהנתבע. בנוסף, לאחר קיום אסיפת הורים כה מצומצמת, מן הראוי לעדכן את הרשימה "המעודכנת", ולא לרשום שם שמות שלא רלבנטיים.

לשאלת בית המשפט, בפועל נרשמו מתוך אותה רשימה, 5 ילדים.

כפי שפורט, היה ציוד פגום, פגמים נסתרים, נכס שלמרות התחייבויות הנתבע לא תוקן וכן היו נזילות במושכר. כל זה מבלי להזכיר בכלל את הפגמים של העברת פרטי הקשר של בעל הנכס או העברת הנכס בצורה מסודרת.

מכתב ההגנה של הנתבע עולה, ושוב – הוא מודה בכך, שיש עשרות כניסות לאתר האינטרנט ועמוד הפייסבוק העסקי של הגן, למרות ההתחייבות בהסכם להעביר את הפעילות השיווקית של הגן היא לא הועברה לתובעת. לא ברור אם נסגרה הפעילות מצד הנתבע, מדוע הוא ממשיך לנהל את השיווק של הגן באמצעות האינטרנט.

ב"כ התובע:

הוא פשוט איש טוב והוא רוצה את טובתה, כמו שהוא רצה את טובתה כל הזמן.

לגבי אסיפת ההורים, הנתבעת בחרה להיות בחו"ל, לא להיות בקשר עם הורי הילדים. כשחזרה וחתמה עם בעל הבית על ההסכם, מרשי ארגן אסיפת הורים בתוך יומיים, כי לוחות הזמנים כבר היו מצומצמים, וסוכם שההורים שלא יגיעו, היא תהיה איתם בקשר אישי איתם. היא העדיפה את זה. זה חלק מההחלטות הניהוליות שהיא קיבלה. היא לחצה את כל לוח הזמנים. מרשי עזר לה ועוזר לה גם היום. בפעילות הפרסום, דף האינטרנט עדיין קיים, יש כניסות, הוא עדיין מפנה אליה אנשים. הוא איש ישר, יוצר סימפטיה עם אנשים. לוח הזמנים שהיא יצרה, הוא התאמץ מאוד. מרגע שהיא ביקשה את פרטי הקשר של בעל הנכס, 4 שעות אחרי זה היא קיבלה אותם. כל מה שהוא יכול היה לעשות, הוא עזר לה. היא נקלעה לחוסר כיס ולכן היא לא שילמה ולכן היא גם לא הציעה הצעה כלשהי לאחר מכן.

ב"כ הנתבעת:

אני מתנגד למה שחברי אומר. אם, כמו שהוא אומר, הוא עשה ככל יכולתו כדי להזמין את כלל ההורים, מה עם 3 ההורים של ילדים שעובדים בגן? סייעות, למה לא הוזמנו מלכתחילה? למה הורים היו צריכים לשמוע על קיום האסיפה מהורים אחרים בגן?

היינו בגישור, שלא צלח. הפערים בין הצדדים היו גדולים.

הנתבעת:

לשאלת בית המשפט, הגן מתנהל. היום יש בגן 21 ילדים. זו השנה הראשונה.

איני יודעת כמה היו בגן לפני. הוא אמר לי גן פעיל, קרוב ל- 15 ילדים.

השנה נפתחה עם 11 ילדים, ומינואר-פברואר התחילה הצמיחה. כל פעם 2, 3, עד שהיום אנחנו על 21 ושנה הבאה רשומים 28. הגן פעיל.

ב"כ הנתבעת:

לשאלת בית המשפט, כל ה- 19 ילדים מהרשימה יכלו להישאר בגן מבחינת גיל. מתוכם נשארו בפועל רק 5 ילדים.

ב"כ התובע:

זה לא נכון. לפי הנתונים שלי, 7 המשיכו בגן וחלקם לא יכלו להמשיך בכלל. היה גם אחד שהייתה התנגדות שלה שהוא ימשיך. אבל הרשימה, שוב, זה כמו שנותנים בעסקי פרסום לידים.

מבחינתנו היא שילמה 50 אלף שקלים והיא חייבת לתשלום עוד 50 אלף שקלים.

ב"כ הנתבעת:

חברי אומר שהיו ילדים מתוך הרשימה שלא יכלו להמשיך עוד שנה בגן, אז למה הם היו ברשימה?

ב"כ התובע:

זו ידיעה בדיעבד.

הצעת בית המשפט לסיום הסכסוך נמסרה לצדדים ונרשמה בתיק הלשכה.

** לאחר הפסקה **

ב"כ התובע:

אנחנו מסכימים להצעת בית המשפט.

ב"כ הנתבעת:

לפנים משורת הדין, נסכים להצעת בית המשפט בניכוי הפיצוי המוסכם. לא נוכל לקבל את ההצעה כפי שהיא. לחילופין, נבקש לתקן את כתב התביעה ולדחות על הסף את התביעה השנייה לאור העובדה שטרם הגיע מועד התשלום והתביעה לא מבוססת.

שמענו את דברי בית המשפט, נבקש הפסקה קצרה נוספת.

** לאחר הפסקה **

ב"כ הנתבעת:

אני חוזר שוב על טענתי כי תביעת התובע ליתרת התשלום לפי החוזה אינה עומדת בתנאים לפי החוזה. כל תביעת התובע היא תביעת סרק, מכיוון שהתובע לא הציג את כל האסמכתאות והמסמכים אליהם הוא נדרש בהתאם לחוזה על מנת לקבל את היתרה.

** לאחר הפסקה **

ב"כ הנתבעת:

מרשתי תסכים לשלם את הסכום בכפוף להצגת האסמכתאות הנדרשות בהסכם בסעיף 5.3.3. ו- 5.3.4 המחייבים פעולה מסוימת מצד המוכר בשביל לקבל את המורה.

הנתבעת:

יש לי את הפיטורים של הבנות שעבדו אצלו, שלא קיבלתי שום אסמכתאות. זה רלבנטי כי אם הוא חייב להן פיצויים ודברים. יש לי אחת שאני מעסיקה, שמה בת-אל ינקלביץ'. אני מבקשת אישור שהוא העסיק אותה עד לתאריך מסוים והאחריות בעניינה עד לאותו תאריך – עליו.

יש לי ברשימה השנייה 9 ילדים ששילמו 500 שקלים דמי רישום, אני לא יודעת אם הם הוחזרו או לא הוחזרו. אני רוצה לדעת אם הוא החזיר להם ולראות את האישור שהוא החזיר, וזה משנה לי כי אני מתקזזת על זה. כל ילד שהיה שאפי קיבל את הכסף, זה היה צריך להתקזז מהתשלום האחרון שלי. אפי קיבל את הכסף, לא אני. מתוך 5 הילדים, יש ילדה אחת בשם ליאם, שאני אמורה להתקזז על ה-500 שקל שהיא שילמה כי זה כסף שהגיע אל אפי ולא אליי.

אם אני לא מקבלת את מה שחתמתי עליו, אני לא אוכל לקבל את הצעת הפשרה. יש חוזה שדיברנו עליו וחתמנו עליו. יש נקודות שהוא לא קיים, כל עוד לא אקבל אותן, לא אוכל להתפשר. כל הדברים שקיבלתי או בלאי או כל דבר אחר, אני נתתי לו את מה שהיה לפי התשלומים ולפי הדברים.

ב"כ הנתבעת:

התביעה מוגבלת לצרכי הליך מהיר אולי וצרכי אגרה, אבל יש שם יותר נזק מזה.

** לאחר הפסקה **

ב"כ הנתבעת:

נקבל את הצעת בית המשפט ונבקש חלוקה לתשלומים.

ב"כ הצדדים:

בשלב זה, בהמלצת בית המשפט, הושג בינינו הסכם פשרה, על פיו, מבלי שמי מן הצדדים חוזר בו מאיזו טענה מטענותיו, לסילוק סופי ומלא של התביעות שבכותרת, תשלם הנתבעת בתיק 9258-10-16 (גב' שפירן) סך של 29,500 ₪ (להלן: "סכום הפשרה").

סכום הפשרה ישולם ב- 4 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים החל מיום 5.8.2017 ובכל 5 לחודש שאחריו.

אי תשלום סכום הפשרה או כל חלק ממנו במועד, יגרור אחריו תשלום קנס חד פעמי בסך 5,000 ₪ נוספים. איחור של עד 30 ימים לא יהווה הפרה של ההסכם אשר תגרור אחריה תשלום הקנס.

בית המשפט מתבקש ליתן להסכם הפשרה תוקף של פסק דין ולהורות על השבת האגרה בהתאם לתקנות.

<#5#>

פסק דין

ניתן בזאת תוקף של פסק דין להסכם הפשרה שבין הצדדים.

המזכירות תחזיר את האגרות בשתי התביעות שבכותרת בהתאם לתקנות.

<#6#>

ניתן והודע היום י"ח תמוז תשע"ז, 12/07/2017 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי מיכל גרזון