בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות מטעם הנתבעת.

בין לבין, עתרה הנתבעת להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין.

בהחלטה מנומקת שניתנה, התייחס בית המשפט לתשתית הראייתית של כל אחד מבעלי הדין, וקבע כי על מנת לעכב את ביצוע פסק הדין על הנתבעת להפקיד את הסכום הפסוק, שאם לא כן רשאי התובע להמשיך ולגבות את החיוב הפסוק. כמו כן, הורה בית המשפט על תגובת התובע לבקשה לביטול פסק הדין.

לאחר העיון בבקשה, בתגובת התובע, ובתיק בית המשפט, נמצא לנכון לדחות את הבקשה.

יובהר, כי הנתבעת לא מילאה אחר הוראות בית המשפט ולא הפקידה את החיוב הפסוק.

העדר התייצבות - מעיון בתיק, בכתב ההגנה ואף בבקשה עצמה עולה, כי הכתובת שמוסרת הנתבעת לבית המשפט, הינה אותה כתובת (רחוב השקדים 5 קרית ביאליק). יצוין, כי הנתבעת לא הציגה אסמכתא על שינוי כתובת במרשמים הרלבנטיים, כמחויב עפ"י דין.

בנסיבות אלה, טענותיה בדבר השכרת המקום בו הומצא כתב התביעה כדין, אינן יכולות להתקבל, ואף עולה תמיהה ביחס לטענות שמעלה הנתבעת בפני בית המשפט.

מעבר לכך, קיימת חזקת מסירה, אשר בנסיבות העניין לא זו בלבד שלא נסתרה, אלא האמור יש בו כדי לחזקה. יוער, כי לא הובאה כל ראיה לכך שכל דברי הדואר שמוענו לנתבעת שוגרו לאותו דימטרי ותמוה כיצד התביעה וההזמנה לדין באופן נקודתי עשו דרכו אליו. בנוסף, הנתבעת יכולה וצריכה היתה לעשות "עקוב אחרי" על מנת שדברי דואר יגיעו אליה. אלא שמחד טוענת כי זו לא כתובתה, מאידך כותבת את הכתובת ברח' השקדים ק. ביאליק, ככתובתה.

זאת ועוד, בפסק הדין נקבע כי מזכות הנתבעת להגיש בקשה לביטול פסק דין בתוך 7 ימים מהיום שהוצא לה פסק הדין. מסתבר כי התובע מסר את פסק הדין ללשכת הוצל"פ לצורך ביצועו. ביום 15.5.17 נמסרה אזהרה מהוצל"פ לבא כוחה של הנתבעת, עו"ד סרור, ונראה כי הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה באיחור, בניגוד להוראות פסק הדין, כשאין בצד הבקשה, בקשה להארכת מועד.

בכל הנוגע לסיכויי הגנה - הנתבעת לא הניחה תשתית של ממש המבססת את טענותיה מעבר לאמירות שלא גובו בבדל ראיה (סעיף 7 לכתב ההגנה). מאידך, התובע מסתמך על הסכם ברור המפרט את התניות החוזיות שבין הצדדים ואת חיוביה של הנתבעת.

עד לרגע זה, לא הציגה הנתבעת היתר בניה, המלמד על קיום חלקה של הנתבעת בהסכם. בהעדר היתר בניה לתוספות הבניה שאמורה היתה הנתבעת לבנות בבית המשותף, נראה כי ההסכם אכן הופר ע"י הנתבעת, והתובע זכאי להשבה שנפסקה לו (ראו סעיפים 3.1, 19.3 להסכם שבין הצדדים).

בנסיבות אלה, חוששני שאין בידי להעתר לבקשה לביטול פסק הדין.

אני דוחה את הבקשה ומחייב את הנתבעת בהוצאות בסך של 750 ₪.

ניתנה היום, ג' סיוון תשע"ז, 28 מאי 2017, בהעדר הצדדים.