<#2#>

נוכחים:

בשם העורר: עו"ד ארז בר צבי

הוריו של העורר

בהעדר העורר

בשם המשיבה: פקד אבי שרייר, עו"ד

פרוטוקול

עו"ד ארז בר צבי: העורר עדיין לא הובא לבית המשפט. אני מבקש שהדיון יתחיל בהעדרו ושכאשר הוא מגיע הוא יובא מיד לאולם בית המשפט.

אנו נמצאים בשלב של 17.ד ביהמ"ש הנכבד היה אתמול בשלב של 17.ד והמבחן הראוי הוא אם יש עילה לכאורה למעצרו של אדם עד לתום ההליכים המשפטיים. לטעמנו ביהמ"ש הנכבד קמא לא נתן משקל מספיק לעובדה שמדובר בבחור בן 20 ללא עבר פלילי שזוהי החקירה הראשונה שלו במשטרה ושיש חלופת מעצר ראויה שתפיג את המסוכנות הנשקפת מן הנאשם וככל שקיים שיבוש. יש אנשים אחרים שאמורים להיעצר. אולי הם יטענו שזה שיבוש, ביהמ"ש לא יתייחס לזה. אני מוכן להניח שייתכן שיבוש.

ביהמ"ש קמא נכנס למקום שהוא לא לו. הוא אומר אני סבור שלא ניתן לשחרר לחלופת מעצר בלי בחינה מעמיקה. זה לא התפקיד שלך. התפקיד שלך לבחון- חוק המעצרים אומר שתמיד נחפש חלופה שפגיעתה באדם פחותה. הוא בן 20, מגיע לראשונה למשטרה, מגיע ומשתף פעולה באופן מלא. האם יש עילה לכאורה לבקש מעצרו עד לתום ההליכים? – זו השאלה.

ביהמ"ש קמא ראשית היה חייב לבחון את החלופה כפי שהשופט קורנהאוזר עשה בדיון הראשון. הוגש ערר ואז השופטת קלמנוביץ' כותבת שיש מסוכנות, אבל יש גם שיבוש. הגענו ל-17.ד – השיבוש פג, החקירה הסתיימה. השתנתה נקודת האיזון. יש פסיקה חד משמעית שבשלב הצהרת תובע יש לבחון חלופת מעצר.\אתמול התקבלה החלטת ביהמ"ש העליון בש"פ 7452/16 מליאבסקי נ' מ"י. שם השופט ג'ובראן בסעיף 8 מדבר על מקבילית הכוחות ועל כך שאין חלופה הרמטית. שם דובר בעשרות עבירות של סחיטה באיומים של למעלה ממליון ₪ של אדם עם עבר פלילי מכביד ותסקיר שלילי. השופט ג'ובראן אומר שאין חלופה הרמטית אבל תמיד באיזון ביהמ"ש יבחן חלופה ויבחן האם מידת פגיעתה באדם פחותה וביהמ"ש קמא לא עשה כן.

החלופה שאני מציע זה מעצר בית בבית האם בפיקוח מלא של ההורים, הם גרושים אבל שניהם נמצאים כאן. איסור יצירת קשר.

יש להבין כי ההתנהלות שלו בחקירה – כשאדם מגיע ואומר הייתי, התכוונתי להשתתף בתקיפה אבל לא הספקתי, היו איתי א' ב' ג', שמות, א' עשה כך וב' עשה כך. זה אדם שאין סכנה שהוא ישבש.

לבסוף, ואחרון רלבנטי, אנו בערב יום הכיפורים ובערב חג הסוכות. גם אם בסוף נגיע להזמנת תסקיר זה ייקח המון זמן. שירות המבחן הוא גורם ממליץ. נכון שאינני בשלב מעצר עד לתום ההליכים. היכולת היא של ביהמ"ש. ביהמ"ש לא יכול לפטור עצמו – ככל שתהיה חלופה היא תיבחן בצורה מעמיקה. השופט שדן בבקשה מכוח סעיף 17.ד צריך לבחון אם יש חלופה שיכולה לאיין וביהמ"ש לא פעל בהתאם למחויבות על פי חוק.

פקד אבי שרייר, עו"ד: כמובן שאנו מתנגדים ומבקשים לדחות את הערר על הסף. הערר הוגש על כלום ושום דבר. כל הטיעונים שהעלה כאן חברי נדונו בשלום ולפני השופטת קלמנוביץ' והיא עמדה עליהם. מפנה להחלטה של השופטת קלמנוביץ' מיום 7.10.16. אני מדבר על הטיעונים במחוזי שהיו.

מגיש סיכום האירוע ופעולות שבוצעו. סומן א'.

יש דברים שלא אוכל לפרט אותם. אני מציג לביהמ"ש.

מדובר באירוע על רקע גזעני, באדם כבן 41 שסיים עבודתו באזור אבן ספיר שם עובד 30 שנה, עלה על חמורו בדרך לביתו ואז הותקף על ידי קבוצה שסברנו של 4, לאחר חקירת המשיב הבנו שהיה אדם נוסף. כולם נמצאים בהליכה ומנסים לאתר אותם. מפנה לדוח. כך נראה המתלונן אחרי שהותקף. סומן ב'.

נכון שהמשיב קשר עצמו לאירוע, וחברי אמר שבהודעתו הראשונה – 16 עמ' – הוא פירט את שותפיו למעשה. סומנה ג'. אבל הוא שמר על דברים שקשורים למעשיו הוא, שבאו לידי ביטוי גם במסדר הזיהוי החי שנעשה.

חברי אומר שזה אחרי שהוצגו תמונות אבל זה לא נכון ולא מדויק וזה לא השלב שהוא צריך לעלות.

עו"ד ארז בר צבי: אני ער לכך ובגלל זה לא דיברתי על ראיות. זה לא השלב.

פקד אבי שרייר, עו"ד: ממשיך: מגיש גם הודעה נוספת של המתלונן לאחר מסדר הזיהוי. סומנה ד'.

הוא מספר מה המשיב עשה לו. מה חלקו.

והודעה של המשיב לאחר המסדר ועימות שבוצע ביניהם זה בהודעה שאני מציג. זה חשוב מאוד. סומן ה'.

ישנם עוד 4 אנשים כפי שציינתי שטרם אותרו. אני כן חושב וכך סבר ביהמ"ש לאורך כל הדרך וגם כעת לאחר הצהרת התובע שסכנת השיבוש עדיין מרחפת משמעותית.

יש קשר והיכרות, ויש חשד גדול שאם ישוחרר, למרות שאינני סבור שזה התיק לשחרר למרות העבר הקודם. נכון שאין עבר קודם אבל זה לא נכון שמעולם לא נחקר בתחנת המשטרה. אז אין עדיין עבר קודם. בסדר.

גילו במקרה הספציפי הזה גם כששוקלים אותם לא צריכה להיות חלופת מעצר בעניינו.

בנימוקים בסעיף 5 להודעת הערר, עילת המסוכנות בוודאי שקיימת ומתקיימת.

גם העובדה שחברי ציין על חלוף הזמן, נכון שזה תיק מלפני חודש פלוס מינוס, אבל מפנה לדוח, השלבים שעברה החקירה וההתגלגלות עד שהגענו ומשם איך שזה הוסט והתקדמנו. התקדמנו בכיוון הנכון וזה אושר גם למשיב. לא משנה כמה עמוק קבורה האמת, או מסתתרת, זו טיבה שלחקירה, לפעמים היא הולכת באופן מהיר ולפעמים היא מסתעפת והיא מורכבת. הדוח מוכח שנעשתה עבודה ועדיין נעשית כדי לגלות את האמת וחלקה כבר נמצאת לפני ביהמ"ש.

חברי יכל להגיש את הערר הזה גם אתמול. לבוא בערב חג ולהגיש ערר ולהלחיץ את המערכת בשביל חלופה – זה לא התיק ולא ראוי. ביהמ"ש התייחס לזה. מפנה לדיון בערר הקודם מיום 7.10.16. עמ' 4 פסקה 2 ביהמ"ש מתייחס לעילות המעצר ולמסוכנות הגבוהה. לעובדה שקבוצת צעירים תקפה אדם מבוגר ערבי, לא הייתה סיבה אך מדובר במניע גזעני. פסקה אחרונה דף 5 גם עניין של חלוף הזמן. זה נבחן בבית משפט קמא ונבחן שוב לפני השופטת קלמנוביץ', לפעולות הרבות שנעשו, קצה החוט שהגענו אליו והתקדמנו הלאה, לעובדה שהיה קל לאתר כי המשיב שהה בחו"ל היה נוח יותר ופשוט יותר כשהוא חוזר לתפוס אותו וכך זה קרה.

כך שכל הענין של שיהוי אין לזה כדי להשפיע על רמת המסוכנות או על עילות המעצר לרבות חלופות המעצר להוסיף את ריבוי המעורבים.

גם בפרו' מאתמול של בימ"ש קמא הנכבד לאחר ביצוע הפעולות הנוספות שפירטתי אותם והתייעצות בפרקליטות ניתנה הצהרת התובע. ולא בכדי.

(בשלב זה נכנס לאולם העורר)

פקד אבי שרייר, עו"ד: גם ביהמ"ש קמא מציין בעמ' 7 להחלטה, את המניע, את מארג הראיות. ולכן אני חושב ומבקש לדחות את הערר באופן מוחלט. זה לא התיק.

מגי שאת כל התיק.

עו"ד ארז בר צבי: אינני מבין את הטיעון של חברי. הטענות נדונו לפני השופטת קלמנוביץ'. הטענות הללו יפות תמיד כי זה מה שהחוק אומר. הוא אומר שבכל שלב ושלב נבחן חלופה במיוחד כאשר השתנתה נקודת האיזון והסתיימה החקירה. לא הרי מעצר ימים לצורכי חקירה כהרי מעצר ימים לצורכי הגשת כ"א (סעיף 17.ד).

החקירה התקדמה כי העורר שיתף פעולה, הוא לא שתק. חברי אמר כי השם הרביעי נודע לנו לאחר חקירת המשיב. אינני נכנס לראיות כי לא זה השלב.

אבקש לתפוס את גרסת המתלונן כפרספקטיבה שזה האדם היחיד שעמד מולו ולא כל החמישה.

עבר חודש והם לא הצליחו לעצור אותם. סיימו את החקירה מגישים כ"א בעניינו. המשיב מוסר שמות. זו עילה להשאיר אותו עצור?

בגיר צעיר בן 20 נעדר עבר מגיע למשטרה ומשתף פעולה, לענין חלוף 3 שבועות מיום האירוע למעצר שלו יש משקל – הוא הוכיח לנו שהוא לא ביצע עבירות בתקופה זו. יש מקום לבחון חלופה כבר בשלב הזה, שיכולה לאיין את עילות המעצר הנשקפות ממנו.

<#3#>

החלטה

1. לפניי ערר על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת קרן מילר) מיום 10.10.2016. בהחלטה זו קיבל בית משפט קמא את בקשת המשיבה להאריך את מעצרו של המשיב בחמישה ימים נוספים כלומר עד ליום 14.10.2016 בשעה 10:00. זאת לאחר שהוגשה לבית המשפט הצהרת תובע. העורר נעצר בחשד לעבירות של תקיפה על ידי שניים או יותר, היזק לבעלי חיים ועבירות ממניע גזעני. בית משפט קמא מצא שקיימת תשתית ראייתית לכאורית לצורך שלב זה וגם הוסיף שמדובר בעבירותה מקימות עילת מסוכנות שעה שלפי החשד מדובר בתקיפה של אדם ערבי על פי חבורה של בחורים ככל הנראה ממניע גזעני. בית משפט קמא נתן דעתו לכך שמדובר בעורר שהוא צעיר בלא עבר פלילי והוא גם שמע את המפקחים שהוצעו באולם אך מסקנתו הייתה שבנסיבות הענין יש לבחון את חלופת המעצר באופן מעמיק ובמסגרת הליך המעצר עד לתום ההליכים ולא בשלב זה. בשים לב לחומר החקירה והיקפו כמו גם ימי יום הכיפורים הקרבים ובאים, הוארך המעצר כאמור לעיל. ומכאן הערר שלפניי.
2. בערר עצמו ובדיון שהתקיים לפניי היום נטען בהרחבה על כך שבית משפט קמא לא בחן למעשה את חלופת המעצר המוצעת שהיא פיקוח הדוק בידי הוריו של העורר בבית האם. שני ההורים התייצבו גם לדיון. ב"כ העורר הדגיש את הנתונים לענין היעדר העבר הפלילי וגילו הצעיר של העורר שהוא בגיר צעיר. היות שהחקירה הסתיימה, וגם אין חשש ממשי של שיבוש ובמיוחד נוכח שיתוף הפעולה של העורר, נטען שהיה על בית משפט קמא כבר בשלב זה להורות על שחרור בחלופת המעצר המוצעת ומבלי הפניית הענין לשלב מאוחר יותר שטרם הגיעה העת לדון בו ובמשמעויותיו המשפטיות.
3. ב"כ המשיבה ביקש מבית המשפט להותיר את ההחלטה על כנה ובלא עילת התערבות בה. הודגשה לפני בית המשפט המסוכנות מן האירוע שבו חשוד המשיב ונטען גם שקיימת לבד מעילת המסוכנות גם עילה של שיבוש.
4. לאחר שעיינתי במכלול החומר שלפניי ובכלל זה בחומר החקירה שמונח לעיוני ושמעתי את טענות ב"כ הצדדים, מסקנתי היא שדין הערר להידחות והמשמעות היא שהחלטת בית משפט השלום נותרת על כנה. בכל הקשור לראיות, הרי שאין בענין זה ערר לפניי וגם ב"כ העורר ציין בדיון שלא זהו השלב. כך או אחרת, עיינתי בחומר החקירה ולצורך שלב זה מקובלת עליי מסקנת בית משפט קמא בנדון. בכל הקשור לעילה, הרי שאכן נקבע כבר בערר קודם לבית משפט זה שקיימת מסוכנות ברמה גבוהה וגם מעיון בחומר החקירה מסקנתי היא זהה. בית משפט קמא בצדק אפוא, נסמך על נתון זה. יש להוסיף, שאכן קיימת גם עילת שיבוש למרות שהחקירה בעניינו של העורר עצמו הסתיימה (הגם שברף נמוך יחסית). במצב דברים זה, אכן יש מקום לבחון חלופה. אך מקובלת עליי מסקנת בית משפט קמא בלא עילת התערבות בה, שהחלופה שהוצגה אינה חלופה מתאימה בעת הזו נוכח הראיות והעילות שצוינו לעיל. אכן, יש מקום לבדיקה מעמיקה של חלופה זו או אחרת ומעבר לחלופה שהוצגה בדיון היום תוך היעזרות במידת הצורך גם בשירות המבחן.
5. מטעמים אלה, לא מצאתי עילה להתערב בהחלטת בית משפט קמא ויש להותיר אותה על כנה וזאת למרות אותם נתונים שעניינם גילו של המשיב והעדר העבר הפלילי.
6. הערר נדחה אפוא.
7. חומר החקירה מוחזר לב"כ המשיבה.

<#4#>

ניתנה היום, ט' תשרי תשע"ז, 11/10/2016, במעמד הנוכחים.

עו"ד ארז בר צבי: אבקש לאפשר לעורר לבצע שיחות טלפון, בפיקוח, להורים שלו, כי החקירה בעניינו הסתיימה. וכן לאפשר לו להכניס חפצים אישיים ובגדים לבית המעצר.

פקד אבי שרייר, עו"ד: לענין שיחות הטלפון, יש עדיין את עניין השיבוש. אינני יודע מה רמת הבקרה ואיך זה נשמר. אני מעדיף שכרגע לא. אם יש פיקוח ברמה מקסימלית, אז אולי אפשר שיחה או שתיים. צריך לבחון את הדברים ואינני יודע אם זה השלב.

בכל אופן זה בסמכות שב"ס כי הוא אצלם. בכל אופן אם בית המשפט יורה שכן, אבקש שזה יהיה בפיקוח מקסימלי ככל שזה ניתן.

<#5#>

החלטה

1. עו"ד בר צבי הודיע לבית המשפט שעד כה לא התאפשר למשיב לקבל חפצים אישיים. ככל שניתן, ולפי נהלי שב"ס ובשים לב גם לתקופת המעצר שעליה הורה בית משפט השלום, כמו גם ימי החג, מתבקש לאפשר עניין זה כפוף לנהלי השב"ס.
2. כמו כן, יתאפשר למשיב לקיים שלוש שיחות טלפון עם הוריו מבית המעצר, על חשבון המדינה, בפיקוח. מספרי הטלפון של ההורים הם 2406581 - 052 ; 4309659 – 052.
3. המזכירות תעביר החלטה זו לעיונו של מפקד מתקן המעצר במגרש הרוסים עוד היום.

<#6#>

ניתנה היום, ט' תשרי תשע"ז, 11/10/2016, במעמד הנוכחים.