צד ג 1. אחמד עומר

2. סקוריטס חברה לביטוח בע"מ

התביעה עניינה נזקי רכוש לרכבי התובע והנתבעות באירוע מיום 9/3/16 בין משאית התובע לבין רכב הנתבעת 1 אשר היה מבוטח ע"י הנתבעת 2, כאשר הנתבע שכנגד הגיש הודעה לצד שלישי כנגד נהג המשאית במועד התאונה והמבטחת בנזקי רכוש (להלן : "האירוע").

רקע וטענות הצדדים

1. לטענת התובע, אשר היה הבעלים של המשאית במועד האירוע, בתאריך 9/3/16 כאשר נסעה המשאית מצומת כדרים לצומת עמיעד, פגע רכב הנתבעות נהוג ע"י הנתבעת 1 (להלן : "הנהגת") במשאית וגרם לה נזקי רכוש.
2. לטענת התובע, הנהגת לא השתלבה בצורה בטוחה בנתיב הנסיעה הראשי בו נהג התובע, דחפה את רכבה בפראות מצד ימין לנתיב נסיעת המשאית, פגעה בצדו הימני וגרמה לנזקים בסך 8,750 ₪ - נזק ישיר לפי חוו"ד שמאי ותשלום שכ"ט השמאי בסך 1,100 ש"ח.
3. הנתבעות הגישו כתב הגנה מטעמן וכן הוגשה תביעה שכנגד מטעם המבטחת בסך 15,464 ₪.
   לטענת הנתבעות, בעת שנהגה הנהגת ברכב המבוטח בכביש 85 לכיוון צומת עמיעד, הנהג מטעם התובע (להלן : "נהג המשאית") שנסע אחרי רכבן נהג במהירות מופרזת וללא שמירת מרחק, התנגש ופגע ברכב מאחור, הדפה למעקה ההפרדה הבנוי וגרם לה לנזקים אשר הוערכו ע"י השמאי מטעמה באובדן גמור בסך 18,071 ₪, מתוכם שילמה המבטחת לנהגת סך 15,464 ₪ - סכום התביעה שכנגד.
4. בנוסף, הנתבע שכנגד – התובע הגיש הודעה לצד שלישי כנגד נהג המשאית – העובד מטעמו וחברת הביטוח בה טען כי ככל שיהא עליו לשלם סכום כלשהו לתובעת שכנגד, חבים הצדדים השלישיים בפיצוי בסך 9,850 ₪ בגין נזקיו בתאונה וכן נזקי התובעת בסך 15,464 ₪ ובסה"כ 25,314 ₪.
5. הצד השלישי מס' 1 לא הגיש כתב הגנה ואולם הוגש כתב הגנה מטעם צד ג' 2 בו הכחישה כל חבות מטעמה ולחילופין, טענה כי ככל שיפסק סכום כלשהו, יש לקזז השתתפות עצמית.
6. בתאריך 8/2/17 התקיים דיון בנוכחות הצדדים וב"כ בו העידו הנהגים ובסיומו ביקשו ב"כ הצדדים לסכם טענותיהם בכתב.
7. בסיכומי התובע נטען כי הנהגת המשיכה בנסיעה ממסלול ההשתלבות לשולי הכביש הרחבים ולאחר שהגבירה מהירותה החליטה להשתלב בכביש כאשר היא מתפרצת למסלול נסיעת המשאית ממרחק קצר מאוד. נטען כי התאונה ארעה כ – 50 מ' בלבד ממסלול ההשתלבות וכי לפי חישובי ב"כ הנתבע מאתר govmap, המרחב בין היציאה מהמושב לבין מקום התאונה הינו לכל היותר כ – 215 מ' ולכן אין לקבל את גרסת נהגת הנתבעות אשר לא היתה מהימנה ולא ידעה להצביע על מוקד הפגיעה ברכבה. נטען כי עדות נהג המשאית היתה מפורטת ללא כל סתירות וכי גרסתו אף מתיישבת עם מוקדי הנזק. כן נטען כי הנתבעת נסעה במהירות גבוהה ולא כנטען, כעולה הן מסחרור רכבה והן מהסימנים על הכביש וכי יש לייחס לה עבירות של אי מתן זכות קדימה, נסיעה אסורה מסוכנת בשוליים, עקיפה מסוכנת מימין, נסיעה מהירה ואי עצירת הרכב בתום מסלול ההשתלבות ולכן יש לקבל את התביעה ולדחות את התביעה שכנגד וככל שתתקבל התביעה, יש להטיל את התשלום על צדדי ג'.
8. בסיכומי הנתבעות והתובעת שכנגד נטען כי עדות הנתבעת אמינה ביותר ותואמת את הצילומים ממקום התאונה וצילומי נזקי הרכב. נטען כי הצילומים תומכים בטענת הנתבעות כי התאונה ארעה סמוך לצומת עמיעד ולא ביציאה ממושב כחל, כנטען ע"י התובע ולפיכך מדובר במקום המרוחק כ – 500 מ' מהיציאה מהיישוב כך שהנהגת כבר השתלבה בכביש ונסעה בנתיב הימני כ – 5-7 דקות, בהתאם לעדותה ואילו נהג המשאית פגע ברכבה בחלק האחורי שמאלי וגרם לה לאבד שליטה על רכב שהסתחרר ופגע במעקה ההפרדה השמאלי. נטען כי הנהגת העידה כי זוהי דרכה לעבודה מזה 30 שנה וכי עדותה היתה אמינה לעומת עדות נהג המשאית אשר היה בלתי אמינה לחלוטין ולפיה הנתבעת התפרצה מהשוליים, טענה הסותרת את השכל הישר. טענתו של נהג המשאית כי הנהגת נסעה בשוליים אינה סבירה ואינה מתיישבת עם הכביש או עם השכל הישר. לפיכך נטען כי יש לדחות את התביעה, לקבל את התביעה שכנגד ולחייב בשכ"ט.
9. בסיכומי הצדדים השלישיים נטען כי תמונות הנזק מלמדות כי המשאית נפגעה בדופן ימנית קדמית בעוד רכב הנתבעות נפגע בדופן שמאלי אחורי ובחלקו הימני קדמי, כאשר הנזקים במוקד הקדמי התרחשו ממעקה הבטיחות. נטען כי מוקדי הנזק אינם מתיישבים עם גרסת הנהגת לפיה רכבה נפגע מאחור שכן נזקי רכב הנתבעות הינם בדופן האחורי שמאלי, באופן המתיישב עם גרסת התובע לפיה רכב הנתבעות סטה מהשול הימני. נטען כי צד ג' 1 אשר העיד מטעם התובע אינו בעל אינטרס בתיק מאחר ואינו עובד אצל התובע וכי גרסתו והדגמת התאונה על ידו התיישבו עם הנזקים. כן נטען כי ככל ותתקבל התביעה שכנגד, יש להשית את האחריות על המעביד – התובע ולא על העובד – צד ג' 1. כן נטען כי עדות הנהגת היתה לאקונית ובלתי סבירה ולא התיישבה עם תמונות הנזק מטעמה. לפיכך נטען כי יש לדחות את התביעה שכנגד.

דיון ומסקנות

1. לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים המעורבים, עיינתי בתמונות המקום ותמונות הרכבים וכן בסיכומי ב"כ הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את גרסת הנתבעות לנסיבות אירוע התאונה ולפיכך דין התביעה העיקרית להידחות ודין התביעה שכנגד להתקבל בחלקה.
2. באשר לנסיבות התרחשות האירוע, היו גרסאות הנהגים סותרות, באשר נהג המשאית טען כי נסע בנתיב הימני בעוד נהגת הנתבעות אשר ביקשה להשתלב מימין התפרצה לנתיב נסיעתו וכך ארע הנזק. נהגת הנתבעות, לעומת זאת, טענה כי נהג המשאית סטה לנתיב נסיעתה, פגע בצדו השמאלי האחורי של רכבה וגרם לה לפגוע במעקה הבטיחות ולסחרור רכבה.
3. באשר לעדויות הנהגים, התרשמתי ממהימנות עדותה של הנהגת אשר מסרה גרסה רציפה וקוהרנטית לפיה מדובר בדרך בה היא נוסעת מידי בוקר לעבודתה, כי התאונה ארעה לאחר שכבר השתלבה בנתיב הנסיעה ונסעה כמה דקות ומכאן פגע בה נהג המשאית.
   גרסתה מתיישבת עם מיקום ומוקדי הנזק של רכב הנתבעות כפי העולה מהתמונות נ/1.
4. הטענה כי הנהגת נסעה בשוליים, לפי גרסת התובע והצדדים השלישיים, אינה מתיישבת עם העובדה שרכבה הגיע לצד השני של הכביש שכן לו היתה מנסה להשתלב משולי הכביש, כנטען ע"י נהג המשאית, סביר כי היתה נהדפת למעקה הברזל מימים ולא מגיעה לצידו השני של הכביש למעקה הבנוי. כך גם הטענה כי נסעה במהירות מוגברת בשולי הכביש, איננה סבירה בנסיבות העניין.
5. נהג המשאית מר אחמד עומר העיד כי היה בעליה במשאית עם עגלה עמוסה בנתיב הימני ונטען כי הנהגת השתלבה מימינו ונסעה על השוליים. הנהג הציג תמונות ת/1 בהן רואים את נתיבי הנסיעה וכן את השוליים ואולם טענתו מתבססת על הטענה כי הנהגת נסעה בשוליים והתפרצה לנתיב נסיעתו – בעמ' 2 שורות 8-10 :
   "...והייתי במשאית עם עגלה עמוס ואני נוסע בנתיב הימני וכאילו ממשיך ובמראה ראיתי מזדה 3 שהיא כאילו באה מצומת ומשתלבת לכביש הראשי בו נסעתי. אני מימין והיא משתלבת מימיני. היא סיימה את ההשתלבות, ופתאום ראיתי שהיא על השוליים, היא התפרצה מהשוליים לצד שמאל...".
6. נהג המשאית אישר אפוא את גרסת הנהגת ולפיה סיימה את ההשתלבות אלא שבעדותו טען כי הנהגת, לאחר השתלבותה, נסעה בשוליים. ההסבר שניתן לאפשרות נסיעה על השוליים בכלל ובמהירות בפרט היה כי מדובר בשוליים רחבים (בעמ' 2 שורות 28-32).
7. כן העיד נהג המשאית כי ראה את הנהגת "כל הזמן" (בעמ' 3 שורות 12-13) ואולם אם כך, לא ניתן להסביר מדוע פגע בעוצמה ברכבה, באופן בו נהדפה ורכבה הסתחרר.
8. מוקד הנזק במשאית אף הוא תומך במסקנה כי המשאית היא שפגעה בפרטית שכן כפי שאישר נהג המשאית בעדותו, המשאית נפגעה בגלגל קדמי ימני והפרטית בצד שמאל מאחורה.
9. הטענה כי הנהגת נסעה בשוליים (בעדות נהג המשאית בעמ' 3 שורה 26) אינה עולה בקנה אחד, כמפורט, עם מוקדי הנזק והעובדה כי רכב הנתבעות הגיע לאחר סחרורו לצד השני של הכביש. גם במבחן הסבירות, כאשר מדובר בנהגת אשר זוהי דרכה לעבודה מזה שנים, לא סביר כי תיסע במהירות בשולי הכביש כטענת נהג המשאית.
10. מוקדי הנזק ומיקום הרכבים לאחר התאונה, כעולה מהתמונות נ/2 מתיישב, כאמור, עם גרסת הנהגת בעמ' 4 בפרוטוקול שורות 12-18 לפיה:
    "נסעתי כמו כל יום ב 30 שנה שאני עובדת במעבדה לחקר הכנרת, בכיוון צומת עמיעד קרוב לגשר האקולוגי, יצאתי מכחל ונוסעת ימינה לצומת עמיעד... ראיתי את הנהג נוסע אחרי, לאחר שהשתלבתי ולאחר שנסעתי כמה דקות, 5,7 דקות ופתאום במהירות הוא פתאום נכנס בי וסחרר לי את האוטו ונתקעתי בקיר ההפרדה... זה בערך 500 מטר לאחר שהשתלבתי מכחל".
11. התרשמתי ממהימנות עדותה של הנהגת ומהעובדה כי מדובר בדרך בה היא נוסעת מידי בוקר לעבודתה ולא מצאתי לקבל את הטענה כי לאחר שסיימה להשתלב בכביש נסעה בשוליים, בוודאי לא במהירות בה נסעה ובעצמת הפגיעה ברכבה.
12. גרסתה של הנהגת עולה, אפוא, בקנה אחד עם מוקדי הנזק ועם התמונות ממקום התאונה – נ/1, היא סבירה ותואמת יותר מגרסת נהג המשאית לפיה הנהגת נסעה בשוליים וביקשה להתפרץ לכביש במהירות גבוהה וכך ארעה הפגיעה.
13. כן תואמת גרסת הנהגת בעדותה את גרסתה במשטרה ובהודעה לחברת הביטוח – נ/3, נ/4.
14. באשר לגרסת נהג המשאית אשר נהג במשאית שהיתה שייכת למעביד – התובע, אצלו עבד תקופה קצרה, אינני סבורה כי כטענת ב"כ, מדובר בעד שהינו נטול אינטרס בתוצאות התביעה וסבורה אני כי אין לקבל את עדותו לפיה הנהגת נסעה לשוליים ונדחפה למשאית.
15. לפיכך, מצאתי כי האחריות לאירוע התאונה מוטלת על נהג המשאית אשר פגע עם הגלגל הימני והפינה הימנית קדמית ברכב הפרטי וגרם לנזקים כפי שאירעו. יחד עם זאת, מצאתי כי יש להטיל על נהגת הנתבעות אשם תורם בשיעור של 20%, שכן לאחר השתלבותה בדרך הראשית היה עליה לנקוט משנה זהירות, בהתחשב במשתמשים אחרים בדרך ולהאט את נסיעתה, באופן שהיה יכול לצמצם את הנזקים לרכבה.
16. בסיכום, אני קובעת כי התביעה העיקרית נדחית והתביעה שכנגד מתקבלת בחלקה, כאשר מנזקי התובעת שכנגד ינוכה הסך בגין האשם התורם.
17. התובעת שכנגד העמידה נזקיה בסך 15,464 ₪, לאחר שהרכב הוכרז אובדן מוחלט ובניכוי השרידים.
18. הנתבע שכנגד חב בתשלום הנזק, בניכוי 20% ולפיכך ישלם הנתבע שכנגד לתובעת שכנגד את הסך של 12,371 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ והחזר אגרת המשפט בסך 375 ₪ ובסה"כ 15,246 ₪.
19. באשר להודעות אשר הגיש הנתבע שכנגד כנגד הצדדים השלישיים, הרי שדין ההודעות להתקבל.
20. צד ג' 1 הינו הנהג ברכב ולכן הוא הגורם המזיק, כאשר אין להטיל על הנתבע שכנגד – המעביד אחריות לנהיגה רשלנית של הנהג מטעמו, כאשר נהג בסבירות ומסר את רכבו לעובד מטעמו אשר היה בעל רישיון בר תוקף.
21. צג ד2 מס' 2 הינה המבטחת מטעם הנתבע שכנגד, אשר הכירה במסגרת הדיון בכיסוי הביטוחי לאירוע נשוא התביעה.
22. התוצאה היא כי ההודעה לצדדים השלישיים מתקבלת והנני מחייבת את הצדדים השלישיים ביחס ולחוד לשלם לנתבע שכנגד - התובע את הסך של 15,246 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 2,675 ₪ והחזר אגרת ההודעה בסך 375 ₪.
    כן יישאו הצדדים השלישיים ביחד ולחוד בתשלום הנזקים לרכב התובע בסך 9,850 ₪, בהעדר מחלוקת ביחס לנזק ובניכוי ההשתתפות העצמית בהתאם לתנאי פוליסת הביטוח.
    
    הסכומים המפורטים ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

המזכירות תעביר העתק פסק הדין לצדדים.        

ניתן היום, כ"ח אדר תשע"ז, 26 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.