לפני

כב' השופט ד"ר טל גולן

ה ח ל ט ה

1. מבוא – תביעת התובעת לגמלת שמירת היריון נדחתה על ידי הנתבע בנימוק כי התובעת לא היתה במצב רפואי שסיכן אותה או את עוברה, ואשר אילץ אותה להיעדר מהעבודה, כנדרש בסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995.

2. ביום 20.2.2017, במהלך הדיון בפני בית הדין, הצהירו באי-כוח הצדדים, כדלקמן: "הגענו להסכמה ולפיה ימונה מומחה רפואי מטעם בית הדין בתחום הגניקולוגיה והילוד על מנת שיחווה את דעתו בשאלת ההצדקה לשמירת ההיריון של התובעת, כלומר האם בתקופה מ-08/05/2016 ועד ליום 29/08/2016 סבלה התובעת ממצב רפואי אשר נבע מההיריון וסיכן אותה ו/או העובר שלה במידה והייתה ממשיכה לעבוד. זאת, בשים לב גם לכך שהתובעת עבדה בסוכנות לביטוח "סלע" בתפקיד נציגת מכירות טלפונית, עבודה שהייתה כרוכה בישיבה ממושכת".

3. כעת מונחות לפני בקשות מטעם שני הצדדים בהליך זה, להפניית שאלת הבהרה לפרופ' יוסף שנקר, אשר מונה על ידי בית הדין בהחלטה מיום 26.4.2017 לשמש כמומחה-יועץ רפואי לבית הדין בתחום הגניקולוגיה (להלן: "המומחה"), ובהתאם להסכמת הצדדים שבנדון. המומחה מונה על מנת לבדוק האם היה במצבה הרפואי של התובעת כדי לסכן אותה ו/או את עוברה, ואשר חייב שמירת היריון בתקופה הנ"ל או לאו. כמו כן, במידה והתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, התבקש המומחה לציין את תקופת הזמן שבגינה ניתנה מסקנתו.

4. בהחלטת בית הדין, הופנה המומחה להוראת סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, שם מוגדרת שמירת היריון כדלקמן:

"שמירת היריון" – היעדרות מעבודה בתקופת ההיריון המתחייבת בשל אחד מאלה:

(1) מצב רפואי הנובע מההיריון והמסכן את האישה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב;

(2) סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה."

5. ביום 6.6.2017 התקבלה בבית הדין חוות דעתו של המומחה מיום 24.5.2017. בחוות דעתו קבע המומחה, כי התובעת הינה ילידת שנת 1984, אם לשני ילדים, אשר היתה במעקב הריון במסגרת קופת חולים כללית. במהלך ההיריון התובעת נבדקה על ידי אורתופד, וכן פנתה לחדר מיון. בנוסף, התובעת היתה מעורבת בעבר בתאונת דרכים. המומחה אף סקר את שלבי הריונהּ של התובעת, וציין כי התלונה העיקרית של התובעת בזמן ההיריון היתה בגין כאב בעמוד השדרה הצווארי והמותני, בנוסף לכך היתה פניה לרופא המטפל, וכן למיון, וזאת בחשד שייתכן וקיים סיכון ללידה מוקדמת.

6. המומחה אף ציין, כי לפי המסמכים, היתה לתובעת עוד טרם ההיריון חבלה בעמוד השדרה הצווארי, ואילו תלונות על כאב בעמוד השדרה החלו אצלה במהלך ההיריון הנוכחי, בשליש השני של ההיריון. המומחה ציין עוד, כי כאב גב בהיריון הינה תופעה שכיחה למדי, וכי במקרה שבנדון תלונותיה של התובעת בעמוד השדרה הצווארי צוינו עוד בשליש השני של ההיריון, מצב השולל לחלוטין אפשרות לקשר להיריון. זאת ועוד, תלונות בגין כאב גב תחתון הינן השכיחות ביותר אצל נשים בהיריון, ובמיוחד אצל כאלה שכבר סבלו מכאב גב טרם כניסתן להיריון.

7. המומחה סיכם, כי במקרה של התובעת, ההמלצה לגמלת שמירת היריון ניתנה כבר ביום 9.2.2016, בשליש השני של ההיריון. בנוסף, בבדיקה לא נמצאו אצלה סטיות במבנה עמוד השדרה, ולא אובחנו סימנים נוירולוגיים של לחץ על סיבי העצבים. לאור האמור לעיל, הסיק המומחה כי התלונה על כאבי הגב לא נגרמה כתוצאה מההיריון, ולכן לא היתה הצדקה רפואית לאשר גמלת שמירת היריון מיום 9.2.2016 ועד ללידה. זאת ועוד, התלונות של כאב בגב ואשר היו ללא ממצאים אורגניים, שללו את האפשרות שהכאב בעמוד השדרה סיכן את בריאותה של התובעת בהיריון הנוכחי. בנוסף, במסמכים הרפואיים צוין שבשליש השלישי של ההיריון כאבי הגב התגברו. ייתכן ומצב זה לא אפשר לבצע את עבודתה, ולכן כן היתה הצדקה להעניק גמלת לשמירת היריון בתקופה של חודשיים אחרונים לפני הלידה. לבסוף, המומחה ציין כי לא היה אצל התובעת מצב רפואי שסיכן את מצב בריאותו של העובר.

8. חוות הדעת הועברה לצדדים. מטעם הנתבע הוגשה הודעה ולפיה חוות הדעת מקובלת עליו, וכי הוא מסכים לאשר שמירת היריון החל מהשבוע ה-32 (יום 15.7.2016) ועד מועד הלידה. התובעת הסכימה מצידה באופן עקרוני לעמדה זו, אולם טענה כי היות שהיא ילדה בים 31.8.2016, הרי שיש לאשר את תשלום הגמלה, כבר החל מיום 31.6.2016 ואילך. מנגד, הנתבע השיב לעמדה זו, וטען כי המומחה ציין בסיום חוות דעתו את המונח "כחודשיים", וכי הוא גם ממליץ לאשר את תשלום הגמלה החל מהשבוע ה-32 להיריון, ולא מיום 30.6.2016. הנתבע אף הסכים כי יש מקום להפנות שאלת הבהרה למומחה, כך שזה יבהיר את התאריך המדויק אשר לגישתו מוצדק לאשר החל ממנו את תשלום הגמלה.

9. לאחר עיון בתגובות ובעמדות הצדדים, והיות ששניהם למעשה מסכימים יחדיו כי יש מקום להפנות אל המומחה שאלת הבהרה, וכפי שזו תנוסח להלן, מתבקש המומחה להשיב כדלקמן, על השאלה הבאה: בחוות דעתך כתבת מחד, כי היתה הצדקה להעניק לתובעת גמלת לשמירת הריון בתקופה של חודשיים אחרונים לפני הלידה, ואילו בהמשך חוות הדעת, כתבת כי יש מקום לאשר את הגמלה בסוף השליש השלישי של ההיריון, כחודשיים לפני הלידה. אנא ציין את המועד/התאריך המדויק שהחל ממנו יש לשיטתך לאשר לתובעת גמלת שמירת היריון, ועד ללידה.

10. המומחה מתבקש להשיב על שאלת ההבהרה מוקדם ככל שניתן, ובמידת האפשר בתוך 21 יום מקבלת החלטה זאת.

11. לאחר קבלת התשובה לשאלת ההבהרה, היא תועבר לצדדים, והם יקבלו ארכה בת 15 יום להשלים סיכומיהם, שאם לא כן יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן פסק דין בהתאם.

12. מזכירות – יש להעביר למומחה החלטה זו, וכן להעביר אליו את כל החומר ששימש בסיס לחוות הדעת.

ניתנה היום, כ"ד תמוז תשע"ז (18 יולי 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.