1. לפני בקשת הנתבעת להבאת ראיות לסתור את קביעות המוסד לביטוח לאומי לפי סעיף 6 ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים") ולמנות מומחה, מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי, שיחווה דעתו בשאלת נכותה הרפואית של התובעת והקשר הסיבתי בין הנכות לבין התאונה מושא התביעה.
2. התובעת, ילידת 1983, אחות במקצועה, נפגעה בתאונת דרכים ביום 16/09/15. התאונה הוכרה ע"י המל"ל כתאונת עבודה, וביום 28/07/16 נקבעה נכות צמיתה בשיעור 10% לפי סעיף 37(5)(א) לתקנות הביטוח הלאומי, החל מיום 21/09/15. עוד נקבע כי "לדעת הוועדה אין מצב קודם משמעותי מבחינה קלינית, CT מ- 31/07/12 תקין".
3. לטענת הנתבעת, בפני הוועדה לא עמד תיעוד רפואי רלוונטי מתיקה הרפואי של התובעת, שיש בו להצביע על ספקות של ממש בשאלת הקשר הסיבתי, התובעת הייתה מעורבת ב 4 תאונות דרכים בגינן התלוננה על כאבי צוואר, כתפיים, גב והגבלה בתנועות (28/09/04 ,30/09/09 ,02/11/10 ו- 13/03/14). בחודש 07/06 נפלה ונחבלה בע"ש צווארי, כתף וקרסול שמאל. בשנת 2013 התלוננה על כאבים בכתף שמאל והגבלה בתנועות לאחר נפילה נוספת. תיעוד זה, לא עמד בפני הוועדה. בנוסף, הוועדה התבססה בקביעתה על צילום המדגים יישור הלורדוזיס המותני, בעוד הנכות נקבעה בגין מגבלה בעמוד שדרה צווארי.
   לבסוף, העובדה כי נקבעה נכות צמיתה בשיעור 10%,החל מ 5 ימים לאחר התאונה מעלה אף היא תהיות.
4. לטענת התובעת, דין הבקשה להדחות. הטענה לפיה הוועדה הרפואית התעלמה מעברה הרפואי של הנפגעת אינה נכונה. בפרוטוקול הוועדה מיום 08/05/16 נרשם במפורש בעמוד 1 פרק 3 סעיף 1 "קיים מצב קודם", ומתחת בסעיף 4 נרשם כי בין המסמכים שעמדו בפני הוועדה נמצא "כרטיס רפואי" – תיקה הרפואי המלא. זאת ועוד, לאחר קבלת צילומים ודיון סופי בקביעת הנכות ביום 28/07/16 נכתב כי הוועדה עיינה בכרטיס הרפואי וקבעה "לדעת הוועדה אין עבר קודם משמעותי מבחינה קלינית CT מ 31/07/12 תקין". בגין אף אחת מהתאונות שצויינו ע"י המבקשת לא נקבעה נכות. לעניין העדר ממצאים בדימות של הצוואר, אין רלוונטיות לקביעת נכות. בממצאי הוועדה רפואית בפרק 8 עמוד 3 נכתבו ופורטו ממצאים המעידים על קיומם של מגבלות לא רק בצוואר, אלא גם בגב.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לבקשה, דין הבקשה להידחות.
2. אמנם, הלכה היא כי התעלמות ממצבו של נפגע או טענה בדבר נכות שהועדה לא בחנה, מצדיקים הבאת ראיות לסתור. במקרה כזה "הצדק מחייב שעניין קיומה של נכות זו יתלבן והנפגע לא יקופח על ידי התעלמות מקיומה, רק משום שזו לא עלתה, או לא יכולה היתה לעלות על שולחן דיונה של הועדה הרפואית" – רע"א 863/93 התעשייה האווירית לישראל בע"מ נ' קמחי פ"ד מז(4) 815 (להלן: "פס"ד התעשייה האווירית"), ברם במקרה דנן, נראה שהחומר הרפואי מעברה עמד בפני הוועדות השונות במל"ל – ראו ס' 3 לדו"ח הוועדה מיום 08/05/16 "קיים מצב קודם". גם בוועדה מיום 16/06/16 נכתב "קיים מצב קודם", וגם בוועדה הרפואית האחרונה מיום 28/07/16 נכתב "קיים מצב קודם". הוועדה אף ציינה בהחלטתה כי אינה רואה בעבר הקודם עבר משמעותי "לדעת הוועדה אין מצב קודם משמעותי" (וראו הנתבעת עצמה מציינת בבקשתה רישומים אלו).

ואכן עיון בתיעוד הרפואי שצורף לבקשה, לא מעלה כי יש בו עדות על מצב המחייב הענקת נכות, ולכל היותר מדובר בתלונות על רגישות וכאבים. התיעוד הרפואי האחרון בהקשר זה הוא מיום 02/04/14 מאז ועד התאונה נשוא התביעה, תקופה של כשנה וחצי, לא נרשמה ולו תלונה בודדת בעניין זה.

הנכות נקבעה בגין הגבלה קלה בתנועות עמ"ש צווארי, ואין משמעות לכך שהחלטת הוועדה לא הסתמכה על בדיקת דימות בעניין זה.

1. דין הבקשה להידחות. הנתבעת תשא בשכ"ט והוצאות התובעת בסך כולל של 2,000 ₪.
2. התובעת תגיש תחשיב נזק מעודכן עד 30/12/17, הנתבעת עד 10/02/18.

ניתנה היום, כ"ג כסלו תשע"ח, 11 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.