מהות הבקשה

בפני בקשה לגילוי ועיון במסמכים.

1. המבקש מפנה לדרישה שמסומנת כ"נספח 4" לבקשה המקורית.
2. במסגרת החלטתי מיום 29.03.2018 ביקשתי כי המשיב יעביר התייחסות מפורטת לדרישת המבקש, וזאת בכדי שניתן יהיה לבחון את הבקשה לגופו של עניין וכדבעי.

ביום 7.5.18 הועברה תגובה מפורטת מטעם המשיב והמבקש הגיב לה ביום 21.05.2018.

1. על מנת לסבר את האוזן, מדובר בתביעה כספית על סך של 500,000 ₪ נגד הבנק (להלן: "המשיב"), מוגדרת בין היתר כנזיקית וכוללת עילה של לשון הרע. התובע מתאר כי הוא מתפרנס מעסק הממוקם בכפר קאסם ועוסק בייצור, עיבוד ומכירת שיש למטבחים. לטענתו, המשיב החזיר לו שיקים והגביל את חשבונו ללא הצדקה, לאחר שניהל אצלו חשבון כ – 15 שנים ופעל באופן סביר ותקין. לטענתו, על אף יתרת כספים משמעותית, מסגרת אשראי גבוהה מאוד ומלגזה משועבדת, המשיב התעלם מכך ונקט נגדו במהלכים קיצוניים. לדבריו, הבנק הצר את צעדיו, וכתוצאה מכך נכנס למצוקה כלכלית, אשר בסופו של יום, הוכרז כלקוח מוגבל.

פירוט הדרישה ודיון לגופו של עניין

1. סעיף 1 לדרישה כולל 7 סעיפים קטנים, וסעיף 2 כולל 25 סעיפים קטנים. על מנת לא להאריך את הדיון מעבר לצורך ולהביא לייעול ההליך, להלן יובאו עיקרי הדרישה, התשובה והתגובה;
2. הדיון בבקשה וההכרעה יינתנו בסיפא כל דרישה.

גילוי מסמכים – המסגרת הנורמטיבית

1. גילוי מסמכים והעיון בהם מנוי בתקנות 112-118 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").
2. בית המשפט עמד פעמים רבות על חשיבות הליך גילוי המסמכים כאמצעי להגברת היעילות וההגינות הדיונית, ולצורך חתירה לחקר האמת. ברע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' זאב איזנברג (פס"ד מיום 1.11.05, פורסם בנבו) (פסקה 6 פסק הדין) סיכם כב' השופט גרוניס את ההלכה –

"כפי שנאמר ברע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פלץ (פורסם בנבו): המטרה של הליכי גילוי ועיון הינה להביא לכך שההליך העיקרי יתנהל בקלפים גלויים, כאשר כל צד יודע מראש מהם המסמכים שבידי הצד האחר, ואשר יש בהם כדי לחזק את עניינו של הצד האחר או להחליש את עניינו של זה. כך תימנע הפתעה של הצד שכנגד במהלך ההוכחות ויקטן החשש שהפתעה כאמור תוביל לעיכובים בשמיעתו של המשפט (רע"א 4249/98 שמעון סוויסה נ' הכשרת הישוב-חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה (1) 515, 520). ניהול שלב ההוכחות באופן שכל אחד מבעלי הדין מודע לחומר שבידי יריבו אף יגביר את יכולתו של בית המשפט בחשיפת האמת כן ראו רע"א 1217/94 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' המועצה לשיווק פרי הדר (פורסם בנבו)."

1. סמכות בית המשפט בנושא גילוי מסמכים היא רחבה עד מאוד, וניתן להורות על גילוי מסמכים "ביחס לכל עניין השנוי במחלוקת הכלול בהם" (שם, א. גורן בעמ' 254 והפניה לע"א 40/49 כיאט נ' כיאט, פ"ד ג 159, 161 ו'-ז'). המגמה היא לאפשר גילוי מרבי ורחב ככל האפשר, של המידע הרלבנטי למחלוקת לשם חשיפת האמת; חשיפת האמת מותנית בקיום דיון הוגן במסגרתו ניתן יהיה לפרוש את מלוא התשתית הראייתית הרלבנטית, וליתן לכל צד אפשרות להתמודד באופן ראוי עם טענות הצד שכנגד (ר' א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה אחת עשרה, תשע"ג – 2013, עמ' 251).
2. לצד זה, הוטלו מגבלות לעניין היקף תחולת הליכי הגילוי והעיון במסמכים –

"על מנת שהליכים אלו לא יתמשכו מעבר לנדרש, לא יהיו כרוכים בהוצאות מיותרות ולא יפגעו ביעילות הדיונית, הוטלו מגבלות מסוימות על היקף תחולתם... כך, אין מקום לדרוש מן הצדדים לדיון לחשוף מסמכים אשר אינם נמצאים בחזקתם או בשליטתם (תקנות 112 ו-113; רע"א 4256/98 ה.ל.ס בע"מ נ' כור מתכת בע"מ (פורסם בנבו). כמו-כן, בית המשפט רשאי שלא לאשר בקשה לגילוי מסמכים אשר הינה בלתי סבירה ועלולה להכביד על בעל הדין יתר על המידה (ע"א 40/49 כיאט נ' כיאט, פ"ד ג 159, 162; בר"ע 95/68 עממית חברה לביטוח בע"מ נ' בריטיש אנד אוברסיס אינשורנס קומפני לימיטד, פ"ד כב(2) 689, 695 (השופט ח' כהן); רע"א 6297/97 רכאח נ' חברת טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (פורסם בנבו)."

1. מכאן, עולה כי יש לבחון כל בקשה לגופה והכלל הינו שצו לגילוי ועיון במסמכים יינתן, כדי לאפשר דיון הוגן, וככל שהמסמכים הנדרשים רלוונטיים להליך המשפטי ולחקר האמת.

סעיף 1, הכולל סעיפים 1.1-1.7

1. סעיף 1 – מבוקשים נתונים ומסמכים ביחס לחשבון החסכונות בו התנהלה תכנית החיסכון שניתנה בעדה הוראת פדיון לפני תום התקופה ותמורתה, בסך של כ – 220,000 ₪ והועברו לחן' 24375/75. בחשבונות אלה, על שם איברהם סרסור (בנו של התובע), מבוקשים מלוא דפי הבנק, החל מפתיחתו ועד דצמבר 2014;

המשיב טוען, כי העביר למבקש את דפי החשבון נשוא התובענה והחשבון הנוסף של המבקש, על אף העובדה כי אין רלבנטיות לעילת התביעה ולסעדים ומדובר בהרחבת חזית אסורה. לגבי הדרישה למסמכים בחשבון הבן, לא ניתן להיעתר לכך, היות ומדובר בסודיות בנקאית. הוסבר למבקש כי על הבן לגשת לסניף בו מתנהל חשבונו ולבקש כל מסמך הקשור לחשבונו, אולם לא נעשה כך.

הטענה ביחס למימוש תכנית החיסכון – מהווה הרחבת חזית.

1. סעיף 1.1 – מבוקש "כל הסכם בעל משמעות" אשר נערך בין הבנק לבין הבן לכל אורך שנות העבודה עם הבנק ולרבות הדרישות המפורטות להלן בסעיפים 1.2-1.7:
2. 1.2 סעיף - בקשה לפתיחת חשבון ותנאים כלליים לניהול חשבון.

ביחס לסעיף 1.1 טוען המשיב כי מדובר בדרישה שאינה ממוקדת ועוסקת בחשבון בנו של המבקש, אשר אינו חלק מעילות הסכסוך. באשר לסעיף 1.2 מוסיף המשיב כי אין רלבנטיות לתביעה והדבר מהווה הרחבת חזית. על המבקש להבהיר את הרלבנטיות. ככל שמעוניין במסמכים, עליו לבקש מבנו.

1. סעיף 1.3 הסכם ניהול חשבון חוזר דביטורי, בנוסף להסכם מיום 19.4.10 (ההסכם לחשבון 102100/64 לא הועבר). המשיב גורס כי הדרישה אינה ברורה. תנאי ניהול החשבון הועברו לו וככל שמדובר בבנו, חלה סודיות בנקאית.
2. סעיף 1.4 הסכמי ניהול חשבונות שקליים שהיו קשורים לחשבון.

המשיב טוען כי הדרישה כוללנית ואין להיעתר לה.

1. סעיף 1.5 הסכם לביצוע ניכיונות שיקים בחשבון.
2. סעיף 1.6 הסכם /טופס הוראה טלפונית לחשבון.
3. סעיף 1.7 שמות ופרטי המורשים לחתום בשם הלקוח כמפורט בבקשה לפתיחת החשבון, לרבות דוגמאות חתימה.

באשר לסעיפים 1.5-1.7 – טוען המשיב כי אין רלבנטיות לתביעה ומדובר בהרחבת חזית. התנהלות חשבון הבן אינה חלק מעילות התביעה וככל שלבן עומדות טענות בגין נזקים, מקומן אינו במסגרת תובענה זו.

המבקש הגיב לתשובה; לטענתו, טענת הבנק באשר לחשבון הבן נכונה, אולם היא הפיכה. המבקש מציין שישלח את הסכמת בנו וחשש המשיב יוסר. לדבריו, ברצונו להוכיח שמקור כספי תכנית החיסכון בהלוואות מהמשיב. וכן, מימוש תכנית החיסכון טרם זמנה רלבנטית מאחר והיא שימשה כבטחון לפעילות התובע בחשבונותיו העסקיים ובסיומה הפחיתה את יתרת חובו. יש במבוקש כדי להאיר איזה שיקים נוכו בחשבון ואם מדובר בשיקים של לקוחות התובע. באשר לחשבון הבן, מוסיף המבקש כי היה קשר בין החשבונות- הוא ניהל את העניינים בפועל והבנק היה פונה אליו, בכל עת שהייתה בעיה בחשבון.

1. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, סבורני כי הדרישות ביחס לחשבון הבן, אכן חוסים תחת סודיות בנקאית ואין להתירם. המבקש מסכים עם המשיב בעניין ומציע כי הבן יוותר על הסודיות וישלח הסכמתו. ביום 17.06.2018 הגיש הודעה בצרוף תצהיר הכולל את הסכמת בנו – סרסור יאזיד. יודגש כי בבקשה נוקב המבקש בשם סרסור אברהים ולכן התצהיר אינו עולה בקנה אחד עם המבוקש. ככל שהמבקש מעוניין בהמצאת מסמכים הקשורים לחשבון בנו והוא סבור כי הם רלבנטיים להוכחת טענותיו, על הבן לדרשם מהבנק במישרין ולא באמצעות הליך זה. כמו כן, ספק בעיניי, בשלב זה ועל פניו, האם יש רלבנטיות לכתב התביעה ולטענות שהעלה התובע. אשר על כן, הדרישות הקשורות לחשבון הבן, נדחות בזאת. ובכלל זה מלוא הסעיפים הקטנים שלהלן שעניינם בחשבון הבן (סעיף 1, וסעיפים 1.1-1.7).

סעיף 2

1. סעיף 2 עניינו בחשבונות בסניף כפר קאסם, ובחשבון שהתנהל במרכז עסקים ספיר (מכונים: "חשבונות מקושרים"), לתקופה מיום 31.12.2009 ועד 31.12.2014 מבוקשים הפרטים להלן;
2. 2.1 דפי בנק לחשבון כמפורט בנספח 1 (חסרים שישה ימי עסקים בהם בוצעו פעולות והמידע טרם הועבר).

המשיב טוען כי דפי החשבון הומצאו.

בעניין זה, ככל וקיים חסר ביחס לשישה ימים, על המבקש לציין מועדים מפורשים אותם הוא מבקש לקבל, והמשיב ימציאם. המבקש הגיב במסגרת סעיף 11, אולם אינו נוקב במועדים. סבורני כי יש להמציא דרישה זו. המבקש יפרט מועדים כדבעי, תוך 7 ימים והמשיב ימציא את החסר.

1. סעיף 2.2 דוחות "מספרי ריבית וסולמות ריבית" המפרטים את שיעורי הריבית ומסגרות אשראי לחשבון והאשראי הזמני.

המשיב מציין כי ימציא את המבוקש במסגרת תשובתו.

לאור התגובה, יש לעשות כן.

1. סעיף 2.3 צילום כל הבקשות למתן/חידוש אשראי שהופנו לבנק הקשורים לחשבון לתקופה, לרבות הבקשות שהוגשו לבנק על ידי הלקוח ובנו.

המשיב טוען כי מדובר בדרישה כוללנית ולא ניתן להיעתר לה.

המבקש תוהה על ההבדלים שבהמצאת מלוא מסמכי הבנק שסופקו (למעט בחשבון בנו) וכאן – מסרב המשיב להמציא בקשות למתן אשראי.

סבורני כי על המשיב להמציא את המבוקש, למעט בכל הקשור לחשבון הבן, שהרי מדובר בסוגיה רלבנטית ביחס למסגרות האשראי בחשבון ויש במסמכים כדי לשפוך אור על הטענות.

1. סעיף 2.4 השלמת הסכמי מסגרות האשראי הזמני, לרבות העמדת אשראי חד צדדי לחשבון המפורטים בנספח 2 (נטען כי בכל השורות בעמודה שכותרתה "מסמך" מסומנת הספרה "אפס" וחסר מסמך המאשר העמדת אשראי).

המשיב חוזר על טענתו לפיה מדובר בבקשה כללית וכי ככל והמבקש מעוניין במסמכים ספציפיים – ינקוב כנדרש. אין טענה לפיה מסגרות האשראי הועמדו שלא כדין בחשבון, ועל כן נראה שהדרישה חסרת תכלית ומכבידה.

המבקש טוען כי מדובר בדרישה ספציפית והפנה לאמור בסוגריים.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בעניין סבורני כי מדובר במסמכים ספציפיים, אשר רלבנטיים למהות הסכסוך ובפרט בעניין מסגרות האשראי. על כן, יש להמציאם ורק בנוגע לחשבון המבקש.

1. סעיף 2.5 העתקי כל הודעות הדרישה של הבנק לכיסוי חריגה ממסגרת אשראי המאושרת שנשלחו ללקוח בהתאם להוראות בנק ישראל. העתקי הודעות הבנק בעניין "דרישה לכיסוי חריגה ממסגרת האשראי המאושרת בחשבון עו"ש" שנשלחו ללקוח בין 14.07.2011 – 01.09.2014, חריגה המצוינת בנספח 2 וניתן בעדה אשראי זמני.
2. סעיף 2.6 העתקי כל הודעות הבנק על הקצאת תוספת זמנית למסגרת הקבועה בחשבון, לרבות העתקי ההודעות שנשלחו בסמוך למועדי כיבוד השיקים בחריגה.

המשיב טוען ביחס לסעיפים 2.5-2.6 כי הדרישה אינה רלבנטית והיא כוללנית.

המבקש חוזר על בקשתו כי אין המדובר בבקשה כללית, והפנה לסעיף 14 ולמסמכים המפורטים בשורה בה מצוינת הספרה "אפס" בעמודה "מסמך".

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, סבורני כי הדרישה בסעיף 2.5 – תחומה בזמן ורלבנטית למהות הסכסוך, על כן יש להמציא את המבוקש. ביחס לסעיף 2.6 – בית המשפט מניח כי מדובר על פניו, בהודעות ספורות או לחילופין הודעות שהן רלבנטיות לעניינינו. יש להמציא מסמכים אלה הקשורים לחשבון המבקש.

1. סעיף 2.7 העתקים מהתראות הבנק על החזרת שיקים בחן' לתקופה, לרבות אלה שהונפקו בסמוך לחיובים בחשבון בגין שורת חיוב בעבור החזרת שיק ללקוח, הודעת התראה לעניין החזרת שיקים המפורטים בנספח 3, התראות על החזרת שיק לגבי נספח 3, אשר מסומן בה חיוב בסך של 55 ₪ או בעמודה B1 בה מצוין סכום השיק שחזר, לרבות צילום השיק משני צדדיו.
2. סעיף 2.8 העתקי הודעת ההתראה והודעת ההגבלה.

המשיב טוען ביחס לסעיפים 2.7 – 2.8 כי מדובר בדרישה כוללנית, ומוסיף ששלח דפי חשבון, לרבות הודעות ממוכנות בדבר התנהלות החשבון. עוד מציין כי לבנק אין התראה על כל שיק ושיק כאשר הוא מסורב. המבקש לא מפרט איזה שיקים הוא מבקש לקבל ומה הרלבנטיות שלהם. המבקש הוא זה שמשך את השיקים וככל שהוא סבור שהם סורבו שלא כדין שיתכבד ויטען זאת. המבקש לא מפרט את המועדים – מתי הוגבל חשבונו, ומתי סורבו השיקים. לטענתו, הטבלה שצורפה, אינה ברורה. בידי המבקש דפי חשבון וסולמות ריבית כך שהוא יכול להעלות את טענותיו כדבעי.

המבקש חוזר על בקשתו בין היתר וטוען כי המסמכים נדרשים לו בכדי לבסס את טענותיו וזכותו לקבלם על פי דין. כמו כן, חוזר על בקשתו לפיה בתדפיסי העו"ש לא מצוין כי שיקים שחזרו לפני 11.9.14 חזרו מפאת א.כ.מ. על כן, לא ניתן לדעת מה סיבת ההחזר ולאן לשייך אותם, ולכן המסמכים מבוקשים.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ומהות המסמכים בדרישות שלעיל, סבורני כי על הבנק להעביר את הנדרש ביחס לחשבון המבקש. המסמכים רלבנטיים למהות הסכסוך.

1. סעיף 2.9 העתקי הודעות הבנק שנשלחו ללקוח בתקופה בה חדל הבנק לכבד את התחייבויות הלקוח בחשבון.

המשיב טוען כי לא ברור למה מתכוון המבקש, שכן החשבון התנהל שנים ארוכות ללא שהייתה לו טענה. כמו כן, המבקש חתם על ארבעה מסמכים במסגרתם ויתר על כל טענה ביחס להתנהלות החשבון. לא ברור מתי לשיטת המבקש, הבנק חדל לכבד את התחייבויותיו.

המבקש מגיב וטוען כי הוא מתכוון להודעות שנשלחו לו החל ממועד הסכסוך במקרים בהם המשיב לא כיבד את התחייבויות התובע כלפי צדדים שלישיים, כלומר שיקים נוספים שלא כובדו. לדבריו, הוא מבקש לקבל מסמכים שעניינם בכל המקרים שהתרחשו לאחר הודעת פקיד הבנק על הגבלת החשבון, מקרים אשר אינן חוסים תחת חוק שיקים חוזרים.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ומהות הדרישה, סבורני כי מדובר בדרישה כללית, אשר אינה נוקבת במועדים ונראה כי היא מכבידה.

1. סעיף 2.10 הסכמים, לוחות סילוקין ולוחות תשלומים בפועל להלוואות שהועמדו בחשבון ומפורטים בנספח 4 (7 עמ') ומצוינים בעמודות A, A1.

המשיב טוען כי מדובר בדרישה כללית, וביחס לחשבון שהועמדו לרשותו אשראים רבים. התובע אינו טוען כי הועמדו הלוואות שלא כדין או חויב שלא כדין בחשבון. על כן, אין משמעות לדרישה.

מעבר לכך, היה על המבקש לפרט – הלוואה ע"ס X מיום Y.

המבקש מפנה לטבלה ומציין כי בקשתו מפורטת.

בחנתי את הבקשה ואת המסמך שצורף כנספח 4 וכולל שבעה עמודים. המבקש יפרט ויבהיר את דרישתו כדבעי, שכן קשה להבחין מהטבלה, מה דרוש לו והאם כל שורה מהווה הלוואה.

1. סעיף 2.11 דפי תנועות ושיעורי ריבית לחן' הפיגורים הקשור לחשבון.

המשיב טוען שהמציא את המבוקש.

המבקש טוען כי לא הומצאו לו מסמכים אלה.

המשיב ימציא מסמכים אלה ביחס לחשבון.

1. סעיף 2.12 דוחות אובליגו כמפורט בין 14.07.2011-01.09.2014 וכפי שמופיע בדפי הבנק מחודש מאי 2011 עד ספטמבר 2014, כלומר מהתאריך בו החשבון הועבר לסניף ספיר וניתן לו מספר חשבון חדש.

המשיב טוען כי המציא אישורי יתרות לסוף שנה, החל משנת 2010 ואילך.

המבקש טוען כי לא התכוון לאישורי יתרות, אלא למסמכים המפרטים בטחונות, התחייבויות, הרכב נכסים, הערכות שווי, לתאריכים שצוינו וכמפורט בנספח 4 בעמודה A.

המשיב ימציא מסמכים אלה ביחס לחשבון המבקש, שכן יש בהם רלבנטיות למהות הסכסוך.

1. סעיף 2.13 "מסמכים הקשורים חיוב "עריכת מסמך" המצוינים בעמודה K שבנספח 5".

המשיב טוען כי הדרישה אינה מובנת.

המבקש גורס כי הדרישה מובנת, שמדובר בעמלת עריכת מסמך, וכי על המשיב היה יכול לפנות ולבקש ממנו הסבר.

סבורני, כי על אף הסבר המבקש, הדרישה אינה ברורה. מעבר לכך שבעמודה הרלבנטית מצוין כי מדובר בעמלות, לחשבון ולמועדים שצוינו, לא ניתן להבין את הדרישה, מהותה והרלבנטיות שלה. הדרישה נדחית.

1. סעיף 2.14 כל המסמכים לגבי תכניות החיסכון והפיקדונות הקשורים לחשבון ולחשבון הבן, לרבות מסמכים הכלולים בנספח 6. ביניהם – הסכמי פתיחת תכניות חיסכון, תנאי התכניות לרבות נקודות יציאה, סכומי הפקדות ומועדי הפקדות לתכניות חיסכון, סכומים בהם זוכה החשבון בגין התכניות במידה וזוכה כמצוין בנספח 6, דו"ח פירוט תנועות ושיעורי ריבית בפיקדונות, אסמכתאות המאשרות ביצוע רכישות/מכירות של פיקדונות המפורטים בנספח 6.

המשיב מלין על הכוללניות, הרלבנטיות והרחבת החזית שביסוד הדרישה.

המבקש מפנה לתגובתו לעיל בעניין חובת הסודיות בחשבון בנו.

סבורני כי מדובר בדרישה כוללת ומכבידה, הנוגעת לחשבון בנו. הדרישה נדחית.

1. סעיף 2.15 דוחות המפרטים את הרכב הנכסים הפיננסיים, לרבות פיקדונות ותוכניות חיסכון הקשורים לחשבון ולחשבונות מקורבים ששימשו כבטחון לאשראים שהועמדו בחשבון לרבות בחשבון הבן.
2. סעיף 2.16 דוחות רבעוניים המפרטים את הרכב הנכסים הפיננסיים, לרבות פיקדונות וחסכונות ביחס לחן' ולחן' מקורבים ששימשו כבטחונות לאשראי בחשבון.

ביחס לדרישות 2.15 -2.16 המשיב טוען כי הומצאו אישורי יתרות. באשר לחשבונות מקורבים, הרי שעסקינן בחיסיון ואף אין במסמכים רלבנטיות.

המבקש טוען כי ברצונו להוכיח שחשבונות אחרים הועמדו כביטחון לפעילות העסקית בחשבונו, לרבות חשבון בנו. לטענתו, הכספים שהופקדו בהם לביטחון ניתנו על ידי הבנק בהלוואות ומהווים התניית שרות בשרות כמפורט בכתב התביעה.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת מהות הדרישה המבוקשת בסעיפים 2.15-2.16, אין בידי להיעתר לה. כאמור, המסמכים ביחס לחשבון הבן לא הותרו. ביחס ל"חשבונות מקורבים", מדובר בדרישה כללית, שאינה רלבנטית במישרין ואף מדובר בהפרת סודיות. לפיכך, הנדרש בסעיפים אלה, נדחה.

1. סעיף 2.17 אסמכתאות להעברות בחובה ולרבות אלה המפורטים בנספח 7 בעמודות שצוינו בדרישה. המשיב טוען כי הדרישה אינה ברורה, דפי החשבון הומצאו למבקש וכל הפעולות בחשבון גלויות לפניו. המבקש טוען כי ריכז בטבלה את הפעולות הרלבנטיות ואם למשיב לא ברורה מהות הפעולה, אז בוודאי שאינה ברורה לו – למבקש ומכאן הדרישה.

המבקש טוען כי הוא מעונין לברר לאילו חשבונות הועברו הכספים ומהי כל פעולת העברה תוך יומית ולאיזה חשבון היא קשורה.

בחנתי את טענות הצדדים ואת המסמך שצורף כנספח 7, עמודות E, E1. מדובר במועדים, סכומים ומספר חשבון ספציפיים. המבקש ימציא את הנדרש ביחס לחשבון המבקש. ככל שלמבוקש בדרישה מענה במסמכי העו"ש – המבקש יסתפק בכך.

1. סעיף 2.18 אסמכתאות לפקודות יומן.

המשיב טוען כי מדובר בדרישה כוללת וכי דפי החשבון הומצאו.

לא ראיתי מענה ביחס לסעיף זה מאת המבקש. מכל מקום, סבורני כי מדובר בדרישה גורפת ודי למבקש במסמכים שאושרו.

1. סעיף 2.19 צילום התיק האישי על תכולתו וכריכתו החיצונית והפנימית ביחס לחשבון, לחשבון הבן ולחשבונות מקורבים אחרים.

המשיב טוען כי הדרישה כוללנית ואין להיעתר לה. כן חזר על הטענות ביחס לחשבון הבן.

המבקש גורס כי לתיק המבוקש השפעה מהותית על גורל התביעה.

בחנתי את הבקשה. סבורני כי היא גורפת ואין להיעתר לה במתכונתה. לא אוסיף כי עת מבוקש חומר ביחס לחשבונות מקורבים, הרי אף זו דרישה כללית, אשר אינה עולה בקנה אחד עם הגנת הפרטיות של הצדדים השלישיים. מכל מקום, ככל שהמבקש חפץ לעיין ב"תיקו האישי" בלבד, ככל ובאם קיים – יעשה כן אצל המשיב.

1. סעיף 2.20 פרוטוקולים של ישיבות בבנק, לרבות ישיבות וועדת האשראי של הבנק בהן התקיים דיון וכן ביחס לכל נושא אחר בקשר ללקוח ובייחוד בסמוך למועדים המפורטים בעמודות A שבנספח 4.
2. סעיף 2.21 אישור ועדת האשראי של הבנק ביחס לבקשות הלקוח ובייחוד למועדים המפורטים בסעיף 2.20 לעיל.
3. סעיף 2.22 עדכונים ודיווחים שהכינו מנהלי הבנק לוועדת האשראי של הבנק בכל עניין הקשור ללקוח, ובייחוד בסמוך לתאריכים שבסעיף 2.20 לעיל.
4. סעיף 2.23 כל המסמכים, דוחות הבדיקה והמסקנות של אגף הביקורת הפנימית של הבנק או של בנק ישראל או שהוכן על ידי כל גורם אחר בבנק בקשר עם אשראי שניתן או התבקש על ידי התובע.

המשיב מתייחס לדרישות 2.20-2.23 בצוותא. לגביהן טוען כי הדרישות כלליות ואינן רלבנטיות. המבקש אינו טוען כי האשראים הועמדו שלא כדין, לא בסמכות או לא בהתאם לבקשתו. כמו כן, דפי החשבון הומצאו ויש בהם כדי לענות על הנדרש. מעבר לכך שמדובר בדרישה גורפת, הרי שמדובר במסמכים פנימיים של הבנק.

המבקש טוען כי מדובר במסמכים רלבנטיים, בעלי קשר הדוק לתביעתו. לשיטתו, יש בהם כדי להכריע את גורל התביעה.

סבורני כי הדרישות שלעיל כלליות וגורפות. יוזכר כי גילוי המסמכים מתנהל אמנם במתכונת של קלפים גלויים, אולם אין להתיר דרישות מכבידות כגון אלה שספק אם רלבנטיות במישרין לתביעה, לפיכך דרישות אלה נדחות.

1. סעיף 2.24 פירוט הזיכויים שבוצעו בחשבונות או בחשבונות הקשורים לחשבונות ו/או בחשבונות של התובע לאחר מאי 2011.

המשיב טוען כי דפי החשבון הומצאו לבקשה. לא ראיתי כי התקבלה התייחסות מטעם המבקש לתגובת המשיב לעניין סעיף זה.

סבורני, כי די בדפי החשבון, אשר נטען כי הומצאו.

1. סעיף 2.25 לגבי ניכיונות שיקים המפורטים בעמודה H נספח 8, ולרבות שיקים המפורטים בדפי אישור יתרות סוף שנה, לגביהם נדרשים – הסכמי ניכיונות השיקים שבוצעו בחן', דוחות המפרטים את סכומי ושיעורי הריבית שחייבו בגינם, נוהל אישור עסקת ניכיון שקים לרבות אישור ובדיקת שק לניכיון בבנק המושך.

המשיב טוען כי הסכם ניכיון השיקים הומצא. דפי החשבון הומצאו אף הם וניתן ללמוד על שיקים שהופקדו. נוהל עסקת ניכיון מהווה מסמך פנימי שאין חובה לגלות. כמו כן, המבקש אינו מושך השיקים. אף אם נוכו שיקים שלא כדין, הרי שהמבקש נהנה מכך ואין לו כדי להלין על שיקים שנוכו בחשבון.

המבקש טוען כי לא התקבלו אצלו המסמכים המבוקשים. לטענתו, לא מדובר בהסכם ניכיון שיקים אחד, אלא בהסכם שנחתם עמו בכל אירוע ניכיון שיקים. כמו כן, התבקשו דוחות ושיעורי ריבית בהם חויב בכל מקרה של ניכיון. כמו כן, הנהלים המבוקשים לא הועברו.

סבורני כי על המשיב להמציא את הנדרש ביחס לדוחות ושיעורי הריבית בהם המבקש חויב בכל מקרה של ניכיון שיקים ולצרף את הסכמי ניכיונות השיקים. באשר לנהלים, אינני רואה צורך להמציאם, שכן מדובר במסמכים פנימיים ולאו דווקא יש בהם רלבנטיות לתביעה.

סוף דבר

לאור האמור, יש להמציא את המסמכים כאמור, תוך 20 ימים.

התובע יגיש תצהירים בתוך 45 ימים מהיום כאמור בהחלטתי מיום 28.02.2018.

לאור היותה של הבקשה מסורבלת, עמוסה בפרטים שאינם רלבנטיים והתקבלה רק בחלקה אין מנוס מלחייב את המבקש בהוצאות הבקשה.

המבקש ישא בהוצאות המשיב בסך של 2,000 ₪ שישולמו בתוך 20 ימים מהיום.

ניתנה היום, ח' תמוז תשע"ח, 21 יוני 2018, בהעדר הצדדים.