עיינתי בעמדות הצדדים בסוגיה זו ולא נותר לי אלא להפנות אותם להחלטתי מיום 30.10.19 אשר במהותה אינה שונה בנימוקיה גם לאחר עיון בתגובת המשיבים ותשובת המבקשות.

הוכח ולא נסתר כפי האמור בהחלטה זו התואמת את תגובת המשיבות, כי המבקשות פנו לראשונה למשיבות בדרישה לגילוי פוליסות הביטוח הנדונות באיחור ניכר מאד, כאשר חלף מועד הליך גילוי ועיון במסמכים וכאשר כבר החלה מלאכת הגשת הראיות לתיק.

אין מדובר באיחור של מה בכך כי אם כזה שמעכב מאד את ניהול התביעה ועם החזרת הגלגל לאחור עשוי גם לפתוח פתח להגשת תוספת לראיות מצד אלו שכבר הגישו את ראיותיהם.

לא בכדי להליכים המקדמיים יש סד זמנים מוגדר ומוחלט אשר במקרה זה נפרץ מאד.

באשר לנטען על ידי המבקשות בכל מה שקשור לאיחור שבהגשת ראיות המשיבות, כפי שגם הן ציינו , מדובר באיחורים באישור ביהמ"ש אשר האחרון שבהם (שלא צויין בתשובת המבקשות) חל ביום 18.7.19 ונמשך עד ליום 4.8.19 (כאשר למען ההגינות יוער שלפי נט המשפט המשיבות הגישו את ראיותיהן למחרת היום אך בכל זאת לא מדובר באיחור מהותי כמו זה הנדון כאן).

כך או אחרת לא ברור לי באם כבר קיבלו המבקשות לידיהן את עותק פוליסת הביטוח לשנים קודמות מדוע זה עתה ולאחרונה, התברר להן שהן זקוקות לפוליסות לשנים שלאחר מכן והכיצד במועד הרלוונטי דה אז לקבלת פוליסת הביטוח הקודמת, לא התעורר בהן הצורך לדרוש את היקף החומר כולו.

לסיכום נקודה זו, לו היה מדובר באיחור קל ואף בינוני יכול והיה מקום לקבל את הבקשה כמות שהיא, ברם כאן כאמור לא כך הדבר.

לצד כך , כיוון שמחד מדובר במחדל בר שיפוי בהוצאות ומאידך יש להעריך כי פוליסות הביטוח המבוקשות נדרשות להגנת המבקשות כדבעי, אני מתיר המבוקש כפוף לפסיקת הוצאות ההליך על סך 5,000 ש"ח לטובת המשיבות לתשלום על ידי המבקשות בתוך 7 ימים מהיום.

הכספים יופקדו בקופת בית המשפט ולאחר מכן יועברו בידי הגזברות לב"כ המשיבות.

כנגד תשלום הוצאות אלו, המשיבות ימציאו עותק של פוליסות הביטוח הנדרשות למבקשות בתוך 10 ימים לאחר מכן.

בנסיבות כאמור ולאחר שבחנתי את הדברים, איני מוצא מקום להרחיב את סוגיית ההליכים המקדמיים מעבר לכך ודי לצורך העניין בתיקון "תקלה" זו עתה בכדי להתקדם עם הליך הגשת הראיות.

ניתנה היום, ט"ו חשוון תש"פ, 13 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.