הצדדים

1. התובעים הם בני-זוג בשנות השבעים לחייהם המתגוררים בבית ברחוב גוש-עציון 7 בבת-ים.
2. הנתבעים אב ובנו המתגוררים בדירת קרקע הנמצאת מתחת לדירת התובעים.

התביעה

1. ביולי 2016 ביצעו הנתבעים שיפוץ בחצר הבית והקימו מטבח חיצוני. במהלך השיפוץ, ב-7/7/16, פירקו את מערכת בלוני הגז של התובעים שמוקמה באזור בו בנו את המטבח (תמונה ת/1).
2. התובעים מלינים כי הנתבעים פירקו את מערכת הגז ללא רשות וללא תיאום והותירו אותם ללא גז בישול לתקופה של כשלושה שבועות. התובעים טוענים כי כתוצאה מהתנהלות הנתבעים סבלה התובעת 2 מצוקה קשה שגרמה לה לאירוע לבבי שחייב השתלת קוצב לב. לפיכך הם תובעים סך של 1,415 ₪ עלות שיקום מערכת הגז וסכום נוסף של 30,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם.
3. הנתבעים טוענים כי פירקו את מערכת הגז משום שטכנאי גז מסר להם כי המערכת מסכנת את דיירי הבניין, וכי הציעו לתובעים להתקינה מחדש בשיתוף פעולה אך התובעים סרבו לכך. הנתבעים מוסיפים כי התקינו על חשבונם שער שיגן על בלוני הגז של התובעים במקומם החדש.

הדיון

1. לדיון התייצבו התובע 1 ובתו שמסרו כי נוכח הבעיה הלבבית ממנה סובלת תובעת 2 חששו להעמידה בלחצים הכרוכים בדיון המשפטי וכי התובע 1 בקי בכל האירועים ויעיד עליהם. מטעם הנתבעים הנתבע 2 שמסר כי הוא זה שיודע את עובדות המקרה וכי אביו (נתבע 1) נמצא בתקופת אבל על אמו שהלכה לבית עולמה והוא לא רצה לגרום לו צער נוסף ולכן לא הביאו לדיון.
2. בפתח הדיון ובסיומו הוסבר לצדדים כי הואיל ומדובר בסכסוך שכנים ראוי כי יגיעו להסכמות והבנות מחוץ לכותלי בית-המשפט. כמו כן הוסבר לתובע ובתו כי הואיל והם טוענים לנזקי גוף ולפגיעה לבבית של האם בקשר סיבתי עם האירוע תביעתם כאן עשויה לחסום תביעה אחרת בעתיד. התובע הודיע כי הוא מבקש לקיים את הדיון ולקבל פסק דין.
3. בבית המשפט העידו אפוא התובע והנתבע 2.

הכרעה העניין החבות

דין התביעה להתקבל.

1. הוכח כי הנתבע סגר את מערכת הגז של התובעים ללא התראה וללא הסכמתם. ביום שלמחרת הזמין הנתבע איש גז "ניטרלי" וקרא לתובעים כדי להסכים עמם על פירוק מערכת הגז שלהם והתקנתה – על חשבונם – במקום אחר. התובעים סירבו והנתבע פעל באופן חד צדדי ופירק את מערכת הגז של התובעים והותיר אותם ללא גז לבישול.
2. הנתבע הודה בעובדות אלו (עמ' 3-4) אך טען כי פירק את מערכת הגז משום ש"איש גז שלי שאני מכיר אותו, עובד פז גז, אחראי פז גז, סידר את הבלונים שלי, אמרתי לו להסתכל על הבלונים של התובע, הוא אמר שזו פצצה מתקתקת... איש גז אמר לי שזה מהווה סכנת חיים ועדיף לסגור את זה". גרסת הנתבע לא הוכחה ואינה מתיישבת עם הראיות בתיק. אין מסמך כתוב שמלמד על סכנה מבלוני הגז, אין דוח של טכנאי גז מוסמך, "איש הגז" לא הובא לעדות, כישוריו והסמכתו אינם ידועים, ואין הסבר להתנגות הנתבע שפירק את מערכת הגז בעצמו במקום להתלונן לעירייה ולרשויות המוסמכות ולתריע על "סכנת החיים" שגילה. אעיר כי גם "איש הגז" ה"ניטרלי" שהגיע יום למחרת ופירק את הבלונים לא הגיע להעיד וגם לגביו ולגבי כישוריו אין פרטים כלשהם.
3. מנגד, הוכח כי בלוני הגז של התובעים היו באותו מקום במשך שנים רבות וכי בלוני הגז של השכנים ממוקמים במיקום דומה. עוד הוכח כי השינוי היחיד שחל בשטח הוא בהחלטת הנתבעים להקים מטבח חיצוני לביתם, באותו מקום שבו היו בלוני הגז של התובעים. ההסבר הסביר ביותר הוא שבלוני הגז של התובעים הפריעו לפעולת הבניה של הנתבעים ולכן הם ביקשו להעבירם, לצרכיהם האישיים וללא קשר לסכנה כלשהי. ברי כי פעולה שכזו יש לעשות בהסכמת התובעים ולא במהלך חד צדדי של פירוק מערכת הגז ודרישה מהתובעים כי ישקמו את המערכת על חשבונם.
4. הראיות מלמדות כי הנתבע פעל שלא כדין ופירק את מערכת הגז של התובעים באופן חד צדדי, ללא רשותם, לצרכיו האישיים, וללא שהוכיח כי המערכת סיכנה אדם כלשהו. גם אם סבר כי יש סיכון היה עליו לפנות לרשויות ולא לפעול באופן חד צדדי.

לפיכך התביעה מתקבלת.

הנזק

1. אני מקבל את תביעת התובעים להחזר בסך 1,415 ₪ בגין עלות שיקום מערכת הגז. טענה זו שנשמעה מפי התובע נתמכה במסמכים שצורפו לכתב התביעה (אף כי נדמה שהעלות בהם היא 1,475 ₪ ולא כפי שנתבע).
2. בנוגע לנזקים בלתי ממוניים – לא ניתן לקשור בין מצבה הלבבי של התובעת 2 לבין פירוק מערכת הגז. אמנם קיימת סמיכות זמנים רבה בין האירועים, שכן התובעת אושפזה ב-11/7/16, כארבעה ימים אחרי פירוק מערכת הגז, ועברה השתלות קוצב ב-13/7/16 וב-25/7/16, ברם אין חוות דעת רפואית שתקשור בין הדברים (כנדרש בתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי), והמסמכים הרפואיים החלקיים שצורפו אינם מלמדים על מצבה הרפואי הכללי לפני השתלת הקוצב או על מצבה כיום והמידע הרפואי שניתן להפיק מהם מוגבל ביותר. עם-זאת, ברי כי האירועים נושא התביעה גרמו לתובעים עוגמת נפש רבה. גז לבישול הוא מוצר בסיסי והפסקתו לתקופה של כשלושה שבועות פגעה ביכולת התובעים לבשל בביתם. יתרה מכך, וכאן עיקר, פעולתו החד-צדדית של הנתבע גרמה לתובעים – כפי שהייתה גורמת לכל אדם – כעס, מצוקה ועוגמת נפש. בגין רגשות אלו זכאים התובעים לפיצוי, ובנסיבות העניין אני אומד את הפיצוי בסכום של 10,000 ₪, כשלעניין זה לקחתי בחשבון גם הוצאות שהוציא הנתבע להקמת שער שיגן על הבלונים במקומם החדש (אם כי לא השתכנעתי כי הקמת השער הייתה מעשה חסד ולא פעולה שחויב בה).

סוף דבר

1. התביעה מתקבלת.
2. הנתבע ישלם לתובעים סכום של 11,475 ₪, בתוספת הוצאות משפט בסך 500 ₪. הסכום ישולם 30 ימים מיום המצאת פסק הדין ולאחר מועד זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין.

הצדדים רשאים להגיש בקשת רשות ערעור לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב בתוך 15 ימים מיום שיומצא להם פסק הדין.

ניתן היום, כ"ט תמוז תשע"ז, 23 יולי 2017, בהעדר הצדדים.