1. לפניי בקשת המשיבה - הממונה על מרשם המקרקעין במחוז ת"א (להלן: הממונה), לצרף כמשיבה נוספת בערעור את הגב' שאול זכריה נורמה (להלן: נורמה).

2. לפני שאדון בבקשה אציג, בקצרה, את הרקע שלה.

המערער נתמנה ע"י ביהמ"ש השלום בת"א להיות מנהל מיוחד לטיפול בפירוק שיתוף מקרקעין, המתנהל מאז שנת 1972 במסגרת ת.א. 28397/72 הגוש הגדול נ' מדינת ישראל. מדובר בחלקות שונות, לרבות חלקות 9 ו- 32 בגוש 6885, שבהן יש לגב' נורמה זכויות. על חלקות אלה נרשמה הערה בהתאם לצו ביהמ"ש בתיק זה, מיום 25.5.2000, בהתאם לסעיף 130 לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969 (להלן: החוק). בהערה צוין ש"לא ניתן לבצע כל עסקה ו/או פעולה ו/או רשום הערה אלא בהסכמתו של עו"ד בן יעקב עמירם". והנה, ביום 9.8.2016 ביצעה רשמת המקרקעין פעולה של "עדכון פרטי זיהוי" של הבעלים הרשום בחלקה 32, כך שבמקום "נורמה שאול" ללא מספר תעודת זהות, רשמה הרשמת "נורמה זכריה ת.ז. 005981253". הסתבר למערער כי גם בחלקה 9 באותו גוש, בוצעה על-ידי הרשמת פעולה של עדכון פרטי הזיהוי של נורמה באותו האופן.

ביום 10.8.2016 פנה המערער לרשמת על מנת שתבטל את עדכון פרטי הזיהוי, מאחר שפעולה זו בוצעה בניגוד להערה הנ"ל שדורשת את הסכמת המערער, אולם ביום 18.8.2016 סירבה הרשמת לבקשתו. לפיכך הגיש המערער ערר לממונה (ביום 6.9.2016). המערער טען כי הרשמת חרגה מסמכותה כאשר ביצעה את תיקון פרטי הזיהוי ללא קבלת הסכמתו, בניגוד להערה שנרשמה בחלקות אלו כאמור לעיל. ביום 29.9.2016 החליטה סגנית הממונה על המרשם, לדחות את הערר, מאחר שלשיטתה ההערה שנרשמה על חלקות אלו איננה חלה על הפעולה שביצעה הרשמת. מכאן הערעור שהוגש לבית משפט זה.

3. בדיון שהתקיים (ביום 26.1.2017), לפני כב' השופטת שיצר, הגיעו הצדדים להסכמה שקיבלה תוקף של החלטה, לפיה תיק הרישום יחזור לממונה על מנת שהלה יפנה לבאת-כוחה של נורמה, כדי שזו תפנה למערער, על מנת שהלה ייתן את הסכמתו בדיעבד לרישום שבוצע בשינוי פרטי הזיהוי של נורמה. סוכם כי אם המערער יסכים לרישום שבוצע, הרי שהערעור יימחק ללא צו להוצאות, ואם המערער לא יסכים לרישום שבוצע, הצדדים יחזרו להתדיין בבית משפט זה, והממונה הצהירה כי תבקש במקרה כזה לצרף את נורמה כמשיבה נוספת בערעור. באת-כוחה של נורמה פנתה ביום 7.3.2017 למערער, אך הלה התנה את הסכמתו בהמצאת מסמכים מסוימים ובסילוק חובות נטענים של נורמה. לפיכך, ובהתאם להצהרת הממונה בדיון הנ"ל, הגישה ב"כ הממונה בקשה לצירוף נורמה כמשיבה נוספת בערעור זה.

4. המערער מתנגד לבקשה. לשיטתו, מאחר שמדובר בערעור שנסוב על שאלה משפטית בדבר היקף סמכויותיה של הרשמת, אין צורך לצרף את נורמה לערעור. ממילא הערעור אינו עוסק בזכויותיה, אלא בהיקף סמכויותיה של רשמת המקרקעין. לשיטת המערער, מאחר שהמדובר ברישום של פסק דין של בית משפט, הרי שלא היה לרשמת שיקול דעת והיה עליה לרושמו כלשונו מבלי להוסיף מאומה. המערער אף טען כי יתכן שהצירוף יוביל לפגיעה של בעלי זכויות אחרים במקרקעין שבנדון, וכי המקום המתאים להעלות את טענותיה של נורמה ושל בעלי זכויות אחרים הוא לפני בית המשפט שדן בענייני הגוש הגדול ולא בהליך דנן.

5. האם יש מקום לצרף את נורמה כמשיבה לערעור? תקנה 425 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות), שכותרתה "צירוף משיב בידי בית המשפט" קובעת:

בית המשפט שלערעור או הרשמת רשאי להורות על צירוף משיב שלא היה בעל דין ולהמציא לו כתב ערעור מתוקן, ורשאי הוא לדחות בינתיים את הדיון בערעור, בתנאים שייראו לו צודקים, ורשאי בית המשפט ליתן פסק דין כאילו היה המשיב שצורף בעל דין מלכתחילה.

תקנות אלה חלות בכל עניין אזרחי למעט במקום בו קיימים סדרי דין אחרים (תקנה 2 לתקנות; וראו גם אצל ד"ר יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי 785 (בעריכת ד"ר שלמה לוין (1995)) ומכל מקום, הצדדים אינם חולקים על סמכות בית המשפט להוסיף משיב לערעור. השיקולים שיש לשקול במסגרת בקשה שכזו הם ידועים. הם צוינו לאחרונה ברע"א 6893/16 ‏חברת אקסס קרדיט בע"מ נ' ישיבת שערי מבשרת ציון (פורסם בנבו, 2017), על-ידי כב' הרשמת בנמלך:

הפסיקה התוותה "מבחן משולש" לשם הכרעה בבקשה להורות על צירופו של בעל דין שלא היה צד להליך בערכאה הקודמת מכוח הוראת תקנה 425 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984: האם מי שמבקש להצטרף להליך עלול להיפגע ישירות מתוצאות ההכרעה במחלוקת נשוא ההליך הערעורי; האם ראוי שההכרעה תכבול את מבקש ההצטרפות במעשה-בית-דין; והאם שיקולי יעילות וסדר דיוני מצדיקים את הצירוף המבוקש.

שיקולים אלה כוחם יפה לשם הכרעה בבקשה שלפני.

6. לאחר בחינת הדברים מגיעה אני למסקנה שיש לצרף את נורמה כמשיבה בערעור דנן:

א) נורמה עלולה להיפגע מתוצאות ההכרעה, שכן מדובר בביטול תיקון הנוגע לה ישירות.

ב) על פניו הכרעה בערעור עלולה לכבול אותה ולמנוע ממנה לבקש לשנות את הרישום, בהשתק פלוגתא. וככל שלא תהא מושתקת, ותוכל להגיש בקשה מטעמה, הדבר עלול לגרום לבזבוז זמן שיפוטי שבמקום הכרעה אחת בסוגיה ייאלץ בית המשפט לדון בה בשתי הזדמנויות.

ג) ברור, לפיכך, מדוע גם שיקולי היעילות והסדר הדיוני מצדיקים את הצירוף המבוקש.

עוד יש לציין, כי הרלוונטיות והחשיבות של צירוף נורמה לערעור דנן עולה גם מההסדר המוסכם אליו הגיעו הצדדים, ושקיבל תוקף של החלטת ביהמ"ש בדיון בערעור זה, בו הוסכם על הצדדים כי נורמה תפנה למערער לצורך הסדרה בדיעבד של הרישום, ואף הייתה אפשרות כי הערעור יימחק בעקבותיה. כך שחיוניות צירוף נורמה לערעור זה בולטת מאד.

7. אכן, לבית המשפט עומד שיקול דעת בעניין צירוף צדדים, ואלה לא תמיד מצורפים. המערער הפנה לדוגמאות להליך בו לא צורף צד נוסף, אך לטעמי, מכלול הנסיבות שתואר מצדיק את הצירוף, מה גם שלא יהיה בו כדי לסרבל את הדיון יתר על המידה.

8. לאור האמור לעיל אני מקבל את הבקשה, ומורה לצרף את שאול זכריה נורמה, מס' ת.ז. 005981253, כמשיבה מס' 2 בערעור דנן.

9. הצדדים, לרבות נורמה, יהיו רשאים להגיש עיקרי טיעון מטעמם בתיק זה בהתאם לדין.

10. ככל שנורמה מתנגדת לצירוף, או ברצונה להתנותו בתנאים, הרי שהיא רשאית להגיש בקשה מתאימה לביהמ"ש בעניין זה תוך 7 ימים ממועד החלטה זו.

המזכירות מתבקשת להמציא עותק ההחלטה לצדדים ולב"כ נורמה, עו"ד ליאת ברץ, מרח' הרב פרידמן 10, תל אביב 6230310, טל': 03-6023737, פקס: 03-6024757, ולעדכן את הצדדים בתיק כך שהגב' שאול זכריה נורמה תצורף כמשיבה.

שאלת ההוצאות בגין בקשה זו תילקח בחשבון בסופו של ההליך.

ניתנה היום, כ"א סיוון תשע"ז, 15 יוני 2017, בהעדר הצדדים.