הצדדים הינם שכנים.

התובע מספר ששלושה כלבים של הנתבעת תקפו את כלבתו בחצר ביתו והכלבה המותקפת נפצעה באותו אירוע אנושות ולבסוף מתה בייסורים.

התקיפה התרחשה לעיני אשתו של התובע.

התקיפה ערכה כשתי דקות והסתיימה עם הגעת הנתבעת, בעלת הכלבים, אשר השתלטה על הכלבים.

כלבתו של התובע קיבלה טיפול רפואי לאחר התקיפה עד אשר כאמור לעיל מתה.

התובע ורעייתו הוציאו הוצאות כלהלן:

על טיפול רפואי בכלבתם – 3,755 ₪.

הוצאות נסיעה והפסד ימי עבודה – 1,050 ₪.

הוצאות משפט – 250 ₪.

התובע מבקש גם פיצויים בגין עוגמת נפש לו ולבני משפחתו, הן בשל הטראומה הכרוכה באירוע התקיפה של הכלבה והן בשל הסבל שנגרם לבני המשפחה בהמשך לתקיפה, בסך כולל של 17,000 ₪.

הנתבעת לוקחת אחריות על כך שהכלבים שלה תקפו את כלבת התובע, וכותבת בכתב ההגנה שמלכתחילה הסכימה לצאת בהוצאות הטיפול בכלבת התובע.

הנתבעת הביעה נכונות לשלם את הוצאות הטיפול בכלבת התובע ע"פי הפירוט בכתב התביעה, בסך 4,805 ₪.

אין אפוא מחלוקת בין הצדדים באשר לכך שהתובע זכאי להחזר הוצאתיו בגין המקרה המצער, בסך 4,805 ₪, ע"י הנתבעת.

אני קובע שהתובע זכאי בנוסף לפיצוי מן הנתבעת בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו ולבני משפחתו בגין המקרה, עוגמת נפש שאת שיעורה אני אומד בסך של 3,000 ₪.

אשר על כל אלה, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע בתוך 30 יום סך של 7,805 ₪ בצירוף 250 ₪ הוצאות, שאם לא כן יישאו סכומים אלה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 31.10.16 ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תעביר העתק מפסק דין זה לידי הצדדים, אשר רשאים לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי בנצרת בתוך 15 יום ממועד המצאת פסק הדין לידיהם.

ניתן היום, כ"ז ניסן תשע"ז, 23 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.