1. לפני תביעה ותביעה שכנגד שהגישו הצדדים על רקע עבודות בניה בבית התובעים במושב מבועים (להלן: "הבית").
2. התובעים והנתבעים שכנגד (להלן: "התובעים") הגישו תביעה על סך 388,622 ₪ וזאת בגין ליקויים שהתגלו בביתם.

התביעה הוגשה נגד הנתבעים כדלקמן:

נתבע 1 – עמו התקשרו התובעים לצורך פיקוח על עבודות הבניה של הבית.

נתבע 2 – קבלן בתחום האיטום אשר ביצע חלק מעבודות האיטום בבית.

נתבע 3 –קבלן לעבודות חשמל אשר ביצע את עבודות החשמל בבית.

נתבע 4 –קבלן בתחום האיטום שביצע את השלמת עבודות האיטום בבית.

1. הנתבע 1 הגיש נגד התובעים תביעה שכנגד בסך של 28,018 ₪, בגין כספים שלא שולמו לו עבור עבודתו ותשלומים ששילם ולא הושבו לו.

1. נגד הנתבע 3, קבלן החשמל, ניתן פסק דין בהעדר הגנה ביום 6.5.2017 (כב' הרשמת הבכירה ליאורה ויינשטיין כתוארה דאז), על סך של 12,000 ₪ בתוספת שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט.
2. להשלמת התמונה יצוין כי תחילה הגישו התובעים תביעה על סך 191,991 ₪. התביעה נסמכה על חוות דעת של המהנדס מרדכי בס, אשר העריך את עלות התיקונים בסך של 141,991 ₪ (כולל מע"מ). כן תבעו התובעים פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 50,000 ₪.

בעקבות התביעה שכנגד, הגישו התובעים כתב ההגנה שכנגד אליו צירפו חוות דעת חדשה בגין הליקויים בדירה. בעקבותיה, הגישו התובעים כתב תביעה מתוקן לפיו תוקן סכום התביעה לסך של 388,622 ₪. התביעה המתוקנת נסמכת על חוות דעת של המהנדס יהונתן זנגנפור אשר העריך את עלות התיקונים בסך של 338,662 ₪ (כולל מע"מ). גם בתביעה המתוקנת תבעו התובעים פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 50,000 ₪.

יוער כי הנתבעים לא הגישו כתבי הגנה מתוקנים.

תמצית טענות התובעים

1. לטענת התובעים, הנתבעים הפרו את החוזה עימם, לפיו התחייבו לבצע את העבודות במומחיות ובמיומנות וכן התרשלו בבניית הבית כך שנגרמו נזקי בניה רבים.

לגבי נתבע 1 טענו התובעים כי לאחר שהוציאו היתר בניה בשנת 2014 לבניית ביתם, פעלו לאתר קבלן שיבצע את העבודות ומפקח שיפקח על עבודות הבניה.

התובעים פגשו בנתבע 1 שהצג את עצמו כמפקח בניה המתמחה בפיקוח על בתים פרטיים וציין כי הוא ידאג להביא אנשי מקצוע אשר יבצעו את עבודות הבניה כל אחד בתחומו, וכך התובעים יהיו פטורים מהליך זה של בחירת אנשי מקצוע והתקשרות עמם.

סוכם על תשלום סך של 40,000 ₪ עבור עבודתו של הנתבע 1, שישמש כאחראי לניהול הפרויקט מטעמם.

במהלך עבודות הבניה התברר כי הנתבע 1 הוא אדם חם מזג שלא ניתן לתקשר איתו בהגיון. אנשי מקצוע באתר לא הסתדרו איתו ואיימו כי יעזבו את האתר. הנתבע 1 זלזל בעבודה, בתובעים ובאנשי המקצוע ובאחת הפעמים הגיע לתגרת ידיים עם הטייח.

בסופו של יום, ביקשו התובעים להפסיק את עבודתו של הנתבע 1.

בשל עבודתו הרשלנית של הנתבע 1, התגלו בבית התובעים נזקי בניה קשים ורבים, כפי שעולה מחוות דעת שצורפו לכתב התביעה.

לטענת התובעים, הנתבע 1 נשכר על מנת לרכז ולפקח על כל עבודות הבניה עד קבלת מפתח, לרבות התקשרות עם בעלי מקצוע, תיאום עבודות עם בעלי מקצוע, כשהבית בנוי ללא ליקויים. משלא עשה כן, יש לחייבו בנזקים.

לגבי נתבע 2 אשר שימש כקבלן לביצוע עבודות איטום, טוענים התובעים כי הוא הובא על ידי הנתבע 1 וביצע את עבודות האיטום ביסודות הבית, במרפסת קומה א' ובגג את עבודות הבט-קל.

לטענת התובעים, עבודתו הייתה לקויה, מאחר שהאיטום לא בוצע כהלכה וגרם לסימני רטיבות ביסודות, במרפסת קומה א' , במקלחות, בחדרים הרטובים ובשיפועי הגג.

לגבי נתבע 4 נטען כי הוא קבלן לעבודות איטום אשר הובא על ידי הנתבע 1 וביצע את עבודות האיטום בגג לאחר שבוצעו עבודות הבט-קל.

התובעים טוענים כי פנו לנתבע 4 כדי שייקח אחריות על עבודתו ויתקן את הליקויים. הנתבע 4 דרש תשלום נוסף בסך של 2,000 ₪ על מנת לבצע תיקונים הכוללים צביעה מסביב לבית ובחיבורי המזגנים. ואולם, גם עבודות אלה לא פתרו את בעיות הרטיבות הקשות. הנתבע 4 הודיע שאינו יודע לפתור את הבעיה והציע שהתובעים יבצעו את התיקונים בעצמם והוא יישא בתשלום.

1. בסיכומיהם טוענים התובעים בין היתר, כי סוכם עם הנתבע 1 על תשלום בסך של 40,000 ₪ וכי ביקשו להפסיק את עבודתו עקב התנהלותו. כן נטען כי מהיותו מפקח ואחראי על בעלי המקצוע, הוא אחראי על כלל העבודות והנזקים.

לטענתם, הנתבע 1 ציין בתצהירו כי נשכר לצורך פיקוח עליון. לעניין זה נטען כי הוא לא פעל בהתאם להוראות החלות על פיקוח עליון ואף בניגוד להן. כן נטען לסתירות בדברי הנתבע 1, אשר טען לאחר מכן כי לא ביצע פיקוח עליון.

התובעים טוענים כי לא היה הסכם בכתב, כי הנתבע 1 נשכר לפיקוח על הבניה וניהול האתר וכי העבודות שבוצעו אחרי עזיבתו, לא נוגעות לסוגיות כתב התביעה.

באשר לטענה כי יש לחייב את התובעים כיזמים או כקבלן ראשי, נטען כי כאשר הנתבע 1 עזב, העבודות כבר היו לקראת סיום ונותרו כ – 30% מהעבודות ובעיקר גמרים אחרונים. לגבי הטענה כי לא מונה קבלן ראשי על ידי התובעים בתקופה שלפני עזיבת הנתבע 1, טוענים התובעים שלא היה בכך צורך שכן הנתבע 1 היה אמור לדאוג לכל, ולא הייתה דרישה לכך מטעמו.

לגבי הנתבע 2, טוענים התובעים כי הנתבע 2 עזב את האתר עקב פריצה לביתו.

1. בתביעתם, התובעים מסתמכים על חוות דעת של המהנדס יהונתן זנגנפור אשר העריך את עלות התיקונים בסך של 338,662 ₪ (כולל מע"מ). כמו כן נתבע פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 50,000 ₪.
2. באשר לתביעה שכנגד, טענו התובעים, בין היתר, כי שולם לנתבע 1 כל כספו למעט סך של 4,000 ₪, שלא מגיע לו מאחר שעבודתו הופסקה בשל נסיבות התלויות בו. כן צוין כי סכום זה הוגש על ידי הנתבע 1 לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל ומשכך הנתבע 1 אינו יכול לתבוע אותו בשנית. עוד נטען בהקשר זה, כי התובעים לא קיבלו חשבוניות מהנתבע 1 עבור הכספים ששולמו לו.

בנוגע לסכומים האחרים שנתבעו במסגרת התביעה שכנגד, טענו התובעים כי הנתבע 1 קיבל בכל שבוע 400 ₪ בממוצע לקניית דברים לבית, וכי הם מעולם לא ביקשו ממנו את הרכב.

בנוגע לתשלום עבור צילום תכניות, נטען כי התובע היה משלם את עלות צילום התכניות ישירות לבית הדפוס לאחר שהנתבע 1 היה מצלם אותן. כן נטען כי התובע שילם ישירות לשכנים על החשמל.

בנוגע לעבודת הריצוף נטען כי התובע אכן הביא את יוסוף לעבודת ריצוף, אולם זאת לאחר שהנתבע 1 פגש אותו ונסע לראות עבודות שלו ואישר אותן. לטענת התובעים, יוסוף עזב את עבודתו באתר לאחר ריב עם הנתבע 1 והתובעים נאלצו להביא בעל מקצוע שיסיים את עבודת הצבע והדבקת הפנלים. הנתבע 1 ביקש לעשות את הרובה במקלחות ההורים והילדים בעצמו, והיא נעשתה בצורה חובבנית. כן הוכחש כי הנתבע 1 ביצע עבודה של חציבה בקיר כהכנה לחשמלאי.

1. בסיכומיהם, טענו התובעים בעניין התביעה שכנגד, בין היתר, כי הנתבע 1 בעדותו לא ידע לשייך את החשבוניות שצירף לתובעים. לגבי השכר, נטען כי אין הסכם עבודה, ולאור טענת הנתבע 1 כי ביצע 70% מהעבודות, הרי שמדובר בסך של 28,000 ₪ ולא 40,000 ₪.

תמצית טענות ההנתבע 1

1. הנתבע 1 טוען כי נשכר לצורך "פיקוח עליון" וכי תמורת שירותי פיקוח עליון "עד מפתח" סוכם כי התובעים ישלמו לו סך של 41,000 ₪.

במסגרת עבודתו, התחייב הנתבע 1 לבקר באתר בזמנים קריטיים כגון יציקות וכיו"ב כאשר לקראת סוף הבניה, בשלב עבודות הגמר, יהיה נוכח באתר יותר, ככל שיידרש.

לטענתו, התובע סירב לחתום עימו על הסכם וההתקשרות הייתה בעל פה.

הנתבע 1 תיווך בין התובעים לבין אנשי המקצוע בתחומים שונים, בהם מהנדס שלד, טייח, חשמלאי ועוד, והם נשכרו על ידי התובעים.

הנתבע 1 טוען כי במהלך עבודתו גילה ליקויים והורה על תיקון ליקויים, בהם טעות קריטית של המודד וטעות נוספת של החשמלאי. לטענתו, תחילה הבניה התנהלה בצורה סדירה אך לקראת סיום השלד החל התובע להגיע מדי יום לאתר, הטריד את הנתבע 1 ללא הפסק והתערב בעבודת בעלי המקצוע. כך, בשלב שכבת הבט-קל נוצרו חילוקי דעות בין הנתבע 2 לבין התובע, שסילק את הנתבע 2 מהאתר. זאת ועוד, התובע שילם לבעלי מקצוע ללא ידיעתו של הנתבע 1 ומבלי לקבל את אישורו, ובכך גרם לבעיות פיקוח קשות ולפגיעה בסמכות שלו כמפקח מול בעלי המקצוע, שהמשיכו לעבוד כרצונם ולא התייחסו להערותיו. בהמשך הבניה התגלעה מחלוקת בין הנתבע 1 לבין הטייח בשל עבודות שלא ביצע כמו תיקון קירות עקומים והשלמת עבודת הטיח בגג, אשר לא בוצעו בשל תשלום של התובע לטייח ללא אישור הנתבע 1. לטענת הנתבע 1, חילוקי דעות וויכוחים בין בעלי מקצוע הם שכיחים אך מעולם לא היו מקרי אלימות.

בשלב מסוים הפסיק התובע את עבודתו של הנתבע 1 בטענה שאין לו כסף לשלם את שכרו ומספר ימים לאחר מכן, ביקש ממנו לשוב לעבודתו. הנתבע 1 התנה את חזרתו לעבודה בכך שיחתמו איתו על חוזה ובתשלום מראש של הכספים שנותרו לתשלום. התובעים סירבו אולם נתנו לו 4 שיקים בתמורה בסך כולל של 8,000 ₪, כאשר שניים מהשיקים בוטלו והוגשו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

בשלב בו עבודות הצבע והריצוף היו לקראת סיום, כאשר בוצעו כ – 70% מהעבודות, החליט התובע לסיים את עבודת הנתבע 1, לפני שלב הרכבת הכלים הסניטריים, סיום האיטום, סיום רובה בריצוף וסיום צבע, ללא ביצוע דו"ח ליקויים מסודר וללא שלב מסירה מסודר.

הנתבע 1 הציע להמשיך בפיקוח על מנת לסיים את הפרויקט ואף שלח מכתב לתובע בעניין זה, אך התובע לא השיב.

הפסקת עבודתו של הנתבע 1 לא נעשתה בשל ליקויים, וככל שקיימים ליקויים הרי שהתובעים אחראים לקיומם שכן לא ניתנה לנתבע 1 אפשרות לסיים את עבודתו.

1. בסיכומיו טען הנתבע 1, בין היתר, כי התובעים שכרו את שירותיו לצורך עבודת פיקוח על בעלי המקצועות השונים בבניית ביתם, עד מפתח, תמורת סך של 41,000 ₪. כן נטען כי הנתבע 1 תיווך בין התובעים לבין אנשי המקצוע.

לטענתו, התובעים מערבבים בין פיקוח עליון לבין מה שעשה הנתבע 1.

1. בתביעה שכנגד, טען הנתבע 1 כי בין הצדדים הוסכם שבגין שירותי פיקוח עליון "עד מפתח" ישלמו לו התובעים סך של 41,000 ₪ כאשר כל חודש ישולם סך של 4,000 ₪. התובעים נותרו חייבים סך של 21,000 ₪ ,שלא שולמו לו, מתוכם 4,000 ₪ בגין שיקים שחוללו והוגשו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. כן נטען כי על התובעים לשלם לו סכום נוסף בסך 4,018 ₪ כדלקמן:
2. סך של 230 ₪ בגין סחורה שמשך התובע מספקים שונים בהסכמת הנתבע 1 אולם לא הושבו לו בטענה שקוזזו.
3. סך של 138.6 ₪ בגין קניית זויות לפרגולה.
4. סך מוערך של 250 ₪ בגין שימוש ברכבו של הנתבע 1 להובלת ציוד.
5. 1,000 ₪ עבור צילומי תכניות A3
6. סך של 100 ₪ עבור תשלום חשמל לשכנים.
7. סך מוערך של 1,950 ₪ בגין עבודת יישום רובה במקלחות מאחר שהתובעים לא היו מרוצים מעבודתו של יוסוף ומכך שדרש תשלום מוגזם עבור תוספות בריצוף ובצבע.
8. סך מוערך של 350 ₪ בגין חציבת קיר במטבח כהכנה לחשמלאי.
9. סך של 3,000 ₪ עבור עוגמת נפש.
10. בתצהירו ובסיכומיו, טען הנתבע 1, בעניין התביעה שכנגד, כי התמורה שסוכמה עומדת על סך של 41,000 ₪, ושולם לו סך של 23,000 ₪ בלבד, במזומן ובשיקים. על כן נותרה יתרה לתשלום בסך של 18,000 ₪ ועוד 4,018 ₪ בגין שירותים נוספים.

תמצית טענות הנתבע 2

1. הנתבע 2 טוען בכתב הגנתו כי הוזמן לעבודה על ידי הנתבע 1, ולאחר שסיים את עבודתו ערך בדיקה קפדנית של האיטום.

לאחר סיום עבודתו בבית, עבדו בבית קבלנים שונים שכל אחד מהם יכול לגרום נזק לאיטום. כמו כן, פגיעה באיטום יכולה להיגרם מתזוזת קרקע, שקיעת יסודות ועוד.

על הנתבע 1 היה לפקח שקבלני המשנה שנכנסו לעבודה בפרויקט לאחר עבודת האיטום, לא יפגעו באיטום.

ביולי 2016 התובע התקשר לנתבע 2 וביקש ממנו שיגיע לראות את הרטיבות. הנתבע 2 הסכים אולם עקב פריצה לביתו, ביקש מהתובע לתאם מפגש במועד מאוחר יותר. התובעים לא התקשרו לתאם מועד אחר ומשכך נמנעה מהנתבע 2 האפשרות לאמוד את הנזקים ולתקן במידת הצורך.

1. בתצהירו טען הנתבע 2 כי התובע הוציא אותו מאתר הבניה לטובת נתבע 4 בטרם סיום עבודתו וביטל את אחד השיקים שנתן לו. לכן לא סיים את עבודת האיטום. לטענתו, לא הושלמה עבודת האיטום בסף של כל הכניסות לבית. עוד נטען כי ככל הזכור לו, לא ביצע את איטום קורות היסוד.
2. בסיכומיו טען הנתבע 2, בין היתר, כי התובע פיטר את הנתבע 1 ואת הנתבע 2 ללא התראה ולא דאג לפיקוח ראוי על עבודות הבניה, וניסה לנהל ולפקח על העבודות בעצמו ללא השכלה, ניסיון או זמן נדרשים. כן נטען כי התובעים לא מינו מנהל עבודה. לטענתו, הוא פוטר בטרם השלים את עבודות האיטום. עוד נטען כי 28 ימים הדרושים לצורך יבוש הבט-קל לא חלפו וכן כי בשל העדר מפקח, לא היה תיאום בין הנתבע 2 לבין הנתבע 4. עוד טוען הנתבע 2 כי מירב הנזק הוא בגין היריעות הביטומניות, שלא הוא ביצע.
3. נתבע 2 לא הגיש חוות דעת מטעמו.

תמצית טענות הנתבע 4

1. הנתבע 4 טוען כי ההתקשרות בינו לבין התובעים נעשתה על ידי הנתבע 1 וזאת על סמך היכרות מקצועית קודמת .

הנתבע 4 טוען כי הוא הגיע בשלב מאוחר לביצוע עבודות איטום לגג העליון בלבד, לאחר ביצוע השיפועים הנדרשים. כלומר, הנתבע 4 הגיע למצב קיים לפיו הונחו תשתיות של מזגנים וחשמל, בוצעו שיפועים ואף בוצע שליכט בקירות החיצוניים והפנימיים, ללא האיטום הנדרש.

הנתבע 4 בדק כי השיפועים שנעשו אכן מתאימים לביצוע האיטום. יחד עם זאת, הודיע לתובעים כי יש קושי להגיע לאיטום מלא נוכח המצב הקיים והציע לפרק את הלבנים, לקלף את השליכט והטיח, לבצע איטום כנדרש ורק לאחר מכן להתקין את הכול בחזרה. התובעים לא הסכימו וביקשו שיעשה את המיטב בנסיבות הקיימות.

הנתבע 4 הודיע לתובעים כי אין באפשרותו לתת אחריות עבור עבודתו בנסיבות הקיימות. הנתבע 4 ביצע התקנת יריעות ביטומניות ובדיקת הצפה שנערכה למשך 72 שעות בפיקוחו של הנתבע 1. הבדיקה לא הדגימה נזילות ובכך הנתבע 4 סיים את עבודתו.

כחודש לאחר מכן, התקשר התובע 1 לנתבע 4 וביקש ממנו להגיע לביתם כיוון שעשו חור באיטום לצורך התקנת מזגן. הנתבע 4 שב לביצוע תיקון לאיטום ללא עלות נוספת, למרות שלא התייעצו עמו קודם לכן ושמו צינור שירשורי במקום 4 צול שיותר קשה לאטום ובפרט שככלל, יש להניח תשתית למזגנים לפני האיטום.

לאחר מכן, התריע הנתבע 4 בפני התובע כי יש לערוך איטום לקירות החיצוניים כפי שנאמר להם על ידי המפקח.

לאחר הגשם הראשון החלה רטיבות. התובעים יצרו קשר עם הנתבע 4 על מנת שיגיע לבצע את עבודות האיטום הנוספות שהתובעים לא ביצעו. התובעים סירבו להצעתו שכוללת פירוק לבנים וקילוף טיח ושליכט והחלפת צינור בתשתית המזגנים, וביקשו שיעשה כמיטב יכולתו ללא פירוק.

הנתבע 4 ביצע מריחת איטום ישירות על הטייח הקיים, איטום מסביב לצנרת על גבי הקופינג ובלבנים נעשה ניסיון של איטום חריצים, אולם זאת בהוראת התובעים, כאשר הנתבע 4 הודיע מראש כי מדובר ב"כוסות רוח למת".

מאז התובעים פנו שוב לנתבע 4 וביקשו כי יגיע לראות את הרטיבות. הנתבע 4 הגיע מתוך רצון טוב לסייע לתובעים, תוך שהוא מבהיר כי כל עוד לא יבוצע האיטום כפי הנדרש, הבעיה לא תיפתר לחלוטין.

התרשלות התובעים או אשם תורם בשיעור של 100% פוטר את הנתבע 4 מכל חבות לכל ליקוי, כי התובעים סירבו לבצע את הנחיותיו.

1. בסיכומיו, טען הנתבע 4, בין היתר, כי הגיע בשלב מאוחר לצורך ביצוע עבודות איטום חלקיות לגג העליון בלבד. לטענתו, כבר היו שיפועים של בט-קל, והוא בדק שהם מתאימים לאיטום והתקין יריעות איטום. לטענתו הוא נשכר רק לביצוע יריעות איטום.

כן מציין הנתבע 4 כי שתי בדיקות הצפה נמצאו תקינות.

1. יוער כי הנתבעים 1 ו 4 יוצגו בצוותא על ידי בא כוחם.

כמו כן, מטעם הנתבעים 1 ו- 4 הוגשה חוות דעתו של הנדסאי בניין אדר פריצקי, אשר העריך את עלות תיקון הליקויים בסך של 70,463 ₪ (כולל מע"מ).

חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט

1. בשל הפער בין חוות דעת המומחים מטעם הצדדים, ובהסכמת הצדדים (דיון מיום 30.4.2018), מונה כמומחה מטעם בית משפט, המהנדס צבי רון.
2. ממצאיו, כפי שעולים מחוות דעתו, הם כדלקמן:
3. רטיבות ואיטום
4. רטיבות פוטנציאלית - סימני קילופי טיח וצבע וסימני רטיבות – פועל יוצא מאיטום לקוי של מסד המבנה, באחריות ישירה של הנתבע 2 - עלות של 15,000 ₪.
5. מצע מתחת הריצוף - תכולת רטיבות חריגה במצע הסומסום בקומת הקרקע, באופן החורג באופן ניכר מתכולת הרטיבות המותרת – עלות של 8,000 ₪ .
6. חדירת מים מהמרפסת – אותרו סימני קילופי צבע ורטיבות בקומה ראשונה, מעל לשיפולי הריצוף, פועל יוצא בסבירות גבוהה, מאיטום לקוי של נדבך החציצה בין ריצוף המרפסת לריצוף קומה א' באזורים הפגומים, באחריות ישירה של נתבע 2 - עלות של 12,000 ₪ .
7. רטיבות תקרה - בתקרת הקומה העליונה בפינת המשפחה, חדר שינה הורים , חדר מדרגות, חדר שינה, פועל יוצא מכשלים מקומיים באיטום הגג. מבחינת הצפה, איטום הגג תקין.

בנוגע ליריעות הביטומניות נקבע כי גימור מפגש יריעות האיטום בגג העליון והקירות בוצע באופן לקוי ללא הרכבת סרגלי חיזוק – באחריות הנתבע 4 - עלות של 1,500 ₪ .

1. שיפועי גג - שיפועי הניקוז על גבי יריעות האיטום בוצעו בשיעור שבין 1.2% - 1.3% בניגוד למתחייב - ששיפוע מינימלי בשיעור של 1.5%, באחריות הנתבע 2 - עלות של 1,000 ₪ .
2. חיבורים בגג - ניכר כי לא בוצעה הלבנה על גבי מפגש חיבורי היריעות בגג, באחריות הנתבע 4 - עלות של 2,500 ₪ .
3. איטום מעברי צינורות בבטון ומעקה בנוי – הצנרת בגג בוצעה באופן לקוי ובניגוד לתקן, באחריות הנתבע 4 - עלות של 2,000 ₪.

סה"כ אומדן עלות תיקונים בגין רטיבות ואיטום – 42,000 ₪.

1. טיח, שפכטל וצבע
2. גמר לקוי – סימני סדיקות בהיקף חלונות הדירה, בקיר חדר שינה הורים, בקירות החוץ של בית המגורים – עלות של 10,000 ₪.
3. ריצוף וחיפויים
4. חיפוי האריחים סביב לברז הכיור בוצע באופן לקוי. ניכרים סימני שברים וסדקים סביב הרוזטות - עלות של 500 ₪ .
5. הפרש גבהים בין האריחים - הפרשי מפלסים בין האריחים החורגים מהמותר -עלות של 600 ₪ .
6. מישקים בין אריחים -

שחיקה וסדקים - רובה מתפוררת, בעלת חרירים וחוסרים במילוי הרובה - עלות של 1,200 ₪ .

מישק הפרדה בין אלמנטים - לא בוצע מישק הפרדה במפגש חיפוי קיר וריצוף בחדרי הרחצה ובמרפסת - עלות של 500 ₪ .

1. חיפוי פנים - סטייה מהמישוריות - אותרו שלושה אריחי חיפוי בולטים באופן חריג בחדר רחצה כללי - עלות של 800 ₪ .
2. שיפוע לא תקני במרפסת - שיפוע הריצוף במרפסת חדר משפחה בקומה העליונה

בחלק הדרום מערבי בוצע בשיעור 0.7% - 0.8% בניגוד לתקן - שיפוע מינימלי בשיעור 1% – עבודות התיקון כלולות בסעיף הדן בחדירת מים מהמרפסת.

1. שיפועים - הריצוף בחדר דיור לכיוון ויטרינת חדר דיור, בוצע בשיעור 0.3 בניגוד

לתקן - שיפוע מקסימאלי בשיעור 0.2% - עלות של 5,000 ₪.

סה"כ אומדן עלות תיקונים בגין ריצוף וחיפויים – 8,600 ₪.

1. חשמל -

לוח חשמל - לא בוצע כיסוי החללים, התובעים תיקנו את הליקוי בעצמם ויש לשפותם בגין התיקון - באחריות הנתבע 3.

סימון - בוצע סימון המעגלים בלוח החשמל הדירתי, יש לשפות התובעים בגין התיקון – באחריות הנתבע 3.

סה"כ אומדן עלות תיקונים בגין עבודות חשמל – 400 ₪.

1. ניקיון – כלול בעבודה.

סה"כ 61,000 ₪, ובתוספת פיקוח הנדסי (6,100 ₪) – סה"כ 67,100 ₪, בתוספת מע"מ.

המומחה קבע כי ככל שהעבודות יבוצעו על ידי התובעים, יש להוסיף 30%.

1. המומחה ציין בחוות דעתו כי אחריות גורם אחד (הנתבעים 2 – 4 כקבלני משנה, התובעים כקבלן ראשי ויזם והנתבע 1 כמפקח), אינה גורעת מאחריות הגורמים האחרים.

עם זאת יודגש כי קביעת האחריות וחלוקתה מסורות לבית המשפט, לאור הראיות בתיק.

1. הצדדים ויתרו על חקירת המומחה.

דיון והכרעה

1. אין חולק כי קבלני המשנה, קרי הנתבעים 2 – 4, אחראיים לליקויים שהתגלו בעבודותיהם.

יש לדון, איפוא, באחריות כל אחד מהם, וכן לדון בשאלת אחריותו של הנתבע 1 לליקויים שנפלו בעבודות הנתבעים 2 – 4. כמו כן, יש לבחון האם חלה אחריות גם על התובעים וככל שכך, שיעורה.

1. יצוין כי אין הסכם בכתב בין התובעים לבין מי מהנתבעים בהתייחס לעבודות שהוזמנו מכל אחד מהם.

חבות הנתבע 2

1. אין מחלוקת שהנתבע 2 אחראי לפגמים שנפלו בעבודות שבוצעו על ידו.
2. לטענת התובעים, הנתבע 2 ביצע עבודות איטום ביסודות הבית ומרפסת קומה א', ובגג ביצע את עבודת הבט-קל.
3. הנתבע 2 חולק על היקף העבודות שנטען כי ביצע וכן טוען כי עבודתו הופסקה בטרם יכול היה להשלימה. הנתבע 2 גם טוען כי יתכן שהנזקים נגרמו על ידי קבלנים שעבדו באתר אחריו.
4. קיימות סתירות רבות בגרסת הנתבע 2 הן בהתייחס להיקף העבודות שבוצעו על ידו והן בנוגע לסיבת הפסקת עבודתו.

כך, באשר להיקף העבודות, בכתב ההגנה אין כל טענה של הנתבע 2 בנוגע להיקף עבודות האיטום שביצע.

בתצהירו הצהיר הנתבע 2 כי: "ככל הזכור לי, לא בצעתי את איטום קורות היסוד וכן לא שולם לי עבור עבודה זו".

גם בעדותו העיד הנתבע 2 כי לא ביצע את איטום קורות היסוד (עמ' 48 ש' 20 - 22 לפרוטוקול).

מנגד, בתצהיר התשובות לשאלון (צורף לתיק המוצגים מטעם נתבעים 1- 4), כאשר נשאל הנתבע 2 האם ביצע את איטום קורות היסוד, השיב הנתבע 2 שכן (תשובה 13 לשאלון).

1. לאור הסתירות בגרסת הנתבע 2 ובשים לב לתשובותיו בתצהיר התשובות לשאלון, אני קובעת כי הנתבע 2 ביצע את איטום קורות היסוד.
2. יצוין כי הנתבע 2 הצהיר בתשובות לשאלון כי הוא ביצע את שכבת הבט-קל, הנחת יריעות ביטומניות, קלקר ובידוד טרמי (תשובה 5), זאת למרות שלאחר מכן, במהלך עדותו העיד כי ביצע רק את הבט קל ולא את היריעות הביטומניות (עמ' 47 ש' 23 – 24 לפרוטוקול).

עם זאת, מהעדויות בתיק נלמד כי הנתבע 2 ביצע באיטום הגג רק את ההבט-קל, וכי יתר עבודת איטום הגג לרבות יריעות ביטומניות בוצעה על ידי הנתבע 4.

1. באשר לסיבת הפסקת עבודתו, הנתבע 2 אינו מתייחס לכך בכתב הגנתו ואף מציין כי סיים עבודתו. הנתבע 2 מציין בכתב הגנתו כי ביולי 2016 התובע התקשר לנתבע 2 וביקש ממנו שיגיע לראות את הרטיבות. הנתבע 2 הסכים אולם עקב פריצה לביתו, ביקש מהתובע לתאם מפגש במועד מאוחר יותר. התובעים לא התקשרו לתאם מועד אחר ומשכך נמנעה מהנתבע 2 האפשרות לאמוד את הנזקים ולתקן במידת הצורך.

גם בתשובותיו בתצהיר התשובות לשאלון (צורף לתיק המוצגים מטעם נתבעים 1- 4), כאשר נשאל הנתבע 2 מדוע הפסיק את עבודתו באמצע (שאלה 6) והאם הוא יזם את הפסקת העבודה או התובעים (שאלה 7), השיב הנתבע 2 "העבודה לא הופסקה".

מנגד, בתצהירו של הנתבע 2 נטען כי התובע הוציא אותו מאתר הבניה לטובת נתבע 4 בטרם סיום עבודתו וביטל את אחד השיקים שנתן לו. לכן לא סיים את עבודת האיטום. לטענתו, לא הושלמה עבודת האיטום בסף של כל הכניסות לבית.

גם בסיכומיו טען הנתבע 2, כי התובע פיטר את הנתבע 1 ואת הנתבע 2 ללא התראה בטרם השלים את עבודות האיטום.

בעדותו, העיד הנתבע 2 כי לא הגיע לעבודה עקב פריצה לביתו ולכן הופסקה עבודתו.

כך,

"ש. בסעיף 10 לתצהירך אתה אומר שאורן התקשר אליך ביולי 2016 והוא אמר לך תראה את הרטיובויות איך אתה זוכר שזה קרה ביולי?

ת. יש תשתית של בטקל וזה לא איטום זאת תשתית. אני באותה תקופה פרצו לי את הבית ואז אורן התקשר אלי ואני מקבל ביטול של שיק ולא יכולתי להתקדם עם העבודה יותר. בתשובה לשאלה יש לי מכתב מהמשטרה שבאו באותו יום בגלל הפריצה.

ש. מפנה אותך לסעיף 10 לתצהירך אתה אומר שאורן התקשר אליך ביולי 2016 לראות את הרטיבויות?

ת. אני לא זוכר שהוא התקשר אלי. הוא התקשר אלי ביום של הפריצה ואמרתי לו להתקשר יותר מאוחר היה נזק די גדול בפריצה ואז הוא לקח קבלן אחר לאיטום שהשלים את האיטום של הגג וביטל את השיק" (עמ' 45 ש' 13 -15 לפרוטוקול).

וכן,

"לא סתם אמרתי. אני באותו יום פרצו לי את הבית ואמרתי לו תתקשר יותר מאוחר והוא לקח קבלן אחר וביטל את השיק" (עמ' 47 ש' 7 – 8 לפרוטוקול).

1. מכאן, שעל פי עדות הנתבע 2, הפסקת העבודה עקב הפריצה לביתו, היתה במהלך העבודות ולא לאחר סיומן וגילוי רטיבויות, כפי שטען תחילה הנתבע 2.
2. התובע מכחיש שסילק את הנתבע 2, ולטענתו מי שעשה כן זה הנתבע 1.

כך,

"ש. באיזה שלב סילקת מהשטח את אוחיון שלמה?

ת. אני אישית לא סילקתי את אוחיון שלמה מהשטח. יובל אמר לי ששלמה לא מגיע להמשיך את העבודה והוא הביא את אופיר הנתבע 4 להמשיך מאיפה ששלמה הפסיק.

ש. והוא הסביר לך מדוע הוא החליף בין בעלי המקצוע?

ת. כן הוא אמר שהוא מנסה לתפוס אותו והוא לא מגיע לאתר לעשות איטום ובגלל שהוא לא עושה איטום אנו לא יכולים להתקדם והוא לא יכול להמשיך לעבוד איתו והוא נאלץ להביא מישהו אחר" (עמ' 15 ש' 11 – 17 לפרוטוקול).

1. כך או כך, מהאמור נלמד כי הנתבע 2 עזב את האתר בטרם השלים את העבודות, בין אם כתוצאה מכך שלא הגיע לאתר והתובע הפסיק את עבודתו ובין אם לא הגיע ולכן הובא הנתבע 4 תחתיו.
2. משהתגלו פגמים בעבודות שביצע הנתבע 2, כפי שעולה מחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, אחראי הנתבע 2 לפגמים אלו.
3. טענת הנתבע 2 כי לא ניתנה לו אפשרות להשלים את העבודות ולכן אין לחייבו, אינה יכולה להתקבל, מקום בו נקבע כי הנתבע 2 עזב את האתר וכאשר הוא עצמו מעיד כי לא הגיע לאתר עקב פריצה לביתו ולכן לא השלים את העבודות (עמ' 45 ש' 8 – 9 ו- 13 – 15 לפרוטוקול).
4. טענת הנתבע 2 כי הליקויים שנמצאו נגרמו כתוצאה מחוסר תיאום בין הנתבע 2 לבין הנתבע 4 שהגיע להשלים את העבודה, מאחר שבשלב זה לא נכח מפקח בניה, אין בה כדי לסייע לנתבע 2. ראשית, לא הוכח כי זה הגורם לליקויים שנמצאו. שנית, הרוב המכריע של הליקויים בעבודת הנתבע 2, אינו נוגע להמשך איטום הגג שבוצע על ידי הנתבע 4. יתרה מזו, הנתבע 2 הוא שעזב את העבודה, ללא תיאום, כמפורט, ולכן אין לו להלין אלא על עצמו.
5. לעניין עלות ביצוע התיקונים שיש ליחס לנתבע 2, קבע המומחה כי מדובר בסך של 36,000 ₪ (ר' סעיפים 1.1, 1.2, 1.3, וחלק מ 1.4 לחוות דעת המומחה), בתוספת 30% לביצוע על ידי התובעים ובתוספת פיקוח ומע"מ.

יצוין כי בהתייחס לסעיף 1.2 הדן במצע מתחת לריצוף, המומחה אמנם לא ייחס זאת מפורשות לנתבע 2, אולם נראה כי מדובר בהשמטה שכן הנתבע 2 הוא שעסק בעבודת האיטום באיזורים אלו, ורטיבות המצע מקורה בכשל באיטום. על כן גם רכיב זה הוא באחריות הנתבע 2.

הנתבע 2 לא ביקש לחקור את המומחה ולא חלק על חוות דעתו.

על כן, אני מאמצת את קביעת המומחה באשר לפגמים והליקויים שנפלו בעבודת הנתבע 2.

חבות הנתבע 4

1. מן העדויות בתיק, לרבות עדות התובע, עולה כי הנתבע 4 הגיע לבצע את איטום הגג בלבד, אחרי שהנתבע 2 ביצע את עבודות הבט-קל.

על כן, כל שניתן ליחס לו, הוא אחריות לפגמים בעבודה זו בלבד.

1. הנתבע 4 טוען כי לא נפלו פגמים בעבודתו, וכי בדיקת הצפה שבוצעה מאשרת את טענתו. לטענתו, הוא הגיע בשלב מאוחר לביצוע עבודת איטום חלקית לגג העליון בלבד, כאשר לאור המצב הקיים אמר לתובעים כי יהיה קושי להגיע לאיטום מלא. כן נטען כי הוא הציע לתובעים לפרק את הלבנים, לקלף שליכט וטיח, לאטום ואז לתקן חזרה, אך התובעים לא הסכימו (ס' 8 – 10 לתצהירו ועמ' 43 ש' 26 – 29 לפרוטוקול).

עוד טוען הנתבע 4 כי המזגן הותקן לאחר האיטום ולצורך כך עשו חור באיטום (ס' 13 לתצהיר).

1. טענת הנתבע 4, לפיה אמר לתובעים כי לא ניתן יהיה להגיע לאיטום מלא, היא עדות יחידה של בעל דין. הנתבע 4 לא המציא כל אסמכתא או תמיכה לטענתו זו, מלבד עדותו.

יתרה מזו, עדותו לא מפורטת בעניין זה. כך לא ברור מתי אמר את הדברים לתובעים, למי מהתובעים אמר אותם וכיוב'.

נוסף על כך, במקרה בו סבר הנתבע 4 כי לא ניתן יהיה להגיע לאיטום מלא ואף אמר זאת לתובעים, מצופה היה כי הנתבע 4 יתעד זאת או יעגן זאת בכתובים, שאחרת הוא נותר חשוף לטענות בעניין זה. העדר תיעוד כאמור, מקשה על קבלת גרסתו.

משכך, לא מצאתי להסתפק בעדותו של הנתבע 4, ואינני מקבלת את טענתו כי התריע בפני התובעים בדבר האיטום.

1. על כן, משנמצאו ליקויים בעבודות שביצע הנתבע 4, חב הנתבע 4 בגין תיקון ליקויים אלה.
2. עלות ביצוע התיקונים שמיוחסת לנתבע 4, על פי קביעת המומחה מטעם בית המשפט, מסתכמת בסך של 6,000 ₪ (סעיף 1.4 לחוות דעת המומחה, למעט החלק המתייחס לנתבע 2), בתוספת 30% לביצוע על ידי התובעים ובתוספת פיקוח ומע"מ.
3. הנתבע 4 חולק על קביעות המומחה וטוען בין השאר, כי גם לתובעים אחריות כקבלנים.

כן נטען כי המומחה תמחר את העלויות בשיעור גבוה.

לגבי איטום שרוול צנרת המזגן, נטען כי השרוול אמור היה להעשות על ידי איש מזגנים וכי לפחות מזגן אחד הותקן לאחר שעזב.

1. לעניין איטום צנרת המזגן, אין בטענות הנתבע 4, כי התקנת המזגן בוצעה לאחר ביצוע האיטום על ידו, כדי לסייע לו. מטענת הנתבע 4 עולה כי הוא הגיע לבצע תיקון לאיטום אחרי התקנת המזגן. על פי קביעת המומחה, יש פגם באיטום מעברי הצינורות ומדובר בעבודה שאין חולק שבוצעה על ידי הנתבע 4. כאמור, טענות הנתבע 4 באשר לאזהרות שהזהיר את התובעים באשר לאיכות האיטום, נטענו בעלמא ולא הוכחו. על כן, משמדובר בעבודה שבוצעה על ידי הנתבע 4, גם אם במועד המאוחר למועד עבודת האיטום, הנתבע 4 חב בעלות התיקון.
2. באשר ליתר קביעות המומחה, לרבות תמחור העלויות, יצויין כי הנתבע 4 לא ביקש לחקור את המומחה וחוות דעת המומחה לא נסתרה.

חוות דעת המומחה היא חוות דעת מקיפה ויסודית, אשר בחנה את כל העבודות והתייחסה אליהן. על כן, לא מצאתי ממש בטענות הנתבע 4, כי תימחור המומחה גבוה, טענה שאף נטענה בעלמא, ללא כל ביסוס.

1. מאחר שלנתבע 4 ניתנה אפשרות לתקן אולם התיקון לא צלח, כפי שמאשר גם הנתבע 4, ממילא לא עומדת לו עוד זכות התיקון.
2. על כן, אני מאמצת את חוות דעת המומחה בהתייחס לפגמים והליקויים שנפלו בעבודת הנתבע 4.

חבות הנתבע 1

1. אין חולק שלא נחתם הסכם בכתב בין התובעים לבין הנתבע 1. על כן, על מנת לקבוע מה היקף התחייבויותיו של הנתבע 1 כלפי התובעים, יש לבחון את טענות הצדדים בעניין זה.
2. הנתבע 1 טוען כי תפקידו היה לבצע פיקוח עליון בלבד (סעיף 3 לתצהיר עדותו הראשית).

כן טוען הנתבע 1 כי תיווך בין התובע לבין אנשי המקצוע.

1. מהות פיקוח עליון, כפי שעולה מתקנות התכנון והבניה (פיקוח עליון על הבניה), התשנ"ב-1992^[1], איננה פיקוח צמוד על הבניה כי אם פיקוח שתכליתו התאמה בין היתר הבניה לתכניות האדריכליות.

תקנה 2 קובעת כי:

"(א) מורשה להיתר, מתכנן שלד הבניין או מומחה לדבר בתחום שהוא תכנן, חייבים בקיום פיקוח עליון, כל אחד בתחומו, לפי סעיף 158כז לחוק, וכן חייבים בפיקוח עליון כל אחד מהמנויים לעיל ועורכי בקשה להיתר, לגבי הבניה כפי שפורטה במסמכי הבקשה להיתר, אף אם היתר לבניה ניתן שלא לפי פרק ה'3 לחוק.

(ב) אין בחובת קיום פיקוח עליון לפי תקנות אלה כדי לגרוע מחובת הביקורת על הבניה בידי האחראים לה לפי תקנות התכנון."

בפסיקה נקבע בעניין זה כי:

"על חובת הפיקוח העליון ניתן, כאמור, ללמוד מהתקנות אשר קובעות את חובת קיום פיקוח עליון לכל אחד ב"תחום שהוא תכנן". תקנה 2(ב) מוסיפה ומבהירה כי אין בחובת קיום פיקוח עליון לפי התקנות כדי לגרוע מחובת הביקורת על הבנייה בידי האחראים לה לפי תקנות התכנון. ניתן לראות כי התקנות מניחות כי מלבד המפקח העליון ישנם אנשים נוספים המעורבים בביצוע בשטח ומבצעים ביקורת שוטפת על שלבים שונים של הבניה, דהיינו – המבצעים פיקוח צמוד, להבדיל מפיקוח עליון. רק ממי שמבצע פיקוח צמוד, להבדיל מפיקוח עליון, מצופה שיהיה מעורב בכל פרטי ושלבי הביצוע בפרוייקט, לרבות מדידות ואיתור סטייה בבניה, כמו גם ביצוע לקוי מבחינה אסטטית." (ת"א (חי') 21445/02 זוננרייך רוני נ' פריצקר יזמות בע"מ (נבו- 24.7.07))

1. ואולם, הנתבע 1 אינו מורשה להיתר, מתכנן שלד או מומחה בתחום שתכנן, שכן הוא לא נתן שירותי תכנון לתובעים. מכאן, שהגדרת תפקידו של הנתבע 1 כפיקוח עליון, בשים לב להסכמת הצדדים בדבר תפקידו, אינה תואמת את הוראות הדין והפסיקה.
2. בפועל, התנהלות הנתבע 1 לא הייתה בדיקת התאמה לתכניות, המתיישבת עם הגדרת פיקוח עליון, אלא פיקוח על מבצעי העבודה, שהוא פיקוח צמוד.
3. קיים אצל הנתבע 1 בלבול במושגים של פיקוח עליון ופיקוח צמוד, כפי שנלמד מגרסאותיו השונות בעניין זה.

כך, בכתב ההגנה טען הנתבע 1 כי: "הנתבע 1 כאמור נשכר על ידי התובעים לצורך שירותי "פיקוח עליון" ומתוקף תפקידו עליו לפקח על עבודתם של כלל בעלי המקצוע באתר, להעיר ולדרוש תיקונים וכיוצ"ב" (סעיף 54 לכתב ההגנה).

ואולם, פיקוח על עבודות הביצוע של "כלל בעלי המקצוע באתר" אינו פיקוח עליון אלא פיקוח צמוד.

הנתבע 1 בעדותו הגדיר מהו פיקוח עליון להבנתו כדלקמן:

"ש. בתצהירך ובכתב ההגנה וכתב התביעה שכנגד מצהיר על עצמך כפיקוח עליון, אתה יכול לומר לי מה זה פיקוח עליון?

ת. זה פיקוח שבא לפקח על כל העבודות של ביצוע באתר וכל מני עבודות של מתכננים או קבלנים שמבוצעות לפני תוכנית" (עמ' 37 ש' 35 עד עמ' 38 ש' 2 לפרוטוקול).

בהמשך, פירט הנתבע 1 מה כולל הפיקוח לגישתו, כדלקמן:

"ש. האם אתה יודע האם חלק מהתחייבויות הפיקוח העליון הן הדרכה ומתן הנחיות לאחראי על הביקורת בתחום שעליו הוא אחראי לאחראי לביצוע שלד לקבלן הראשי למנהל העבודה, או למנהלי העבודה, האם אתה יודע אם זה כך?

ת. כן בין היתר מה שאני מוסמך אם אני יכול להגיד אני אומר.

ש. זאת לא הייתה השאלה.

ת. זו התשובה שלי.

ש. בפיקוח העליון על בנית השלד מה צריך להיות התפקיד שלך?

ת. לבדוק התאמה בין התוכניות בפועל שמאושרות לביצוע בשטח.

ש. הדברים שעליהם אתה מדבר הם חלק קטן מהפעולות שהפיקוח העליון צריך לבצע והם בין היתר אישור גמר חלקי או מלא של עבודות הבניה לצורך חיבור לחשמל, מים וטלפון ולצורך הוצאת תעודת גמר וביקורת של אופן ביצוע האלמנטים הראשיים של שלד המבנה ועדכון תוכנית קונסטרוקציה אם צריך על פי שינויים אם יש, זה מוכר לך כפיקוח עליון?

ת. כל הדברים שאמרת הם חד משמעית שייכים למתכנן ולאחראי לביקורת השלד מטעם הקבלן או מטעם היזם והם אלה שאחראים על חתימות גם מתוקף ההסמכות שיש להם ואת מערבבת בין תפקיד של מפקח שבודק התאמה בין תוכניות הביצוע לביצוע בשטח ומלווה תהליכים של ביצוע של קבלנים רואה איך הם עובדים ומדריך אותם ומעיר להם לפי הצורך איך שהם עובדים.

ש. את זה אתה לא אמור לעשות?

ת. אני לא אחראי לביצוע השלד. את מה שאמרתי כרגע אני לא אמור לעשות כי אני לא אחראי לביצוע השלד ואני לא חתום בטופס 4 או בדרישות המועצה לא חתמתי ולא התבקשתי לחתום בתור אחראי לביצוע השלד או מתכנן השלד או כל מה שאמרת במנותק. אני אחראי לביצוע של הקבלן בשטח לפי תוכניות הביצוע שאורן נתן לי ואני מלווה תהליכים. ז"א נמצא באתר בנקודות קריטיות או מתי שצריך ומלווה תהליך של ביצוע קבלני בשטח. יש עוד עבודות חוץ משלד." (עמ' 38 ש' 8 – 31 לפרוטוקול).

מעדותו זו עולה כי הנתבע 1 אינו יודע להבחין בין פיקוח עליון לפיקוח צמוד, וכי בגרסאותיו באו בערבוביה עניינים הקשורים לפיקוח עליון ועניינים הקשורים לפיקוח צמוד.

כך, אחריות לביצוע הקבלן על פי תכניות העבודה, הדרכתו ומתן הערות, היא של מפקח צמוד.

1. בשונה ממפקח עליון, לתפקיד של מפקח צמוד אין ביטוי בחקיקה, ויש לבחון את חובותיו על פי הסכמות הצדדים.

בענייננו, על פי הסכמת הצדדים, כפי שמשתקפת מעדויותיהם, תפקידו של הנתבע 1 היה לאתר בעלי מקצוע מתאימים ולוודא שכל בעלי המקצוע באתר עושים מלאכתם נאמנה.

1. בפסיקה נקבע כי "... מעמדו המיוחד של בעל המקצוע המפקח על ביצוען של עבודות בנייה עשוי להטיל עליו חובות מיוחדות... דברים אלה נכונים ביתר שאת כשמדובר במי שמרכז את הפיקוח על הפרויקט כולו, המבוצע על-ידי מספר רב של קבלני משנה...

אולם משמעות הדבר אינה מתן פטור גורף לקבלן המבצע או הטלת אחריות בלעדית (מוחלטת או מוגברת) על המפקח; סטנדרד ההתנהגות של המפקח, כאיש מקצוע, נמדד ביחס לזה של בעל המקצוע הסביר באותן הנסיבות...

אחריותו של בעל המקצוע אינה אחריות מוחלטת. זו אחריות על בסיס של אשמה. היא תקום רק אם לא עמד בסטנדרד האמור" (ע"א 3392/93 איברהים אבולהיג'א נגד אלון הגליל - מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ואח', פד"י נ"ד(5) 872).

מכוח מעמדו המיוחד נקבעה בין היתר אחריותו של המפקח לליקויי בניה שנפלו בעבודת קבלן שעבד תחת פיקוחו (ת"א (חי') 2463-02-17 שמואל אשכנזי נ' ישראל שור (16.5.2020) בסעיף 61 לפסק הדין והאזכורים המופיעים שם - להלן "עניין אשכנזי").

לעניין אחריות המפקח נקבע בפסיקה כי הוא משמש "כ"ידו הארוכה" של המזמין, אשר, ככלל, אינו בעל ידע מקצועי בענף הבנייה. מטרת הפיקוח הנה מזעור ליקויי הבנייה, מניעתם, גילויים, כמו גם תיקונם בהקדם" (עניין אשכנזי בסעיף 62 לפסק הדין).

על כן, אי עמידת המפקח בחובותיו, עשויה להוביל למסקנה כי הוא התרשל.

עם זאת, נקבע בפסיקה כי המפקח והקבלן עליו פיקח, אינם מעוולים במשותף, ויש להראות שהמפקח עצמו התרשל בשל העדר פיקוח נאות (ת"א (חי') 20274-02-10 ברוך צבי וולך נ' רוברט רזניק (24.6.2012)).

1. לטענת התובעים, אחריות הנתבע 1 נובעת מהיותו מפקח ואחראי על העסקת בעלי המקצוע ולכן הוא חב יחד ולחוד עם בעלי המקצוע שנשכרו על ידו.

ואולם, כאמור, אין מדובר במעוולים במשותף ויש להוכיח רשלנות הנתבע 1 בעצמו.

1. בענייננו, מהעדויות עולה כי הנתבע 1 הוא זה שדאג להביא את אנשי המקצוע בתחומים השונים.

בתצהיר עדותו הראשית הצהיר התובע כי: "הנתבע 1 אף הדגיש שהוא ידאג להביא אנשי מקצוע אשר יבצעו את עבודות הבניה כל אחד בתחומו וכי אנו נהיה פטורים מהליך זה של בחירת אנשי מקצוע או התקשרות עמם" (סעיף 5 לתצהיר).

בעדותו העיד התובע כי: "חיפשנו מישהו שיבנה לנו את הבית. לא היתה לנו יכולת לנהל את הפרויקט בעצמנו. לא היה לי כל ידע או יכולת לנכוח במקום הזה. חיפשנו מישהו שיתאים לדרישה ולצרכים האלה, הם הציגו את עצמם כמי שאנו יכולים להסיר דאגה מליבנו ונקבל את הבית מוכן". (עמ' 15 שו' 3 – 7 לפרוטוקול).

הנתבע 2 אישר אף הוא כי הובא לעבודה על ידי הנתבע 1.

כך, בתצהיר התשובות לשאלון נשאל הנתבע 2:

"על ידי מי הוצעה לך העבודה?"

והשיב: "יובל אלמליח המפקח" (תיק המוצגים של הנתבע 1 - עמ' 42 שאלה 2 עמ' 45 תשובה 2).

בעדותו העיד הנתבע 2 כדלקמן:

"ש. מי הביא אותך לעבודה?

ת. יובל.

ש. מאיפה אתה מכיר את יובל?

ת. מפרויקטים שעבדנו יחד" (עמ' 45 ש' 20- 23 לפרוטוקול).

גם הנתבע 4 אישר כי מי שהביא אותו לעבודה אצל התובעים היה הנתבע 1.

כך,

"ש. כשהגעת לעבוד אמרת שמי שהביא אותך זה יובל, יש לך הסכם עם יובל?

ת. לא. אני עובד מול הלקוח לא מול יובל ויובל חיבר ביני לבין הלקוח.

ש. מה זה אומר חיבר?

ת. שלום אופיר צריכים עבודת איטום, תכיר והוא חיבר בנינו והוא אמר זו העבודה זה המפרט וזה מה שתעשה תתן מחיר בהתאם וככה סגרנו.

ש. עם מי סגרת?

ת. עם הלקוח. אורן. (עמ' 42 ש' 22 -28 לפרוטוקול)

1. גם הניהול השוטף והפיקוח על אנשי המקצוע היה של הנתבע 1 עד לעזיבתו את המקום, כפי שהעיד בעניין זה הנתבע 2, כדלקמן:

"ש. מי ניהל את כל אנשי המקצוע?

ת. אורן.

ש. מי היה לפני אורן?

ת. יובל ואחר כך המשיך אורן." (עמ' 46 ש' 28- 31 לפרוטוקול).

הדבר עולה גם מעדותו של הנתבע 1, אשר מתאר את תפקידו כמפקח, כדלקמן:

"אני אחראי לביצוע של הקבלן בשטח לפי תוכניות הביצוע שאורן נתן לי ואני מלווה תהליכים. ז"א נמצא באתר בנקודות קריטיות או מתי שצריך ומלווה תהליך של ביצוע קבלני בשטח" (עמ' 38 ש' 28 – 30 לפרוטוקול).

1. מכל האמור עולה כי הנתבע 1 נשכר לצורך ניהול הפרויקט ופיקוח עליו, לרבות פיקוח צמוד.
2. אין חולק כי הנתבע 1 סולק מהאתר על יד התובע ועבודתו הופסקה. כמו כן, אין חולק כי לאחר הפסקת עבודתו, לא הובא איש מקצוע אחר למלא את תפקידו. התובע העיד בעדותו בעניין זה, כי סילק את הנתבע 1 מהאתר בשלב של גמר הבית וכי לא היה מפקח שבא במקומו (עמ' 14 ש' 27 – 33 לפרוטוקול). התובע גם העיד כי אף אחד לא פיקח על בעלי המקצוע בתקופה זו, וכי הוא השתדל לתאם ביניהם (עמ' 15 ש' 1 – 2 לפרוטוקול).
3. לטענת התובע, סילוק הנתבע 1 מהאתר היה בשל התנהלותו של הנתבע 1.

התובע טוען כי הייתה אווירה עכורה באתר, לרבות בין הנתבע 1 לבין הנתבע 2 (עמ' 25 ש' 25 ש' 28 -29 לפרוטוקול).

דא עקא, טענה זו של התובע לא הוכחה.

כך, עדות התובע בעניין זה, היא עדות יחידה של בעל דין שלא נתמכה בכל ראיה אחרת. היה באפשרות התובעים להביא לעדות אנשי מקצוע עימם נטען כי הנתבע 1 הסתכסך, אולם הם לא עשו כן.

לאמור יש להוסיף כי גם התובעת לא העידה בתיק, על אף שסביר להניח שהשתלשלות הדברים בזמן אמת הייתה ידועה לה.

העובדה כי לא הובאו עדויות לתמוך בגרסת התובע, די בה כדי לדחות את גרסתו בעניין זה.

נוסף על כך, טענת התובע אינה נתמכת בעדותם של הנתבעים 2 ו- 4, שלא טענו לקיומה של מחלוקת או סכסוך עם הנתבע 1, ולא העידו כי היו מחלוקת או סכסוך בינם או בין קבלנים אחרים לבין הנתבע 1.

יתרה מזו, כאמור התובע טוען לאווירה עכורה לרבות בית הנתבע 1 לבין הנתבע 2. ואולם, על פי עדות התובע, הוא ראה את הנתבע 2 פעם אחת בלבד ולכן לא ברור כיצד הסיק זאת (עמ' 25 ש' 30 – 34 לפרוטוקול)

על כן, טענת התובע בדבר הסיבה להפסקת עבודתו של הנתבע 1 לא הוכחה ודינה להידחות.

1. על כן, כאשר הנתבע 1 סולק מהאתר, ולא הוכח כי הייתה הצדקה לכך, אין לחייבו בגין עבודות שבוצעו לאחר סילוקו מהאתר ויש לבחון את חבותו בהתייחס לעבודות שבוצעו עת היה באתר וניתן לקבוע לגביהן כי לא פיקח פיקוח ראוי.
2. כפי שעולה מחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, וכמפורט לעיל, נפלו מספר כשלים בגינם נגרמו הנזקים הנטענים. יש לברר את חלקו של הנתבע 1 בפיקוח על אותן עבודות כפי שבוצעו.
3. המומחה מציין בחוות דעתו כי מרבית הליקויים נגרמו כתוצאה מחוסר איטום.
4. בהתייחס לפגמים שנמצאו בעבודות הנתבע 4, הרי שעבודתו של זה בוצעה לאחר שהנתבע 1 עזב את האתר בעטיו של התובע.

כך, התובע טען בתצהירו, כי הוא זה שביקש מהנתבע 4 לבצע את האיטום בגג אחרי שבוצעו עבודות הבט-קל על ידי הנתבע 2 (סעיף 12 לתצהירו של התובע).

גם הנתבע 4 העיד כי עבד מול התובע ולא מול הנתבע 1 (עמ' 42 ש' 22 – 28 לפרוטוקול).

משמע, בשלב בו עבד הנתבע 4, הנתבע 1 כבר לא היה בשטח בעטיו של התובע.

על כן, אין אחריות לנתבע 1 בגין כשלים בעבודות הנתבע 4.

1. בהתייחס לפגמים שנמצאו בעבודת הנתבע 2, נקבע לעיל כי קיים כשל באיטום שבוצע על ידי הנתבע 2, וזאת בטרם עזב הנתבע 1 את האתר.

הנתבע 1 הביא את הנתבע 2 לעבוד באתר, כפי שעולה מעדות הנתבע 1, כדלקמן:

"ש. מה הקשר בינך לבין שלמה אוחיון?

ת. מכיר אותו כבעל מקצוע.

ש. מי הביא אותו לאתר?

ת. נדמה לי שאני.

ש. אהבת את הצורה שהוא עובד?

ת. כן, הוא עבד בסדר אבל צריך לראות בסוף כשעושים בדיקות הצפה. זה התאכלס. חורף ראשון או גשם ראשון.

ש. איך הייתה התקשורת איתו?

ת. רגילה בין בעלי מקצוע. תקינה.

ש. ואם הוא לא היה פה היית אומר את אותו דבר?

...

ת. כן." (עמ' 41 ש' 9- 23 לפרוטוקול).

הנתבע 2 בעדותו העיד כי רק בתחילת העבודה יובל פיקח עליו ולאחר מכן פיקח התובע על עבודתו, כדלקמן:

"ש. כלומר אתה באת אחרי שיובל עזב את האתר?

ת. באתי שהיה יובל בשטח, התחלתי לעבוד ואחרי זה שבאתי לעשות את הבטקל יובל כבר לא היה ואז המשכתי עם אורן את העבודה. הוא בעל הבית" (עמ' 47 ש' 18- 20 לפרוטוקול).

מכאן, שהנתבע 1 פיקח על חלק מעבודתו של הנתבע 2 ולא נכח בביצוע שכבת הבטקל.

1. מדובר בחלק הארי של עבודת הנתבע 2, בה נמצאו ליקויים, אשר בוצעה תחת פיקוח הנתבע 1. על כן, יש לבחון האם הנתבע 1 התרשל בפיקוח על עבודת הנתבע 2.

יצוין כי התובעים לא פירטו טענותיהם בעניין זה ולא העלו כל טענה ספציפית הנוגעת לכשל בפיקוח, מלבד טענה כללית כי הנתבע 1 חב מכוח היותו מפקח.

1. טוען הנתבע 1, כי בשל סילוקו מהאתר על ידי התובע, לא עלה בידו לפקח על השלמת העבודות ולדאוג לתיקון הליקויים.
2. כפי שנקבע לעיל, סילוקו של הנתבע 1 על ידי התובע, בעיצומן של העבודות, נעשה ללא הצדקה. בנסיבות אלה, ובעטיים של התובעים, לא התאפשר לנתבע 1 להשלים את הפיקוח ולפעול לאיתור הפגמים ותיקון הליקויים.

על כן, אין מקום לחייבו.

1. באשר לפגמים שנמצאו בעבודתו של הנתבע 3, התובעים טוענים כי על אף שניתן פסק דין בהעדר הגנה נגד הנתבע 3, יש לחייב את הנתבע 1 בסכום פסק הדין.

כאמור, כנגד הנתבע 3 ניתן פסק דין בהעדר הגנה ביום 6.5.2017 לפיו עליו לשאת בתשלום בסך של 12,000 ₪ כפי שנקבע בחוות דעת המומחה מטעם התובעים עבור ליקויים בעבודות החשמל בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

1. ראשית יצוין כי בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, נקבע כי הפגמים שנמצאו בגין עבודות החשמל מסתכמים בסך של 400 ₪. על כן, לכל היותר, ניתן לחייב את הנתבע 1 בגין הליקויים בעבודות החשמל בסכום זה בלבד.
2. שנית, לגופו של עניין, הפגמים שנמצאו הם אי כיסוי חללים ואי סימון מעגלים בלוח החשמל. לא הוכח כי מדובר בליקויים שהנתבע 1 יכול היה בפיקוח נאות לאתרם ולהתריע עליהם, ולכן לא הוכח כי לא פיקח על עבודת הנתבע 3 כנדרש.

יתרה מזו, כאמור, בשל סילוקו מהאתר, לא התאפשר לנתבע 1 להשלים את הפיקוח ולפעול לאיתור הפגמים ותיקונם.

1. על כן, טענות התובעים לחיוב הנתבע 1 בגין ליקויים שנמצאו בעבודת הנתבע 3, נדחות.
2. באשר לליקויים שמצא המומחה בעבודות טיח, שפכטל וצבע, בגין סדקים שנמצאו ובגין לקויים בעבודות ריצוף וחיפוי, הרי שליקויים אלה נמצאו בעבודתם של בעלי מקצוע אחרים שלא נתבעו.

על כן יש לבדוק האם הנתבע 1 חב מכוח תפקידו כמפקח על הליקויים בעבודות אלה.

1. מי שביצע את העבודות האמורות הוא, על פי עדות התובע, יוסוף, שלתובע אין את פרטיו והוא לא תבעו.

התובע מאשר בעדותו כי הקבלן יוסוף הוא שעשה עבודות ריצוף ורוב עבודות שפכטל, צבע וקרמיקה (עמ' 20 ש' 20 – 23 וש' 29 – 32 לפרוטוקול).

כן ציין כי לא תבע אותו כי לא היה לו קשר איתו (עמ' 20 ש' 33 – 36 לפרוטוקול) וכי סביר שהיה תובע אותו (עמ' 28 ש' 9 – 10 לפרוטוקול).

1. כן עולה מעדות התובע, כי חלק מהעבודות – "חלקים של צבע, שפכטל, התקנות, נגרות" (עמ' 21 ש' 13 – 14 לפרוטוקול), בוצעו לאחר שהנתבע 1 כבר לא היה במקום.

התובעים מציינים בסיכומיהם כי בעת הפסקת עבודת הנתבע 1, נותרו לביצוע כ – 30% מהעבודות (עמ' 51 ש' 29 – 30 לפרוטוקול), ומדובר בשיעור לא מבוטל.

ברי כי הנתבע 1 אינו חב בגין פגמים שנפלו בעבודות שבוצעו לאחר שהופסקה עבודתו.

1. באשר לתקופה שלפני הפסקת עבודת הנתבע 1, התובעים אינם מפרטים מהם הפגמים שנפלו בעבודת הפיקוח של הנתבע 1, למעט טענות על ריבים וסכסוכים עם הקבלנים, טענות שלא הוכחו. לא די לטעון כי הוא חב מכוח תפקידו כמפקח והיה על התובעים לפרט ולהוכיח את הרשלנות של הנתבע 1 בפיקוח.

יתרה מזו, כאמור, מאחר שהנתבע 1 סולק מהאתר, לא התאפשר לו להשלים את הפיקוח ולדאוג לתיקון הלקויים.

1. לאמור יש להוסיף כי בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, אין הפרדה בין העבודות שבוצעו לפני הפסקת עבודת הנתבע 1 ולאחריה. לכן, ממילא, לא ברור אילו פגמים בעבודות מבוקש לייחס לו.
2. על כן, כאשר נראה כי 30% מהעבודות, הכוללות גם צבע וטיח בוצעו לאחר עזיבת הנתבע 1, וכאשר ממילא נוכח סילוקו מהאתר, ללא הצדקה, כמפורט לעיל, לא ניתנה לו אפשרות להשלים את הפיקוח ולפעול לתיקון הליקויים – אין לחייבו.

אשם תורם של התובעים

1. התובעים הם היזמים של בניית ביתם וכן הקבלן הראשי, בהעדר כזה.
2. הנתבעים טוענים לקיום אשם תורם של התובעים שכן התובע הוא שפיקח על העבודות לאחר עזיבת הנתבע 1 ולא מינה מפקח אחר מטעמו.
3. באשר לעבודות שבוצעו לאחר עזיבת הנתבע 1, חבים התובעים הן כיזמים וקבלן ראשי והן כמפקח.

על כן, כאמור, לא חויב הנתבע 1 בגין עבודות אלה.

ואולם, אין לפטור את הנתבע 4 ולייחס אשם תורם לתובעים בגין עבודות הנתבע 4, ואין למעט מאחריות הנתבע 4 כאשר נמצאו ליקויים בעבודתו. אחריותו של הנתבע 4 לליקויים שנמצאו בעבודתו היא אחריות ישירה והנתבע 4 לא הוכיח מה הייתה רשלנותם של התובעים או מי מהם בהתייחס לעבודתו. לעניין זה יודגש כי לא הוכח, כאמור, כי הנתבע 4 אכן הזהיר את התובעים כטענתו, באשר לפגמים הצפויים באיטום.

1. באשר לעבודות שבוצעו לפני עזיבת הנתבע 1, קרי עבודת הנתבע 2, לא מצאתי לפטור את הנתבע 2 ולייחס אשם תורם לתובעים בגין עבודת הנתבע 2, ואין למעט מאחריות הנתבע 2 כאשר נמצאו ליקויים בעבודתו. אחריותו של הנתבע 2 לליקויים שנמצאו בעבודתו היא אחריות ישירה והנתבע 2 לא הוכיח מה הייתה רשלנותם של התובעים או מי מהם בהתייחס לעבודתו.

טענת הנתבע 2 כי התובע לקח על עצמו את ניהול הפרויקט ללא כל ניסיון ולא דאג לפיקוח ראוי, אינה רלבנטית לאחריות הנתבע 2. ראשית, בתקופת עבודתו, הנתבע 1 עדיין היה באתר. שנית, הנתבע 2 לא הוכיח כיצד נוכחות של קבלן ראשי או מפקח הייתה מונעת את הפגמים שנמצאו בעבודתו, כפי שקבע המומחה מטעם בית המשפט.

1. יוער כי לו הייתי מוצאת לחייב את הנתבע 1, יכול והיה מקום לחלוקת אחריות מסוימת בין הנתבע 1 לבין התובעים, אולם, משקבעתי כי אין לחייב את הנתבע 1, ממילא אין צורך להכריע בכך.

סכום הפיצוי

1. לאור כל האמור, חיוב הנתבעים הוא כדלקמן:

הנתבע 1 - משנקבע כי הנתבע 1 סולק מהאתר ללא הצדקה, ולא ניתנה לו אפשרות להשלים את הפיקוח על העבודות, לא מצאתי לחייבו.

הנתבע 2 – משנקבע כי נפלו ליקויים בעבודת הנתבע 2, ובהתאם לקביעת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, אני מחייבת את הנתבע 2 בסך של 36,000 ₪. לסכום זה יש להוסיף 30% לביצוע התיקונים על ידי התובעים וכן 10% פיקוח ומע"מ, בהתאם לחוות דעת המומחה – ובסך הכל סך של 60,232 ₪.

הנתבע 4 - משנקבע כי נפלו ליקויים בעבודת הנתבע 4, ובהתאם לקביעת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, אני מחייבת את הנתבע 4 בסך של 6,000 ₪. לסכום זה יש להוסיף 30% לביצוע התיקונים על ידי התובעים וכן 10% פיקוח ומע"מ, בהתאם לחוות דעת המומחה – ובסך הכל סך של 10,039 ₪.

1. התובעים תבעו פיצוי גם בגין עוגמת נפש.

בשים לב להתנהלות התובעים ובפרט סילוק הנתבע 1 מהאתר, שלא אפשרה להשלים את הפיקוח על העבודות ותיקון הליקויים, וכאשר התובעים עצמם אחראים לכל הליקויים לאחר הפסקת עבודתו, לא מצאתי לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש.

התביעה שכנגד שהגיש הנתבע 1

1. הצדדים חלוקים הן בשאלת סכום תמורת העבודה עליה הוסכם והן בנוגע לסכומים ששולמו. כמו כן טוען הנתבע 1 כי התובעים חייבים לו כספים בגין חומרים ועבודות נוספות שביצע.
2. באשר לסכום התמורה, לטענת התובעים סוכם על סך של 40,000 ₪ כאשר שולם לנתבע 1 סך של 36,000 ₪.
3. התובע העיד לעניין זה כדלקמן:

"ש. כמה התחייבת לשלם ליובל?

ת. אם אני לא טועה – 40,000 ₪.

ש. כמה שילמת לו בפועל?

ת. אני חושב 36,000 ₪ לא זוכר בדיוק.

ש. יובל אומר שאתה שילמת לו בחסר של 18,000 ₪ רק בגין התשלומים החודשיים בגין ה-41,000 ₪ ?

ת. 40,000 ₪.

ש. אני מראה לך את כל הקבלות שהוא הוציא והחשבוניות, אתה ראית אותן?

ת. כן.

ש. חסר פה הרבה כסף, איך שילמת בדיוק?

ת. את רוב הכסף העברתי לו במזומן.

ש. איפה זה כתוב בתצהיר שלך?

ת. אם שאלת זה כתוב. בתצהיר אני לא זוכר אם זה כתוב" (עמ' 21 ש' 29 עד עמ' 22 ש' 5 לפרוטוקול).

כאשר נשאל התובע אם יש לו רישום פנימי למי שילם ומתי, הפנה התובע לנספח 5 לכתב ההגנה לתביעה שכנגד (עמ' 22 ש' 19 – 22 לפרוטוקול).

ואולם, כאשר נשאל על מסמך זה התברר כי מי שערך אותו זו אשתו, התובעת (עמ' 23 ש' ש' 9 – 12 לפרוטוקול) וכי נפלו בו טעויות (עמ' 23 ש' 17 - 33 לפרוטוקול).

1. הנתבע 1 העיד לעניין זה כי הצדדים סיכמו על "בסביבות 40,000 ₪" (עמ' 41 ש' 24 – 25 לפרוטוקול) ושולם לו "בסביבות חצי. 20, 21,000" (עמ' 41 ש' 26 – 27 לפרוטוקול).
2. מאחר שאין כל הסכם כתוב בין הצדדים, ואין אסמכתא באשר להסכמתם, מלבד עדויותיהם, ולאור הכלל של "המוציא מחברו עליו הראיה", הרי שהנתבע 1 (התובע שכנגד) לא הוכיח כי סוכם בין הצדדים על תמורה בסך של 41,000 ₪, ויש לקבל את טענת התובעים (הנתבעים שכנגד) בעניין זה.

על כן, נקבע כי תמורת העבודה אשר סוכמה בין הצדדים היא בסך של 40,000 ₪.

1. הצדדים חלוקים בשאלה מהם הסכומים ששולמו על ידי התובעים לנתבע 1. בעניין זה, הנטל מוטל על התובעים (כנתבעים שכנגד) להוכיח את הסכומים ששולמו על ידם.
2. הנתבע 1 טוען כי שולם לו סך של 23,000 ₪, כאשר מסכום זה, סך של 4,000 ₪ בשיקים שחוללו והוגשו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. טענת הנתבע 1 נתמכת בקבלות וחשבוניות שצורפו לתיק המוצגים מטעמו.
3. מנגד, התובעים מסתמכים על נספח 5 הנ"ל - טבלה שהוכנה על ידי התובעת. ואולם, אין די בטבלה זו כדי לעמוד בנטל המוטל על התובעים. ראשית, התובעת לא הובאה לעדות ולכן יש קושי לקבל את האמור בטבלה שנערכה על ידה. שנית, בטבלה נמצאו מספר טעויות (עמ' 23 ש' 17 – 33 לפרוטוקול). על כן לא ניתן להסתמך על האמור בה.
4. משכך, לא עלה בידי התובעים להוכיח כי שולם לנתבע 1 סכום מעבר לסך של 23,000 ₪.
5. על כן, יתרת הסכום שטרם שולמה לנתבע 1 על פי ההסכם בין הצדדים עומדת על סך של 17,000 ₪ (40,000 ₪ פחות 23,000 ₪ ששולמו לו הכוללים את השיקים שהוגשו לביצוע בהוצאה לפועל). יוער כי סכום השיקים שחוללו לא נוסף לסכום שנפסק בתיק זה שכן הללו הוגשו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, אחרת יהיה בכך משום פסיקה בכפל.
6. התובעים טוענים כי הנתבע 1 אינו זכאי לתמורת העבודה, מעבר למה ששולם לו, בשל הפסקת עבודתו.
7. הנתבע 1 טוען כי מגיעה לו כל התמורה, למרות הפסקת העבודה, שכן עבודתו הופסקה על ידי התובע. לכן, צריך לשלם לו את כל המגיע לו ולא רק את החלק היחסי בגין העבודה שבוצעה.
8. על פי גרסת התובע, הנתבע 1 ביצע את עבודתו עד לשלבים הסופיים של הבניה.

כך, מתשובות התובע לשאלון, עבודות הגמר הסתיימו בינואר 2015 והנתבע 1 סיים את עבודתו באתר בדצמבר 2014 ולא מונה מפקח אחר במקומו (ר' מוצג 35 ש' 2.28-2.30).

מעדות התובע עולה כי התובעים נכנסו לגור בבית בינואר 2015 כאשר נותרו מעט עבודות לסיום, כדלקמן:

"ש. יכול להיות שיובל פיטרת אותו וסיימת את עבודתו חודש לפני שהסתיימה העבודה?

ת. לא זוכר.

ש. זה יהיה נכון לומר שסיימת את כל העבודות בינואר 2015?

ת. לא. זה יהיה נכון לומר שנכנסנו לגור שם אבל לא נכון לומר שסיימנו את כל העבודות.

ש. מה נותר?

ת. לא זוכר. פינישים." (ר' בעמ' 28 ש' 26 -31 לפרוטוקול).

1. מאחר שהנתבע 1 ביצע את מרבית עבודתו ומאחר שהתובע הוא שהפסיק את עבודת הנתבע 1, וזאת ללא שהוכח כי הפסקת העבודה הייתה מוצדקת, כמפורט לעיל, זכאי הנתבע 1 למלוא שכרו.
2. על כן, לאור האמור לעיל, על התובעים לשלם לנתבע 1 את יתרת הסכום המגיעה לו בסך של 17,000 ₪.
3. באשר לסכומים הנוספים שטוען הנתבע 1 כי מגיעים לו בגין חומרים שרכש עבור התובע ועבודות נוספות שבוצעו על ידו, יצוין כי רק חלק מהסכומים הנטענים מגובים בקבלות, כאשר סכומים אחרים אינם נתמכים בכל אסמכתא מלבד עדותו של הנתבע 1 כעדות יחידה של בעל דין.
4. בהתייחס לקבלות, אין כל אסמכתא המעידה כי מדובר בקבלות של רכישות עבור בית התובעים.

הנתבע 1 העיד בנוגע לחלק מהקבלות כי כלל אינו זוכר, ולגבי קבלה של "קמחי" כי לא בטוח אם היה שם או לא (עמ' 40 ש' 15 - 24).

באשר לקבלות רכישת סחורה בסך של 230 ₪ ובסך של 138.6 ₪ עבור זוויות ברזל לפרגולה, הנתבע 1 ציין בעדותו כי קבלה מ"הום סנטר" יכולה להתאים לכל עבודת נגרות (עמ' 41 ש' 1 – 4 לפרוטוקול).

לא הוכח כי התובע השתמש ברכבו הפרטי של הנתבע 1 להובלת ציוד לביתו של התובע (פרט למקרה אחד עליו העיד התובע בו נסעו עם האוטו של הנתבע 1 עם החשמלאי להביא סולם - עמ' 31 ש' 34- 35 לפרוטוקול). ממילא לא הוכח כי הנתבע 1 הבהיר כי הדבר כרוך בעלות ולא הוכח שוויו של השימוש ברכב.

לא הוכח כי הנתבע 1 נשא בתשלום עבור צילומי התכניות. התובע הכחיש טענה זו והעיד כי הייתה כרטסת בחנות הצילום וכרטיס צילום או שניתן תשלום במזומן (ר' בעמ' 31 ש' 10- 22 לפרוטוקול). ממילא, לא צורפו חשבוניות עבור הסכום הנטען.

לא הוכח שהנתבע 1 שילם 100 ₪ לשכנים, שאף לא הובאו לעדות.

1. מכל האמור עולה כי הנתבע 1 לא הוכיח את הסכומים הנוספים הנתבעים על ידו.
2. בנוגע לטענת הנתבע 1 כי ביצע עבודה של השלמת רובה במקלחות במקום הקבלן יוסוף וכי מגיעה לו תמורה בשל כך, הרי שלא הוכח כי היה סיכום בעניין זה עם התובע, ובפרט לא הוכח כי הוסכם על תשלום ושיעורו.

כך, התובע העיד בעניין זה כדלקמן:

"ש. תאשר לי שיובל ביצע קצת עבודות רובה במקלחת ?

ת. לא מאשר.

ש. לא היה?

ת. את ההגדרה הזאת אני לא מאשר.

ש. מה אתה מגדיר? מה אתה כן מאשר?

ת. היה איזה ריב כרגיל בין יוסוף ליובל בעקבותיו יובל בא ואמר לי שהוא לוקח את זה על עצמו והוא יעשה את זה מיוזמתו והוא יסיים את זה.

ש. אז הוא ביצע את זה?

ת. כן.

ש. ז"א לא התחייבת לשלם לו על זה?

ת. נכון, הוא עשה את זה מיוזמתו." (עמ' 30 ש' 35- 36 ועמ' 31 ש' 1- 9 לפרוטוקול).

כך גם בנוגע לטענת הנתבע 1 כי ביצע בעצמו חציבה בקיר המטבח כהכנה לחשמלאי.

על כן, משלא הוכח כי סוכם על תשלום נוסף בגין ביצוע העבודות, וסכום התשלום, התובע לא הוכיח זכאותו לסכומים הנתבעים.

סוף דבר

110. אני מחייבת את הנתבע 2 לשלם לתובע סך של 60,232 ₪.

סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 25.8.2019 (מועד חוות דעת המומחה) ועד התשלום בפועל.

לסכום זה יצטרפו שכר טרחת עו"ד בסך של בסך של 7,500 ש"ח והוצאות משפט בסך של 3,000 ₪.

סכומים אלה ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.

בפסיקת סכומי שכר הטרחה וההוצאות התחשבתי בסכום שנפסק בפועל וכן בחלק יחסי משכר טרחת המומחה.

111. אני מחייבת את הנתבע 4 לשלם לתובע סך של 10,039 ₪.

סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 25.8.2019 (מועד חוות דעת המומחה) ועד התשלום בפועל.

לסכום זה יצטרפו שכר טרחת עו"ד בסך של בסך של 2,000 ש"ח והוצאות משפט בסך של 1,800 ₪.

סכומים אלה ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.

בפסיקת סכומי שכר הטרחה וההוצאות התחשבתי בסכום שנפסק בפועל וכן בחלק יחסי משכר טרחת המומחה.

112. אני מחייבת את התובעים (כנתבעים שכנגד) לשלם לנתבע 1 (כתובע שכנגד) סך של 17,000 ₪.

סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה שכנגד ועד התשלום בפועל.

לסכום זה יצטרפו שכר טרחת עו"ד בסך של בסך של 3,000 ₪ והוצאות משפט בסך של 700 ₪.

סכומים אלה ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.

בפסיקת סכומי שכר הטרחה וההוצאות התחשבתי בסכום שנפסק בפועל.

כמו כן אני מחייבת את התובעים לשלם לנתבע 1, בגין דחיית התביעה העיקרית נגדו, שכר טרחת עו"ד בסך של בסך של 7,500 ₪ והוצאות משפט בסך של 3,000 ₪.

סכומים אלה ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.

בפסיקת סכום שכר הטרחה התחשבתי גם בכך שהייצוג של הנתבע 1 היה משותף עם הנתבע 4 וכן בעובדה שנוהלה גם תביעה שכנגד.

זכות ערעור כחוק

ניתן היום, י"ח אייר תשפ"ב, 19 מאי 2022, בהעדר הצדדים.

1. יוער כי תקנות התכנון והבנייה (פיקוח עליון על הבניה), התשנ"ב – 1992, בוטלו בתקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), תשע"ו – 2016. אולם, בשים לב למועדים הנדונים בתיק זה, חלות התקנות הקודמות ↑