בפניי תביעה לתשלום נזקיה של התובעת בגין תאונת דרכים שאירעה ביום 7.7.2016, בשעה 11.00 בבוקר, ברחוב נתן אלתרמן שבגן יבנה.

הרכבים המעורבים בתאונה הנם רכב התובעת (אוטובוס מסוג וולוו, מספר רישוי 72-966-52), ורכב בו נהגה הנתבעת מספר 1 (להלן: "הנתבעת") (רכב מסוג רקסטון, מ.ר. 56-646-67). רכב הנתבעת בבעלות הנתבע מספר 1 ומבוטח על-ידי הנתבעת מספר 3.

ביום 21.5.2017 נשמעו עדויות הנהגים, הוצגו תמונות של הרכבים ושל הרחוב, וב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם.

לטענת נהג התובעת, נכנס לרחוב נתן אלתרמן, הכביש התעקל שמאלה, לפתע ראה את רכב הנתבעת מגיח מהנתיב הנגדי במהירות גבוהה. הוא האט את מהירות נסיעתו ושמר על צד ימין, אולם לא הצליח להתחמק מפגיעת רכב הנתבעת.

לטענת הנתבעת, ראתה את האוטובוס מתקרב לעברה. מאחר וחששה כי לא יהא די מקום למעבר שני הרכבים, נצמדה לימין הדרך ועצרה את רכבה. למרות זאת, שפשף האוטובוס את רכבה.

לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים, שקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בתמונות שהוצגו לי, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות, ולהלן נימוקיי:

מקום התאונה היה סמוך (מטרים ספורים) למקום מגורי הנתבעים מספר 1 ו-2 (רחוב נתן אלתרמן 14/2). כלומר, הנתבעת עמדה לפנות שמאלה על מנת להיכנס לחנית ביתה. בנסיבות אלה, טענת נהג התובעת כי הנתבעת נסעה במהירות גבוהה אינה סבירה.

אף טענת נהג התובעת בעדותו ובטופס ההודעה שמילא, לפיה ברחוב חניה משני צידי הרחוב אינה נכונה. בצידו הימני של הרחוב (המצוי מצד ימין של רכב הנתבעת) מפרצי חניה המאפשרים חניה מקבילה לדרך (באופן שאינו חוסם את נתיב הנביעה), בעוד מצידו השמאלי (המצוי מצד ימין של האוטובוס) אין חניה (אדום לבן). בנסיבות אלה טענת נהג התובעת בהודעתו כי נצמד לימין אולם היו רכבים חונים אינה נכונה.

זאת ועוד, במקום התאונה הכביש מתעקל שמאלה (בכיוון נסיעת נהג התובעת), כך שאם נהג התובעת לא בצע את הפנייה באופן זהיר דיו או אם עמד רכב באופן לא חוקי על הכביש וחסם את נתיבו, הרי בשים לב לכך שמדובר ברחוב צר יחסית, סטה נהג התובעת לנתיב הנגדי במהלך העיקול ופגע ברכב הנתבעת.

לבסוף, אופי הפגיעות מתיישב עם גרסת הנתבעת. רכב הנתבעת נפגע בכנף שמאלית אחורית, בעוד בצידו הימני של האוטובוס ניתן לראות "שפשוף" לאורך חלק ניכר מדופן האוטובוס. לו אירעה התאונה כגרסת נהג התובעת, ניתן היה לצפות כי הפגיעה ברכב הנתבעים תהיה בפינה הימנית קדמית ולא בכנף השמאלית אחורית וכי הפגיעה באוטובוס תהיה מסוג "מעיכה" ולא מסוג "שפשוף". לעומת זאת, סוג הפגיעות מתיישב עם גרסת הנתבעת, לפיה האוטובוס "שפשף" את צידו האחורי של רכבה במהלך העיקול.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה.

התובעת תשלם לנתבעים שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 1,800 ₪.

ניתן היום, כ"ה אייר תשע"ז, 21 מאי 2017, בהעדר הצדדים.