לפני התנגדות המבקש לביצוע שטר בסך של 58,380 ₪ שהוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בקריות וכן בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות. המשיבה הגישה תגובתה ודיון בבקשה נקבע ליום 21/2/17.

טענות המבקש:

1. המבקש טען בתצהירו כי מעולם לא חתם על השטר נשוא תיק ההוצאה לפועל וחתימתו מזויפת.

2. עוד טען המבקש כי לא קיבל אזהרה בתיק ולמד על התיק בעקבות סריקת תיקים שמעשה על ידי בא כוחו.

טענות המשיבה:

3. לתגובת המשיבה צורף תצהירו של מנהל המשיבה, אשר פרט בתצהירו את נסיבות ההתקשרות עם המבקש וחברה שבבעלות אשתו (החייבת הנוספת). מנהל המשיבה הצהיר כי מבקש חתם על השטר כערב, ולא רק השטר המצורף, אלא גם על מסמכים נוספים, שצורפו לתגובה ומתייחסים לאותו שטר.

4. לעניין הארכת המועד טען מנהל המשיבה, כי המבקש לא רק שידע על החוב , אלא אף ניהל מו"מ אל מול המשיבה ואף חתם על הסדר תשלומים, שצורף לתגובה ואף שולמו תשלומים במסגרתו. מטעם המשיבה הוגש תצהיר נוסף, של המוסר מטעמה, שהעיד כי מסר למבקש הן את האזהרה עבור החייבת בתיק (חברת אבוקדו) והן למבקש, אולם המבקש סרב לחתום על האזהרה המופנה אליו באופן אישי.

דיון והכרעה:

5. לאחר ששמעתי את עדותו של המבקש ואת עדות המוסר, ומעיון בנספחי התגובה , מצאתי כי המבקש ידע על קיום תיק ההוצאה לפועל נגדו, כבר ביום 12/1/15, ולכן ההתנגדות הוגשה באיחור .

6. מעדות הצדדים עולה כי אין מחלוקת כי אכן נפגשו ביום 12/1/15 , לצורך עריכת הסדר תשלומים עם החברה החייבת. באותו שלב, כך מעיד המבקש "הבנתי שאני נתבע אבל לא חתמתי על המסירה אם הייתי רוצה להגיע להסדר הייתי מכניס את עצמי להסדר" ( עמוד 2 לפרוטוקול שורות 29-30).

7. מעדותו של המבקש עולה מפורשות כי הוא ידע שהינו חייב בתיק, אולם נמנע מלחתום על המסירה כדי שלא יהיה קשר בינו לבין תיק ההוצאה לפועל. המבקש לא רק שידע שהוא חייב בתיק, הוא אף המשיך וניהל מו"מ, בשם החברה, לצורך הסדרת החוב , ובסופו של דבר חתם בשם החברה על הסדר תשלומים. בנסיבות אלו ניתן לקבוע באופן חד משמעי כי למבקש הייתה ידיעה פוזיטיבית על קיום תיק ההוצאה לפועל נגדו , על מספרו של התיק ועל גובה החוב וניכר כי סבר כי בהימנעות מחתימה על האזהרה, יצליח להימנע גם מתשלום החוב עצמו.

8. מעבר לכך, המבקש נמנע מלציין בתצהירו מתי נודע לו לשיטתו למעשה על קיום תיק ההוצאה לפועל. בתצהירו לא לציין את המועד בו הוציא בא כוחו את רשימת תיק ההוצאה לפועל המתנהלים נגדו ויש בהסתרת פרט מהותי זה כדי להביא למסקנה כי גם לשיטתו של המבקש איחר בהגשת ההתנגדות.

9. המבקש לא פרט בבקשתו מדוע יש לאפשר לו ארכה להגשת ההתנגדות, אלא הסתמך על טענתו כי לא קיבל את המסירה, טענה שנדחתה לעיל. משכך, לא הצביע המבקש למעשה על כל טעם מיוחד בגינו יש לאפשר לו ארכה להגשת ההתנגדות, כפי שקובעת תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי.

10. למרות זאת, מצאתי מקום לקבל את הבקשה להארכת מועד ולהעניק למבקש רשות להגן מפני השטר ,זאת על מנת שלא לחסום את דרכו של המבקש ולהעניק לו את יומו בבית המשפט, כל זאת תוך פסיקת הוצאות מתאימה, והפקדת פיקדון, כתנאי להארכת המועד ומתן הרשות להגן ואשר יחולט לטובת החוב בתיק, אם תתקבל התביעה.

11. כבר נקבע בפסיקה כי עילה התנגדות טובה תהווה טעם מיוחד למתן ארכה להגשת התנגדות תוך פסיקת הוצאות מתאימה (המר' (חי) 635/72 פסקים (מחוזיים( ע"ח).

עוד נפסק כי :

"טעמים מיוחדים יבחנו לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. לצד משכו של האיחור יש ליתן את הדעת למכלול שיקולים ובהם: האם הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך; מהות הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור; מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור; וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד. ככל שסיכויי ההליך לגופו חלשים או אף אפסיים, כך נחלשת ההצדקה מבחינת האינטרס של בעל הדין שכנגד ושל הציבור בכללותו למתן אורכה להגשתו. הנה כי כן, הבקשה להארכת מועד אינה מנותקת מן ההליך לגביו היא מתבקשת. לשם הכרעה בה יש "לפזול" אל עבר ההליך העיקרי ולבחון את סיכוייו הלכאוריים. שאלת סיכויי ההליך העיקרי משפיעה, בין יתר השיקולים, על ההכרעה בבקשה להארכת מועד. התעלמות משאלת סיכויי ההליך שלשם נקיטה בו מבוקשת הארכה, עלולה להביא, במקרים מסוימים, לתוצאות קשות הפוגעות יתר על המידה בבעל הדין המבקש." (רע"א 7092/11 איוב מ.ט.ח בצוע פרויקטים בע"מ נ' קרן הסיטי בע"מ פורסם בנבו(.

12. טענת המבקש היא טענת זיוף חתימתו. בשלב רשות להגן בוחנים האם למבקש הגנה, ולו קלושה, על מנת ליתן לו את יומו בבית המשפט ולהתגונן בפני השטר. בשלב זה, אין בוחנים את אמינות העד, למשל או את מהימנות ראיות הצד שכנגד.

13. כפי שכבר צוין לעיל, יש מקום להתנות את הארכת המועד ומתן ההתנגדות גם בפסיקת הוצאות וגם בהפקדת פיקדון. אין ספק כי המבקש היה הרוח החיה מאחורי ניהול החייבת , שבבעלות אשתו של המבקש. אשתו של המבקש אף לא הגישה תצהיר מטעמה כי היא זו שמנהלת את החברה, מה שמרחיק אותה מידיעת העובדות נשוא התובענה ומקרב את המבקש. בנוסף לכך, אין מחלוקת כי המבקש הוא זה שניהל את כל הקשר עם המשיבה, גם לעניין ההתקשרות העסקית וגם לעניין הסדר התשלומים ולראיה (לכאורה) חתם על מסמכים נוספים שצורפו לתגובה וקושרים אותו לשטר נשוא תיק זה ולכן .

14. לאור האמור לעיל, ניתנת למבקש ארכה להגשת ההתנגדות וההתנגדות תתקבל, לאחר שהמבקש ישלם למשיבה את הוצאות הבקשה בסך של 5,000 ₪ ולאחר שיפקיד בקופת בית המשפט סך של 15,000 ₪, אשר, ככל ותתקבל התביעה, יחלוט לטובת החוב בתיק ההוצאה לפועל.

התשלומים ישולמו ויופקדו תוך 30 יום מהיום, אחרת תידחה הבקשה להארכת המועד .

תזכורת מעקב ליום 1/4/17.

ניתנה היום, כ"ז שבט תשע"ז, 23 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.