1. בפני שתי עתירות כנגד החלטת המשיבה מס' 1, הוועדה לדיור לאומי מחוז חיפה (להלן: "הוועדה לדיור") מיום לפיה אושרה תכנית 308-0127860 פרדס חנה-כרכור – "תכנית מחנה 80" (להלן: "התכנית").

הדיון בעתירות אוחד.

2. העותרים בעת"מ 9418-11-16, יחיאל ואביבה שומרוני (להלן: "שומרוני") הינם בעלי זכויות בחלקות 31 ו- 32 בגוש 10107.

העותרים בעת"מ 19993-10-16 לוי שולמית, לוי רות, לוי משה, לוי גד אייל, לוי דורון (להלן: "לוי") הינם בעלי זכויות בחלקה 29 בגוש 10107

בעת"מ 19993-10-16 הגישו נדלין מירה, נדלין אורית ונדלין שמואל (להלן: "נדלין") שהינם ;בעלי זכויות בחלקה 48 בגוש 10107 בקשה להצטרף כעותרים נוספים.

3. המשיבה מס' 1 היא הועדה לדיור לאומי מחוז חיפה (להלן: "הוד"ל").

המשיבה מס' 2 היא הועדה המחוזית לתכנון ובניה, מחוז חיפה (להלן: "הועדה המחוזית").

המשיבה מס' 3 היא רשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י").

4. ביום 12.6.12 אישרה הוועדה המחוזית תכנית שלד שהוכנה על ידי רמ"י להפיכת מתחם עליו היה קיים מחנה 80 בישוב פרדס חנה כרכור, ביחד עם מקרקעין נוספים, לרובע מגורים.

בהתאם לתכנית על השטח המיועד למגורים בתחום התכנית (שהינו בבעלות רמ"י) חלה תכנית איחוד וחלוקה, בעוד שחלקות העותרים מיועדות להפקעה לשם הקמת מחלף חנה והרחבת כביש 652, שביצועם הוא תנאי למימוש כל התכנית.

5. בעתירתם קובלים העותרים על כך שחלקותיהם אינן נכללות בתחום האיחוד וחלוקה ומיועדות להפקעה. בין היתר טענו העותרים כי דבר הפקדת התכנית לא הובא לידיעתם, למרות שחלקותיהם כלולות בתחום התכנית ובנוסף, הוועדה התעלמה לחלוטין מפגם שנפל בפרסום דבר הפקדת התכנית וביום 9.3.15 החליטה הוועדה המחוזית על הפקדתה למרות הפגם הנ"ל.

6. בישיבת יום 29.3.17 הסכימו הצדדים להגיש סיכומים בכתב אך ורק בשאלה האם היה על המשיבים למסור לעותרים הודעות אישיות בדבר הפקדת התכנית, ובהתאם הוגשו הסיכומים.

עניינה של החלטה זו בשאלת הפרסום והבקשה לצירוף נדלין כעותרים נוספים.

7. טענתם העיקרית של העותרים היא כי חלה חובה על המשיבים למסור להם כבעלי מקרקעין הכלולים בתכנית, כמו לכל בעלי המקרקעין הפרטיים האחרים הכלולים בתחום התכנית, הודעות אישיות על הפקדת התכנית, לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, אשר קיבע את זכות הקניין בחוק יסוד הקנה לה מעמד של "זכות על", שכל רשויות המדינה אמורות לכבד ולפעול על פיה.

העותרים טענו כי המשיבים התעלמו מחובה זו, וככל שתתקבל עמדתם כי הם פטורים מחובה זו – משמעותה כי הרשות רשאית לעשות שינויים בקנין פרטי ללא יידוע הבעלים, ועל אחת כמה וכמה בעניינם של העותרים – שהתכנית פוגעת בקניינם.

8. העותרים הרחיבו בטיעוניהם על משמעותה של זכות ההתנגדות וטענו כי משלא ניתנה להם זכות זו – הרי שהתכנית בטלה. כמו כן הפנו להוראות חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") ולהוראות חוק הליכי תכנון ובניה להאצת הבניה למגורים (הוראות שעה) תשע"א-2011 (להלן: "חוק הוד"ל") וטענו כי הוראות חוק הוד"ל אינן גורעות מחובת הפרסום הקבועה בחוק (סעיף 18(א)), וכי הדברים נכונים במיוחד לאור העובדה שהוראות חוק הוד"ל קובעות תנאים מיוחדים להכללת קרקעות פרטיות בתוך תכנית (סעיף 9(ד) לחוק הוד"ל.

9. העותרים טענו גם כי שיקול הדעת של המשיבות שאישור את התכנית ללא פרסום ומשלוח הודעות אישיות לבעלי המקרקעין בתחום התכנית – פגום ובלתי סביר.

10. טענתם העיקרית של המשיבים היתה כי מקרקעי העותרים (למעט רצועה צרה מחלקת לוי) כלל אינם נכללים במסגרת התכנית (כאשר שומרוני טענו במפורש בעתירתם כי חלקותיהם (31 ו- 32 בגוש 10107) "אינן מצויות כלל בתחום תכנית מחנה 80"). כמו כן טענו כי יש לאבחן את הוראות החוק מהוראות הוד"ל בכל הנוגע לפרסום תכנית וכי מסעיפים 17 ו- 18 לחוק הוד"ל עולה כי לא חלה חובה על הוד"ל לשלוח לעותרים הודעה על הפקדת התכנית.

11. המשיבים טענו כי הפרסום נעשה כדין וכי ככל שנפל פגם בפרסום הרי שאין מדובר בפגם היורד לשורשו של ענין ואין בו כדי להביא לביטול ההחלטה לאשר את התכנית (דוקטרינת הבטלות היחסית).

12. המשיבים טענו, כי לעותרים לא נגרם כל נזק מהעובדה שלא קיבלו הודעות אישיות על הפקדת התכנית, כאשר אין כל חובה לכלול אותם בתחום תכנית איחוד וחלוקה כטענתם, ומאידך, עלול להגרם נזק גדול לאינטרס הציבורי כתוצאה מביטול החלטה על אישור התכנית, שפורסמה למתן תוקף לפני למעלה משנתיים ובכך הפכה למעשה עשוי.

13. העותרים השיבו לטיעוני המשיבים כי התכנית חלה בחלקה על חלקות העותרים ואף מציינת ברשימת הגושים והחלקות את חלקות העותרים. כמו כן טענו כי בכל מקרה הוגשה בקשת הצטרפות על ידי נדלין, שאין חולק כי חלקתם כלולה במסגרת התכנית וכי די בפגם בפרסום לנדלין כדי להביא לבטלות התכנית.

14. העותרים טענו כי המשיבים לא הצביעו על הוראות חוק הפורטות אותם מפרסום והפנו להוראות התיקון החדש לחוק לקידום הבניה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), תשע"ד- 2014 (להלן: "החוק החדש") מיום 7.8.17 שמלמד כי כוונת המחוקק הינה כי קיימת חובה ליידע בעלים פרטיים בתחום תכנית מועדפת לדיור כמו התכנית נשוא העתירה.

העותרים טענו גם כי עצם העלאת דוקטרינת הבטלות היחסית מהוה הודאת בעל דין לפיה נפל פגם בהתנהלות המינהלית של המשיבות. השאלה המתבקשת אינה מה משמעות הפגם כלפי העותרים, מאחר ומדובר בפגם מהותי היורד לשורשה של העתירה ומחייב את קבלתה.

דיון

15. טענות שומרוני בכל הנוגע לפרסום התכנית דינן להידחות שהרי בבסיס טענותיהם עומדת הטענה כי זכות הקנין הינה "זכות על" שאין לפגוע בה, ועותרים אלה כלל אינם בעלי מקרקעין בתחום התכנית ואינם יכולים להישמע בטענה כי לא נמסרה להם הודעה אישית בדבר פרסום התכנית.

16. באשר לנדלין – חלקתם אמנם כלולה בגדר התכנית אך הם אינן נמנים על העותרים ולאחר שכבר הוגשו כתבי טענות על ידי כל הצדדים ואף נשמעו טענות מקדמית והוגשו סיכומים בכתב בשאלת הפרסום, ואין מקום לצרפם לשם הכשרת טיעוני העותרים לאחר שהתברר בעיקרן שחלקותיהם אינן כלולות בתחום התכנית.

לפיכך – אני דוחה את בקשת ההצטרפות.

17. באשר ללוי, מסכימה עם טענת המשיבים כי גם אם נפל פגם בפרסום (ובנסיבות איני סבורה הכי נדרשת הכרעה בשאלה זו), הרי שיש להחיל בעניינם את דוקטרינת הבטלות היחסית.

בתחום התכנית כלולה רצועה צרה מתוך חלקתם של העותרים – רצועה שממילא ייעודה דרך על פי תוכניות קודמות. ייעוד זה לא משתנה על ידי התכנית והעובדה שהתכנית משביחה מקרקעין סמוכים ו/או העובדה שהדרך תשרת מקרקעין את התוכנית ואינה מהוה הצדקה לבטל תכנית.

18. לפיכך, אני דוחה את טענת העותרים לפיה, היה על המשיבים למסור לעותרים הודעות אישיות בדבר הפקדת התוכנית.

19. אני קובעת המשך דיון בעתירות ליום 7.11.18 שעה 09:30.

המזכירות תמציא עותק החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ט' תשרי תשע"ט 20 ספטמבר 20 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.